תג: סימן תיאורי

22 במרץ, 2016,

0 תגובות

הבחנה בין סימן תיאורי, גנרי או מרמז

בקשה לרישום סימן מסחר שהוגשה על ידי חברת DataCard Corporation, ההליך נדון בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני וסגנית רשם הפטנטים. ביום 18.2.2016 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
המבקשת יוצגה על ידי ד"ר אייל ברסלר.
 
 
העובדות: בקשה לרישום סימן המסחר DATACARD. הבקשה סורבה לרישום על ידי מחלקת סימני המסחר בנימוק: "הנני להודיעך כי אנו סבורים כי אכן מדובר בסימן גינרי, דהיינו, שם הסוג הכללי של המוצר ועל כן צריך להישאר פתוח לרשות הרבים ולא ניתן להקנות בו זכות בלעדית". המחלקה סברה כי הסימן הינו כה מתאר עד כי אינו יכול לרכוש אופי מבחין כתוצאה משימוש. 
 
לאור זאת המבקשת ביקשה כי העניין יובא להכרעה בפני הרשם ומכאן הליך זה.
 
תוצאות ההליך: סגנית הרשם הורתה על קיבול הבקשה לרישום הסימן.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

סימן תיאורי, גנרי או מרמז

נפסק כי הסימן DATACARD בין כמלה אחת ובין כצירוף מלים אינה מהווה מונח ידוע ומוכר בתחום אבטחת המידע. משמעותו המילונית של הצירוף הינו כרטיס (CARD) מידע (DATA). המונח המקובל בישראל לכרטיסים המאפשרים הזדהות מאובטחת וחתימה אלקטרונית הינו "כרטיס חכם". 
 
מכאן שאין הסימן מהווה את כינוי המוצרים או השירותים (ראה ע"א 5792/99 תקשורת וחינוך דתי-יהודי משפחה (1997) בע"מ נ' אס.בי.סי פרסום, שיווק וקידום מכירות בע"מ, פ"ד נה(3) 933 (2001), שם הובהר כי סימן גנרי הינו - "הסוג או הזן אליו משתייך הנכס או השירות".
 
זאת ועוד, נפסק כי הסימן אף אינו נמצא בשימוש על ידי העוסקים בתחום. בחיפוש הסימן במרשתת באמצעות מנוע החיפוש Google עולות תוצאות הקשורות במבקשת ואין עולות תוצאות שיש בהן כדי להעיד כי השימוש נמצא כמונח גנרי או מתאר בידי מתחרותיה של המבקשת. באותו חיפוש נמצא כי המונח Data Card"" נמצא בשימוש בתחום השיווק והמכירות ומשמעותו מסמך המתאר את מאפייני רשימת תפוצה להשכרה או למכירה.  
 
על כן נפסק כי נכון יהא למקם את הסימן המבוקש בצידו התיאורי של ציר התיאוריות. 
 
בנוסף נפסק כי עסקינן בסימן המרמז על הטובין ועל השירותים שכן נדרשת מחשבה מסויימת על מנת לעמוד על הקשר בין הסימן לבין הטובין. הדבר נכון אף ביחס לכרטיסי החיוב והזיהוי עצמם (בסוג 9) והשירותים הנוגעים אליהם (בסוגים 04 ו-42) שכן אין בסימן גילוי חד משמעי לעניין סוג המידע המופיע בכרטיס ומטרתו.
 

אופי מבחין אינהרנטי 

עיקר חששה של המחלקה נבע מכך שסברה היא כי על הסימן להישאר פתוח למסחר. כפי שמבהיר זליגסון בספרו בעמ' 22 סימנים שיש להשאירם פתוחים למסחר הינם משני סוגים:
"מלים או ציורים שמהווים את הכינוי ההכרחי או הטבעי לסחורות מסויימות או לשירותים מסויימים.
...
מילות שבח מקובלות: אין לכנות סחורות במילות שבח רגילות, כיון שעליהן להישאר חופשיות לשימוש במסחר.
...הכוונה היא למילות שבח כלליות, או למילות שבח המאפיינות את הסחורה המסויימת."
 
סגנית הרשם פסקה כי הסימן המבוקש אינו נכנס לגדר אחת מקטגוריות שלעיל. הסימן הוא בעל אופי מבחין אינהרנטי ועל כן כשיר לרישום לפי החלופה שבסעיף 8(א) לפקודה. 
 

