תג: פרסום קודם

26 בינואר, 2016,

0 תגובות

ביטול מדגם בהליך בפני בית המשפט

ביטול מדגם בהליך בפני בית המשפט
תביעה (ותביעה שכנגד) שהוגשה על ידי חברת ס.ה.ל. - אלובין בע"מ כנגד חברת אקסטל בע"מ. התיק נדון בבית המשפט המחוזי בחיפה, בפני השופטת ר. למלשטריך- לטר. ביום 29.12.2015 ניתן פסק דין בתיק.
 
העובדות: תביעה בה התבקש בית המשפט לקבוע כי הנתבעת מפרה את זכויותיה של התובעת במדגם (מדגם מס' 53151 בעבור פרופיל אלומיניום), ואילו בתביעה שכנגד שהוגשה על ידי הנתבעת נתבקש ביטול רישום המדגם מטעמים שונים וקביעה כי הוא חסר כל תוקף.
 
תוצאות ההליך: בית המשפט קיבל את התביעה שכנגד (בכל הקשור לביטול המדגם) והורה על ביטול רישום המדגם מס' 53151. בנוסף נפסק כי הנתבעת שכנגד תשא בהוצאות  התובעת שכנגד ובשכר טרחת בא כוחה בסכום כולל של 35,000 ₪. 
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

הגדרת המדגם

סעיף 2 בפקודת הפטנטים והמדגמים (להלן "הפקודה")  מגדיר מדגם כדלקמן -
"'מדגם' אין פירושו אלא קווי דמות, צורה, דוגמא או קישוט שמייחדים לכל חפץ על-ידי תהליך או אמצעי תעשייתי אם בעבודת יד או במכונה או בפעולה כימית, בצורה נפרדת או מחוברת, הבולטים לעין-רואה בסחורה המוגמרת, ואפשר להבחינם רק במראית עין, אבל אין המונח כולל כל שיטה או עיקר של בנין או כל דבר שאינו בעיקרו אלא התקן מיכני".
 
הסיפא של ס' 2 מלמדת כי מנוסחת בסעיף  דרישה נגטיבית,  השוללת את הגנת המדגם מצורה שאינה אלא פונקציונאלית.
 

תנאים לרישום מדגם

סעיף 30 לפקודת הפטנטים והמדגמים, קובע: 
"הגיש אדם בקשה בטופס ובצורה הקבועים, וטוען כי הוא בעליו של כל מדגם חדש או מקורי, שלא נתפרסם קודם לכן בישראל, יכול הרשם לרשום את המדגם על פי חלק זה"
מנוסחו של סעיף 30 עולה, כי שלושה הם התנאים המוקדמים לרישומו של מדגם:
 (1) המבקש הינו הבעלים של המדגם.
(2)המדגם הינו חדש או מקורי.
(3) המדגם לא נתפרסם בישראל קודם להגשת הבקשה. 
בנוסף, לענין מבחני הכשירות לרישומו של מדגם, יש להוסיף לסעיפים אלו  את הדרישות (המופיעות בס' 2 לפקודה) כי המדגם יכלול עיצוב חיצוני הבולט לעין במוצר הסופי, אין מדובר במוצר שעיצובו נגזר מהתכלית שאותה הוא בא למלא (העדר פונקציונליות) וכן את הדרישה שהחפץ מיוצר בסדרות. 
 

מבחן החדשנות או מקוריות במדגם

בדרישה שהמדגם יהיה "חדש או מקורי" הושם הדגש על כך שההגנה ניתנת לצורה המיוחדת של המוצר, כפי שהעין מסוגלת לקלוט ואין הגנה לחפץ שצורתו מוכתבת כל כולה על פי תפקידו. הדגש במדגם הוא על משיכת העין, כאשר אין לראות במוצר כמושך את העין אם משיכה זו מופנית להתאמה התפקודית.
 

חידוש פונקציונאלי אינו עונה על דרישת החידוש לרישום מדגם

נפסק כי ברישום מדגם 53151 אין למעשה כל חידוש, למעט החידוש הדרוש לצורך התפקוד הפונקציונלי. אומנם מדובר בפרופיל שבו "האמבטיה" גדולה יותר, באמצעות הארכת צלעות הפרופיל, אך גם אם מהווה הפרופיל פרופיל חדש (במובן NEW ) איננו מהווה חידוש, (במובן RENOVATION). ברישום מדגמים לא נרשמות מידות הצורה, אלא הצורה עצמה. לכן גם לא נרשמות המידות של הצלעות, וניתן לאמר שהצורה הכללית של הפרופיל הינה אותה צורה, למעט הגדלת האמבטיה מטעמים פונקציונליים. 
 
בית המשפט דחה את טענות התובעת כי מדובר בצורך אסתטי כלשהו, שיש בו חידוש. בית המשפט הפנה בעניין זה לעדות מנהל הפיתוח בחברת אלובין , אשר נשאל בחקירתו  מה החידוש שבין פרופיל 10963 לעומת 2222 וציין כי החידוש הוא שמדובר בפרופיל גובה יותר שיכול להתמודד עם עומסי רוח, מים ואויר. זאת, ותו לא. 
 

של מי העין במבחן העין?

בית המשפט קיבל את הגישה של הנתבעת כי "מבחן העין" יתבצע על ידי הצרכן הממוצע או הצרכן הסביר של המוצר. לטענתו, אותו צרכן הוא היצרן, דהיינו הלקוח המקצועי הרוכש את הפרופיל שיבחין כי מדובר בפרופיל חדש.  
ואולם נפסק כי לא יכולה להתקבל טענה כי יצרן, שהוא הלקוח המקצועי, ירכוש את הפרופיל נשוא המדגם  בשל האסתטיות של רוחב הפרופיל.  כידוע, הגנת המדגם נשללת  מחפץ שצורתו מוכתבת כל כולה על פי תפקידו.
 

פונקציונליות במדגם

בע.א 430/67 שרנוע בע"מ נ. תנובה מרכז [פורסם בנבו] (29.1.68) נקבע  כי כאשר הצורה מוכתבת כל כולה על ידי התפקיד שהחפץ אמור למלא, ולא ידועה דרך אחרת היעילה באותה מידה להשגת המטרה הפונקציונלית, לא תקום זכאות לרישום מדגם.
 
נפסק כי לאחר שמיעת הראיות עולה כי "מתיחת האמבטיה" או הארכת זרועות הפרופיל נעשתה אך ורק על מנת לבצע את המטרה התועלתית של עצירת המים והרוח ואפשרות ניקוז טובה. למעשה לא הוכח במהלך שמיעת הראיות  עיצוב אחר אפשרי המשרת את אותה המטרה. 
נפסק כי הגבהת האמבטיה הינה הדרך היחידה להתאים את הפרופיל המקורי לעמוד ברמה E , ולפיכך עיצוב האמבטיה מוכתב בשל אילוץ טכני. 
 

פרסום קודם במדגם

הנתבעת (התובעת שכנגד) טענה כי במהלך חודש יוני 2012 (לפני מועד הגשת המדגם) קבלה הזמנה מלקוח לייצר פרופיל 2222 תוך הגדלת "האמבטיה" על ידי הגדלת הצלעות, שרטטה את הפרופיל כבר ביום 2.8.12. 
נפסק כי אין בעדות יחידה זו כדי ללמד על כך שהיה פרסום קודם של פרופיל הנתבעת (התובעת שכנגד). אין ראיה לכך שהשרטוט הוצא מחוץ למשרדי החברה, או נמסר ללקוח כלשהו, ועיסוק פנימי במסגרת משרדי החברה איננו מהווה פרסום לצורך החוק. 
פרסום מוקדם יכול שיעשה בשתי דרכים מרכזיות : שימוש קודם במדגם הנעשה תוך מכירתו או הצגתו לציבור. או – פרסומים שונים על גבי נייר שהגיעו לידי הציבור (ראו דרורי ואורלנד "דיני מדגמים ועיצוב תעשייתי" הוצאת פרלשטיין גינוסר, עמ' 165).
לפיכך, נפסק כי התובעת שכנגד לא הוכיחה פרסום קודם שלה לגבי פרופיל מסוג זה שהוא מושא הדיון. 
 

20 בינואר, 2016,

0 תגובות

דרישת החידוש הנדרשת בפטנט

דרישת החידוש הנדרשת בפטנט
ערעור שהוגש על ידי אורבוטק כנגד קמטק על החלטה מיום 20.7.2014 של סגנית רשם הפטנטים בהליך התנגדות לפטנט (התנגדות לבקשת פטנט מס' 179995). הערעור נדון בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בפני השופטת יהודית שיצר. ביום 8.12.2015 ניתן פסק הדין בתיק.
 
העובדות: העובדות: אורבוטק הגישה בקשה לרישום פטנט בישראל לאמצאה שעניינה "שיטה ומערכת לבדיקת מכשירים עם מוליכים מיקרוסקופיים בעלי תבניות". ביום 31.1.2011 הגישה חברת קמטק התנגדות לבקשת הפטנט של המשיבה. 
 
ביום 20.7.2014 נתנה הפוסקת החלטה המקבלת את ההתנגדות במלואה, הן כלפי התביעות העצמאיות והן כלפי התביעות התלויות. בנוסף, חייבה הפוסקת את המערערת לשלם למשיבה הוצאות בסך 296,895 ₪ . 
 
לטענת המערערת שגתה הפוסקת כשקיבלה את התנגדות המשיבה, שכן המשיבה לא הוכיחה שיש במערכת סופרויז'ן ובפטנט 450 כדי להוות פרסומים קודמים הפוסלים את כשירות האמצאה הנוכחית לרישום כפטנט. 
 
תוצאות ההליך: הערעור מתקבל, יש להחזיר את הדיון לפוסקת, על מנת שתאפשר למערערת יומה בערכאה הדיונית, באשר לשני הפרסומים הקודמים שנקבע כי מהווים את האמצאה המבוקשת. המערערת תהיה רשאית לנסות להוכיח טענתה ע"י מומחה או בכל דרך אחרת שתמצא לנכון. במידת הצורך הפוסקת תהיה רשאית למנות מומחה מוסכם על הצדדים, או למנות מומחה מטעמה לבדיקת הדמיון שבין שני הפרסומים הקודמים, לאמצאה המבוקשת. 
 
בנוסף נפסק כי ההוצאות בערעור זה יהיו בסך 30,000 ₪ יושתו בהתאם לתוצאות בתיק העיקרי. 
 
הערת DWO: החדשנות בפסק הדין היא בפסיקת בית המשפט לפיה גם במסגרת הליך הבחינה של שאלת הפרסום הקודם, יש להתייחס אל כלל פרקי הפטנט (לרבות השרטוטים) ולא לבחון באופן צר רק את התביעות. הפסיקה הקודמת בנושא זה, התייחסה לשאלת ההפרה של פטנט ולשאלת היקף הפרשנות למונופול הפטנט ולא לשלב הבחינה בדבר דרישת החידוש בפטנט.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

מועד הגשת ערעור על החלטת רשם הפטנטים

נפסק כי אין לדחות את הערעור על הסף בטענה כי המערערת איחרה בהגשת הערעור.
החלטת הפוסקת ניתנה ביום 20.7.2014 . תקנה 191 לתקנות הפטנטים קובעת: "ערעור על החלטה על פי החוק או תקנות אלה, שניתן לערער עליה בפני בית המשפט, יוגש תוך חדשיים מתאריך ההחלטה".
 
