תג: השגה על החלטת בוחן

21 בדצמבר, 2015,

0 תגובות

תנאים לסירוב בקשת פטנט

תנאים לסירוב בקשת פטנט
הליך חד צדדיה להשגה על החלטת בוחן, ההליך נדון בפני ז'קלין ברכה, סגנית רשם הפטנטים ביום 27.10.2015 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: בקשת פטנט שעניינה בצורות גבישיות של התרכובת הידועה בשם אנאמורלין.
 
הבקשה נבחנה וסורבה בהתאם לתקנה 45 לתקנות הפטנטים. נימוקי הסירוב פורטו בהרחבה במכתבה של הבוחנת. הבוחנת סירבה את הבקשה בהתאם לסעיף 5 לחוק הפטנטים בקובעה כי האמצאה נעדרת התקדמות המצאתית לאור פטנט אמריקאי US6576648  (אשר יכונה להלן: "D1"). עוד הסתמכה הבוחנת הנכבדה בהודעותיה על הליקויים על הספר "Polymorphism in pharmaceutical solids"  (אשר יכונה להלן: "D2").
 
נימוק נוסף לסירוב הבקשה נעוץ בעמדת הבוחנת כי תביעה 1 אינה תמציתית וברורה כנדרש בתקנה 20(א)(3) לתקנות.
 
המבקשת ביקשה להשיג על החלטה זו בפני רשם הפטנים ומכאן הליך זה.
 
תוצאות ההליך: הבקשה נדחתה, סירוב קיבול הבקשה עומד על כנו.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

סירוב בקשת פטנט

תקנה 45 קובעת את המסגרת הנורמטיבית לסירוב בקשת פטנט כדלקמן:
"לא השיב המבקש על הודעה על פי תקנה 41, או השיב וקבע הרשם כי אין בתשובה כדי לסלק את הליקויים או שדחה את נימוקי המבקש כאמור בתקנה 44, יסרב הרשם לבקשה ויודיע על כך למבקש."
 
התקנה אינה קובעת את מספר ההתכתבויות המינימאלי ודי בכך שנדחו נימוקי המבקש בתשובתו לליקויים כדי לסרב את הבקשה.
הוראות העבודה של מחלקת הפטנט דנות בסירוב בקשה לפטנט בהוראה הע' – א/23.1 בחינת בקשה לפטנט מהדורה 9 מיום 31.7.2014, בעמ' 23 ומפרטות שני שלבים לסירוב: הודעה לפני סירוב הבקשה ולאחר מכן סירוב הבקשה אם לא היה באחת הדרכים שנקט המבקש כדי לשכנע את הבוחן כי ניתן לקבל את הבקשה. הודעה לפני סירוב מופקת במקרים הבאים:
"1. אם הטיפול בתיק נקלע למבוי סתום או לאחר ארבעה דו"חות בחינה, לפי המוקדם ביניהם, על הבוחן לפעול לסיום הבחינה בתיק. מבוי סתום פירושו, בין היתר, אחד מאלה:
1.1 חזרה למערכת תביעות שכבר נדונה בעבר והועלו נגדה השגות הבוחן;
1.2 העדר תשובה לאחת מן ההשגות המהותיות בדו"ח הבוחן;
1.3 שינוי מערכת התביעות ללא נימוקים, באופן שאינו משכנע את הבוחן כי יש במערכת התביעות החדשה כדי להתגבר על ההשגות."
 
נפסק כי בעניינו מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף 1.2. כך למשל, מפרטת הבוחנת בהודעתה לפני סירוב כי מתשובת המבקשת נעדרה התייחסות לליקויים שהעלתה בהודעות הליקויים הקודמות.
 
הליך בחינת הבקשה לפטנט אינו הליך אינסופי ויש להביאו לסיומו תוך זמן סביר. החוק, התקנות והוראות העבודה קובעות אימתי תקובל או תסורב בקשת פטנט והשאלה אם מוצה ההליך אם לאו נתונה לשיקול דעת הבוחן כפי שהוא הותווה בחיקוקים ובהוראות העבודה. 
 
סגנית הרשמת פסקה כי במקרה דנן פעלה הבוחנת כדין בשעה שסירבה לבקשה לאחר 3 תכתובות עם המבקשת וכי ניתנה למבקשת הזדמנות הולמת לטעון כי אין מקום לתקן את הבקשה או לבצע תיקונים כמצוות תקנה 42 לתקנות. 
 

