תג: התקדמות המצאתית

21 בדצמבר, 2015,

0 תגובות

תנאים לסירוב בקשת פטנט

תנאים לסירוב בקשת פטנט
הליך חד צדדיה להשגה על החלטת בוחן, ההליך נדון בפני ז'קלין ברכה, סגנית רשם הפטנטים ביום 27.10.2015 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: בקשת פטנט שעניינה בצורות גבישיות של התרכובת הידועה בשם אנאמורלין.
 
הבקשה נבחנה וסורבה בהתאם לתקנה 45 לתקנות הפטנטים. נימוקי הסירוב פורטו בהרחבה במכתבה של הבוחנת. הבוחנת סירבה את הבקשה בהתאם לסעיף 5 לחוק הפטנטים בקובעה כי האמצאה נעדרת התקדמות המצאתית לאור פטנט אמריקאי US6576648  (אשר יכונה להלן: "D1"). עוד הסתמכה הבוחנת הנכבדה בהודעותיה על הליקויים על הספר "Polymorphism in pharmaceutical solids"  (אשר יכונה להלן: "D2").
 
נימוק נוסף לסירוב הבקשה נעוץ בעמדת הבוחנת כי תביעה 1 אינה תמציתית וברורה כנדרש בתקנה 20(א)(3) לתקנות.
 
המבקשת ביקשה להשיג על החלטה זו בפני רשם הפטנים ומכאן הליך זה.
 
תוצאות ההליך: הבקשה נדחתה, סירוב קיבול הבקשה עומד על כנו.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

סירוב בקשת פטנט

תקנה 45 קובעת את המסגרת הנורמטיבית לסירוב בקשת פטנט כדלקמן:
"לא השיב המבקש על הודעה על פי תקנה 41, או השיב וקבע הרשם כי אין בתשובה כדי לסלק את הליקויים או שדחה את נימוקי המבקש כאמור בתקנה 44, יסרב הרשם לבקשה ויודיע על כך למבקש."
 
התקנה אינה קובעת את מספר ההתכתבויות המינימאלי ודי בכך שנדחו נימוקי המבקש בתשובתו לליקויים כדי לסרב את הבקשה.
הוראות העבודה של מחלקת הפטנט דנות בסירוב בקשה לפטנט בהוראה הע' – א/23.1 בחינת בקשה לפטנט מהדורה 9 מיום 31.7.2014, בעמ' 23 ומפרטות שני שלבים לסירוב: הודעה לפני סירוב הבקשה ולאחר מכן סירוב הבקשה אם לא היה באחת הדרכים שנקט המבקש כדי לשכנע את הבוחן כי ניתן לקבל את הבקשה. הודעה לפני סירוב מופקת במקרים הבאים:
"1. אם הטיפול בתיק נקלע למבוי סתום או לאחר ארבעה דו"חות בחינה, לפי המוקדם ביניהם, על הבוחן לפעול לסיום הבחינה בתיק. מבוי סתום פירושו, בין היתר, אחד מאלה:
1.1 חזרה למערכת תביעות שכבר נדונה בעבר והועלו נגדה השגות הבוחן;
1.2 העדר תשובה לאחת מן ההשגות המהותיות בדו"ח הבוחן;
1.3 שינוי מערכת התביעות ללא נימוקים, באופן שאינו משכנע את הבוחן כי יש במערכת התביעות החדשה כדי להתגבר על ההשגות."
 
נפסק כי בעניינו מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף 1.2. כך למשל, מפרטת הבוחנת בהודעתה לפני סירוב כי מתשובת המבקשת נעדרה התייחסות לליקויים שהעלתה בהודעות הליקויים הקודמות.
 
הליך בחינת הבקשה לפטנט אינו הליך אינסופי ויש להביאו לסיומו תוך זמן סביר. החוק, התקנות והוראות העבודה קובעות אימתי תקובל או תסורב בקשת פטנט והשאלה אם מוצה ההליך אם לאו נתונה לשיקול דעת הבוחן כפי שהוא הותווה בחיקוקים ובהוראות העבודה. 
 
סגנית הרשמת פסקה כי במקרה דנן פעלה הבוחנת כדין בשעה שסירבה לבקשה לאחר 3 תכתובות עם המבקשת וכי ניתנה למבקשת הזדמנות הולמת לטעון כי אין מקום לתקן את הבקשה או לבצע תיקונים כמצוות תקנה 42 לתקנות. 
 

הזכות להשיג על החלטת בוחן

משסורבה הבקשה קמה זכותה של המבקשת להשיג על ההחלטות בפני הרשם. בהתאם לתקנות 49 ו-50 לתקנות רשאי מבקש הפטנט לתקן את הפירוט גם לאחר שסורבה הבקשה וזאת אם ביקש להשמיע טענותיו לאחר סירוב הבקשה. 
 
אכן, בתום הדיון שבפני סגנית הרשם ביקשה המבקשת להגיש סיכום טענות שיהא בו כדי להשיב לשאלות שהועלו במהלך הדיון. במסגרת זו אף הציעה תיקון פירוט. 
 

התקדמות המצאתית

העילה העיקרית לסירוב הבקשה הינה העדר התקדמות המצאתית לאור פרסום D1. טענת המבקשת כפי שהובעה בפניי ובסיכום טענותיה לאחר הדיון היא שההתקדמות ההמצאתית ביצירת הגביש מגולמת ב"שימוש במערכת ממסים מצומצמת וספציפית מאוד".
למרות האמור מופיעים בתיאור שורה של ממסים אותן מתארת המבקשת באותו תיאור ככאלה שיביאו ליצירת הגביש המיוחל. נפסק כי אין ספק ששתי הטענות, דהיינו זו להתקדמות המצאתית בבחירת הממס וזו הכתובה בתיאור לפיה שורה של ממסים ניתנים לשימוש, אינן מתיישבות זו עם זו. 
 
בסיכום הטענות שלאחר הדיון מציעה המבקשת למחוק מן הפירוט את אותם ממסים שצוינו בו אשר בדיעבד התברר שאינם יעילים לגיבוש הפולימורפים הנתבעים. לטענת המבקשת אין במחיקה שינוי מהותי המחייב ליתן לבקשה תאריך חדש בהתאם לסעיף 23 לחוק. 
 
סעיף 5 לחוק קובע כי התקדמות המצאתית הינה כזו "שאינה נראית כענין המובן מאליו לבעל מקצוע ממוצע על סמך הידיעות שכבר נתפרסמו, לפני תאריך הבקשה, בדרכים האמורות בסעיף 4."
 
לעניין זה נפסק כי לא ניתן לטעון כי בעל מקצוע ממוצע היה מנסה לגבש דווקא מלח משום שבפרסום הקודם הצליחו הממציאים לגבש מלח ועל כן יש בגיבוש הבסיס החופשי משום התקדמות המצאתית ומאידך לטעון כי היה מנסה לגבש דווקא מלח משום שבפרסום הקודם לא הצליחו לגבש מלח. מכאן נפסק כי ניתן להסיק מטענת המבקשת לפיה לא הצליחה לגבש את המלח כי סביר שבעל מקצוע ממוצע היה מנסה לגבש דווקא את הבסיס החופשי, כפי שעשתה המבקשת בהליך זה.
על כן נפסק שלא ניתן לקבל את טענת המבקשת כי יש בגיבוש הבסיס החופשי משום התקדמות המצאתית.
 
טענתה הנוספת של המבקשת הינה כי בבחירה של הממס מתנול מתוך כלל הממסים האפשריים יש התקדמות המצאתית. טענה זו של המבקשת סותרת את האמור בבקשתה כי ניתן לבחור שורה של ממסים מסוגים שונים. 
על כן סגנית הרשם דחתה את טענת המבקשת כי יש בבחירת הממס התקדמות המצאתית.
 

בהירות התביעות

בהודעת הסירוב ואף בהודעות הליקויים העלתה הבוחנת הנכבדה ליקויי של אי בהירות התביעות לאור הגדרת הגביש באמצעות חלק בלבד מנקודות השיא שתועדו באנליזת XRPD היכולות להתאים הן לגביש המונוהידראט והן לגביש הדיהידראט.  עוד טענה הבוחנת הנכבדה כי אין זה סביר כי לשני הגבישים תהיה כמות שונה של מים ונקודות שיא זהות. 
 
נפסק כי מבקשת הפטנט לא נתנה מענה לאי התאמה זו בין הנתונים השונים שבבקשת הפטנט. ייתכן שהבלבול נובע מקושי לאפיין באופן מדויק את הגבישים שהתקבלו אשר תוארו בבקשת הפטנט. אך קושי זה יקשה אף על המתחרה הפוטנציאלי לקבוע האם בידיו גביש מתחרה המפר את התביעות אם לאו. אי בהירות בגבולות ההגנה הניתנת לפי הפטנט אינו דבר רצוי ואף מהווה ליקוי כאמור בתקנות 20(א)(3) ו-41(8) לתקנות הפטנטים. 
 
לפיכך נפסק כי גם בהיבט זה לוקה האמצאה באי כשירות. 
 

16 בדצמבר, 2015,

0 תגובות

התקדמות המצאתית והפירוט הנדרש במסגרת פטנט

התקדמות המצאתית והפירוט הנדרש במסגרת פטנט
המבקשים רמי דותן וטל פטל הגישו בקשת הפטנט אשר סורבה על ידי הבוחן.  המבקשים מבקשים להשיג על סירוב זה. ההשגה נדונה בפני ז'קלין ברכה, סגנית רשם הפטנטים. ביום 30.8.2015 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
 העובדות: המבקשים הגישו בקשת הפטנט ששמה "שיטה (ו)מערכת להפקת מסמך", עניינה של האמצאה בשיטה ומערכת להפקת ספר מחזור הכולל תמונות וטקסטים המתאימים להם. 
 
בהודעת הליקויים הראשונה נמצא כי הבקשה אינה כשירה לפטנט בהתאם להוראות סעיף 3 בחוק הפטנטים, מאחר והאמצאה עוסקת במהותה בשיטה אדמיניסטרטיבית ואינה טכנית. כמו כן, סבר הבוחן כי פירוט הבקשה לוקה בחסר ואינו עומד בדרישת סעיף 12(א) לחוק. לבסוף נמצא כי האמצאה אינה חדשה ואין בה התקדמות המצאתית נוכח פרסום קודם WO2006063327 (להלן: "D1") "שיטה להפקת ספרי מחזור" ופרסום US2002/0055955 (להלן: "D2").
 