אופי מבחין נרכש

בנוסף נפסק כי אך גם אם היה ספק כלשהו בכשירות הרישום של הסימן הרי שדי בראיות שהוגשו להוכחת אופיו המבחין הנרכש של הסימן כדי לשכנע כי הסימן כשיר לרישום אף על פי החלופה שבסעיף 8(ב) לפקודה. 
 
סמנכ"ל המבקשת העיד על היקפי מכירות גבוהים בישראל, במיוחד ביחס למוצרים ושירותים שאינם מצויים בביתו של כל אדם. כעולה מן התצהירים ונספחיהם המוצרים והשירותים הנושאים את הסימן המבוקש נמכרים בישראל באמצעות משווק מקומי החל משנת 1990 והחברה עושה שימוש בסימן על גבי כל אחד מן המוצרים. אמנם לעתים נעשה שימוש בסימן מעוצב, אך העיצוב הינו מינורי ביותר.
 
לנוכח כל האמור הורתה סגנית הרשם על קיבול הבקשה לרישום הסימן.

16 במרץ, 2016,

0 תגובות

סימן תיאורי אינו כשיר לרישום אלא אם רכש אופי מבחין

בקשות לרישום סימני מסחר שהוגשו על ידי קרן קימת לישראל, ההליך נדון ברשות סימני המסחר בפני אסא קלינג, רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר. ביום  17.2.2016 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: בקשות לרישום סימני מסחר מילוליים, כדלקמן: 251088 Community Forest"",  251091 "יער קהילתי", 251092 "הקלק וטע", 251119 "Click to Plant", 251116 "ספר היערות", 256439 "THE WEDDING BOOK", 256443 "THE BAR MITZVA BOOK", ו-256441 "THE BAT MITZVA BOOK"  (להלן: "הסימנים המבוקשים").
 
כלל הסימנים המבוקשים נתבקשו לגבי פרטת הטובין הבאה: "חלוקה והפצה של הון, לרבות הון קרנות צדקה; חלוקה למטרות צדקה; שירותי גיוס הון לקרנות צדקה; שירותי גיוס הון לקרנות; גיוס תרומות; ארגון איסוף תרומות; ארגון גיוס הון; הכלולים כולם בסוג 36".
 
לפי הודעות הליקויים שהוציאה מחלקת סימני מסחר נמצא כי הבוחן סבר שהסימנים אינם כשרים לרישום לאור הוראות סעיפים 8(א) ו-11(10) לפקודת סימני המסחר. 
 
המבקשת בחרה להשיג על החלטת הבוחן בפני רשם סימני המסחר ומכאן הליך זה.
 
תוצאות ההליך: נפסק כי הבקשות לרישום הסימנים 251088 Community Forest"",  251091 "יער קהילתי", 251092 "הקלק וטע", 251119 "Click to Plant" נדחות.
 
הבקשות לרישום הסימנים 251116 "ספר היערות", 256439 "THE WEDDING BOOK", 256443 "THE BAR MITZVA BOOK", ו-256441 "THE BAT MITZVA BOOK"  יירשמו לגבי פרטת הטובין המתוקנת כדלקמן: 'שירותי גיוס הון לקרנות צדקה; שירותי גיוס הון לקרנות; גיוס תרומות; ארגון איסוף תרומות; ארגון גיוס הון; הכלולים כולם בסוג 36'.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

אופי מבחין 

מושכלות ראשונים הינן כי תפקידו של סימן המסחר הוא כפול. מצד אחד נועד הוא להגן על בעל הסימן מפני הסגת גבול על ידי מתחריו ומאידך מסייע הוא לציבור הלקוחות לזהות נכונה את מקור הטובין או השירותים. מכאן, כי אחת מתכליותיה העיקריות של הפקודה הנה מניעת הטעיה. להגשמת תכלית זו נועד סעיף 8 לפקודה המחייב כתנאי לרישומו כי סימן יהא בעל אופי מבחין, בין הנו בעל אופי מבחין אינהרנטי כמצוות סעיף קטן (א) ובין אם נרכש אותו אופי מבחין כפי שמאפשר סעיף קטן (ב):
"(א) אין סימן כשר לרישום כסימן מסחר אלא אם יש בו כדי להבחין בין הטובין של בעל הסימן לבין הטובין של אחרים (להלן - בעל אופי מבחין).
(ב) הרשם או בית המשפט הבאים לקבוע אם סימן מסחר המשמש למעשה הוא בעל אופי מבחין, רשאים לשקול עד כמה הפך השימוש למעשה את הסימן לבעל אופי מבחין בטובין שלגביהם נתבקש או נעשה הרישום."
 