הזכות להשיג על החלטת בוחן

משסורבה הבקשה קמה זכותה של המבקשת להשיג על ההחלטות בפני הרשם. בהתאם לתקנות 49 ו-50 לתקנות רשאי מבקש הפטנט לתקן את הפירוט גם לאחר שסורבה הבקשה וזאת אם ביקש להשמיע טענותיו לאחר סירוב הבקשה. 
 
אכן, בתום הדיון שבפני סגנית הרשם ביקשה המבקשת להגיש סיכום טענות שיהא בו כדי להשיב לשאלות שהועלו במהלך הדיון. במסגרת זו אף הציעה תיקון פירוט. 
 

התקדמות המצאתית

העילה העיקרית לסירוב הבקשה הינה העדר התקדמות המצאתית לאור פרסום D1. טענת המבקשת כפי שהובעה בפניי ובסיכום טענותיה לאחר הדיון היא שההתקדמות ההמצאתית ביצירת הגביש מגולמת ב"שימוש במערכת ממסים מצומצמת וספציפית מאוד".
למרות האמור מופיעים בתיאור שורה של ממסים אותן מתארת המבקשת באותו תיאור ככאלה שיביאו ליצירת הגביש המיוחל. נפסק כי אין ספק ששתי הטענות, דהיינו זו להתקדמות המצאתית בבחירת הממס וזו הכתובה בתיאור לפיה שורה של ממסים ניתנים לשימוש, אינן מתיישבות זו עם זו. 
 
בסיכום הטענות שלאחר הדיון מציעה המבקשת למחוק מן הפירוט את אותם ממסים שצוינו בו אשר בדיעבד התברר שאינם יעילים לגיבוש הפולימורפים הנתבעים. לטענת המבקשת אין במחיקה שינוי מהותי המחייב ליתן לבקשה תאריך חדש בהתאם לסעיף 23 לחוק. 
 
סעיף 5 לחוק קובע כי התקדמות המצאתית הינה כזו "שאינה נראית כענין המובן מאליו לבעל מקצוע ממוצע על סמך הידיעות שכבר נתפרסמו, לפני תאריך הבקשה, בדרכים האמורות בסעיף 4."
 
לעניין זה נפסק כי לא ניתן לטעון כי בעל מקצוע ממוצע היה מנסה לגבש דווקא מלח משום שבפרסום הקודם הצליחו הממציאים לגבש מלח ועל כן יש בגיבוש הבסיס החופשי משום התקדמות המצאתית ומאידך לטעון כי היה מנסה לגבש דווקא מלח משום שבפרסום הקודם לא הצליחו לגבש מלח. מכאן נפסק כי ניתן להסיק מטענת המבקשת לפיה לא הצליחה לגבש את המלח כי סביר שבעל מקצוע ממוצע היה מנסה לגבש דווקא את הבסיס החופשי, כפי שעשתה המבקשת בהליך זה.
על כן נפסק שלא ניתן לקבל את טענת המבקשת כי יש בגיבוש הבסיס החופשי משום התקדמות המצאתית.
 
טענתה הנוספת של המבקשת הינה כי בבחירה של הממס מתנול מתוך כלל הממסים האפשריים יש התקדמות המצאתית. טענה זו של המבקשת סותרת את האמור בבקשתה כי ניתן לבחור שורה של ממסים מסוגים שונים. 
על כן סגנית הרשם דחתה את טענת המבקשת כי יש בבחירת הממס התקדמות המצאתית.
 

בהירות התביעות

בהודעת הסירוב ואף בהודעות הליקויים העלתה הבוחנת הנכבדה ליקויי של אי בהירות התביעות לאור הגדרת הגביש באמצעות חלק בלבד מנקודות השיא שתועדו באנליזת XRPD היכולות להתאים הן לגביש המונוהידראט והן לגביש הדיהידראט.  עוד טענה הבוחנת הנכבדה כי אין זה סביר כי לשני הגבישים תהיה כמות שונה של מים ונקודות שיא זהות. 
 