המבקשים ביקשו להשיג על החלטה זו בפני רשם הפטנטים ומכאן הליך זה.
 
תוצאות ההליך: ההשגה נדחתה. 
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

התקדמות המצאתית

בכדי שאמצאה תהיה כשירת פטנט כקבוע בסעיף 3 לחוק, עליה לקיים, בין היתר, את דרישות החידוש וההתקדמות ההמצאתית. מוסכם כי האמצאה הינה חדשה ועל כן המחלוקת מתמקדת בשאלת ההתקדמות ההמצאתית, כפי שזו מוגדרת בסעיף 5 לחוק:
"התקדמות המצאתית היא התקדמות שאינה נראית כענין המובן מאליו לבעל מקצוע ממוצע על סמך הידיעות שכבר נתפרסמו, לפני תאריך הבקשה, בדרכים האמורות בסעיף 4."
 
לעניין התנאי הקבוע בסעיף 5, כבר נקבע כי יש לבחון את הידע המקצועי הכולל בתחום האמצאה וכי לשם בחינה זו, ניתן לצרף פרסומים קודמים יחדיו לתמונה כוללת, בתנאי שצירוף זה יהא מובן מאליו לבעל המקצוע בתחום המדובר קודם למועד הקובע (ראה ע"א 345/87 Hughes Aircraft Company נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(4), (1990) (פורסם בנבו, 2.7.1990) (להלן: "עניין היוז")).
 
בענייננו הוסכם בין הבוחן למבקשים כי כל יסודות האמצאה מתוארות בפרסום D1, למעט תכונת ההסתרה ותכונת החד-חד ערכיות. הבוחן סבר כי בעל מקצוע ממוצע לא יתקשה לשלב שני יסודות נוספים אלה באמצאה המתוארת בפרסום D1, ושהיסודות הינם מוכרים היטב לבעל מקצוע ממוצע. בעיון נוסף בפרסום D1 שערך הבוחן איתר בו את תכונת ההסתרה והפנה אליה בהודעת הסירוב. את תכונת "החד-חד ערכיות" איתר הבוחן בפרסום D2.
 
כפי שהובהר בעניין היוז, פרסום ייחשב ידע קודם הניתן לשילוב עם פרסום אחר לצורך בחינת ההתקדמות ההמצאתית כאשר השילוב מובן מאליו לבעל מקצוע ממוצע. תנאי לכך הוא שהפרסומים עוסקים בתחום האמצאה כך שניתן להניח כי בעל המקצוע הממוצע יהיה מודע להם או שהתחום קשור לבעיה הספציפית בה עוסקת האמצאה  (ראה R. Carl Moy, "Moy's Walker on Patents", 4th ed. 2009, p. 9-48 – 9-50.) 
 
בענייננו נפסק כי פרסום D1 מתאר ותובע מערכת ושיטה ליצירת ספר מחזור בדומה לבקשת הפטנט. האמצאה המתוארת בפרסום D2 עניינה בשיטה להוספת נתונים עבור תמונות במאגר. מכאן שהשילוב בין D1 ל-D2 אינו מפתיע שהרי ספר מחזור כולל תמונות וטקסטים נלווים.  
המבקש 1 לא פירט כיצד מתבצעת באמצאה הנתבעת הבדיקה שתוצאתה חד-חד ערכיות. לפיכך, אין כל סיבה להניח כי אופן הביצוע של יסוד זה שונה מאופן ביצועו בפרסום D2. 
 

הדרישה לפירוט ההמצאה בהתאם לסעיף 12 לחוק הפטנטים

לחלופין, נפסק כי אם שונה אופן הביצוע מן המקובל בתחום, הרי שהפירוט אינו עומד בדרישות סעיף 12 לחוק הקובע כדלקמן:
"(א) הפירוט יכלול שם שיש בו כדי לזהות את האמצאה, את תיאורה, עם שרטוטים לפי הצורך, וכן תיאור דרכי הביצוע של האמצאה שעל פיו יוכל בעל המקצוע לבצעה."
 
מלשון סעיף 12(א) לחוק עולה כי על המבקש לפרט בבקשת הפטנט את דרכי הביצוע של האמצאה כך שבעל מקצוע יוכל לבצעה. קיום הדרישה מבטיח כי בחלוף תקופת תוקף הפטנט יוכל הציבור ליהנות מן הידע אותו חשף בעל הפטנט (ראה ע''א 217/86 מרדכי שכטר נ' אבמץ בע''מ, מד(2) 846, 852).
בהעדר דרכי ביצוע של אמצאה או של יסוד מיסודות האמצאה מתקיים אחת משתיים:
1. או שהאמצאה (או היסוד) אינה ניתנת לביצוע ועל כן אינה עומדת בדרישות סעיף 12 לחוק;
2. או שהאמצאה (או היסוד) ניתנת לביצוע ואולם היא מובנת מאליה לבעל מקצוע ממוצע באשר דרכי הביצוע הינן טריוויאליות וידועות (ראה גם בקשת פטנט 156034 (החלטה בהתאם לסעיף 34 לחוק הפטנטים, התשכ"ז-1967) Serguei Borisovish Sivovolenko ו-   DIAMCAD N.V (פורסמה באתר רשות הפטנטים, 25.1.2015), פסקה 61). 
 
בענייננו נפסק כי לא פרט המבקש כיצד מתבצעות פעולות ההסתרה והבדיקה של חד-חד ערכיות. פעולות אלה מתוארות בפרסומים הקודמים. משלא פירטו דרכי הביצוע יש להניח כי הפעולות באמצאה הנתבעת נעשות בדרכים הידועות לבעל המקצוע הממוצע בתחום ועל כן האמצאה נעדרת התקדמות המצאתית. לחלופין, אם אין הן מבתצעות בדרכים המקובלות הללו, הרי שהבקשה נעדרת את הפירוט הנדרש בהתאם לסעיף 12 לחוק. לפי כל אחת מחלופות אלה יש לסרבה.

 

6 בספטמבר, 2015,

0 תגובות

העדר התקדמות המצאתית בתרופה

בית המשפט העליון באוסטרליה דחה פה אחד ערעור על החלטה של בית המשפט המחוזי אשר קבעה כי לא קיימת התקדמות המצאתית בתרופה להורדת כולסטרול בדם. 
 
בבעלותה של חברת אסטרזנקה פטנט רשום על תרופה להפחתת כולסטרול (המשווקת תחת השם "Crestor"). חברות מתחרות אחרות ייצרו ושיווקו תרופות גנריות דומות, המכילות את רכיב הרוזובסטטין אולם במינונים נמוכים מאלו הקיימים בפטנט הרשום . אסטרזנקה טענה שיש בכך משום הפרת פטנט. 
בערכאה הראשונה, החברות להגנתן גרסו כי יש לבטל את הפטנט, בין היתר בגין העדר התקדמות המצאתית שכן רכיב הרוזובסטטין כבר הומצא ממילא. הערכאה הראשונה ביטלה את הפטנט. 
 
בארבעת הערעורים השונים (כנגד ארבע החברות ה"מפרות") ערכאת הערעור דחתה את ערעורה של אסטרזנקה. בתאריך 2.9.2015 דחה גם בית המשפט העליון של אוסטרליה את ערעורה פה אחד [AstraZeneca AB v Apotex Pty Ltd [2015] HCA 30].
 
הנשיא פרנץ'(French) (פסקאות 1–48) פסק כי לא הייתה בפטנט כל התקדמות המצאתית:
 
"an invention is to be taken to involve an inventive step when compared with the prior art base unless the invention would have been obvious to a person skilled in the relevant art in the light of the common general knowledge as it existed … before the priority date of the relevant claim, whether that knowledge is considered separately or together with the [prior art] information mentioned in subsection (3)."
 
בנימוקיו, קבע השופט פרנץ' כי כל בעל מקצוע ממוצע היה מסוגל להגיע לתהליך שמתאר הפטנט – שימוש ברכיב הרוזובסטטין במינונים מסוימים – על בסיס הידע שהיה קיים לפני תאריך בקשת הפטנט, בהתחשב בפרט בספרות המדעית שהייתה קיימת עד למועד הגשת הבקשה (ראו פסקאות 40-47 לפסק הדין).
 
השופטת קיפל (פסקאות 49–96) תמכה בעמדתו של השופט פרנץ ודחתה את טענתה של חברת אסטרזנקה, לפיה, בעל מקצוע אשר מכיר את הספרות המקצועית הקיימת בתחום, לא היה יודע בוודאות באיזו מן הדרכים האפשריות לשימוש ברכיב הנ"ל לבחור, וכי הדרך שנבחרה בפטנט מהווה בעצמה את ההתקדמות ההמצאתית (ראו פסקאות 86-95 לפסק הדין). 
 
השופטים גייגלר וקין (פסקאות 97–117) הסכימו גם הם לחוות הדעת של קודמיהם וכך גם השופט נטל (פסקאות 118–124), אשר הוסיף ותרם את פרשנותו בנוגע לסעיף הנדון בחוק הפטנטים האוסטרלי: ss 7(2)  ו- ss  7(3) [Patents Act 1990 (Cth)].
 

21 ביוני, 2015,

0 תגובות

התנגדות לבקשת פטנט - העדר חידוש והתקדמות המצאתית (החלטה שנייה)

חברת מפעלי פ.מ.ס מיגון הגישה התנגדות כנגד בקשת פטנט שהוגשה על ידי חברת  DSM IP Assets . ההתנגדות נדונה ברשות הפטנטים בפני הפוסקת בקניין רוחני, יערה שושני כספי. ביום 20.5.2015 ניתנה החלטה עיקרית חדשה לאור ראיה נוספת.
 
העובדות:  מבקשת הפטנט הגישה בקשת פטנט שכותרתה: "סיבי פוליאולפין בעלי כיווניות גבוהה". בתמצית, בקשת הפטנט תובעת הגנה בגין סיב פוליאוליפין המוגדר באמצעות תכונות מסוימות, וכן בגין חבלים ופריטי מיגון אנטי בליסטים מעוצבים העשויים ממנו, אשר הינם על פי הבקשה, בעלי איכויות משופרות.
 