לפי לשון תקנה זו בלבד (כפי שהיתה בתוקף באותה עת), המועד האחרון להגשת הערעור במקרה דנן היה 20.9.2014 , כאשר בפועל הוגש הערעור ביום 2.10.2014 . 
 
החלטת הפוסקת ניתנה במהלך פגרת הקיץ שחלה בין התאריכים 16.7.2014-31.8.2014, בהתאם לסע' 1(3) לתקנות בתי המשפט (פגרות). לפי תקנה 529 לתקסד"א תקופת הפגרה מקפיאה את מניין הימים להגשת הערעור. המחלוקת בין הצדדים היא האם תקנה 529 לתקסד"א חלה גם על מועד הערעור על החלטות רשם הפטנטים, ואז הערעור הוגש במועד כטענת המערערת, או שמא תקנה 529 לתקסד"א לא חלה בעניינינו ואז הערעור הוגש באיחור.
 
תקנה 191 לתקנות הפטנטים קוצבת רק את המועד להגשת הערעור לביהמ"ש. זאת כמו תקנות שונות בתקנות סד"א הקוצבות מועדים להגשת ערעורים לסוגיהם. אין בתקנות הפטנטים הוראות כלשהן לגבי הפגרה. מאחר שהערעור מתנהל בביהמ"ש המחוזי, הרי שבמקרה שחלה תקופת פגרה בביהמ"ש יחולו ההסדרים הספציפיים הקבועים בתקנות בתי המשפט (פגרות) ובתקנה 529 לתקסד"א הקובעת כי בתקופות אלו מניין הימים מוקפא. תכלית תקנות בתי המשפט (פגרות) היא להסדיר את פעילויות בתי המשפט והמזכירויות, והרציונאל לכך הוא לאפשר פגרה לעובדי בתי המשפט, לציבור עורכי הדין ולמתדיינים. אין שום הגיון להפריד בין ערעורים אזרחיים למיניהם לערעור על החלטת רשם הפטנטים, כאשר כל הערעורים מתנהלים בבית המשפט המחוזי והשירות של פתיחת תיק הערעור ניתן ע"י עובדי מזכירות בית המשפט. 
בנוסף, גם השיקול של הרמוניה חקיקתית ופרשנית מחייב להקיש מהפסיקה בעניין ערעור על החלטת רשם סימני המסחר גם על החלטת רשם הפטנטים, שכן מדובר באותה ערכאה דיונית – "רשם הפטנטים המדגמים וסימני המסחר", אשר הערעור עליה מוגש לבית המשפט המחוזי (ראו למשל בש"א 7599/04 שלמה זך נ' תנה תעשיות 1991 בע"מ (פורסם בנבו, 12.9.2004).
 

דרישת החידוש

הפוסקת קבעה משתי סיבות נפרדות, כי האמצאה המבוקשת איננה ממלאת את דרישת החידוש לפי סע' 4 לחוק הפטנטים, התשכ"ז – 1967 (להלן: "החוק").
סע' 4 לחוק קובע:
"אמצאה נחשבת לחדשה, אם לא נתפרסמה בפומבי, בין בישראל ובין מחוצה לה, לפני תאריך הבקשה-
(1) על ידי תיאור, בכתב או במראה או בקול או בדרך אחרת, באופן שבעל  מקצוע יכול לבצע אותה לפי פרטי התיאור;
(2) על ידי ניצול או הצגה, באופן שבעל מקצוע יכול לבצע אותה לפי הפרטים שנודעו בדרך זו."
 
הפוסקת קבעה כי מערכת סופרויז'ן ופטנט קודם של המערערת (פטנט 81450) מהוות פרסום קודם של האמצאה המבוקשת. 
 
בית המשפט דן בנפרד בכל אחד מפרסומים אלו ופסק:
 
לגבי פרסום סופרויז'ן, העד ספיר מטעם המערערת, העיד כי הייחודיות שבאמצאה המבוקשת על פני סופרויז'ן היא באפשרות להבחין בין כיווני התאורה השונים - היכולת להבחין בין מספר כיוונים נותנת להם מידע שמשפר את יכולת הסיווג, אך הדרך להבחין בין כיווני התאורה השונים לא פורטה בתביעות הבלתי תלויות. 
הפוסקת קבעה כי מאחר שהדרך להבחין בין כיווני התאורה השונים לא פורטה בתביעות הבלתי תלויות הרי שאין חידוש באמצאה המבוקשת לעומת הסופרויז'ן. 
 
בית המשפט פסק כי אין בעדות ספיר הודאה מפורשת כפי שהסיקה הפוסקת, ביחס לזהות שתי ההמצאות. 
 

דרישת החידוש: בחינת כלל הפטנט לרבות שרטוטים

עוד ציינה הפוסקת בהחלטתה כי ככל שהשיפור ביכולת סיווג הפגמים נובעת מאלגוריתם משופר של המסווג, הרי שגם אלגוריתם זה לא צוין בתביעות הבלתי תלויות. אולם, לפי החוק והפסיקה את הפירוט ניתן לכלול בתיאור שהוא חלק בלתי נפרד מבקשת הפטנט ומהתשריטים. כך קובע סע' 12 לחוק, שכותרתו "הפירוט": " 12. (א) הפירוט יכלול שם שיש בו כדי לזהות את האמצאה, את תיאורה, עם שרטוטים לפי הצורך, וכן תיאור דרכי הביצוע של האמצאה שעל פיו יוכל בעל המקצוע לבצעה".
 
כך נקבע בפס"ד ב- ע"א 345/87‏ ‎ Hughes Aircraft Company ‎נ' מדינת ישראל, פד"י מד(4) 45: "משמע, היקף ההגנה המשפטית על הפטנט, או - כפי שמקובל לכנות זאת -"תחום המונופולין של הפטנט", צריך להיקבע על-פי המוגדר בתביעות. אולם, לבד מן התביעות כולל הפירוט של הפטנט גם חלק נוסף, הוא תיאור הפטנט. התיאור תפקידו להביא את הרקע לפטנט ולתאר את מהותו, מטרותיו ודרכי ביצועו. התביעות תפקידן להגדיר במדויק ובזהירות את תחום המונופולין. התיאור כולל לעתים גם שרטוטים".  
 
מאחר שהדרך להבחין בין כיווני התאורה השונים, שהיא "דרך הביצוע" כלשון החוק, תוארה בתיאור המובא בהמשך להגדרת הפטנט, ותיאור זה אף מפנה לתשריטים שמובאים לאחריו, הרי שדי בכך שבהגדרת הפטנט צויין עצם הרכיב של "התגובה לתאורה מקו התאורה הראשון מובחנת מהתגובה מקו התאורה השני". 
 
הזדמנות נאותה להתגוננות בפני טענה לביטול פטנט
מעיון בהתנגדות שהגישה המשיבה לפוסקת עולה, שאכן המשיבה לא העלתה בהתנגדותה את הטענה כי סופרויז'ן מהווה פרסום קודם השולל את החידוש שבאמצאה המבוקשת. יש איפוא ממש בטענת המערערת כי בשל כך גם לא התייחסה לטיעון זה בתשובתה להתנגדות. 
 
המשיבה בטיעוניה בערעור דנן לא התייחסה לכך שהטענה בדבר סופרויז'ן כפרסום קודם לא הופיעה בהתנגדותה. כאשר כלל לא הובאו ראיות ע"י המשיבה/המתנגדת לזהות של סופרויז'ן עם האמצאה המבוקשת, ניתן להבין מדוע לא התמודדה המערערת עם טענה זאת.
 
מאחר שבנסיבות אלה, ניתן לומר שלא ניתן למערערת מלוא יומה בערכאה קמא, מן הדין להחזיר את הדיון בעניין זה לערכאה קמא, על מנת לאפשר למערערת לנסות להפריך את הטענה ש-"אין כל הבדל" בין האמצאה הנתבעת בתביעה מס' 1 לבין מערכת סופרויז'ן. 
 

דרישת החידוש: רכיבים ברורים מאליהם

לעניין פרסום פטנט 81450, הפוסקת קבעה כי יש בפטנט קודם של המשיבה, פטנט 450, משום פרסום קודם ששולל את החידוש שבאמצאה המבוקשת. הפוסקת קבעה כי אומנם אין בתביעת פטנט 450 את שני הרכיבים שקיימים באמצאה המבוקשת. אולם הפוסקת קבעה, כי למרות שרכיבים אלו לא צוינו בתביעת הפטנט הקודם, "הם בהכרח קיימים בו".
 
לעניין זה פסק בית המשפט כי שלפי סע' 4 לחוק, יש להראות שבעל מקצוע סביר היה מסיק רכיב אינהרנטי זה מפטנט 450 ומסיק את חשיבותו לשיפור זיהוי וסיווג הפגמים, ומייצר את האמצאה כך שתכלול רכיב זה. לא הובהר די מדוע וכיצד בעל מקצוע סביר היה בהכרח מסיק את אפשרות כי הרכיבים "בהכרח קיימים בו". קביעה זו היא עניין שבמומחיות שאיננה בידיעתו השיפוטית של רשם הפטנטים, והיא לא הוכחה מהראיות שהוגשו בתיק. שנית, המשיבה עצמה לא העלתה טענה זאת, וממילא לא הוכיחה אותה, לא באמצעות ניסוי או חוו"ד מומחה ולא בדרך אחרת. 
 
לא ניתן לשלול את ההיגיון שבטענת המערערת כי מאחר שלא מוזכרים בהגדרת פטנט 450 שני הרכיבים הנ"ל שנמצאים בהגדרת הפטנט המבוקש, יש להסיק מכך כי רכיבים אלו אינם רלוונטיים לפטנט 450. ליתר דיוק ניתן לומר כי הם אינם חיוניים לחידוש שבפטנט 450. אכן, רק מקריאת פטנט 450 ספק אם בעל מקצוע סביר היה יודע לייצר את האמצאה המבוקשת, מאחר ששני הרכיבים הנ"ל שחיוניים להגדרת האמצאה המבוקשת אינם נמצאים במסמכי בקשת פטנט 450. לפיכך לא מוכח כי מתקיים בתביעת פטנט 450 פרסום קודם לפי סע' 4(1) לחוק- "על ידי תיאור, בכתב ... באופן שבעל  מקצוע יכול לבצע אותה לפי פרטי התיאור".
 
אולם לא זו בלבד שלא בהכרח מתקיים בענייננו פרסום קודם במסמכי פטנט 450 (לפי סע' 4(1) לחוק- "תיאור"), אלא גם בהצגת פטנט 450 לא הוכח כי מתקיים פרסום קודם, באופן המוגדר בסע' 4(2) לחוק – "על ידי ניצול או הצגה, באופן שבעל מקצוע יכול לבצע אותה לפי הפרטים שנודעו בדרך זו". זאת משום שהפוסקת קבעה קביעה מדעית-טכנולוגית כי שני הרכיבים הנ"ל בהכרח קיימים בפועל במוצר של פטנט 450, כך שבעל מקצוע סביר שיתבונן במוצר של פטנט 450 יראה מאפיינים חשובים אלו ויבצע מתוכם את הפטנט, אולם קביעה זו היא עניין שבמומחיות שלא הוכחה לפני הפוסקת ע"י ניסוי או חוו"ד מומחה. 
 