נפסק כי מבקשת הפטנט לא נתנה מענה לאי התאמה זו בין הנתונים השונים שבבקשת הפטנט. ייתכן שהבלבול נובע מקושי לאפיין באופן מדויק את הגבישים שהתקבלו אשר תוארו בבקשת הפטנט. אך קושי זה יקשה אף על המתחרה הפוטנציאלי לקבוע האם בידיו גביש מתחרה המפר את התביעות אם לאו. אי בהירות בגבולות ההגנה הניתנת לפי הפטנט אינו דבר רצוי ואף מהווה ליקוי כאמור בתקנות 20(א)(3) ו-41(8) לתקנות הפטנטים. 
 
לפיכך נפסק כי גם בהיבט זה לוקה האמצאה באי כשירות. 
 

16 בדצמבר, 2015,

0 תגובות

התקדמות המצאתית והפירוט הנדרש במסגרת פטנט

התקדמות המצאתית והפירוט הנדרש במסגרת פטנט
המבקשים רמי דותן וטל פטל הגישו בקשת הפטנט אשר סורבה על ידי הבוחן.  המבקשים מבקשים להשיג על סירוב זה. ההשגה נדונה בפני ז'קלין ברכה, סגנית רשם הפטנטים. ביום 30.8.2015 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
 העובדות: המבקשים הגישו בקשת הפטנט ששמה "שיטה (ו)מערכת להפקת מסמך", עניינה של האמצאה בשיטה ומערכת להפקת ספר מחזור הכולל תמונות וטקסטים המתאימים להם. 
 
בהודעת הליקויים הראשונה נמצא כי הבקשה אינה כשירה לפטנט בהתאם להוראות סעיף 3 בחוק הפטנטים, מאחר והאמצאה עוסקת במהותה בשיטה אדמיניסטרטיבית ואינה טכנית. כמו כן, סבר הבוחן כי פירוט הבקשה לוקה בחסר ואינו עומד בדרישת סעיף 12(א) לחוק. לבסוף נמצא כי האמצאה אינה חדשה ואין בה התקדמות המצאתית נוכח פרסום קודם WO2006063327 (להלן: "D1") "שיטה להפקת ספרי מחזור" ופרסום US2002/0055955 (להלן: "D2").
 
המבקשים ביקשו להשיג על החלטה זו בפני רשם הפטנטים ומכאן הליך זה.
 
תוצאות ההליך: ההשגה נדחתה. 
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

התקדמות המצאתית

בכדי שאמצאה תהיה כשירת פטנט כקבוע בסעיף 3 לחוק, עליה לקיים, בין היתר, את דרישות החידוש וההתקדמות ההמצאתית. מוסכם כי האמצאה הינה חדשה ועל כן המחלוקת מתמקדת בשאלת ההתקדמות ההמצאתית, כפי שזו מוגדרת בסעיף 5 לחוק:
"התקדמות המצאתית היא התקדמות שאינה נראית כענין המובן מאליו לבעל מקצוע ממוצע על סמך הידיעות שכבר נתפרסמו, לפני תאריך הבקשה, בדרכים האמורות בסעיף 4."
 
לעניין התנאי הקבוע בסעיף 5, כבר נקבע כי יש לבחון את הידע המקצועי הכולל בתחום האמצאה וכי לשם בחינה זו, ניתן לצרף פרסומים קודמים יחדיו לתמונה כוללת, בתנאי שצירוף זה יהא מובן מאליו לבעל המקצוע בתחום המדובר קודם למועד הקובע (ראה ע"א 345/87 Hughes Aircraft Company נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(4), (1990) (פורסם בנבו, 2.7.1990) (להלן: "עניין היוז")).
 
בענייננו הוסכם בין הבוחן למבקשים כי כל יסודות האמצאה מתוארות בפרסום D1, למעט תכונת ההסתרה ותכונת החד-חד ערכיות. הבוחן סבר כי בעל מקצוע ממוצע לא יתקשה לשלב שני יסודות נוספים אלה באמצאה המתוארת בפרסום D1, ושהיסודות הינם מוכרים היטב לבעל מקצוע ממוצע. בעיון נוסף בפרסום D1 שערך הבוחן איתר בו את תכונת ההסתרה והפנה אליה בהודעת הסירוב. את תכונת "החד-חד ערכיות" איתר הבוחן בפרסום D2.
 