המתנגדת הגישה התנגדות לפטנט וטענה לפרסום קודם ולהעדר התקדמות המצאתית. בנוסף נטען כי כלל תביעות בקשת הפטנט הינן חמדניות ואינן נובעות באופן סביר מן הפירוט. בנוסף נטען כי בעת הגשת בקשת הפטנט בישראל לא עמדה המבקשת בחובת הגילוי הנאות הרובצת לפתחה בהתאם לסעיפים 17 ו - 18 לחוק הפטנטים.
 
ביום 17.10.2013 ניתנה החלטה בתיק בה נקבע כי האמצאה הנתבעת בבקשת הפטנט כשירה לרישום שכן הינה חדשה ובעלת התקדמות המצאתית. וההתנגדות נדחתה.  
על החלטה זו הוגש ערעור שנדון בבית המשפט המחוזי בתל אבי בפני השופטת יהודית שיצר.
הערעור התקבל, נפסק כי החלטות הפוסקת מיום 29.6.2011 ומיום 17.10.2013 מבוטלות, בית המשפט החזיר את התיק לפוסקת לצורך גביית הראיה של תיק הבחינה המלא של הפטנט האירופאי המקביל. נפסק כי לאחר בחינת מכלול הראיות, הפוסקת תיתן החלטה חדשה. 
 
תוצאות ההליך: ההתנגדות נדחתה, מאחר שנמצא כי תביעות בקשת הפטנט כשירות לאור הוראת סעיף 4(1), 4(2) ו – 5 לחוק, שעה שנדחו יתר טענות המתנגדת כנגד בקשת הפטנט ומבקשת הפטנט, ואחרי שעמדו בפני הפוסקת מסמכי התיקים האירופאים כפי שהגישה אותם המתנגדת, ונדחו טענותיה בהסתמך עליהם ומאחר והופסקת השתכנעה כי אין בתיקים האירופאים כל תרומה לחקר האמת ולעשיית צדק בהליך, נפסק כי דין ההתנגדות לבקשת הפטנט להידחות. 
הפוסקת הורתה על רישום הפטנט המבוקש על שם המבקשת. 
 
בנוסף נפסק כי המבקשת תגיש בקשה חדשה לפסיקת הוצאותיה.  
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

27 באפריל, 2015,

0 תגובות

התקדמות המצאתית בבקשת פטנט

התקדמות המצאתית בבקשת פטנט
התנגדות לבקשת פטנט שהוגשה על ידי חברת תרכובות ברום בע"מ כנגד COUNCIL OF SCIENTIFIC AND INDUSTRIAL RESEARCH. ההליך נדון ברשות הפטנטים בפני אסא קלינג, רשם הפטנטים. ביום 29.3.2015 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: שם האמצאה מושא בקשה הפטנט הינו "הכנה של מגיבי ברומינציה לא מסוכנים". לטענת המבקשת, האמצאה המתוארת בבקשה עוסקת בשיטה חדשה להכנת מגיבי ברומינציה שאינם מסוכנים, שניתן להכינם בצורה עמידה ומחומרי גלם שאינם יקרים כתחליף יציב לשימוש בברום נוזלי בריאקציות ברומינציה בתרכובות ארומטיות וכן כתוספת ברום בתרכובות לא רוויות.
 
עיקר טענות ההתנגדות הוא כי האמצאה המתוארת בבקשה נעדרת חידוש והתקדמות המצאתית וכן כי תביעה 1 בבקשה חמדנית, אינה נובעת באופן סביר מהמתואר בפירוט וכי תביעה 7 אינה ברורה ולכן אין הבקשה עומדת בהוראות סעיפים 4, 5 ו-13 לחוק הפטנטים. כן נטען כי תביעה 3 בבקשה פסולה לאור סעיף 9 לחוק בשל רישומו של פטנט ישראל שמספרו 84830.
 
תוצאות ההליך: ההתנגדות מתקבלת ובקשת פטנט 163196 נדחית. נפסק כי האמצאה נעדרת התקדמות המצאתית.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

22 באפריל, 2015,

0 תגובות

התנגדות לפטנט: חמדנות, פרסום קודם והעדר התקדמות המצאתית

התנגדות לפטנט: חמדנות, פרסום קודם והעדר התקדמות המצאתית
התנגדות לבקשת פטנט שהוגשה על ידי חברת קמטק בע"מ כנגד חברת אורבוטק בע"מ. ההליך נדון ברשות הפטנטים בפני יערה שושני כספי, פוסקת בקניין רוחני. ביום 12.3.2015 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: שם האמצאה מושא בקשה הפטנט הינו "שיטה לבדיקת מעגל מודפס", האמצאה נשוא הבקשה מצויה בתחום הבדיקה האופטית הממוכנת. באופן ספציפי עוסקת הבקשה בתהליך בדיקה אופטית של לוחות מעגלים מודפסים.
 
המתנגדת טוענת כי האמצאה הנתבעת תוארה בפרסומים קודמים וכי נעשה בה שימוש קודם לפני המועד הקובע ואי לכך אינה חדשה במשמעות סעיף 4 לחוק. עוד נטען כי לאור הידע שהיה ברשות בעל המקצוע הממוצע בתחום הרלוונטי, האמצאה הנתבעת נעדרת התקדמות המצאתית כנדרש בסעיף 5 לחוק. כמו כן, טוענת המתנגדת כי תביעות הבקשה אינן נובעות באופן סביר מן הפירוט ולפיכך חמדניות וזאת בניגוד לסעיף 13 (א) לחוק ואף אינן בהירות דיין כנדרש בתקנה 20(א)(3) לתקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי דין, מסמכים ואגרות), תשכ"ח-1968 (להלן: "התקנות"). 
 
תוצאות ההליך: ההתנגדות מתקבלת, נמצא כי לתביעות 1-10 לא קיים תימוכין סביר בפירוט הבקשה וכי לשונן אינה ברורה כנדרש בסעיף 13(א) לחוק ובתקנה 20(א)(3) לתקנות, וכי תביעה מס' 1 אינה חדשה ואינה בעלת התקדמות המצאתית כנדרש בסעיפים 3,4,5 לחוק. 
בנוסף נפסק כי המבקשת תישא בהוצאות שכר טרחת באי כוח המתנגדת בגין הצורך בניהול הליך זה, בסך 20,000₪ הכולל מע"מ. 
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

15 באפריל, 2015,

0 תגובות

טענות חידוש, התקדמות המצאתית ותביעה חמדנית

טענות חידוש, התקדמות המצאתית ותביעה חמדנית
התנגדות לבקשת פטנט שהוגשה על ידי חברת קמטק בע"מ כנגד חברת אורבוטק בע"מ. ההליך נדון ברשות הפטנטים בפני יערה שושני כספי, פוסקת בקניין רוחני. ביום 31.3.2015 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: שם האמצאה מושא בקשה הפטנט הינו " מתקן ושיטות עבור בדיקת חפצים", ועניינה בשיטה ומערכת לבדיקת פגמים ממוכנת במעגל חשמלי על פי זיהוי גבולות. 
 
המתנגדת טוענת כי האמצאה מושא הבקשה, נעדרת חידוש והתקדמות המצאתית ולפיכך אינה כשירה לפטנט לפי סעיפים 4 ו – 5 לחוק הפטנטים. 
 
בנוסף, טענה המתנגדת כי תביעות הבקשה לוקות בחמדנות ואינן עולות באופן סביר מהתיאור, בניגוד לסעיף 13(א) לחוק ואף נעדרות בהירות בהיותן מנוסחות באופן ערטילאי ולא ברור בניגוד לתקנה 20(א)(3) לתקנות הפטנטים (נהלי הלשכה, סדרי הדין ואגרות), התשכ"ח-1968 (להלן: "תקנות הפטנטים"). לשיטתה דברים אלה נכונים אף באשר לתביעה עצמאית 18 אשר תובעת תהליך ידוע וסטנדרטי ליצור מעגלים חשמליים. לגישת המתנגדת התנהלות זו יש בה כדי להעיד על חוסר תום לב המבקשת. 
 
עוד טוענת המתנגדת כי המבקשת העלימה מבוחנת הפטנטים כמו גם מערכאה זו מסמכים רלוונטיים המתייחסים למערכות קודמות אשר פותחו על ידה. לדידה, התנהלות כזו אינה עולה בקנה אחד עם הוראות סעיף 18א לחוק המטיל על המבקשת חובת גילוי לגבי מסמכים הרלוונטיים לבחינת הבקשה, ולפיכך יש להפעיל את הסנקציה הקבועה בסעיף 18ג לחוק ולהורות על אי רישום הפטנט.
 
תוצאות ההליך: ההתנגדות נדחתה. הפוסקת הורתה על רישומו של פטנט מס' 154720. 
 
בנוסף, נפסק כי המתנגדת תישא בהוצאות המתנגדת ושכר טרחת באי כוחה בגין ניהול הליך זה בסך של 30,000₪. 
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

26 במרץ, 2015,

0 תגובות

אי קיבול בקשת פטנט לאחר משיכת התנגדות

אי קיבול בקשת פטנט לאחר משיכת התנגדות
הליך חד צדדי ביחס לבקשת פטנט 156034 שהוגשה על ידי חברת Serguei Borisovish Sivovolenko וחברת DIAMCAD N.V (שיטה ומתקן עבור מיקום גוף זר ביהלום). ההליך נדון ברשות הפטנטים, בפני ז'קלין ברכה, סגנית רשם הפטנטים. ביום 25.1.2015 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: בקשת הפטנט קובלה ופורסמה להתנגדויות. ביום 4.9.2008 הגישה חברת שרין טכנולוגיות בע"מ התנגדות לבקשת הפטנט. ביום 9.12.2013 הגישו הצדדים הודעה משותפת בדבר סיום הליכי ההתנגדות ללא צו להוצאות. 
 
לאחר הסרת ההתנגדות, סגנית הרשם מצאה לנכון להפעיל את סמכותה לפי סעיף 34 לחוק הפטנטים ולא לקבל את בקשת הפטנט לרישום וזאת מטעמים של היעדר חידוש והתקדמות המצאתית וכן לאור אי עמידה של הבקשה בדרישות סעיף 12 לחוק.
בהתאם לתקנה 74(ג) לתקנות ניתנה למבקשים הזדמנות להשמיע טענותיהם. 
 