22 באפריל, 2015,

0 תגובות

התנגדות לפטנט: חמדנות, פרסום קודם והעדר התקדמות המצאתית

התנגדות לפטנט: חמדנות, פרסום קודם והעדר התקדמות המצאתית
התנגדות לבקשת פטנט שהוגשה על ידי חברת קמטק בע"מ כנגד חברת אורבוטק בע"מ. ההליך נדון ברשות הפטנטים בפני יערה שושני כספי, פוסקת בקניין רוחני. ביום 12.3.2015 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: שם האמצאה מושא בקשה הפטנט הינו "שיטה לבדיקת מעגל מודפס", האמצאה נשוא הבקשה מצויה בתחום הבדיקה האופטית הממוכנת. באופן ספציפי עוסקת הבקשה בתהליך בדיקה אופטית של לוחות מעגלים מודפסים.
 
המתנגדת טוענת כי האמצאה הנתבעת תוארה בפרסומים קודמים וכי נעשה בה שימוש קודם לפני המועד הקובע ואי לכך אינה חדשה במשמעות סעיף 4 לחוק. עוד נטען כי לאור הידע שהיה ברשות בעל המקצוע הממוצע בתחום הרלוונטי, האמצאה הנתבעת נעדרת התקדמות המצאתית כנדרש בסעיף 5 לחוק. כמו כן, טוענת המתנגדת כי תביעות הבקשה אינן נובעות באופן סביר מן הפירוט ולפיכך חמדניות וזאת בניגוד לסעיף 13 (א) לחוק ואף אינן בהירות דיין כנדרש בתקנה 20(א)(3) לתקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי דין, מסמכים ואגרות), תשכ"ח-1968 (להלן: "התקנות"). 
 
תוצאות ההליך: ההתנגדות מתקבלת, נמצא כי לתביעות 1-10 לא קיים תימוכין סביר בפירוט הבקשה וכי לשונן אינה ברורה כנדרש בסעיף 13(א) לחוק ובתקנה 20(א)(3) לתקנות, וכי תביעה מס' 1 אינה חדשה ואינה בעלת התקדמות המצאתית כנדרש בסעיפים 3,4,5 לחוק. 
בנוסף נפסק כי המבקשת תישא בהוצאות שכר טרחת באי כוח המתנגדת בגין הצורך בניהול הליך זה, בסך 20,000₪ הכולל מע"מ. 
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

7 באפריל, 2015,

0 תגובות

פרסום קודם והעדר חידוש

פרסום קודם והעדר חידוש
התנגדות לבקשת פטנט שהוגשה על ידי חברת קמטק בע"מ כנגד חברת אורבוטק בע"מ. ההליך נדון ברשות הפטנטים בפני ז'קלין ברכה, סגנית רשם הפטנטים. ביום 22.2.2015 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: שם האמצאה מושא בקשה הפטנט הינו "מערכת מרובת ערוצים אופטיים לבדיקות", ועניינה בשיטה ובמערכת לבדיקה אופטית ממוכנת של מעגלים חשמליים. על פי הנתבע בבקשת הפטנט ובקצרה השיטה מתבצעת באמצעות צילום המעגל החשמלי או חלק ממנו, יצירת הצגה משופרת על בסיסם, והשוואת הדמות לייצוג סימוכין (רפרנס) בכדי לאתר פגמים בחלק המעגל הנבדק. 
 
המתנגדת טוענת כי האמצאה מושא הבקשה נעדרת חידוש והתקדמות המצאתית. עוד טוענת המתנגדת ששילוב רכיבי ידע זה לכדי האמצאה מושא הבקשה אינו בגדר פטנט קומבינציה כפי שהוגדר בפסיקה. בניגוד לנדרש, כך טענה, תביעות הבקשה אינן כוללות התייחסות לתוצאה חדשה אשר נובעת משילובם של הרכיבים הידועים. 
 
בנוסף נטען שתביעות הבקשה הבלתי תלויות, 1 ו-26, מנוסחות באופן חמדני במטרה להסוות את העובדה שאלה אינן שונות מן הידע כפי שפורסם עד המועד הקובע, ובמיוחד אינן שונות ממערכת הקודמת של המבקשת, Inspire. לטענתה, מסקנה זו עולה בבירור מפרשנות תביעות הבקשה.
 
תוצאות ההליך: ההתנגדות נדחית ללא צו להוצאות.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

26 במרץ, 2015,

0 תגובות

אי קיבול בקשת פטנט לאחר משיכת התנגדות

אי קיבול בקשת פטנט לאחר משיכת התנגדות
הליך חד צדדי ביחס לבקשת פטנט 156034 שהוגשה על ידי חברת Serguei Borisovish Sivovolenko וחברת DIAMCAD N.V (שיטה ומתקן עבור מיקום גוף זר ביהלום). ההליך נדון ברשות הפטנטים, בפני ז'קלין ברכה, סגנית רשם הפטנטים. ביום 25.1.2015 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: בקשת הפטנט קובלה ופורסמה להתנגדויות. ביום 4.9.2008 הגישה חברת שרין טכנולוגיות בע"מ התנגדות לבקשת הפטנט. ביום 9.12.2013 הגישו הצדדים הודעה משותפת בדבר סיום הליכי ההתנגדות ללא צו להוצאות. 
 
לאחר הסרת ההתנגדות, סגנית הרשם מצאה לנכון להפעיל את סמכותה לפי סעיף 34 לחוק הפטנטים ולא לקבל את בקשת הפטנט לרישום וזאת מטעמים של היעדר חידוש והתקדמות המצאתית וכן לאור אי עמידה של הבקשה בדרישות סעיף 12 לחוק.
בהתאם לתקנה 74(ג) לתקנות ניתנה למבקשים הזדמנות להשמיע טענותיהם. 
 
לטענת המבקשים סמכותו של הרשם כפי שעולה מסעיף 34 לחוק הינה סמכות חריגה ומיוחדת אשר יש להפעילה במקרים יוצאי דופן. לטענת המבקשים, הוראת סעיף 34 לחוק, ככל שמתייחסת לחומר שנתגלה אגב ההתנגדות, אינה מאפשרת לרשם לקיים הליך בחינה מחודש אלא מתייחסת לחומר
חדש, שאינו שנוי במחלוקת, אשר לא עמד בפני הבוחן בזמן בחינת הבקשה וכן אינו מסמיך את הרשם להכריע בהתנגדות כאילו לא הופסקה. 
 
תוצאות ההליך: הפטנט לא יוענק למבקשים. סגנית הרשם לא שוכנע כי אין מקום להשתמש בסמכות הקבועה בסעיף 34 לחוק. 
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

9 בפברואר, 2015,

0 תגובות

האם התביעות נובעות באופן סביר מפירוט הפטנט

האם התביעות נובעות באופן סביר מפירוט הפטנט
בקשה לביטול פטנט רשום שהוגשה על ידי חברת מיאמבי בע"מ וד"ר אפרים כפיר כנגד ד"ר בן ציון כרמון. הבקשה נדונה ברשות הפטנטים בפני הפוסקת בקניין רוחני יערה שושני כספי. ביום 21.12.2014 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: בקשה לביטול פטנט רשום מס' 199377 בהתאם להוראת סעיף 73ב לחוק הפטנטים. לטענת מבקשי הביטול, בקשת הפטנט הוגשה ותוקנה על ידי המשיב שלא כדין, שכן האמצאה הנתבעת בה לא הייתה בידי המשיב במועד הגשת הבקשה לפטנט, והיא אינה נתמכת בפטנט ההורה ואף לא בבקשת הבכורה. בנוסף, נטען כי האמצאה הנתבעת בפטנט החלוקה נעדרת חידוש.
 
הפטנט נשוא הבקשה: כותרת פטנט מס' 199377 הינה "מתקנים מתנפחים להזזת ממברנת שניידר". התביעות הבלתי תלויות בפטנט זה מגדירות התקן (Device) להרמת ממברנת שניידר באמצעות מיכל מתרחב ומתנפח. עסקינן אם כן בתחום הכירורגיה הדנטלית, וביחוד בתחום הקרוי "הרמת סינוס" שהינו הליך כירורגי להשתלת עצם קודם להתקנת שתלים דנטליים.
 
הפטנט הרשום כולל שתי תביעות בלתי תלויות מס' 1 ו- 67. בתביעה הראשונה נתבע התקן להזזת ממברנת שניידר מרצפת הסינוס הכולל: (א) מיכל מתרחב ומתנפח; (ב) צינורית קשיחה המיועדת להחדרה אל תוך העצם המקסיליארית לכיוון ממברנת שניידר; (ג) מחבר; (ד) צינור מילוי; (ה) מאגר; ממנו יוזרם (ו) חומר המילוי  - הרכיבים הנ"ל מחוברים זה לזה, כך שהחלק הדיסטאלי של המחבר מחובר לצינורית הקשיחה, והחלק הפרוקסימאלי של המחבר מחובר לצינורית המילוי וצינורית המילוי מחוברת למאגר - וכן (ז) מנגנון הזרקה המיועד להחדרת חומר המילוי מהמאגר דרך צינורית המילוי אל המיכל, כך שלפחות חלק מן המיכל הנ"ל מתרחב ובולט דיסטאלית לכיוון הקצה הדיסטאלי של הצינורית הקשיחה אשר בסינוס המקסיליארי, לצורך הזזת ממברנת שניידר. 
לשון תביעה מס' 67 הינה דומה לזו הקיימת בתביעה מס' 1, ההבדל העיקרי הוא שנעדרת ממנה הצינורית הקשיחה, וכן קיים בה אפיון מסוים הנוגע למחבר כך שהקוטר החיצוני של החלק הדיסטאלי שבו קטן ביחס לקוטר החיצוני הרחב ביותר שבו. 
 
תוצאות ההליך: הבקשה התקבלה באופן חלקי, נפסק כי אין בתביעות מס' 1 ו – 67 את  החידוש הנדרש כהוראת סעיף 4 לחוק הפטנטים. בנוסף נפסק כי תביעות תלויות שמספריהן 27, 53, ו - 88 נותרות על כנן. עם זאת, הפוסקת הורתה למשיב להגיש תיקון ליתר תביעות הפטנט על מנת לצמצמן כך שהחומר ממנו עשוי המיכל בחלקו לפחות הינו חומר נספג וכן שחומר המילוי המוחדר אליו יהא חומר עצם. במידה שהמשיב יבחר שלא לפעול כאמור לעיל, תחשבנה תביעות אלה כבטלות.  
 
בנוסף נפסק כי מבקשי הביטול יהיו רשאים להגיש בקשה לפסיקת הוצאותיהם.   
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 
 

17 באוגוסט, 2014,

0 תגובות

התנגדות לפטנט – פרשנות הפטנט, חדשנות ותום לב

חברת קמטק הגישה התנגדות כנגד בקשת פטנט שהוגשה על ידי חברת  אורבוטק. ההתנגדות נדונה ברשות הפטנטים בפני ז'קלין ברכה, סגנית רשם הפטנטים. ביום 20.7.2014 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
על החלטה זו הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי שהתקבל ותוצאותיו שהדיון הוחזר לרשם.
 