אופי מבחין כקבוע בהוראות סעיף 8(א) לפקודה, יתבטא בכך שהצרכן הרואה את הסימן יוכל להבחין מהו מקור הטובין נושאי הסימן, אם הסימן משמש לטובין שונים יוכל הצרכן לדעת שכולם מקורם אחד הוא.
 

סימנים מרמזים

בענייננו, לגבי סימני הספרים המבוקשים באנגלית אשר משמעותם בעברית 'ספר חתונה', 'ספר בר מצוה' ו'ספר בת מצוה'. נפסק כי אין המדובר בפועל בספרים אלא לכל היותר במרשם תרומות. אין מדובר בסימנים המתארים בהכרח את השירותים. לכל היותר יכולים אלה להוות רמיזה לגבי השירותים. זאת כפי שנקבע לגבי שמות מרמזים בעניין משפחה: 
קטגוריה שלישית כוללת שמות רומזים (מרמזים), והם שמות שכשמם כן הם: מרמזים הם על הטובין בלי שמתארים הם אותם מפורשות. בסימנים אלה יש "...זיקה מחשבתית מסויימת בין הסימנים לבין הטובין נושאי הסימנים, אך הקשר בין הסימנים לבין הטובין מצריך מחשבה קצרה מטעם הצרכן, בטרם יוכל הצרכן לקשר בין הסימנים לבין מקור הטובין נושאי הסימנים" ... שמות אלה זוכים להגנה.
בנוסף, סביר להניח כי פגישה בסימני הספרים יחשוב כי מדובר בספר חתונה, בר מצוה או בת מצוה כדוגמת אלבום תמונות, לפיכך אין מדובר בקפיצה לוגית מתבקשת כאשר עסקינן בגיוס תרומות. נפסק כי מדובר באפיק צר שלא עולה כדי הפקעת המילים מהציבור.
לפיכך, התיר הרשם את רישומם. כך גם נפסק לגבי הסימן 251116 "ספר היערות".
 

סימן תיאורי אינו כשיר לרישום אלא עם רכש אופי מבחין

ידוע כי הקטגוריות המקובלות לסיווג סימני מסחר הן סימנים גנריים, תיאוריים, מרמזים, שרירותיים ודמיוניים. בין סוגי הסימנים הללו נמתח ציר הנמשך מהסימנים הגנריים ועד הסימנים הדמיוניים – ובכינויו, ציר התיאוריות. כמו כן, סימן או שם גנרי לא יהיה כשיר כלל לרישום. בהתאם להוראת סעיף 11(10) לפקודה סימן או שם שיש בו כדי לתאר את הטובין או השירותים אותם הוא מיועד לסמן, יזכה להגנה רק אם רכש אופי מבחין כקבוע בהוראות סעיף 8(ב) לפקודה. 
 
לפיכך, בשלב ראשון יש לבחון האם הסימן המבוקש לרישום הינו גנרי או תיאורי, וככל שהינו תיאורי האם רכש אופי מבחין. הסימן המבוקש ייבחן ביחס לטובין או לשירותים אותם הוא מיועד לסמן.
 
כלל ידוע הוא כי על השם המקובל של הטובין או השירותים להישאר פתוח לשימוש הציבור, אף אם אינו בשפה העברית.
 

סימנים מתארים

נפסק כי אין לקבל לרישום את הסימנים Community Forest"", "יער קהילתי", "הקלק וטע" ו-"Click to Plant". סימנים אלו הינם תיאוריים שכן מהווים תיאור ישיר ולא מרמז, לשירות אותו מספקת המבקשת. לפיכך עולה שהנם חסרי אופי מבחין כדרישת סעיף 8(א) לפקודה. 
 

אופי מבחין נרכש

משנמצא כי הסימנים Community Forest"", "יער קהילתי", "הקלק וטע" ו-"Click to Plant" נעדרי אופי מבחין אינהרנטי, נותר לבחון האם רכשו הם אופי מבחין כתוצאה משימוש במידה בה ניתן יהיה לקבלם לרישום בהתאם לסעיף 8(ב) לפקודה. 
ככל שהסימן מתרחק מהסימנים הדמיוניים ועל ציר התיאוריות ומתקרב אל הסימנים התיאוריים והגנריים, על המבקשת מוטל נטל גדול יותר להוכחת האופי המבחין הנרכש. כמו כן, בהתאם להוראות סעיף 11(10) לפקודה, המשמעות המשנית שרוכש הסימן התיאורי עשויה לזכות אותו בהגנה גם אם הוא תיאורי או משבח (ר' בג"צ 144/85 קליל נ' רשם הפטנטים והמדגמים ואח', פ"ד מב(1) 309, 315).
 