לטענת המבקשים סמכותו של הרשם כפי שעולה מסעיף 34 לחוק הינה סמכות חריגה ומיוחדת אשר יש להפעילה במקרים יוצאי דופן. לטענת המבקשים, הוראת סעיף 34 לחוק, ככל שמתייחסת לחומר שנתגלה אגב ההתנגדות, אינה מאפשרת לרשם לקיים הליך בחינה מחודש אלא מתייחסת לחומר
חדש, שאינו שנוי במחלוקת, אשר לא עמד בפני הבוחן בזמן בחינת הבקשה וכן אינו מסמיך את הרשם להכריע בהתנגדות כאילו לא הופסקה. 
 
תוצאות ההליך: הפטנט לא יוענק למבקשים. סגנית הרשם לא שוכנע כי אין מקום להשתמש בסמכות הקבועה בסעיף 34 לחוק. 
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

6 באוקטובר, 2014,

0 תגובות

התקדמות המצאתית בעיני בעל המקצוע הממוצע

חברת טבע תעשיות פרמצבטיות הגישה התנגדות כנגד בקשת פטנט שהוגשה על ידי חברת  PHARMACIA & UPJOHN AB. ההתנגדות נדונה ברשות הפטנטים בפני רשם הפטנטים אסא קלינג. ביום 30.9.2014 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: מבקשת הפטנט הגישה בקשת פטנט שכותרתה: "שימוש בטולטרודין, -5 הידרוקסי מתיל מטאבוליט או רצמאט שלו בהכנת תרופות לטיפול בשלפוחית שתן לא יציבה או פעילת יתר" ועניינה במתן פתרון לסובלים מבעיות בשלפוחית שתן בלתי יציבה או פעילת יתר.
המתנגדת טענה להעדר כשרות לרישום פטנט בשל העדר התקדמות המצאתית לאור הוראות סעיף 5 לחוק הפטנטים ומשום היותה של הבקשה הנתבעת מתייחסת לשיטה לטיפול בגוף האדם, בניגוד להוראות סעיף 7 לחוק.
 
תוצאות ההליך: ההתנגדות מתקבלת ובקשת הפטנט לא תירשם.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 
 

30 ביולי, 2014,

0 תגובות

התקדמות המצאתית וחדשנות בבקשת פטנט

התקדמות המצאתית וחדשנות בבקשת פטנט
אלביט מערכות בע"מ הגישה התנגדות לבקשת הפטנט שהוגשה על ידי רפא"ל מערכות לחימה מתקדמות בע"מ. ההתנגדות נדונה ברשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, בפני אסא קלינג, רשם הפטנטים. ביום 30.6.2014 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: האמצאה נושא בקשת הפטנט שכותרתה "מערכת מידע מופעלת על-ידי מבט" מתייחסת למערכת ושיטה למעקב אחר מבט הטייס, המספקת אינפורמציה לטייס באמצעות התרעה קולית לגבי מידע על כיוון מבט הטייס ביחס לאזור שדה ראיה מוגדר מראש (כגון מטרת ירי) ללא צורך בתצוגה חזותית של אמצעי המעקב. 
 
אלביט שהתנגדה לבקשת הפטנט טענה להעדר חידוש על פי סעיף 4 לחוק הפטנטים ולהעדר התקדמות אמצאתית על פי סעיף 5 לחוק. המתנגדת סומכת טענותיה אלה על 23 פרסומים קודמים.
 
תוצאות ההליך: ההתנגדות נדחתה באופן חלקי. הרשם הורה על מתן פטנט בכפוף למחיקת תביעה 14, 15, 16, 17 ו-18, ובכפוף לתיקון טעות סופר בתביעה 6. 
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

15 בינואר, 2014,

0 תגובות

הפרת פטנט ביחס לערכת פריצה - פרסום קודם שהוסתר מהרשם

הפרת פטנט ביחס לערכת פריצה - פרסום קודם שהוסתר מהרשם
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט ע' זרנקין), בו נדחתה תביעת המערערים שהתבססה, בעיקרה, על עילה של הפרת פטנט. ערעור שהוגש על ידי הידרו נע (שותפות לא רשומה), הידרו נע 1988 בע"מ ומרדכי ירמיהו כנגד סאן הייטק בע"מ, יעקב סגל, אילן המאירי, אלמוג ציוד טכני בע"מ ומדינת ישראל - משרד הביטחון. הערעור נדון בבית המשפט העליון, בפני השופטים חנן מלצר, יצחק עמית ונעם סולברג. ביום 12.1.2014 ניתן פסק הדין בערעור.
 
העובדות: משרד הביטחון רכש ערכות פריצה מחברת הידרו נע ללא מכרז. חברת הידרו נע הגישה בקשה לרישום פטנט על ערכת הפריצה אותה ייצרה וסיפקה למשרד הביטחון.
 
בהמשך פרסם משרד הביטחון מכרזים פומביים לפיתוח, ייצור ואספקה של ערכות פריצה. לאחר שפרסם משרד הביטחון את האפיון הטכני הרלוונטי לצורך המכרז וחברת הידרו נע שלחה מכתב למשרד הביטחון בו הביעה התנגדותה לכל פרסום וחשיפה של מידע, תמונה או שרטוט הנוגעים לערכת הידרו נע, שכן "השרטוטים והמידע הנ"ל הינם רכושה הבלעדי של חב' הידרו נע וחל איסור מוחלט לעשות בהם כל שימוש או פרסום ללא אישור מחברת הידרו נע בכתב". במכתב לא אוזכר כלל כי הידרו נע הגישה בקשה לרישום פטנט. 
 
חברת סאן היא שזכתה במכרז. לאחר הזכייה במכרז החלה סאן בתהליכי עבודה ותכנון לייצור ערכת הפריצה ואספקתה למשרד הביטחון.
 
לאחר הזכייה, בקשת הפטנט של הידרו נע התקבלה על ידי רשם הפטנטים – פטנט מספר 184211. יצוין כי הידרו נע רשמה במסגרת ההליך גם שלושה מדגמים הנוגעים לפריטים הנכללים בין חלקי ערכת הפריצה, אחד מהם מתייחס לרכיב אשר כונה בתעודת רישום המדגם "בוכנה עם טריז" ומספרו הסידורי הוא 44246. 
 
כשלושה חודשים לאחר אישור הפטנט, הגישה הידרו נע תביעה לבית המשפט המחוזי כנגד המשיבים, בעילה של הפרת פטנט. בכתב התביעה, עתרה הידרו נע לצו מניעה קבוע שימנע את אספקת הערכה, צו עשה לאיסוף הערכות המפרות שכבר חולקו, ולפיצוי כספי בסך 3,376,940 ₪ בגין הפרת הפטנט. בד בבד עתרה הידרו נע למתן צו מניעה זמני. 
 
פסק הדין של בית המשפט המחוזי: בפסק דינו דחה בית משפט קמא את התביעה על שלל טענותיה. בעניין הפרת הפטנט נקבע, כי אין במנגנון הפריצה כפי שתואר בכתב הפטנט כל חדשנות או התקדמות אמצאתית. קביעה זו התבססה על הימצאותם של ערכות הדומות לערכה שיוצרה בידי הידרו נע, אשר נודעו, שווקו, ואף נרשמו כפטנט ברחבי העולם, זמן רב לפני שהוגשה בקשת הפטנט על ידי הידרו נע. 
 
בית המשפט קבע כי הידרו נע נמנעה מלגלות לרשם הפטנטים כי קיימות ערכות דומות, כך שהחלטתו של רשם הפטנטים ניתנה מבלי שהמידע הנ"ל היה נגד עיניו, ודי בכך כדי להורות על ביטולו של הפטנט. עם זאת, נמנע בית המשפט מלהורות על ביטולו של הפטנט, בשל האפשרות כי הערכה כוללת חידוש המצאתי מסוים, הבא לידי ביטוי בטבעת מסתובבת המורכבת על יחידת הצילינדר ההידראולי ומעניקה למשתמש בערכה אפשרות לסובב את הסדן השני וכך להשיג תנועתיות וחופשיות יחסית במהלך פעולת הפריצה. נקבע כי מאחר שבערכת סאן אין טבעת מסתובבת מעין זו, ממילא אין לראות את סאן כמי שהפרה את הפטנט. 
 
בנוסף, ביטל בית המשפט את המדגם שנרשם לגבי התקן הפריצה שכן מדובר בהתקן מכני אשר אין לראותו בגדר "מדגם" כהגדרתו בסעיף 2 לפקודת הפטנטים והמדגמים.  
 
תוצאות ההליך: הערעור נדחה. נפסק כי ענייננו בערכות לפריצה קרה הקיימות בשוק שנים רבות. הידרו נע רשמה את הפטנט, תוך שהיא מסתירה מרשם הפטנטים כי ערכות לפריצה קרה קיימות בשוק מזה שנים רבות. בית משפט קמא עשה חסד עם הידרו נע משלא הצהיר על בטלות הפטנט, מתוך זהירות יתרה, שמא רכיב "הטבעת המסתובבת" בערכה מתוצרתה מצדיק את רישום הפטנט. מכל מקום, רכיב זה אינו נמצא בערכת סאן, כך שממילא אין לייחס לסאן הפרת פטנט. אף אין מקום לתביעה נגד משרד הביטחון שיצא למכרז על פי אפיון טכני של הערכה, שהיה בידיעת כל המשתתפים במכרז, לרבות הידרו נע. 
 
בנוסף נפסק כי הידרו נע תשא בשכר טרחת המשיבים 4-1 והמשיבה 5 בסך 50,000 ₪ כל אחד (סה"כ 100,000 ₪).
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 
 

28 באוגוסט, 2013,

0 תגובות

הפרת פטנט במגב שטיפת רצפה

הפרת פטנט במגב שטיפת רצפה
תביעת הפרת פטנט שהוגשה על ידי דוד בכר ודרור בכר כנגד המברשת רוחמה אגודה שיתופית חקלאית בע"מ. התביעה נדונה בבית המשפט המחוזי מרכז, בפני השופטת הדס עובדיה. ביום 8.8.2013 ניתן פסק הדין בתיק.
 
 
העובדות: בבעלות התובעים פטנט ישראלי שמספרו 128361 שעניינו "תפס מטלית עבור מגבי שטיפת רצפה". בבקשת הפטנט צויין שמטרתו היא לשפר את פטנט קודם שהיה בבעלות התובעים שתוקפו פג בשנת 2006. 
 