העובדות: מבקשת הפטנט הגישה בקשת פטנט שכותרתה: "שיטה ומערכת לבדיקת מכשירים עם מוליכים מיקרוסקופיים בעלי תבניות" ועניינה בשיטה ומערכת הכוללת תאורה שתפקידה לסווג פגמים מהסוגים חתך וגורם זר המצויים על גבי מוליכים מיקרוסקופיים.
 
המתנגדת טוענת כי האמצאה מושא הבקשה נעדרת חידוש והתקדמות המצאתית. לעניין זה טוענת המתנגדת כי האמצאה מבוססת על שימוש בתאורות מסוגים Darkfield ו- Brightfield וכן על רכיבים בסיסיים שהיו ידועים במועד הקובע למטרות להן מיועדת האמצאה. 
 
כמו-כן, טוענת המתנגדת כי המבקשת הפרה את חובת הגילוי שבסעיף 18 לחוק בכך שלא ציינה את פטנט 450 כפרסום קודם הנוגע לבקשתה. עוד טוענת המתנגדת כי על פי תקנה 20(א)(1) לתקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי דין, מסמכים ואגרות), התשכ"ח-1968 (להלן: "התקנות") היה על המבקשת לציין את פטנט 450 במבוא לפירוט והיא נמנעה מלעשות כן. בכך הפרה המבקשת את חובת תום הלב המוטלת עליה.
 
תוצאות ההליך: נפסק כי ההתנגדות מתקבלת במלואה. בנוסף נפסק כי המתנגדת תגיש בקשה מפורטת לפסיקת הוצאותיה.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

15 בינואר, 2014,

0 תגובות

הפרת פטנט ביחס לערכת פריצה - פרסום קודם שהוסתר מהרשם

הפרת פטנט ביחס לערכת פריצה - פרסום קודם שהוסתר מהרשם
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט ע' זרנקין), בו נדחתה תביעת המערערים שהתבססה, בעיקרה, על עילה של הפרת פטנט. ערעור שהוגש על ידי הידרו נע (שותפות לא רשומה), הידרו נע 1988 בע"מ ומרדכי ירמיהו כנגד סאן הייטק בע"מ, יעקב סגל, אילן המאירי, אלמוג ציוד טכני בע"מ ומדינת ישראל - משרד הביטחון. הערעור נדון בבית המשפט העליון, בפני השופטים חנן מלצר, יצחק עמית ונעם סולברג. ביום 12.1.2014 ניתן פסק הדין בערעור.
 
העובדות: משרד הביטחון רכש ערכות פריצה מחברת הידרו נע ללא מכרז. חברת הידרו נע הגישה בקשה לרישום פטנט על ערכת הפריצה אותה ייצרה וסיפקה למשרד הביטחון.
 
בהמשך פרסם משרד הביטחון מכרזים פומביים לפיתוח, ייצור ואספקה של ערכות פריצה. לאחר שפרסם משרד הביטחון את האפיון הטכני הרלוונטי לצורך המכרז וחברת הידרו נע שלחה מכתב למשרד הביטחון בו הביעה התנגדותה לכל פרסום וחשיפה של מידע, תמונה או שרטוט הנוגעים לערכת הידרו נע, שכן "השרטוטים והמידע הנ"ל הינם רכושה הבלעדי של חב' הידרו נע וחל איסור מוחלט לעשות בהם כל שימוש או פרסום ללא אישור מחברת הידרו נע בכתב". במכתב לא אוזכר כלל כי הידרו נע הגישה בקשה לרישום פטנט. 
 
חברת סאן היא שזכתה במכרז. לאחר הזכייה במכרז החלה סאן בתהליכי עבודה ותכנון לייצור ערכת הפריצה ואספקתה למשרד הביטחון.
 
לאחר הזכייה, בקשת הפטנט של הידרו נע התקבלה על ידי רשם הפטנטים – פטנט מספר 184211. יצוין כי הידרו נע רשמה במסגרת ההליך גם שלושה מדגמים הנוגעים לפריטים הנכללים בין חלקי ערכת הפריצה, אחד מהם מתייחס לרכיב אשר כונה בתעודת רישום המדגם "בוכנה עם טריז" ומספרו הסידורי הוא 44246. 
 
כשלושה חודשים לאחר אישור הפטנט, הגישה הידרו נע תביעה לבית המשפט המחוזי כנגד המשיבים, בעילה של הפרת פטנט. בכתב התביעה, עתרה הידרו נע לצו מניעה קבוע שימנע את אספקת הערכה, צו עשה לאיסוף הערכות המפרות שכבר חולקו, ולפיצוי כספי בסך 3,376,940 ₪ בגין הפרת הפטנט. בד בבד עתרה הידרו נע למתן צו מניעה זמני. 
 
פסק הדין של בית המשפט המחוזי: בפסק דינו דחה בית משפט קמא את התביעה על שלל טענותיה. בעניין הפרת הפטנט נקבע, כי אין במנגנון הפריצה כפי שתואר בכתב הפטנט כל חדשנות או התקדמות אמצאתית. קביעה זו התבססה על הימצאותם של ערכות הדומות לערכה שיוצרה בידי הידרו נע, אשר נודעו, שווקו, ואף נרשמו כפטנט ברחבי העולם, זמן רב לפני שהוגשה בקשת הפטנט על ידי הידרו נע. 
 
בית המשפט קבע כי הידרו נע נמנעה מלגלות לרשם הפטנטים כי קיימות ערכות דומות, כך שהחלטתו של רשם הפטנטים ניתנה מבלי שהמידע הנ"ל היה נגד עיניו, ודי בכך כדי להורות על ביטולו של הפטנט. עם זאת, נמנע בית המשפט מלהורות על ביטולו של הפטנט, בשל האפשרות כי הערכה כוללת חידוש המצאתי מסוים, הבא לידי ביטוי בטבעת מסתובבת המורכבת על יחידת הצילינדר ההידראולי ומעניקה למשתמש בערכה אפשרות לסובב את הסדן השני וכך להשיג תנועתיות וחופשיות יחסית במהלך פעולת הפריצה. נקבע כי מאחר שבערכת סאן אין טבעת מסתובבת מעין זו, ממילא אין לראות את סאן כמי שהפרה את הפטנט. 
 
בנוסף, ביטל בית המשפט את המדגם שנרשם לגבי התקן הפריצה שכן מדובר בהתקן מכני אשר אין לראותו בגדר "מדגם" כהגדרתו בסעיף 2 לפקודת הפטנטים והמדגמים.  
 
תוצאות ההליך: הערעור נדחה. נפסק כי ענייננו בערכות לפריצה קרה הקיימות בשוק שנים רבות. הידרו נע רשמה את הפטנט, תוך שהיא מסתירה מרשם הפטנטים כי ערכות לפריצה קרה קיימות בשוק מזה שנים רבות. בית משפט קמא עשה חסד עם הידרו נע משלא הצהיר על בטלות הפטנט, מתוך זהירות יתרה, שמא רכיב "הטבעת המסתובבת" בערכה מתוצרתה מצדיק את רישום הפטנט. מכל מקום, רכיב זה אינו נמצא בערכת סאן, כך שממילא אין לייחס לסאן הפרת פטנט. אף אין מקום לתביעה נגד משרד הביטחון שיצא למכרז על פי אפיון טכני של הערכה, שהיה בידיעת כל המשתתפים במכרז, לרבות הידרו נע. 
 
בנוסף נפסק כי הידרו נע תשא בשכר טרחת המשיבים 4-1 והמשיבה 5 בסך 50,000 ₪ כל אחד (סה"כ 100,000 ₪).
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 
 

7 באוגוסט, 2013,

0 תגובות

הפרת פטנט בתחום המיזוג

הפרת פטנט בתחום המיזוג
שתי תביעות בעילת הפרת פטנט שהוגשו על ידי חברת טויטופלסט בע"מ כנגד חברת תביג-ישראל גרובר בע"מ מנהלה מר ישראל גרובר ובעלת המניות הגב' חיה גרובר וחברת בידוד פלוס בע"מ. הדיון בתביעות אוחד והם נדונו בבית המשפט המחוזי בתל אביב בפני השופט יהודה פרגו. ביום 22.7.2013 ניתן פסק הדין בשני בתיקים.
 
על פסק דין זה הוגש ערעור שהתקבל בחלקו ביחס לשאלת הנזק, לערעור ראו מאמר זה.
 
העובדות: התובעת הגישה שתי תביעות שעניינן הפרה נטענת של פטנטים. ת.א 2260/08 – עוסק בהפרה נטענת של פטנט מס' 131198 שתפקידו חלוקה והזרמת אוויר ממוזג לאתרים שונים על פי הצורך, המכונה "מרכזייה". ת.א 1133-09-10 עוסק בהפרה נטענת של פטנט מספר 137728 שתפקידו לפצל זרם אוויר, המכונה "מפצל".
מנהל התובעת רכש מהנתבעת 4 "מרכזיה" ו"מפצל" שיוצרו ע"י הנתבעת 1. לטענת התובעת, מדובר במוצרים מועתקים המפרים את פטנט התובעת ויש בהתנהלות הנתבעים כדי גניבת עין ועשיית עושר ולא במשפט.
 
תוצאות ההליך לסעד זמני: הסעד הזמני בתיק התקבל בשנת 2009 והשופט יהודה זפט קבע כי עד לבירור התובענה ניתן סעד זמני המורה לנתבעים לחדול ולהימנע מלבצע מלעשות שימוש במוצרים המפרים לכאורה את פטנט התובעת.
 
תוצאות ההליך: התביעה התקבלה. נפסק כי הנתבעים הפרו את פטנט התובעת.
 
ניתן צו קבוע המורה לנתבעים 1 ו-2 (היצרנים), לחדול ולהימנע מלעשות שימוש במוצרים אשר מפרים את פטנט התובעת. 
 
בנוסף בית המשפט חייב את הנתבעים 1 ו-2 – לשלם לתובעת סך של 200,000 ש"ח.
 
ניתן צו המורה לנתבעת 4 (החנות) להימנע מלשווק את מוצרי הנתבעת 1, 2  המפרים את פטנט התובעת.
 
בנוסף חייב בית המשפט את הנתבעים 1, 2 ו-4, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת את הוצאותיה, לרבות שכ"ט עו"ד בסך כולל של 60,000 ש"ח.
 
בית המשפט נמנע מלהטיל צווים כלשהם על הגב' חיה גרובר (הנתבעת 3), מבלי לגרוע מחובתה - כבעלת מניות בתביג – למנוע את הפרת הפטנטים על ידי תביג. 
 
 
הערת DWO: המדובר בפסק דין תקדימי בו לראשונה נפסק פיצוי ללא הוכחת נזק בגין הפרת פטנט וזאת בהתבסס על הוראות חוק עוולות מסחריות וחוק זכות יוצרים המאפשרות פיצוי ללא הוכחת נזק. בית המשפט סבר כי לאור הקושי הרב בחישוב הנזק בגין הפרת פטנט ניתן לעשות שימוש מושאל במנגנונים סטטוטוריים מחוקים אחרים קרובים.
 