כפי שהובהר בעניין היוז, פרסום ייחשב ידע קודם הניתן לשילוב עם פרסום אחר לצורך בחינת ההתקדמות ההמצאתית כאשר השילוב מובן מאליו לבעל מקצוע ממוצע. תנאי לכך הוא שהפרסומים עוסקים בתחום האמצאה כך שניתן להניח כי בעל המקצוע הממוצע יהיה מודע להם או שהתחום קשור לבעיה הספציפית בה עוסקת האמצאה  (ראה R. Carl Moy, "Moy's Walker on Patents", 4th ed. 2009, p. 9-48 – 9-50.) 
 
בענייננו נפסק כי פרסום D1 מתאר ותובע מערכת ושיטה ליצירת ספר מחזור בדומה לבקשת הפטנט. האמצאה המתוארת בפרסום D2 עניינה בשיטה להוספת נתונים עבור תמונות במאגר. מכאן שהשילוב בין D1 ל-D2 אינו מפתיע שהרי ספר מחזור כולל תמונות וטקסטים נלווים.  
המבקש 1 לא פירט כיצד מתבצעת באמצאה הנתבעת הבדיקה שתוצאתה חד-חד ערכיות. לפיכך, אין כל סיבה להניח כי אופן הביצוע של יסוד זה שונה מאופן ביצועו בפרסום D2. 
 

הדרישה לפירוט ההמצאה בהתאם לסעיף 12 לחוק הפטנטים

לחלופין, נפסק כי אם שונה אופן הביצוע מן המקובל בתחום, הרי שהפירוט אינו עומד בדרישות סעיף 12 לחוק הקובע כדלקמן:
"(א) הפירוט יכלול שם שיש בו כדי לזהות את האמצאה, את תיאורה, עם שרטוטים לפי הצורך, וכן תיאור דרכי הביצוע של האמצאה שעל פיו יוכל בעל המקצוע לבצעה."
 
מלשון סעיף 12(א) לחוק עולה כי על המבקש לפרט בבקשת הפטנט את דרכי הביצוע של האמצאה כך שבעל מקצוע יוכל לבצעה. קיום הדרישה מבטיח כי בחלוף תקופת תוקף הפטנט יוכל הציבור ליהנות מן הידע אותו חשף בעל הפטנט (ראה ע''א 217/86 מרדכי שכטר נ' אבמץ בע''מ, מד(2) 846, 852).
בהעדר דרכי ביצוע של אמצאה או של יסוד מיסודות האמצאה מתקיים אחת משתיים:
1. או שהאמצאה (או היסוד) אינה ניתנת לביצוע ועל כן אינה עומדת בדרישות סעיף 12 לחוק;
2. או שהאמצאה (או היסוד) ניתנת לביצוע ואולם היא מובנת מאליה לבעל מקצוע ממוצע באשר דרכי הביצוע הינן טריוויאליות וידועות (ראה גם בקשת פטנט 156034 (החלטה בהתאם לסעיף 34 לחוק הפטנטים, התשכ"ז-1967) Serguei Borisovish Sivovolenko ו-   DIAMCAD N.V (פורסמה באתר רשות הפטנטים, 25.1.2015), פסקה 61). 
 
בענייננו נפסק כי לא פרט המבקש כיצד מתבצעות פעולות ההסתרה והבדיקה של חד-חד ערכיות. פעולות אלה מתוארות בפרסומים הקודמים. משלא פירטו דרכי הביצוע יש להניח כי הפעולות באמצאה הנתבעת נעשות בדרכים הידועות לבעל המקצוע הממוצע בתחום ועל כן האמצאה נעדרת התקדמות המצאתית. לחלופין, אם אין הן מבתצעות בדרכים המקובלות הללו, הרי שהבקשה נעדרת את הפירוט הנדרש בהתאם לסעיף 12 לחוק. לפי כל אחת מחלופות אלה יש לסרבה.

 

3 במרץ, 2015,

0 תגובות

חלוקת בקשות לפטנט ורישום כפול של בקשת פטנט - double patenting

חלוקת בקשות לפטנט ורישום כפול של בקשת פטנט - double patenting
בקשת פטנט שהוגשה על ידי חברת NOVARTIS, הבקשה נדונה ברשות הפטנטים, בפני רשם הפטנטים אסא קלינג. ביום 2.12.2015 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: הבקשה דנן (203972) היא בקשת חלוקה מבקשת פטנט 176831 (להלן: "הבקשה ההורה").  הבקשה סורבה בהתאם לתקנה 45 לתקנות. הבוחנת מצאה, בין היתר, שאין שינויים מהותיים בין תביעות בקשת החלוקה והבקשה ההורה שיהיה בהם להוות היבט אחר של אותה אמצאה ובכך להביא להיקף הגנה שונה. לפיכך, קבעה הבוחנת שישנה חפיפה מלאה בין בקשת החלוקה והבקשה ההורה. לכן על פי הוראות סעיף 2 לחוק הפטנטים, תשכ"ז-1967 (להלן: "החוק" או "חוק הפטנטים") אין בקשת החלוקה כשירה לפטנט. 
 