הנתבעת מייצרת ומשווקת את המגב ששמו המסחרי "מגב הקסם". בטרם החלה הנתבעת בייצור "מגב הקסם", ביצעה חיפוש פטנטים כדי לבדוק את קיומם של פטנטים רשומים שמונעים את ייצורו. בנוסף קיבלה חוו"ד מעורך פטנטים לפיה "מגב הקסם" אינו מפר את זכויות התובעים.
 
התובעים טוענים שביצור, שיווק והפצת "מגב הקסם" על ידי הנתבעת היא מפרה את עיקר אמצאתם המוגנת בפטנט השני.
 
התובעים, עותרים למתן סעדים בגין הפרת פטנט רשום ועילות נוספות שבתחום הקניין הרוחני כנגד הנתבעת. הסעדים הנתבעים הם צו מניעה קבוע, מתן חשבונות, פיצוי ושיפוי כספי.
 
הנתבעת טוענת שראוי לדחות את התביעה הן בהיעדר תוקף לפטנט השני בשל היעדר חידוש והיעדר התקדמות המצאתית, והן באשר "מגב הקסם" אינו מפר את הפטנט השני, אפילו אם יקבע שהפטנט בתוקף.
 
 
תוצאות ההליך: התביעה נדחתה. בית המשפט דחה את טענת הנתבעת בדבר חוסר כשרות הפטנט להירשם כפטנט ואולם דחה את טענת התובעים על הפרת הפטנט על ידי הנתבעת. 
 
בנוסף נפסק כי התובעים ישלמו לנתבעת הוצאות משפט בסך 50,000 ש"ח.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

7 באוגוסט, 2013,

0 תגובות

הפרת פטנט בתחום המיזוג

הפרת פטנט בתחום המיזוג
שתי תביעות בעילת הפרת פטנט שהוגשו על ידי חברת טויטופלסט בע"מ כנגד חברת תביג-ישראל גרובר בע"מ מנהלה מר ישראל גרובר ובעלת המניות הגב' חיה גרובר וחברת בידוד פלוס בע"מ. הדיון בתביעות אוחד והם נדונו בבית המשפט המחוזי בתל אביב בפני השופט יהודה פרגו. ביום 22.7.2013 ניתן פסק הדין בשני בתיקים.
 
על פסק דין זה הוגש ערעור שהתקבל בחלקו ביחס לשאלת הנזק, לערעור ראו מאמר זה.
 
העובדות: התובעת הגישה שתי תביעות שעניינן הפרה נטענת של פטנטים. ת.א 2260/08 – עוסק בהפרה נטענת של פטנט מס' 131198 שתפקידו חלוקה והזרמת אוויר ממוזג לאתרים שונים על פי הצורך, המכונה "מרכזייה". ת.א 1133-09-10 עוסק בהפרה נטענת של פטנט מספר 137728 שתפקידו לפצל זרם אוויר, המכונה "מפצל".
מנהל התובעת רכש מהנתבעת 4 "מרכזיה" ו"מפצל" שיוצרו ע"י הנתבעת 1. לטענת התובעת, מדובר במוצרים מועתקים המפרים את פטנט התובעת ויש בהתנהלות הנתבעים כדי גניבת עין ועשיית עושר ולא במשפט.
 
תוצאות ההליך לסעד זמני: הסעד הזמני בתיק התקבל בשנת 2009 והשופט יהודה זפט קבע כי עד לבירור התובענה ניתן סעד זמני המורה לנתבעים לחדול ולהימנע מלבצע מלעשות שימוש במוצרים המפרים לכאורה את פטנט התובעת.
 
תוצאות ההליך: התביעה התקבלה. נפסק כי הנתבעים הפרו את פטנט התובעת.
 
ניתן צו קבוע המורה לנתבעים 1 ו-2 (היצרנים), לחדול ולהימנע מלעשות שימוש במוצרים אשר מפרים את פטנט התובעת. 
 
בנוסף בית המשפט חייב את הנתבעים 1 ו-2 – לשלם לתובעת סך של 200,000 ש"ח.
 
ניתן צו המורה לנתבעת 4 (החנות) להימנע מלשווק את מוצרי הנתבעת 1, 2  המפרים את פטנט התובעת.
 
בנוסף חייב בית המשפט את הנתבעים 1, 2 ו-4, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת את הוצאותיה, לרבות שכ"ט עו"ד בסך כולל של 60,000 ש"ח.
 
בית המשפט נמנע מלהטיל צווים כלשהם על הגב' חיה גרובר (הנתבעת 3), מבלי לגרוע מחובתה - כבעלת מניות בתביג – למנוע את הפרת הפטנטים על ידי תביג. 
 
 
הערת DWO: המדובר בפסק דין תקדימי בו לראשונה נפסק פיצוי ללא הוכחת נזק בגין הפרת פטנט וזאת בהתבסס על הוראות חוק עוולות מסחריות וחוק זכות יוצרים המאפשרות פיצוי ללא הוכחת נזק. בית המשפט סבר כי לאור הקושי הרב בחישוב הנזק בגין הפרת פטנט ניתן לעשות שימוש מושאל במנגנונים סטטוטוריים מחוקים אחרים קרובים.
 
יוער כי במסגרת הערעור על פסק דין זה, בית המשפט העליון ביטל את קביעת בית המשפט המחוזי ביחס לאפשרות של השימוש בכלי של פיצוי ללא הוכחת נזק לצורך קבית פיצוי בגין הפרת פטנט. לערעור ראו מאמר זה.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בפסק הדין:

7 ביולי, 2013,

0 תגובות

פטנט ביחס למערכת דואר אלקטרוני - פרסום קודם והתקדמות המצאתית

בקשת פטנט שהוגשה על ידי יגאל עטייה ונדונה ברשות הפטנטים, בפני רשם הפטנטים אסא קלינג. ביום 25.6.2013 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: בקשה להשיג על החלטת בוחן לסרב לבקשה לפטנט אשר הוגשה לגבי אמצאה שכותרתה "מערכת דואר אלקטרוני".
 
הבוחן החליט על סירוב הבקשה במסגרת הוראות תקנה 45 לתקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי דין, מסמכים ואגרות), תשכ"ח-1968. עיקר הליקויים עליהם עמדו הבוחנים הם העדר חידוש והתקדמות אמצאתית לאור הוראות סעיפים 4 ו-5 לחוק הפטנטים, תשכ"ז-1967 (להלן: "חוק הפטנטים"), כמו גם אי עמידה בהוראות סעיף 13(א) לחוק הפטנטים ובהוראות תקנה 20 לתקנות הפטנטים.
 
תוצאות ההליך: הבקשה נדחית
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

13 במאי, 2013,

0 תגובות

התנגדות לפטנט - העדר התקדמות המצאתית

התנגדות לפטנט - העדר התקדמות המצאתית
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי ירושלים בתיק עשא 035096-09-10 שהגישה חברת Merck Sharp& Dohme כנגד חברת אוניפארם וחברת טבע תעשיות פרמצבטיות. בקשת הערעור נדונה בבית המשפט העליון בפני השופט ניל הנדל. ביום 28.4.2013 ניתן פסק הדין בתיק.
 
העובדות: מרק פיתחה תרכיב לטיפול במחלת האוסטאופורוזיס. על בסיס התרכיב האמור, הגישה מרק בקשה לרישום פטנט. הייחוד באמצאה של מרק הוא משטר המינונים החדש שהוצג על ידה, ושעל בסיסו נתבקש רישום הפטנט.
המשיבות הגישו התנגדותן לבקשת רישום הפטנט. ההתנגדות נשענה על שלושה אדנים: (1) סייג למתן פטנט נוכח היות האמצאה "שיטה לטיפול רפואי בגוף האדם"; (2) היעדר חידוש לפי סעיף 4 לחוק הפטנטים; (3) היעדר התקדמות המצאתית לפי סעיף 5 לחוק האמור. 
 
הכרעת רשם הפטנטים (שאושרה בערעור במחוזי):
(1) הרשם פסק כי אין לקבל את טענת המשיבות לפי עניינה של האמצאה בשיטה לטיפול רפואי, אשר אינה כשירת פטנט לפי סעיף 7(1) לחוק הפטנטים. סייג זה מטרתו לאפשר חופש פעולה לרופאים ולמטפלים לפעול כפי ראות עיניהם, מבלי שיהיו מוגבלים באמצעות מונופלין המגדר תהליך טיפולי מסויים. 
(2) באשר לשאלת החידוש נפסק כי בחלק מהפרסומים יש כדי לשלול את החידוש של חלק התביעה העוסק במינון של 70 מ"ג. ואולם הפרסומים אינם שוללים את החידוש של נטילת 140 מ"ג בתדירות של פעם בשבועיים.
 
(3) ביחס לסוגיית ההתקדמות ההמצאתית, קבע הרשם כי יש בפרסומים יחדיו כדי לשלול את ההתקדמות ההמצאתית בבקשת הפטנט. 
 
תוצאות ההליך: בקשה רשות הערעור נדחית. 
בנוס, נפסק כי מרק תישא בהוצאות אוניפארם ושכר טרחת עורכי דין בהליך זה בסך של 35,000 ₪.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

18 באפריל, 2013,

1 תגובות

היקף ההגנה שמעניק הפטנט ופרשנותו

היקף ההגנה שמעניק הפטנט ופרשנותו
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 20.2.11 בת"א 1580-04 שניתן על ידי כבוד השופט א' בכר. פסק הדין בערעור ניתן ביום 11.4.2013 בבית המשפט העליון, מפי ההרכב המשנה לנשיא מ' נאור, השופט ס' ג'ובראן, השופט נ' סולברג.
המערערת יוצגה על ידי עו"ד דניאל פריימן, המשיבה יוצגה על ידי עו"ד משה ש' גולדברג ועו"ד סבינה מאייר.
 
העובדות נשוא הערעור: המערערת והמשיבה עוסקים בייצור, שיווק ומכירה של רעפים קרמיים. 
לטענת המערערת, היא המציאה רעף המכיל תערובת של חרסיות מסוימות הנמצאות בישראל והעוברות תהליך סנטור (שריפה) בטמפרטורות נמוכות מהמקובל בענף. 
 
על אמצאה זו רשמה המערערת פטנט ישראלי מספר 138826 (להלן: פטנט 826). בהמשך לכך, המערערת גילתה כי בעזרת שילוב חרסיות עם חומרי גלם נוספים המצויים בישראל בתהליך סנטור העושה שימוש בטמפרטורות שריפה נמוכות, ניתן להקטין את עלויות הייצור ולשפר את איכות הרעף וצבעו. על כן, רשמה על אמצאה זו, המתייחסת לתערובת המשלבת בזלת וחרסית והנשרפת בטמפרטורה נמוכה, פטנט ישראלי מספר 141765 (להלן: פטנט 765). 
 