יוער כי במסגרת הערעור על פסק דין זה, בית המשפט העליון ביטל את קביעת בית המשפט המחוזי ביחס לאפשרות של השימוש בכלי של פיצוי ללא הוכחת נזק לצורך קבית פיצוי בגין הפרת פטנט. לערעור ראו מאמר זה.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בפסק הדין:

7 ביולי, 2013,

0 תגובות

פטנט ביחס למערכת דואר אלקטרוני - פרסום קודם והתקדמות המצאתית

בקשת פטנט שהוגשה על ידי יגאל עטייה ונדונה ברשות הפטנטים, בפני רשם הפטנטים אסא קלינג. ביום 25.6.2013 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: בקשה להשיג על החלטת בוחן לסרב לבקשה לפטנט אשר הוגשה לגבי אמצאה שכותרתה "מערכת דואר אלקטרוני".
 
הבוחן החליט על סירוב הבקשה במסגרת הוראות תקנה 45 לתקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי דין, מסמכים ואגרות), תשכ"ח-1968. עיקר הליקויים עליהם עמדו הבוחנים הם העדר חידוש והתקדמות אמצאתית לאור הוראות סעיפים 4 ו-5 לחוק הפטנטים, תשכ"ז-1967 (להלן: "חוק הפטנטים"), כמו גם אי עמידה בהוראות סעיף 13(א) לחוק הפטנטים ובהוראות תקנה 20 לתקנות הפטנטים.
 
תוצאות ההליך: הבקשה נדחית
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

23 ביוני, 2013,

0 תגובות

רק שיטה עסקית המצויה בתחום טכנולוגי כשירה כפטנט

בקשה לפטנט מספר 179203 שהוגשה לרשם הפטנטים בישראל על ידי חברת RAYTHEON COMPANY. ההשגה נדונה בפני הפוסקת בקניין רוחני יערה שושני כספי. ביום 21.5.2013 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: בוחן הפטנטים החליט שלא ליתן פטנט בגין בקשה לפטנט "זיהוי נהג מורשה עבור זכאות למסלול אגרה עמוס". הבוחן הפטנטים סבר כי האמצאה הנתבעת במסגרת הבקשה אינה כשירת פטנט לאור הוראת סעיף 3 לחוק. בנוסף, ציטט הבוחן פרסומים השוללים מן האמצאה את כשירותה לפטנט לפי סעיפים 4 ו- 5 לחוק.  
 
בוחן הפטנטים מצא כי השיטה המוגדרת בתביעה אינה מתארת פתרון טכנולוגי המיועד לשימוש תעשייתי אלא שיטה עסקית לגביית אגרות נסיעה בכביש. הבוחן קבע כי המדובר בשיטה עסקית ממוחשבת, שאינה כשירת פטנט מאחר שאינה מצויה בתחום טכנולוגי. הבוחן ציין כי האמצאה המבוקשת היא למעשה שיטה עסקית שכן רכיבי המחשוב המתוארים באמצאה הינם סטנדרטיים ושגרתיים, כמו גם השילוב ביניהם, מה גם שהם מתוארים בבקשה באופן כללי ללא טענה לחידוש כלשהו. 
 
ביום 20.04.2011 הגישה המבקשת בקשה להשמיע טענותיה בפני הרשם.
 
המבקשת ביקשה בקשת זירוז לקיבול הבקשה לפטנט בישראל וזאת לאור רישום הפטנט בארה"ב ומכוח הוראות סעיף 17(ג) לחוק הפטנטים.
 
תוצאות ההליך: הבקשה לרישום פטנט נדחית. נפסק כי אין באמצאה ביטוי ממשי בתחום טכנולוגי.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

 

7 ביוני, 2012,

0 תגובות

פרסום קודם השולל את תוקף הפטנט

בתביעת פטנטים ישנן שתי טענות הגנה נפוצות ביחס לשאלת תוקף הפטנט, האחת, הטענה כי הפטנט אינו חדש והשנייה, היעדר התקדמות המצאתית – (רעיון טרוויאלי). במאמר זה נתמקד בטענה הראשונה - היעדר חידוש.

סעיף 4 לחוק הפטנטים קובע, כי: "אמצאה נחשבת לחדשה, אם לא נתפרסמה בפומבי, ... (1) על ידי תיאור, בכתב או במראה ... באופן שבעל מקצוע יכול לבצע אותה לפי פרטי התיאור; (2) על ידי ניצול או הצגה, באופן שבעל מקצוע יכול לבצע אותה לפי הפרטים שנודעו בדרך זו".

חזקה היא, כי פטנט שנרשם תקף והנטל להוכיח, כי הפטנט חסר תוקף מוטל על הטוען לשלילת תוקפו (ע"א 665/84 סאנופי בע"מ נ' אוניפארם בע"מ, פ"ד מא(4) 729, 736). על הנתבע הטוען להעדר חידוש הנטל ההוכחה, כי פטנט התובע חסר תוקף.

"על-מנת להוכיח פירסום קודם, אשר יש בו כדי לשלול חידוש, יש להצביע על מסמך המכיל את האמצאה כולה, ואין ליצור פסיפס של ידיעות המלוקטות מתוך מסמכים שונים ונפרדים לגיבושה של תמונה כוללת אחת" (עא 345/87 Hughes aircraft company נ' מדינת ישראל פ"ד מד(4) 45, 103).  "כדי להוכיח היעדר חידוש, יש להראות שהאמצאה כולה הוצגה או פורסמה בפומבי בעת הגשת בקשת הפטנט, וכי הפרסום או ההצגה איפשרו לבצע את האמצאה" (ע"א 8802/06 אוניפארם בע"מ נ'Smith Kline Beecham PLC (פורסם בנבו), 22-23).

על הנתבע הטוען לפרסום קודם להוכיח כי נתקיים פרסום קודם, על הנתבע להציג פרסום אחד הכולל לבדו את כל מרכיבי המהותיים של האמצאה נשוא פטנט התובעים (ת.א [ת"א] 2207/01 סנו מפעלי ברונו בע"מ נ' נקה חימיקלים 1952 בע"מ (פורסם בנבו), 43).

על הנתבע להראות בפרסום יחיד כי הוא מציע "את הפתרון השלם והמלא" המתואר בפטנט שכלפיו נטען הפרסום הקודם (התנגדות לבקשת פטנט 153109 טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ נ'Merck & Co., Inc. (פורסם בנבו), 59).

אשר על כן יש לבחון את המסמכים שהנתבע טוען לגביהם "פרסום קודם" כל אחד בפני עצמו, האם הוא מכיל את האמצאה כולה.

4 במרץ, 2012,

0 תגובות

ביטול פטנט בשל פרסום קודם והיעדר התקדמות המצאתית

תביעה שהגישה חברת קליימן מטאור כנגד פולישק תעשיות פלסטיקה - ניר יצחק סופה וכנגד הדר דרור וחברת ביטקנט בע"מ (תביעה בעילת הפרת פטנט).

התביעה נדונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב בפני השופט חאלד כבוב וביום 4.3.2012 ניתן פסק הדין בתיק.

העובדות: התובעת, קליימן מטאור בע"מ (להלן: "מטאור") יצרנית רשת "ביונט" להגנה מפני חרקים, רשמה פטנט ישראלי מספר 119919- (להלן: "פטנט מטאור") וכן רשמה את סימן המסחר "ביונט" כסימן רשום.

לטענת התובעים הנתבעים מפרים את הפטנט בארבע התביעות המנוסחות בפטנט (מילולית ומהותית) באמצעות מוצריהם רשת ה"אופטינט" וה"ביוטקנט", וכן מטעים את הציבור תוך הפצת פרסומים כוזבים והצגת תוצאות של מחקרים לא מוכרים, ותוך פרסום נתונים מטעים של הרשתות שלהם אל מול רשת ביונט. כן טוענים התובעים כי הנתבעים מפרים את סימנה המסחרי של מטאור. לטענת התובעים התנהלות הנתבעים גורמת לתובעים נזקים הנאמדים ב- 8,424,000 ₪.

תוצאות ההליך: בית המשפט דחה את התביעה בעילה של הפרת פטנט וביטל את תוקף הפטנט בשל טענות היעד חידוש והתקדמות המצאתית.

בית המשפט קיבל את התביעה בעילה של הפרת סימן המחסר ביונט – ונתן צו מניעה קבוע כנגד שימוש בשם הרשת "ביוטקנט" כנגד הנתבעים 1 ו-2.

בנוסף נפסק כי התובעים ישלמו לנתבעים הוצאות משפט כולל שכ"ט עו"ד ומע"מ בסך כולל של 75,000 ₪.

נקודות מרכזיות שנדונו במסגרת התיק:

16 בפברואר, 2012,

1 תגובות

הפרת מדגם בשעוני צלילה

הפרת מדגם בשעוני צלילה

הצדדים לכלל התביעות הם חברת סובקורונו המשווקת ומייצרת שעוני סאב, האחים בר נוי המשווקים ומייצרים שעוני אמבוס, וחנויות שונות ששיוקו את שעוני אמבוס.

המדובר ב 4 תביעות שהוגשו במועדים שונים ואוחדו לדיון אחד:

  1. תביעת "סאב" נגד בר נוי (ת.א. 1673/05) – בגין העתקה של דגם שעוני הבסיס (שלא נרשם כמדגם) והעתקה של רצועת השעון (רשומה כמדגם).
  2. תביעת "סאב" נגד בר נוי והחנויות ששיווקו (ת"א 1954/06) - בגין העתקה של דגם שעון sub diving watch (הרשום כמדגם) והעתקה של רצועת השעון (רשומה כמדגם).
  3. תביעת בר נוי כנגד "סאב" (ת.א. 2605/06) – תביעה לביטול מדגם שעון sub diving watch.
  4. תביעת בר נוי כנגד "סאב" (ה.פ. 317/07) – תביעה לסעד הצהרתי כי שעוני הצלילה החדשים של אמבוס אינם מפרים את זכויות "סאב".

התביעה נדונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב ביום 16.2.2012 ניתן פסק הדין מפי כב' השופט יהושע גייפמן. 

סיכום פסק הדין

בית המשפט דחה את תביעת סאב בגין דגם שעוני הבסיס וקיבל את תביעת סאב בגין דגם שעון sub diving watch. בית המשפט דחה את תביעות ברנוי.

ניתן צו מניעה קבוע האוסר על כלל הנתבעים לשווק את השעונים המפרים את זכויות סאב במדגם 38665 על שעון מדגם sub diving watch.

נקבע כי בר נוי ישלמו לסאב פיצויים סטטוטוריים ללא הוכחת נזק בסך 70,000₪.

נפסק כי החנות, תכשיטי אלן אור, תשלם לתובעים פיצויים סטטוטוריים ללא הוכחת נזק בסך 30,000 ₪ ואילו בר נוי יחוייבו להחזיר סכום זה לחנות.

בנוסף נפסק כי בר נוי ישלמו לתובעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 60,000 ₪.