בעקבות דברים אלה, ביקשה המבקשת להשמיע טענות בפני הרשם. 
 
תוצאות ההליך: הבקשה נדחתה, נפסק כי ככל שאין המבקשת מחריגה מהבקשה ההורה את רשימת המצבים הכלולה בתביעה 1 בבקשת החלוקה, לא מצא הרשם לשנות מקביעתה של הבוחנת וסירובה של בקשת פטנט 203972 עומד בעינו.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 
 

7 ביולי, 2013,

0 תגובות

פטנט ביחס למערכת דואר אלקטרוני - פרסום קודם והתקדמות המצאתית

בקשת פטנט שהוגשה על ידי יגאל עטייה ונדונה ברשות הפטנטים, בפני רשם הפטנטים אסא קלינג. ביום 25.6.2013 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: בקשה להשיג על החלטת בוחן לסרב לבקשה לפטנט אשר הוגשה לגבי אמצאה שכותרתה "מערכת דואר אלקטרוני".
 
הבוחן החליט על סירוב הבקשה במסגרת הוראות תקנה 45 לתקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי דין, מסמכים ואגרות), תשכ"ח-1968. עיקר הליקויים עליהם עמדו הבוחנים הם העדר חידוש והתקדמות אמצאתית לאור הוראות סעיפים 4 ו-5 לחוק הפטנטים, תשכ"ז-1967 (להלן: "חוק הפטנטים"), כמו גם אי עמידה בהוראות סעיף 13(א) לחוק הפטנטים ובהוראות תקנה 20 לתקנות הפטנטים.
 
תוצאות ההליך: הבקשה נדחית
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

1 בינואר, 2013,

0 תגובות

כשירותה של שיטה עסקית להירשם כפטנט בישראל

כשירותה של שיטה עסקית להירשם כפטנט בישראל

השגה על החלטת בוחן שהגישו אנה וראובן ברמן, ההשגה נדונה ברשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, בפני הרשם אסא קלינג. ביום 11.12.2012 ניתנה ההחלטה בתיק.

העובדות: המבקשים הגישו בקשת פטנט לגבי אמצאה בשם "שיטה ומערכת לחיוב רכב בגין חניה". לאחר מתן פטנט בארה"ב על בקשה מקבילה, הגישו המבקשים בקשה לתיקון התביעות בבקשת הפטנט בישראל על מנת שיהיו זהות לתביעות הפטנט שניתן בארה"ב על בקשה מקבילה. לאור התאמת תביעות הבקשה בישראל לתביעות הבקשה המקבילה, וכן לאור היות הבקשה המקבילה תובעת דין קדימה מהבקשה בישראל בהתאם להוראות סעיף 17(ג)(1) לחוק הפטנטים, הגישו המבקשים גם בקשה למתן פטנט על פי הוראות סעיף 17(ג) לחוק הפטנטים.

לאחר בחינה של הבקשה נמצא כי האמצאה המתוארת בבקשה אינה כשירת פטנט לאור דרישות סעיף 3 לחוק ולכן, לשיטת הבוחן, לא ניתן לקבל את הבקשה לפי סעיף 17(ג) לחוק הפטנטים.

הבוחן מצא כי השיטה המוגדרת בפטנט אינה מתארת פתרון טכני המיועד לשימוש תעשייתי אלא שיטה עסקית לחיוב רכב בגין חניה. שלבי השיטה, לטעמו של הבוחן, בעלי אופי ניהולי, ארגוני ופיננסי ואינם יכולים להיחשב טכנולוגיים.

תוצאות ההליך: בקשת הפטנט נדחתה, נפסק כי האמצאה המתוארת בתביעות הבקשה היא אינה אמצאה בתחום טכנולוגי כלשהו ואין בה התקדמות אמצאתית.

נקודות מרכזיות שנדונו בהחלטה:

תנאי שימוש - אתר DWO

סגור