לטענת המערערת, המשיבה משווקת רעף בגוון דומה לצבע רעפיה עד כדי זהות. תוצאות בדיקת מעבדה שערכה המערערת ברעפיה של המשיבה מלמדות לטענתה, כי המשיבה חיקתה והעתיקה את רעפיה היחודיים והמוגנים בפטנטים, על ידי שימוש ברכיבים המופיעים בתביעות הפטנטים תוך שימוש באותה טמפרטורת סנטור.  
 
על כן, הגישה המערערת תובענה לבית המשפט המחוזי ועתרה לסעד של מתן צו מניעה קבוע שיאסור על המשיבה להפר את הפטנטים הרשומים על שמה ולסעד של פיצויים, לרבות פיצוי עונשי ופיצוי ללא הוכחת נזק. כמו כן, עתרה בבקשה להורות למשיבה להגיש דו"ח המפרט את כל המוצרים המפרים שיוצרו ונמכרו על ידה וכן על המצאת תיעוד מתאים למוצרים המפרים.
 
פסק הדין של בית המשפט המחוזי: פסק הדין של בית המשפט המחוזי קבע כי חברת קוניאל אנטוניו בע"מ (להלן: המשיבה) אינה מפרה פטנט ישראלי מס' 138826 ופטנט ישראלי מס' 141765 שבבעלות חסין אש בע"מ (להלן: המערערת) ואשר עניינם בייצור רעפים. 
 
בית המשפט המחוזי קבע, בהתאם להוראת סעיף 49(א) לחוק הפטנטים לפיה ההגנה המוענקת לבעל הפטנט חלה כלפי הפרה של "עיקר ההמצאה" המוגנת, כי באשר לפטנט 826, השוני בין חומרי הגלם המשמשים בכל אחד מתהליכי הייצור מחייב את המסקנה כי הפטנט אינו מופר. 
באשר לפטנט 765, בית המשפט הגדיר את עיקר האמצאה כשילובם של חומרי גלם בהרכב מסוים בתהליך סנטור בטווח טמפרטורה ייחודי. נקבע כי יש לקבל את טענת המשיבה לפיה הרעף שלה מכיל אחוזים שונים של בזלת וחרסית ביחס לרעף המערערת ומשכך לא ניתן לקבוע כי הפרה את הפטנט. 
 
תוצאות הערעור: בית המשפט העליון דחה את הערעור. 
בנוסף נפסק כי המערערת תישא בשכר טרחת עורכי דינה של המשיבה בסכום של 40,000 ש"ח.
 
הערת DWO: בפסק הדין יש חוסר בהירות לגבי הפרשנות של היקף המונופול הנקבע בתביעות הפטנט - פסק הדין מפרש את תביעה מספר 1 כתביעה התלויה בתביעות 2, 5, 9 וזאת למרות שמניסוח התביעה עולה כי המדובר בתביעה בלתי תלויה. חוסר בהירות זו יכולה להתפרש בניגוד להלכה המקובלת בארץ ובעולם לפיה תביעה בפטנט עומדת בפני עצמה (בלתי תלויה) אלא אם ניסוח התביעה מגדיר במפורש אחרת ובפרט תביעה מספר 1 תמיד תהיה תביעה בלתי תלויה!.
 
 
נקודות מרכזיות שנדונו בערעור:

27 בדצמבר, 2012,

0 תגובות

התנגדות לבקשת פטנט – העדר התקדמות המצאתית וניסוח עמום

 התנגדות לבקשת פטנט – העדר התקדמות המצאתית וניסוח עמום

חברת קמטק הגישה התנגדות לבקשת פטנט של חברת אורבוטק. ההתנגדות נדונה ברשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, בפני יערה שושני כספי, פוסקת בקניין רוחני. ביום 9.12.2012 ניתנה ההחלטה בהתנגדות.

העובדות: קמטק הגישה הודעת התנגדות ובה נטען כי הבקשה אינה כשירת פטנט בהתבסס על סעיפים 4,5,12,13 לחוק הפטנטים. המתנגדת טענה כי האמצאה נשוא בקשת הפטנט מבטאת טכנולוגיה המיושמת שנים רבות במגוון תחומים לרבות במצלמות דיגיטליות, פקסימיליות, מדפסות וכד'.
אורבוטק טענה כי בקשת הפטנט מתארת אמצאת קומבינציה אשר המאפיין אותה הינו השילוב הייחודי של המרכיבים השנים המפורטים בכל אחת מתביעות בקשת הפטנט לפי העניין.

תוצאות ההליךההתנגדות התקבלה, אין בבקשת הפטנט התקדמות המצאתית והבקשה מנוסחת באופן עמום.  

המבקשת תשא בהוצאות המתנגדת ושכ"ט עורכי דינה בסך 30,000 ₪.

נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

16 בדצמבר, 2012,

0 תגובות

התנגדות לבקשת פטנט - דרישת היעילות בפטנט

התנגדות לבקשת פטנט - דרישת היעילות בפטנט

עמינח תעשיות רהיטים ומזרונים בע"מ הגישה התנגדות לבקשת הפטנט שהוגשה על ידי ענת ומשה גבאי. ההתנגדות נדונה ברשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, בפני ז'קלין ברכה, סגנית רשם הפטנטים. ביום 20.11.2012 ניתנה ההחלטה בתיק.

העובדות: התנגדות לבקשת פטנט 179840 ("התקן למיטת תינוק למניעת תסמונת מוות בעריסה") אשר הוגשה על ידי ענת ומשה גבאי (להלן: "המבקשים") ביום 5.12.2006. הבקשה נבחנה, קובלה ופורסמה ביומן הפטנטים להתנגדויות הציבור ביום 30.12.2010. הודעת ההתנגדות הוגשה ביום 29.3.2011 על ידי עמינח תעשיות רהיטים ומזרונים בע"מ (להלן: "המתנגדת").

המתנגדת טוענת כי יש לשנות את תאריך הבקשה לתאריך מאוחר.  המתנגדת טוענת, כי המבקשים לא עדכנו את הרשות ברשימת הפרסומים והאסמכתאות שצוטטו כנגד בקשות מקבילות בחו"ל. ממשיכה וטוענת המתנגדת כי האמצאה אינה כשירה לפטנט שכן היא נעדרת חידוש והתקדמות המצאתית. לבסוף, טוענת המתנגדת כי האמצאה אינה יעילה, שכן אין בבקשת הפטנט דבר המעיד כי האמצאה אכן מסייעת במניעת תסמונת מוות בעריסה.

תוצאות ההליך: ההתנגדות התקבלה. נפסק כי האמצאה אינה כשירה לפטנט שכן המבקשים לא הוכיחו את יעילותה (יתר העילות נדחו). המבקשים ישלמו למתנגדת ההוצאות בסך של 5,597 ₪ וכן שכר טרחת עורך דין בסך של 40,000 ₪.

הערת DWO: יש להניח כי סיבת הדחיה העיקרית נעוצה בעובדה כי המבקשים לא היו מיוצגים ועל כן, לא הביאו מומחה מטעמם אשר יסביר את יעילות ההמצאה. יובהר כי דחיית בקשה לפטנט בטענת "היעדר יעילות" הינה חריגה ביותר וכמעט ואין החלטות בנמצא, לפיהן נדחתה בקשה לפטנט בעילה זו. הסיבה שעילה זו כל כך נדירה, היא שקל מאוד להדוף אותה באמצעות עדות של מומחה בתחום.

תוצאות ההליך בבית המשפט העליון: על פסק דין זה הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון אשר התקבלה וראו החלטה בעליון בית המשפט החזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי.

תוצאות ההליך השני בבית המשפט המחוזי: בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור ואישר הוספת ראיות והחזיר את הדיון לרשם הפטנטים וראו החלטה שניה של בית המשפט המחוזי.

נקודות מרכזיות שנדונו בהחלטה:

4 במרץ, 2012,

0 תגובות

ביטול פטנט בשל פרסום קודם והיעדר התקדמות המצאתית

תביעה שהגישה חברת קליימן מטאור כנגד פולישק תעשיות פלסטיקה - ניר יצחק סופה וכנגד הדר דרור וחברת ביטקנט בע"מ (תביעה בעילת הפרת פטנט).

התביעה נדונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב בפני השופט חאלד כבוב וביום 4.3.2012 ניתן פסק הדין בתיק.

העובדות: התובעת, קליימן מטאור בע"מ (להלן: "מטאור") יצרנית רשת "ביונט" להגנה מפני חרקים, רשמה פטנט ישראלי מספר 119919- (להלן: "פטנט מטאור") וכן רשמה את סימן המסחר "ביונט" כסימן רשום.

לטענת התובעים הנתבעים מפרים את הפטנט בארבע התביעות המנוסחות בפטנט (מילולית ומהותית) באמצעות מוצריהם רשת ה"אופטינט" וה"ביוטקנט", וכן מטעים את הציבור תוך הפצת פרסומים כוזבים והצגת תוצאות של מחקרים לא מוכרים, ותוך פרסום נתונים מטעים של הרשתות שלהם אל מול רשת ביונט. כן טוענים התובעים כי הנתבעים מפרים את סימנה המסחרי של מטאור. לטענת התובעים התנהלות הנתבעים גורמת לתובעים נזקים הנאמדים ב- 8,424,000 ₪.

תוצאות ההליך: בית המשפט דחה את התביעה בעילה של הפרת פטנט וביטל את תוקף הפטנט בשל טענות היעד חידוש והתקדמות המצאתית.

בית המשפט קיבל את התביעה בעילה של הפרת סימן המחסר ביונט – ונתן צו מניעה קבוע כנגד שימוש בשם הרשת "ביוטקנט" כנגד הנתבעים 1 ו-2.

בנוסף נפסק כי התובעים ישלמו לנתבעים הוצאות משפט כולל שכ"ט עו"ד ומע"מ בסך כולל של 75,000 ₪.

נקודות מרכזיות שנדונו במסגרת התיק:

12 באוגוסט, 2010,

0 תגובות

התנגדות לבקשת פטנט ספוגית ניקוי משולבת

התנגדות לבקשת פטנט ספוגית ניקוי משולבת

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, הרשם ד"ר מאיר נועם (התנגדות לבקשת פטנט מס' 110548) –  12.8.2010

תחום: התנגדות לבקשת פטנט.