 

נקודות מרכזיות שנדונו בפסק הדין:

העדר העתקה של דגם הבסיס (שלא נרשם כמדגם)

נפסק כי שעוני אמבוס אינם מהווים חיקוי של שעוני דגם הבסיס של סאב ואין חשש שהצרכן הממוצע יטעה לחשוב ששעוני אמבוס הם של סאב. קביעה זו התבססה על ההנמקות הבאות:

  1. לא נרשם מדגם.
  2. המדובר בשוק צפוף.
  3. יש הבדלים עיצוביים רבים.
  4. אין דמיון בחוזי בין הסימן אמבוס לבין הסימן סאב שעל השעונים.
  5. שם המותג אמבוס מצוין בצורה בולטת השולל את החשש להטעייה.

העדר העתקה של הרצועה (שנרשמה כמדגם)

נפסק כי רצועת אמבוס אינה מהווה חיקוי של רצועת סאב. קביעה זו התבססה על ההנמקות הבאות:

  1. יש הבדלים עיצוביים רבים.
  2. שם המותג אמבוס מצוין בצורה בולטת השולל את החשש להטעייה.

פרסום קודם השולל מדגם

התנאים לכשירות רישום מדגם מפורטים בסעיף 30 לפקודת הפטנטים והמדגמים. על מנת שניתן יהיה לרשום מדגם- על המוצר נשוא המדגם להיות חדש או מקורי וכן לעמוד בתנאי של העדר פרסום קודם בישראל. פרסום קודם יכול להוות מדגם קודם או מוצר שפורסם בישראל ע"י שיווק או פרסום בפומבי בדרך אחרת.

ריצ'רד, הבעלים של סאב, הודה בחקירתו הנגדית, שהחל למכור את רצועת השעון בישראל בשנת 2000 – כ- 3 שנים לפני הגשת הבקשה לרישום המדגם על רצועת השעון.

על כן, לאור הוראת סעיף 30 לפקודת הפטנטים המדגמים, ולאחר שהוכח שרצועת השעון שווקה ופורסמה בישראל קודם להגשת הבקשה למדגם – יש להורות על ביטול מדגם 38807.

ביטול מדגם מחמת חוסר חידוש והיעדר מקוריות

בעתירה לביטול מדגם יש להשוות בין שעון המדגם כפי שמופיע בתעודת רישום המדגם לבין חומר שפורסם בפומבי בישראל לפני תאריך הגשת המדגם.

נפסק כי השוואת שעון המדגם לפרסומים שצורפו לכתב התביעה מלמדנו שאין דמיון בין השעונים המבססים עילה לביטול.

בע"א 3406/96 סלע נ' אקרשטיין תעשיות בע"מ תקדין-עליון 99(1), 590 פסק כב' השופט אילן: "החידוש מציג דרישה לפיה המדגם צריך להראות צורה, דוגמה או קישוט בלתי מוכרים בכלל, ואילו המקוריות מדברת על דרך יישומם של אלמנטים ידועים באופן שונה מן הידוע קודם לכן באותו תחום... בתחומים מסוימים תבוא דרישת החידוש או המקוריות על סיפוקה גם על יסוד שינויים ותוספות קטנים למדי... בתחומים בהם מתרבה מספר המדגמים במהירות – בכל אלו יכולים שינויים מועטים לעלות כדי חידוש".

לעניין המקוריות – נפסק כי דרישת המקוריות התקיימה באופן המצטבר של שילוב הקישוטים המייחדים את סאב.

העתקת מדגם שעון sub diving watch

נפסק כי אמבוס העתיקה את דגם שעון הצלילה [שעון המדגם] של סאב.  התדמית הכוללת וקווי המתאר הצדים את העין מחייבים קביעה שמדובר בחיקוי בולט של המדגם. קביעה זו התבססה על ההנמקות כדלקמן:

  1. ישנם אפשרויות רבות לעיצוב.
  2. שעוני אמבוס עשו שימוש בחוזי הכללי של שעוני סאב.
  3. יש דמיון בולט בין שעוני אמבוס למדגם.
  4. יש העתקה של מאפיינים קישוטיים מצטברים. ולא הובאה ראיה כי מאפיינים אלו קיימים במצטבר בשעון של חברה אחרת.
  5. מנהל המכירות של אמבוס בשיחה מוקלטת הודה כי "כן זה אותו מוצר... זה אותו קונספט פחות או יותר".
  6. הצרכן הסביר עלול לטעות ולחשוב ששעון הצלילה של אמבוס הוא שעון המדגם של סאב.

גניבת עין בשעון

נפסק כי לסאב קמה עילה בעניין שעון המדגם גם בעילה של גניבת עין.

עוולת גניבת עין קבועה בסעיף 1(א) לחוק עוולות מסחריות. לצורך הוכחת העוולה יש להוכיח: קיומו של מוניטין אצל התובע, ושמכלול התנהגותו של הנתבע עולה כדי יצירת חשש להטעיה בעוד שהנכס שייך או קשור לעוסק האחר.

חשש להטעיה

בית המשפט קבע כי הוכח שקיים חשש סביר כי מעשה אמבוס יגרום לקונה רגיל לחשוב בטעות כי מדובר בטובין המסופקים ע"י סאב, בעוד למעשה מדובר באלה של אמבוס.

המדובר באותו סוג סחורה ושני המוצרים עונים לאותו חתך לקוחות ובנוסף, יש להתחשב גם בזכרונו הבלתי מושלם של הצרכן ובאפשרות כי הוא ייחשף לשני המוצרים כשהם לא מונחים אחד ליד השני.

מוניטין

נפסק כי לסאב קיים מוניטין בשעון. ההוכחה על קיומו של מוניטין נסמכת על ההנמקות כדלקמן:

  1. סאב עשתה שימוש ייחודי וממושך בקו שעוני הצלילה.
  2. הקולקציה של סאב מבוססת על אותם אלמנטים קישוטיים.
  3. סאב מוכרת את שעון המדגם אך ורק ב 13 חנויות הרשת.
  4. יוצרו ושווקו למעלה מ- 21 אלף שעונים.
  5. הוצאות הפרסום של סאב היו מאות אלפי שקלים.
  6. העתקה כאשר אין סיבה פונקציונלית לחיקוי, מלמדת על המוניטין.

פסיקת פיצוי בגין הפרת מדגם וגניבת עין

הפיצוי בחוק עוולות מסחריות הינו פיצוי עונשי – הרתעתי. בגובה הפיצוי יתחשב בית המשפט בעוצמת ההפרות, במספרן ובמשכן, באשמו של המפר, באופיו ובגודלו של העסק המפר [ראו ע"א 45/08 מיגדור בע"מ נ' גייל תקדין עליון 2010(4) 3646].

נפסק כי המדובר בהפרות מתמשכות. נפסק כי בר נוי היו מודעים לשעון המדגם ולקו העיצוב המאפיין את שעוני סאב, לפיכך יש חומרה יתרה בחיקוי הבולט של שעון המדגם שנעשה לאחר פרישתם של בר נוי מחברת סאבכרונו.

נפסק כי יש לחייב את בר נוי לשלם לסאב פיצויים סטטוטוריים ללא הוכחת נזק בסך 70,000 ₪.

פסיקת פיצוי כנגד החנויות שמכרו את השעונים: העדר ידיעה

סעיף 37(1)(ב) לפקודת הפטנטים והמדגמים מורה: "כל עוד קיימת זכות מדגם... אסור לשום אדם לפרסם סחורה או להציעה למכירה, אם ידע כי ייחדו לאותה סחורה מדגם או כל חיקוי הימנו...".

סעיף 8 לחוק זכויות יוצרים 1911 מורה: "אם הוגש משפט מחמת הפרת זכות יוצרים ביצירה והנתבע טוען שלא ידע בדבר קיומה של זכות יוצרים ביצירה, לא יהא התובע זכאי לכל תרופה משפטית, פרט לקבלת צו מניעה או צו איסור לגבי ההפרה, אם הוכיח הנתבע שבתאריך ההפרה לא ידע ולא היה יסוד נאמן לחשוד שקיימת זכות יוצרים ביצירה".

נפסק כי משלא הוכח היסוד הנפשי של מודעות הנדרש בסעיף 37(1)(ב) לפקודת הפטנטים והמדגמים בעניין בעלי החנויות – אין להטיל פיצויים סטטוטוריים על בעלי החנויות, ויש להסתפק בהשארת צו המניעה הזמני, החל גם לגביהם - על כנו.

דין שונה חל על התביעה לחייב בפיצויים סטטוטוריים את חב' תכשיטי אלן. בית המשפט שוכנע שהייתה מודעות של מנהל השיווק של חב' תכשיטי אלן לכך שהם משווקים שעון בעל דמיון בולט לשעון המדגם ובעניין זה הייתה "עצימת עיניים" מצד החברה. על כן נפסק כי חב' תכשיטי אלן תחוייב בגין הפרת המדגם ועוולת גניבת עין,  מכוח סעיף 12 לפקודת הנזיקין [מודעות לדמיון הבולט ועצימת עיניים], בתשלום פיצויים סטטוטוריים ללא הוכחת נזק לתובעת בסך 30,000 ₪.

12 באוגוסט, 2010,

0 תגובות

התנגדות לבקשת פטנט למיגון רב שכבתי

התנגדות לבקשת פטנט למיגון רב שכבתי

רשם הפטנטים, סגן הרשם נח שלו שלומוביץ (התנגדות לבקשת פטנט 140901) - 12.8.2010

תחום: התנגדות לבקשה לרישום פטנט.

נושאים: פרסומים קודמים לבקשה.

עובדות:

בקשה לרישום פטנט על מיגון רב שכבתי והתנגדות לרישום.

נפסק:

הבקשה נדחתה:  הרשם פסק הוצאות ושכר טרחת עורך דין לטובת המבקשת בסך של 30,000 ש"ח.

נקודות מרכזיות

לעניין פרסומים קודמים

הרשם קבע כי בהתבסס על הפרסומים הקודמים כי שהוצגו, העקרונות עליהן מושתתת אמצאה זו היו נפוצים וידועים, יסודותיה היו מוכרים לבעל מקצוע ממוצע בתחום באופן בו יצירת שריון תלת שכבתי בעלת קשיות מדורגת והמלופף בבד קבלר, היו מובנים מאליהם בעיניו. הרשם קבע כי מדובר באותו המוצר המשמש לאותה מטרה, אלא שהמבקש טוען כי הוא מצא יתרון נוסף שלא היה ידוע אודותיו קודם לכן.

5 באוגוסט, 2010,

0 תגובות

התנגדות לבקשת פטנט לשיטה לטיפול רפואי בגוף האדם

רשם הפטנטים, הרשם ד"ר מאיר נועם (התנגדות לבקשת פטנט מס' 153109) –  5.8.2010

תחום: התנגדות לבקשת פטנט.

נושאים: מהות האמצאה, חדשנות ההמצאה, איסור להעניק פטנט שמנוגד למוסר או פטנט לשיטה רפואית, היעדר חידוש, התקדמות המצאתית

עובדות:

המתנגדות מבקשות לקבוע כי האמצאה, אשר המבקשת ביקשה לרשום כפטנט,  אינה כשירת פטנט.

נפסק:

ההתנגדות התקבלה: כבוד הרשם קבע כי האמצאה נעדרת חידוש בכל הנוגע לטווח המינונים הנמוך הנתבע בה וכן היא נעדרת התקדמות המצאתית, אשר על כן אינה כשירת פטנט.

נקודות מרכזיות

פרשנות מהות האמצאה והחידוש בה

סעיף7(1) לחוק הפטנטים קובע כי "לא יוענק פטנט על – תהליך לטיפול רפואי בגוף האדם", הרשם פסק כי כדי להכריע בשאלה האם הפטנט הנדון מהווה "שיטה לטיפול רפואי בגוף האדם", יש להכריע תחילה בשאלה הפרשנית של מהי מהות האמצאה ו"נקודת החידוש" המרכזית בה.

הרשם מזכיר, כי על פי הפסיקה, פרשנות פטנט אינה שנה מפרשנות מסמך אחר, אך מחייבת זהירות שכן המסמך מעניק מונופולין לבעל הפטנט כפי שנקבע בעניין ע"א 345/87 Hughes Aircraft Company נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(4) 45, בעמ' 65: "עם זאת, מתחייבת זהירות פרשנית לאור אופיו וכוחו המיוחדים של הפטנט, כמקנה מעין מונופולין בשוק. כלל פרשנות בסיסי הוא, כי את הפטנט יש לקרוא כמסמך שלם, על-מנת שיהיה ניתן לעמוד על כוונת הממציא, כפי שזו באה לידי ביטוי במסמך."

רשם מאזכר את עניין ע"א 407/89 צוק אור נ' קאר סקיוריטי בע"מ, מח(5) 661, בעמ' 678, בו הוסיף בית המשפט וקבע:

"(ב) יש להבחין בין האמצאה לבין המונופול המוענק בגינה. היקף המונופול נתחם על-ידי כתב התביעות.

(ג) פרשנות של ביטויים ושל מונחים בלתי ברורים בכתב התביעות תיעשה לאור האמור בכתב הפירוט.

(ד) קנה המידה לבחינת משמעותם של היקף המונופול ושל היקף האמצאה הוא קנה המידה של בעל מקצוע, ולא של אדם מן היישוב. הווי אומר, השאלה היא איך היה מבין בעל מקצוע את היקף האמצאה והמונופול, מקריאת מסמכי התביעות והפירוט."

הרשם קובע כי בפרשנות תביעות יש לבדוק מהו לב האמצאה. ומפנה לעניין זה החלטת הרשם בעניין בקשה לרישום פטנט 131733, בה נקבע:

"במקרה הנדון שלפנינו, לב האמצאה הוא השיטה העסקית ובגירסה הראשונה, כפי שהוגשה לרישום, אין כל אמצאה היברידית ונתבעה השיטה בצורה "נקיה" ולא כ"מערכת". הניסיון המלאכותי בגירסה המאוחרת להציגה (על ידי שינוי נוסח גרידא) כ"מערכת" (שיטה עסקית משולבת במחשב), אינו משנה את האמצאה שנותרה במהותה שיטה עסקית."

איסור להעניק פטנט שמנוגד למוסר או פטנט לשיטה רפואית

בחקיקה הקודמת, סעיף 8(5) לפקודת הפטנטים והמדגמים קבע סייג למתן פטנט בכך שאסר להעניק פטנט שמנוגד, בין היתר, למוסר כדלקמן:

"הרשם יסרב לקבל כל בקשה ופירוט לאמצאה שהשימוש בהם יהא לדעתו מתנגד לחוק, או למוסר או לסדרי הציבור."

השינוי הנ"ל הוסבר בדברי הצעת החוק על ידי כך שבעצם השינוי, המחוקק מביע דעתו כי מתן מונופולין המונע מרופאים ומטפלים לבצע (ללא רשות בעל המונופולין) טיפול רפואי בבני אדם, אינו מוסרי. עוד מפנה כבוד הרשם לפס"ד א.ש.י.ר:

"נראה כי הוראת סעיף 7(1) לחוק הפטנטים אמורה לבטא מדיניות בעלת-עוצמה: כי בתהליך לטיפול רפואי בגוף האדם אין החוק נכון להעניק מונופולין לאיש (הגם שניתן לשמור את התהליך בסוד או לעשות בו שימוש מסחרי)."

כבוד הרשם מזכיר כי לאורך השנים הפסיקה הישראלית התייחסה לסייג זה הן לחיוב והן לשלילה. בעניין ע"א 244/72 פלטקס בע"מ נ' The Wellcome Foundation Ltd., פ"ד כז(2) 29 סבר השופט ויתקון:

"הכלל שאין להעניק פטנט על תהליך לטיפול רפואי בגוף האדם אינו כלל רצוי. אין הגיון לנהוג איסור כזה, שעה שמותר לקבל פטנט על כל מוצר רפואי,  והרי כזה גם זה זקוק להגנת פטנט."

לעומתו סבר השופט י. כהן כי מטרה ראויה עומדת מאחורי הסייג:

"נראה לי, שהגישה המשמשת יסוד להצעת פטנט אירופי, בהתאם לדברים שהובאו לעיל. מאזנת יפה את שני האינטרסים הנוגדים והם - הצורך - מצד אחד - לעודד מחקר בשטח תעשיית התרופות, ומאידך - הצורך שלא לכבול יתר על המידה את פעילותם של המטפלים בריפוי בני-אדם."

כבוד הרשם מציין, כי באותו עניין נדונה תביעה לשימוש בתכשיר רוקחי לטיפול במחלה כאשר החומר הפעיל לא היה ידוע כבר-יישום ברפואה כלל ובית המשפט קבע כי אין מניעה כי אותו תכשיר יירשם כפטנט. השופט כהן סבר אז, בניגוד לעמדת הרשם כיום, כי אין להתיר רישום פטנט על שימוש שני לחומר רוקחי ידוע. אציין למען השלמת התמונה, כי הנושא נדון על פי פקודת הפטנטים והמדגמים והפסיקה האנגלית הרלוונטית ובית המשפט  העיר, אגב אורחא, כי על פי חוק הפטנטים היה רואה באמצאה מוצר ולא תהליך.

כבוד הרשם מסכם נקודה זו ואומר כי הן בריטניה והן האיחוד האירופי הלכו בדרך המתירה במקרים מסוימים הענקת פטנטים בגין משטרי מינון.  אין ספק כי הכרעות אלה אינן מחייבות את המשפט הישראלי, בהיותן נובעות מן הדין הספציפי באותן מערכות משפט. כפי שאמר בית המשפט העליון לאחרונה בעניין רע"א 5267/09 H. Lundbeck A.S. נ' אוניפארם בע"מ, ניתן ביום 15.3.2010, פורסם באתר נבו:

"איני ממעט בחשיבותו של המשפט המשווה וכפי שציין בעבר הנשיא א' ברק:

"המשפט ההשוואתי הוא כחבר בעל ניסיון. רצוי לשמוע בעצתו הטובה, אך זו אינה צריכה להחליף הכרעה עצמית" [ראו: בג"ץ 4128/02 אדם טבע ודין – אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ' ראש ממשלת ישראל, פ"ד נח(3) 503, 516 (2004)].

אכן הפנייה למשפט הזר יכולה להיות מקור שממנו רשאי השופט ללמוד על התכלית האובייקטיבית של דבר חקיקה, עם זאת פנייה למשפט הזר צריכה להיעשות בזהירות רבה."

כבוד הרשם מדגיש כי בקלות נראה כי ישנם הבדלים בין החוק הישראלי לבין האמנה האירופית, הן בלשון והן בהיסטוריה החקיקתית.

כבוד הרשם מדגיש כי בהכרעה בשאלה האם אמצאות העוסקות במשטרי מינון כלולות בסייג הנדון שבחוק הפטנטים אם לאו, על הרשם להזהיר עצמו שלא לרוקן מתוכן את מצוות המחוקק כפי שהיא באה לידי ביטוי בסעיף 7(1) לחוק, המאזנת מחד גיסא את הרצון לעודד מחקר גם בתחומים אלה על מנת להקל על סבלם של החולים, ומאידך גיסא את הרצון שלא לכבול את ידיהם של הרופאים והמטפלים האחרים בבני אדם באמצעות מונופולין החולש על תהליך לטיפול רפואי בגוף האדם.

עילת היעדר חידוש

המתנגדות נסמכות על פרסומים קודמים בטענת החידוש וטוענות כי כל אחד מהפרסומים דנן שולל את החידוש שבאמצאה.

סעיף 3 לחוק הפטנטים מגדיר אמצאה כשירת פטנט מהי:

"אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית – היא אמצאה כשירת פטנט."

אמצאה כשירת פטנט חייבת להיות, חדשה, בעלת התקדמות המצאתית ומועילה. סעיף 4 לחוק הפטנטים מפרט את דרישת החידוש שהיא אי פרסום פומבי של האמצאה הן בישראל והן מחוץ לה לפני התאריך הקובע. סעיף 4 לחוק הפטנטים קובע כדלקמן:

"אמצאה נחשבת לחדשה, אם לא נתפרסמה בפומבי, בין בישראל ובין מחוצה לה, לפני תאריך הבקשה –

(1) על ידי תיאור, בכתב או במראה או בקול או בדרך אחרת, באופן שבעל מקצוע יכול לבצע אותה לפי פרטי התיאור;

(2) על ידי ניצול או הצגה, באופן שבעל מקצוע יכול לבצע אותה לפי הפרטים שנודעו בדרך זו."

הרשם מזכיר כי  על מנת לשלול חידוש של אמצאה הכרחי כי זו תתואר במלואה בפרסום אחד ויחיד (ע"א 345/87 Hughes Aircraft Company נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(4), 45).

גם בעניין היוז, בעמ' 103 נקבע על ידי בית המשפט העליון כי "אין די בתיאור כללי, אשר לא ניתן ללמוד ממנו כיצד לבצע את האמצאה, ואין  להסתפק בציונם של תמרורים בדרך המובילה אל האמצאה שבפטנט".

לעניין זה מפנה הרשם גם לדברי המלומד ע. פרידמן בספרו  "פטנטים, דין, פסיקה ומשפט משווה" תשס"א – 2001, בעמ' 73:

"יש צורך להראות, איפוא, כי התיאור הקודם מקביל ותואם, מבחינה מהותית, לאמצאה נשואת בקשת הפטנט."

הרשם קובע כי גם אם יקבל את טענת המתנגדת כי ברור היה לבעל המקצוע הממוצע שעליו לנסות תחילה את המינון של 70 מ"ג פעם בשבוע, למרות שהמינון המדויק נעדר מהפרסום, עד למציאת הפתרון היה על המבקשת לבצע סדרה של ניסויים כדי להיווכח כי הפתרון המוצע עובד וכי המינון שבעל המקצוע הממוצע חשב עליו עשוי לעבוד. הצורך בניסויים, אם כן, מונע מן המסמך Lunar I (אשר אין בו אלא הצעה או רעיון לכיוון אליו יש ללכת, כדי לפתור בעיות במתן התרופה הקיימת) לשלול את החידוש של האמצאה, כפי שנקבע בעניין Hills v. Evans, (1860) 31 L. J. Ch. 457

היעדר התקדמות המצאתית

סעיף 5 לחוק הפטנטים קובע מהי התקדמות המצאתית כדלקמן:

"התקדמות המצאתית היא התקדמות שאינה נראית כעניין המובן מאליו לבעל מקצוע ממוצע על סמך הידיעות שכבר נתפרסמו, לפני תאריך הבקשה, בדרכים האמורות בסעיף 4."