נושאים: בקשה להארכת מועד המוגשת מכוח סעיף 164 לחוק הפטנטים, תשכ"ז-1967 (להלן:"החוק")  וכשירות בקשה לפטנט.

עובדות:

המבקש כבר ביקש בעבר לרשום את הפטנט נשוא ההתנגדות אך זנח את הליך הרישום ובשל אי תשלום אגרות בוטל הליך הרישום, כעת מנסה הוא לחדש את התהליך ולהאריך את המועד לתשלום האגרות הנ"ל. המתנגדת טוענת שאין להאריך את מועד התשלום שכן היא אינו כדין, וטוענת כי מכל מקום, האמצאה אינה כשירת פטנט.

נפסק:

ההתנגדות התקבלה: הרשם קבע כי אין מקום להאריך את המועד לתשלום אגרת הפרסום וכי האמצאה אינה כשירת פטנט. הרשם פסק הוצאות ושכר טרחת עורך דין סכך עולל של 25,000 בצירוף מע"מ לטובת המתנגדת.

נקודות מרכזיות

בקשה להארכת מועד המוגשת מכוח סעיף 164 לחוק

הרשם קובע כי בניגוד לטענת המבקש כי מדובר בבקשה להחזר תוקף פטנט, מדובר בבקשה להארכת מועד המוגשת מכוח סעיף 164 לחוק.

הרשם מפנה לעניין רע"א 2826/04 Recordati Ireland Ltd. נ' רשם הפטנטים, פ"ד נט(2) 85, שקבע כי סמכות זו של הרשם להאריך מועדים תתפרש בהתאם להקשר שבו הבקשה נדונה:

"המדיניות לגבי בקשות שונות להארכת מועד המובאות בפני הרשם עשויה להשתנות על-פי הקשר הדברים ועל-פי טיבו של ההליך שלגביו מתבקשת הארכת מועד".

הרשם מוסיף ומזכיר כי השיקולים שנלקחו בחשבון באותו עניין הינם פרק הזמן של האיחור וקיומו של הסבר ממשי לאותו איחור.

הרשם קובע כי לא משך האיחור הוא העומד לרועץ למבקש, אם כי מדובר בפרק זמן ארוך וכלל לא מבוטל, כי אם הסיבה לאיחור בתשלום אגרת הפרסום. הרשם מפנה גם לעניין ב"ש 83/86 סוקול נ' ישמח, פ"ד מ(1) 577 בו קבע בית המשפט העליון בהקשר של בחינת הסיבה לאיחור בראי הטעם הסביר, כי:

"הסמכות להאריך את המועד נועדה לאפשר להתגבר על תקלות ועל מכשלות חיצוניות, שאינן בשליטתו של בעל הדין."

כשירות בקשה לפטנט

סעיף 4 לחוק הפטנטים קובע כדלקמן:

"אמצאה נחשבת לחדשה, אם לא נתפרסמה בפומבי, בין בישראל ובין מחוצה לה, לפני תאריך הבקשה –

(1) על ידי תיאור, בכתב או במראה או בקול או בדרך אחרת, באופן שבעל מקצוע יכול לבצע אותה לפי פרטי התיאור;

(2) על ידי ניצול או הצגה, באופן שבעל מקצוע יכול לבצע אותה לפי הפרטים שנודעו בדרך זו."

סעיף 5 לחוק הפטנטים קובע כדלקמן:

"התקדמות המצאתית היא התקדמות שאינה נראית כענין המובן מאליו לבעל מקצוע ממוצע על סמך הידיעות שכבר נתפרסמו, לפני תאריך הבקשה, בדרכים האמורות בסעיף 4."

הרשם מזכיר כי, על מנת לשלול חידוש של אמצאה הכרחי כי זו תתואר במלואה בפרסום אחד ויחיד (ע"א 345/87 Hughes Aircraft Company נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(4), 45) (להלן: "עניין היוז"). לאופן בחינת ההתקדמות ההמצאתית לאור הפרסומים הקודמים ראה עניין היוז וכן בקשה לביטול פטנט מס' 123976 יפים גיסר נ' קומפיוקרפט בע"מ.

 

5 באוגוסט, 2010,

0 תגובות

התנגדות לבקשת פטנט לשיטה לטיפול רפואי בגוף האדם

רשם הפטנטים, הרשם ד"ר מאיר נועם (התנגדות לבקשת פטנט מס' 153109) –  5.8.2010

תחום: התנגדות לבקשת פטנט.

נושאים: מהות האמצאה, חדשנות ההמצאה, איסור להעניק פטנט שמנוגד למוסר או פטנט לשיטה רפואית, היעדר חידוש, התקדמות המצאתית

עובדות:

המתנגדות מבקשות לקבוע כי האמצאה, אשר המבקשת ביקשה לרשום כפטנט,  אינה כשירת פטנט.

נפסק:

ההתנגדות התקבלה: כבוד הרשם קבע כי האמצאה נעדרת חידוש בכל הנוגע לטווח המינונים הנמוך הנתבע בה וכן היא נעדרת התקדמות המצאתית, אשר על כן אינה כשירת פטנט.

נקודות מרכזיות

פרשנות מהות האמצאה והחידוש בה

סעיף7(1) לחוק הפטנטים קובע כי "לא יוענק פטנט על – תהליך לטיפול רפואי בגוף האדם", הרשם פסק כי כדי להכריע בשאלה האם הפטנט הנדון מהווה "שיטה לטיפול רפואי בגוף האדם", יש להכריע תחילה בשאלה הפרשנית של מהי מהות האמצאה ו"נקודת החידוש" המרכזית בה.

הרשם מזכיר, כי על פי הפסיקה, פרשנות פטנט אינה שנה מפרשנות מסמך אחר, אך מחייבת זהירות שכן המסמך מעניק מונופולין לבעל הפטנט כפי שנקבע בעניין ע"א 345/87 Hughes Aircraft Company נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(4) 45, בעמ' 65: "עם זאת, מתחייבת זהירות פרשנית לאור אופיו וכוחו המיוחדים של הפטנט, כמקנה מעין מונופולין בשוק. כלל פרשנות בסיסי הוא, כי את הפטנט יש לקרוא כמסמך שלם, על-מנת שיהיה ניתן לעמוד על כוונת הממציא, כפי שזו באה לידי ביטוי במסמך."

רשם מאזכר את עניין ע"א 407/89 צוק אור נ' קאר סקיוריטי בע"מ, מח(5) 661, בעמ' 678, בו הוסיף בית המשפט וקבע:

"(ב) יש להבחין בין האמצאה לבין המונופול המוענק בגינה. היקף המונופול נתחם על-ידי כתב התביעות.

(ג) פרשנות של ביטויים ושל מונחים בלתי ברורים בכתב התביעות תיעשה לאור האמור בכתב הפירוט.

(ד) קנה המידה לבחינת משמעותם של היקף המונופול ושל היקף האמצאה הוא קנה המידה של בעל מקצוע, ולא של אדם מן היישוב. הווי אומר, השאלה היא איך היה מבין בעל מקצוע את היקף האמצאה והמונופול, מקריאת מסמכי התביעות והפירוט."

הרשם קובע כי בפרשנות תביעות יש לבדוק מהו לב האמצאה. ומפנה לעניין זה החלטת הרשם בעניין בקשה לרישום פטנט 131733, בה נקבע:

"במקרה הנדון שלפנינו, לב האמצאה הוא השיטה העסקית ובגירסה הראשונה, כפי שהוגשה לרישום, אין כל אמצאה היברידית ונתבעה השיטה בצורה "נקיה" ולא כ"מערכת". הניסיון המלאכותי בגירסה המאוחרת להציגה (על ידי שינוי נוסח גרידא) כ"מערכת" (שיטה עסקית משולבת במחשב), אינו משנה את האמצאה שנותרה במהותה שיטה עסקית."

איסור להעניק פטנט שמנוגד למוסר או פטנט לשיטה רפואית

בחקיקה הקודמת, סעיף 8(5) לפקודת הפטנטים והמדגמים קבע סייג למתן פטנט בכך שאסר להעניק פטנט שמנוגד, בין היתר, למוסר כדלקמן:

"הרשם יסרב לקבל כל בקשה ופירוט לאמצאה שהשימוש בהם יהא לדעתו מתנגד לחוק, או למוסר או לסדרי הציבור."

השינוי הנ"ל הוסבר בדברי הצעת החוק על ידי כך שבעצם השינוי, המחוקק מביע דעתו כי מתן מונופולין המונע מרופאים ומטפלים לבצע (ללא רשות בעל המונופולין) טיפול רפואי בבני אדם, אינו מוסרי. עוד מפנה כבוד הרשם לפס"ד א.ש.י.ר:

"נראה כי הוראת סעיף 7(1) לחוק הפטנטים אמורה לבטא מדיניות בעלת-עוצמה: כי בתהליך לטיפול רפואי בגוף האדם אין החוק נכון להעניק מונופולין לאיש (הגם שניתן לשמור את התהליך בסוד או לעשות בו שימוש מסחרי)."

כבוד הרשם מזכיר כי לאורך השנים הפסיקה הישראלית התייחסה לסייג זה הן לחיוב והן לשלילה. בעניין ע"א 244/72 פלטקס בע"מ נ' The Wellcome Foundation Ltd., פ"ד כז(2) 29 סבר השופט ויתקון:

"הכלל שאין להעניק פטנט על תהליך לטיפול רפואי בגוף האדם אינו כלל רצוי. אין הגיון לנהוג איסור כזה, שעה שמותר לקבל פטנט על כל מוצר רפואי,  והרי כזה גם זה זקוק להגנת פטנט."

לעומתו סבר השופט י. כהן כי מטרה ראויה עומדת מאחורי הסייג:

"נראה לי, שהגישה המשמשת יסוד להצעת פטנט אירופי, בהתאם לדברים שהובאו לעיל. מאזנת יפה את שני האינטרסים הנוגדים והם - הצורך - מצד אחד - לעודד מחקר בשטח תעשיית התרופות, ומאידך - הצורך שלא לכבול יתר על המידה את פעילותם של המטפלים בריפוי בני-אדם."

כבוד הרשם מציין, כי באותו עניין נדונה תביעה לשימוש בתכשיר רוקחי לטיפול במחלה כאשר החומר הפעיל לא היה ידוע כבר-יישום ברפואה כלל ובית המשפט קבע כי אין מניעה כי אותו תכשיר יירשם כפטנט. השופט כהן סבר אז, בניגוד לעמדת הרשם כיום, כי אין להתיר רישום פטנט על שימוש שני לחומר רוקחי ידוע. אציין למען השלמת התמונה, כי הנושא נדון על פי פקודת הפטנטים והמדגמים והפסיקה האנגלית הרלוונטית ובית המשפט  העיר, אגב אורחא, כי על פי חוק הפטנטים היה רואה באמצאה מוצר ולא תהליך.

כבוד הרשם מסכם נקודה זו ואומר כי הן בריטניה והן האיחוד האירופי הלכו בדרך המתירה במקרים מסוימים הענקת פטנטים בגין משטרי מינון.  אין ספק כי הכרעות אלה אינן מחייבות את המשפט הישראלי, בהיותן נובעות מן הדין הספציפי באותן מערכות משפט. כפי שאמר בית המשפט העליון לאחרונה בעניין רע"א 5267/09 H. Lundbeck A.S. נ' אוניפארם בע"מ, ניתן ביום 15.3.2010, פורסם באתר נבו:

"איני ממעט בחשיבותו של המשפט המשווה וכפי שציין בעבר הנשיא א' ברק:

"המשפט ההשוואתי הוא כחבר בעל ניסיון. רצוי לשמוע בעצתו הטובה, אך זו אינה צריכה להחליף הכרעה עצמית" [ראו: בג"ץ 4128/02 אדם טבע ודין – אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ' ראש ממשלת ישראל, פ"ד נח(3) 503, 516 (2004)].

אכן הפנייה למשפט הזר יכולה להיות מקור שממנו רשאי השופט ללמוד על התכלית האובייקטיבית של דבר חקיקה, עם זאת פנייה למשפט הזר צריכה להיעשות בזהירות רבה."

כבוד הרשם מדגיש כי בקלות נראה כי ישנם הבדלים בין החוק הישראלי לבין האמנה האירופית, הן בלשון והן בהיסטוריה החקיקתית.

כבוד הרשם מדגיש כי בהכרעה בשאלה האם אמצאות העוסקות במשטרי מינון כלולות בסייג הנדון שבחוק הפטנטים אם לאו, על הרשם להזהיר עצמו שלא לרוקן מתוכן את מצוות המחוקק כפי שהיא באה לידי ביטוי בסעיף 7(1) לחוק, המאזנת מחד גיסא את הרצון לעודד מחקר גם בתחומים אלה על מנת להקל על סבלם של החולים, ומאידך גיסא את הרצון שלא לכבול את ידיהם של הרופאים והמטפלים האחרים בבני אדם באמצעות מונופולין החולש על תהליך לטיפול רפואי בגוף האדם.

עילת היעדר חידוש

המתנגדות נסמכות על פרסומים קודמים בטענת החידוש וטוענות כי כל אחד מהפרסומים דנן שולל את החידוש שבאמצאה.

סעיף 3 לחוק הפטנטים מגדיר אמצאה כשירת פטנט מהי:

"אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית – היא אמצאה כשירת פטנט."

אמצאה כשירת פטנט חייבת להיות, חדשה, בעלת התקדמות המצאתית ומועילה. סעיף 4 לחוק הפטנטים מפרט את דרישת החידוש שהיא אי פרסום פומבי של האמצאה הן בישראל והן מחוץ לה לפני התאריך הקובע. סעיף 4 לחוק הפטנטים קובע כדלקמן:

"אמצאה נחשבת לחדשה, אם לא נתפרסמה בפומבי, בין בישראל ובין מחוצה לה, לפני תאריך הבקשה –

(1) על ידי תיאור, בכתב או במראה או בקול או בדרך אחרת, באופן שבעל מקצוע יכול לבצע אותה לפי פרטי התיאור;

(2) על ידי ניצול או הצגה, באופן שבעל מקצוע יכול לבצע אותה לפי הפרטים שנודעו בדרך זו."

הרשם מזכיר כי  על מנת לשלול חידוש של אמצאה הכרחי כי זו תתואר במלואה בפרסום אחד ויחיד (ע"א 345/87 Hughes Aircraft Company נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(4), 45).

גם בעניין היוז, בעמ' 103 נקבע על ידי בית המשפט העליון כי "אין די בתיאור כללי, אשר לא ניתן ללמוד ממנו כיצד לבצע את האמצאה, ואין  להסתפק בציונם של תמרורים בדרך המובילה אל האמצאה שבפטנט".

לעניין זה מפנה הרשם גם לדברי המלומד ע. פרידמן בספרו  "פטנטים, דין, פסיקה ומשפט משווה" תשס"א – 2001, בעמ' 73:

"יש צורך להראות, איפוא, כי התיאור הקודם מקביל ותואם, מבחינה מהותית, לאמצאה נשואת בקשת הפטנט."

הרשם קובע כי גם אם יקבל את טענת המתנגדת כי ברור היה לבעל המקצוע הממוצע שעליו לנסות תחילה את המינון של 70 מ"ג פעם בשבוע, למרות שהמינון המדויק נעדר מהפרסום, עד למציאת הפתרון היה על המבקשת לבצע סדרה של ניסויים כדי להיווכח כי הפתרון המוצע עובד וכי המינון שבעל המקצוע הממוצע חשב עליו עשוי לעבוד. הצורך בניסויים, אם כן, מונע מן המסמך Lunar I (אשר אין בו אלא הצעה או רעיון לכיוון אליו יש ללכת, כדי לפתור בעיות במתן התרופה הקיימת) לשלול את החידוש של האמצאה, כפי שנקבע בעניין Hills v. Evans, (1860) 31 L. J. Ch. 457

היעדר התקדמות המצאתית

סעיף 5 לחוק הפטנטים קובע מהי התקדמות המצאתית כדלקמן:

"התקדמות המצאתית היא התקדמות שאינה נראית כעניין המובן מאליו לבעל מקצוע ממוצע על סמך הידיעות שכבר נתפרסמו, לפני תאריך הבקשה, בדרכים האמורות בסעיף 4."

בניגוד לדרישת החידוש, בבחינת ההתקדמות ההמצאתית קובע הרשם כי מותר לעשות "פסיפס" בין פרסומים קודמים שונים שפורסמו לפני התאריך הקובע ולבדוק האם התמונה הכוללת בצירוף הפרסומים המורכבת מ"חיבור" חלקי המידע בפרסומים אלה מגיעה באופן מובן מאליו לבעל מקצוע ממוצע לכדי האמצאה המתוארת בבקשה לפטנט.

כבוד הרשם מפנה לפסק הדין מנחה של בית המשפט העליון בעניין היוז (ע"א 345/87 Hughes Aircraft Company נ' מדינת ישראל), בו קבע כב' הנשיא (כתוארו אז) שמגר בעניין התקדמות המצאתית כדלקמן:

"כלל בסיסי בשאלת ההתקדמות ההמצאתית הוא, כי יש לבחון את הידע המקצועי הכולל בתחום הרלוואנטי, ולצורך כך מותר לצרף פירסומים קודמים יחדיו לתמונה כוללת (ע"א 314/77 [1] הנ"ל, בעמ' 209). אולם, יש לזכור תמיד, כי גם על פעולת הצירוף האמורה להיות מובנת מאליה לבעל המקצוע במועד הרלוואנטי; שאם נדרש צעד המצאתי לצורך כך - במיוחד מקום בו מדובר בליקוטם של פירורי מידע ממקורות שונים - אין התמונה הכוללת מובנת מאליה, ולא ניתן לומר, כי אין באמצאה שבפטנט משום התקדמות המצאתית" (שם, בעמ' 109).

...

"כלל נוסף הנקוט בידי בתי המשפט והקשור לאמור לעיל הוא, כי יש להיזהר מניתוח הידע הקודם תוך שימוש, ולו באורח בלתי מודע, בידע החדש שהביא עמו הפטנט" (שם בעמ' 110).

בעניין השלבים בבחינת ההתקדמות ההמצאתית בבחינת פטנט, מפנה כבוד הרשם להחלטת הרשם בעניין בקשה לביטול פטנט מס' 123976 יפים גיסר נ' קומפיוקרפט בע"מ, פורסמה באתר נבו:

"(1) זיהוי התפיסה ההמצאתית שבאמצאה הנדונה.

(2) איתור הידע הקודם (prior art) הרלוונטי לאמצאה הנדונה ורמת הידע של בעל המקצוע הממוצע.

(3) זיהוי ההבדלים, אם ישנם כאלה, בין הידע הקודם לתפיסה שביסוד האמצאה הנדונה.

(4) הכרעה האם ההבדלים שזוהו בשלב הקודם היו נראים מובנים מאליהם לבעל המקצוע הממוצע וזאת מבלי להכניס ידע חדש מהאמצאה הנדונה."

הרשם קבע  כי הפרסומים הספציפיים שהובאו בפניו והידע הכללי שנפרס בפניו בתחום שוללים את ההתקדמות ההמצאתית שבבקשה הנ"ל. אין פער ממשי בין כלל הידע הקודם כפי שתואר לעיל, שהיה בידי הציבור לפני התאריך הקובע, לבין האמצאה המתוארת בבקשה. כבוד הרשם לא מקבל את טענת המבקשת כי המחקרים והפרסומים הקודמים היו אמורים להרחיק אותה מהאמצאה בשל החשש להגברת תופעות הלוואי שבוושט. משתוארה האמצאה הן ב- Lunar I והן ב-Lunar II, כל איש במקצוע היה יכול להגיע לאמצאה כדבר מובן מאליו. כבוד הרשם קובע כי כל מה שנדרש על ידי המבקשת היה לפעול לקבלת האישורים להוצאתה לפועל של האמצאה כתכשיר רוקחי. במסגרת זו היה על המבקשת לבדוק את בטיחות האמצאה ויעילותה. כבוד הרשם מקבל את עמדת המתנגדות, כי ניסויים אלה שנדרשה המבקשת לעשות אינם ניסויים שהובילו אותה להגיית האמצאה אלא הוכיחו לה כי אכן האמצאה עובדת וכי היא בטוחה לשימוש בני אדם.

דף הבא
דף קודם

תנאי שימוש - אתר DWO

סגור