בניגוד לדרישת החידוש, בבחינת ההתקדמות ההמצאתית קובע הרשם כי מותר לעשות "פסיפס" בין פרסומים קודמים שונים שפורסמו לפני התאריך הקובע ולבדוק האם התמונה הכוללת בצירוף הפרסומים המורכבת מ"חיבור" חלקי המידע בפרסומים אלה מגיעה באופן מובן מאליו לבעל מקצוע ממוצע לכדי האמצאה המתוארת בבקשה לפטנט.

כבוד הרשם מפנה לפסק הדין מנחה של בית המשפט העליון בעניין היוז (ע"א 345/87 Hughes Aircraft Company נ' מדינת ישראל), בו קבע כב' הנשיא (כתוארו אז) שמגר בעניין התקדמות המצאתית כדלקמן:

"כלל בסיסי בשאלת ההתקדמות ההמצאתית הוא, כי יש לבחון את הידע המקצועי הכולל בתחום הרלוואנטי, ולצורך כך מותר לצרף פירסומים קודמים יחדיו לתמונה כוללת (ע"א 314/77 [1] הנ"ל, בעמ' 209). אולם, יש לזכור תמיד, כי גם על פעולת הצירוף האמורה להיות מובנת מאליה לבעל המקצוע במועד הרלוואנטי; שאם נדרש צעד המצאתי לצורך כך - במיוחד מקום בו מדובר בליקוטם של פירורי מידע ממקורות שונים - אין התמונה הכוללת מובנת מאליה, ולא ניתן לומר, כי אין באמצאה שבפטנט משום התקדמות המצאתית" (שם, בעמ' 109).

...

"כלל נוסף הנקוט בידי בתי המשפט והקשור לאמור לעיל הוא, כי יש להיזהר מניתוח הידע הקודם תוך שימוש, ולו באורח בלתי מודע, בידע החדש שהביא עמו הפטנט" (שם בעמ' 110).

בעניין השלבים בבחינת ההתקדמות ההמצאתית בבחינת פטנט, מפנה כבוד הרשם להחלטת הרשם בעניין בקשה לביטול פטנט מס' 123976 יפים גיסר נ' קומפיוקרפט בע"מ, פורסמה באתר נבו:

"(1) זיהוי התפיסה ההמצאתית שבאמצאה הנדונה.

(2) איתור הידע הקודם (prior art) הרלוונטי לאמצאה הנדונה ורמת הידע של בעל המקצוע הממוצע.

(3) זיהוי ההבדלים, אם ישנם כאלה, בין הידע הקודם לתפיסה שביסוד האמצאה הנדונה.

(4) הכרעה האם ההבדלים שזוהו בשלב הקודם היו נראים מובנים מאליהם לבעל המקצוע הממוצע וזאת מבלי להכניס ידע חדש מהאמצאה הנדונה."

הרשם קבע  כי הפרסומים הספציפיים שהובאו בפניו והידע הכללי שנפרס בפניו בתחום שוללים את ההתקדמות ההמצאתית שבבקשה הנ"ל. אין פער ממשי בין כלל הידע הקודם כפי שתואר לעיל, שהיה בידי הציבור לפני התאריך הקובע, לבין האמצאה המתוארת בבקשה. כבוד הרשם לא מקבל את טענת המבקשת כי המחקרים והפרסומים הקודמים היו אמורים להרחיק אותה מהאמצאה בשל החשש להגברת תופעות הלוואי שבוושט. משתוארה האמצאה הן ב- Lunar I והן ב-Lunar II, כל איש במקצוע היה יכול להגיע לאמצאה כדבר מובן מאליו. כבוד הרשם קובע כי כל מה שנדרש על ידי המבקשת היה לפעול לקבלת האישורים להוצאתה לפועל של האמצאה כתכשיר רוקחי. במסגרת זו היה על המבקשת לבדוק את בטיחות האמצאה ויעילותה. כבוד הרשם מקבל את עמדת המתנגדות, כי ניסויים אלה שנדרשה המבקשת לעשות אינם ניסויים שהובילו אותה להגיית האמצאה אלא הוכיחו לה כי אכן האמצאה עובדת וכי היא בטוחה לשימוש בני אדם.

10 בדצמבר, 2009,

0 תגובות

בקשה לביטול מדגם רשום על פרופיל בטון

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, סגן רשם הפטנטים נח שלו שלומוביץ (בקשה לביטול מדגם רשום מס' 39519) -  10.12.2009

תחום: בקשה לביטול מדגם רשום

נושאים: מטרת דיני המדגמים, פרסום קודם, בחינת הפרסום הקודם - מבחן העין, פרסום תחת חובת סודיות, דפי האינטרנט- כפרסום קודם, פרסום קודם באיכות נמוכה, פרסום קודם חלקי

עובדות

מבקשת הביטול הגישה בקשה לביטול מדגם לאבן שפה מתעלת, בעילת  ביטול  לפי סעיף 36 לפקודת הפטנטים והמדגמים. נטען כי בשל פרסומים קודמים לרישום המדגם שנעשו בישראל (במסגרת ישיבה ובאינטרנט), דין המדגם להתבטל.

נפסק

הבקשה לביטול מתקבלת, הפרסומים שפורסמו בישיבה (שאין בה חובת סודיות) ובאתר האינטרנט של פרופיל בטון טרם לרישום המדגם – מהווים פרסום קודם למדגם ועל כן יש להורות על ביטול רישומו של המדגם.

הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 30,000 ₪ ישולמו למבקשת הביטול.

נקודות מרכזיות

מטרת דיני המדגמים

דיני המדגמים במדינת ישראל מבוססים על המשפט האנגלי. דינים אלה הורתם במערכת דיני זכויות היוצרים, אולם במהלך המאה התשע עשרה נדדו דיני המדגמים אל תחום אחר בקניין הרוחני, תחום דיני הפטנטים, תהליך נדידה אשר הושלם בתחילת המאה הקודמת, והתבטא במספר דברי חקיקה כולם, נקראו פקודת הפטנטים והמדגמים, פקודה אשר על אחת מגירסותיה, מבוססת הפקודה החלה בישראל.

מעבר זה של דיני המדגמים אל תחום הפטנטים, הושפע והשפיע על המטרות והתכליות של מערכת דינים זו, כמו גם על עקרונותיה ויסודותיה. בעיקרם של דברים, מטרתם של דיני המדגמים היא בפיתוח אותו תחום הנקרא עיצוב תעשייתי ומניעת קפיאתו על שמריו.

בבסיס דינים אלה קיימת העובדה כי אמצאות טכנולוגיות, כמו גם עיצובים תעשייתיים, מרגע שהגיעו לידיעת הכלל הרי הם נחלתו, וכל העוסקים המתחרים בתחום מסוים רשאים להשתמש בהם. על מנת לעודד ממציאים ומעצבים, לגלות ולהעמיד לרשות הציבור, ובמיוחד לרשות מתחריהם את אמצאותיהם ואת העיצובים שעצבו, הוקמה מערכת של רישום ולפיה תמורת הגילוי מקבל בעל האמצאה או בעל העיצוב מונופול מוגבל בזמן, לפיו תהא לו זכות בלעדית מוחלטת (דהיינו לא רק זכות העתקה), לנצל את האמצאה או העיצוב.

פרסום קודם

תנאי לקבלת ההגנה למדגם, הוא כי לא הייתה לציבור אפשרות להגיע אל העיצוב טרם הוגשה הבקשה לרישום. הרציונאל הוא ברור, הציבור לא ישלם במונופול עבור עיצוב שהיה בנחלת הכלל ממילא.

אין חשיבות למספר האנשים הרואים את המדגם, החשיבות היחידה היא לפוטנציאל הראיה. מדגם שהוחל בשימוש בו, או שנחשף בדרך כלשהי לציבור אינו יכול להירשם וליהנות מהגנת המונופולין.

פרסום פוטנציאלי של המדגם בישראל, די בו כדי לקבוע כי המדגם לא עמד בדרישת החידוש או המקוריות.

בחינת הפרסום הקודם - מבחן העין

משנטענה טענת פרסום קודם, יש לבדוק האם יש בפרסום כדי לקבוע שהמדגם לא היה חדש ביום הגשת הבקשה לרישומו. דהיינו, שאכן השרטוטים המופיעים בפרסומים דומים במהותם ובעיקרם, למדגם הרשום, באופן שישלול ממנו את מרכיב החידוש, הנחוץ לשם רישומו.

מבחן זה הוא כידוע מבחן העין.

הרשם פסק כי המדגם דומה בעיקרו, ובמהותו לשרטוט שהוצג כפרסום קודם. יתר על כן, בהתבוננות מדוקדקת לא מצא הרשם כל הבדל בין בליטות הבטון שבשרטוט לבין אלה שבמדגם, אלה כאלה מורכבים מבליטות של נקודות בטון. לפיכך קבע הרשם כי על פי מבחן העין אין הבדל כלשהו בין השרטוט ובין המדגם באופן בו ניתן היה לקבוע כי המדגם חדש הוא.

פרסום תחת חובת סודיות

פרסום לאדם החייב בחובת סודיות כלפי המפרסם, לאו פרסום הוא. פרסום הוא ביכולת של אדם להגיע למידע ומהבחינה הזו, גם לקוח, אילו היה חב בחובת סודיות הרי המידע שמור עמו. אולם חובת סודיות, מכוח יחסי מזמין קבלן, אינם ממין העניין טרם היות היחסים המקצועיים, ודאי לא שעה שכמה ספקים נועדים עם מזמין אחד, שעה שמן הסתם תהא תחרות ביניהם.

הרשם פסק כי משתתפי הישיבה לא חבו בחובת סודיות ועל כן הפרסום שהיה בישיבת הספקים הוא פרסום קודם.

דפי האינטרנט- כפרסום קודם

כיום, בעידן האינטרנט הנגישות והזמינות שקיימת למידע באמצעות האינטרנט עולה עשרות מונים על אמצעי התקשורת  ה"מסורתיים". מבחינת אמצעי נגישות האינטרנט גובר על כל ספריה ומוסד אחר.

אתר האינטרנט של פרופיל בטון פתוח היה לכל איש מישראל שיכול היה לדלות ממנו את המידע ומשפורסם בו במדגם טרם לרישום, יש לראות בכך פרסום קודם.

פרסום קודם באיכות נמוכה

גם צילום בפרסום שאינו ברור, שעה שהוא מלווה בהסבר מילולי יכול לעלות כדי פרסום מוקדם.

פרסום קודם חלקי

גם פרסום שהוא חלקי ואינו מראה את כל היטלי המדגם, יכול להיחשב כפרסום קודם  היה ובעל מקצוע ממוצע מהתחום יכול  כדי להבין מהפרסום את צורת המדגם ואף ליצרו בהתאם.

דף הבא
דף קודם

תנאי שימוש - אתר DWO

סגור