נקבעו מספר מבחנים לאמידת רכישת אופי מבחין בסימן, כגון משך תקופת השימוש בסימן, האופן בו פורסם הסימן והאמצעים שהושקעו ביצירת קשר מחשבתי בין הסימן לתודעת הציבור (ר' עניין טוטו). כמו כן, יש לבחון את אופי השימוש בסימן בנוסף לנתונים ביחס למשך השימוש בסימן, כלומר, האם הסימן מזוהה כך שבעקבותיו הציבור יקשר את המוצר נשוא הסימן המבוקש עם בעליו (ר' ע"א 18/86 מפעלי זכוכית ישראליים פניציה בע''מ נ' Les Verries de Saint Gobain, פ"ד מה(3) 224, 238 (1991). 
 
לעניין הקשר בין הסימנים המבוקשים לרישום לבין מקורם, הציגה המבקשת בדיון שהתקיים בפניי עמודי חיפוש מהמרשתת מהאתר "Google" על מנת להראות כי הסימנים "Click to Plant", "הקלק וטע", "Community Forest" ו-"יער קהילתי" הינם מוכרים ומזוהים עימה. נפסק כי, על התחשבות בתוצאות חיפוש במרשתת להיעשות בזהירות ובדרך מתאימה ובאמצעות ראיות אשר יהיה בהן לתמוך באמיתות תוצאות החיפוש ומשמעותו. נפסק כי תוצאות החיפוש שהובאו על ידי המבקשת  לא נתנו כלים על פיהם ניתן ללמוד דבר על אופן ואמינות עריכתם של החיפושים במרשתת או  להעדיף תוצאות חיפוש זה או אחר.
 
על כן נפסק כי לא די בראיות שהוצגו כדי להוכיח כי הסימנים המבוקשים לרישום Community Forest"", "יער קהילתי", "הקלק וטע" ו-"Click to Plant" רכשו אופי מבחין בהתאם למבחנים שקבעה הפסיקה בעניין טוטו ומכאן כי לא עמדה המבקשת בדרישות כקבוע בסעיף 8(ב) לפקודה.
לפיכך, משנמצא כי הסימנים Community Forest"", "יער קהילתי", "הקלק וטע" ו-"Click to Plant" לא רכשו אופי מבחין כקבוע בהוראות סעיף 8(ב) לפקודה ומשנמצא לעיל שהנם נעדרים אופי מבחין אינהרנטי כמצוות סעיף 8(א) לפקודה בהיותם מתארים את השירותים לגביהם הנם מבוקשים, הרי שאינם כשירים לרישום לאור הוראות סעיף 11(10) לפקודה.
 

2 בפברואר, 2016,

0 תגובות

כשרות לרישום סימן תיאורי

בקשה לרישום סימן מסחר שהוגשה על ידי חברת קר שירותי רפואה בע"מ. ההליך נדון ברשות סימני המסחר, בפני אסא קלינג, רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר. ביום 10.11.2015 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: בקשה לרישום סימן המסחר "Care" (לא מעוצב) לגבי שירותים הנכללים כולם בסוג 44 (שירותים קוסמטיים). הבקשה סורבה לאור קביעת מחלקת סימני המסחר כי הסימן חסר אופי מבחין כנדרש בסעיף 8(א) לפקודת סימני המסחר וכן, בשל כך שהסימן המבוקש נוגע במישרין למהות או איכות השירותים שלסימונם הוא נועד בהתאם לקבוע בהוראות סעיף 11(10) לפקודה.
 
תוצאות ההליך: בקשת הרישום נדחית. הסימן המבוקש לא רכש אופי מבחין באופן שיכשיר את רישומו כהוראת סעיף 8(ב) לפקודה.  
נפסק כי המבקשת לא עמדה בנטל הגבוה שנקבע בעניין טוטו להוכחת משמעות שניה. לא הוכח בפני שהיכרותו של הציבור הנה דווקא עם הסימן המילולי על פני הסימן המעוצב שלמעשה לגביו היה עיקר ראיותיה.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

אופי מבחין  

אופי מבחין כפי שנקבע בסעיף 8(א) לפקודה, יתבטא בכך שהצרכן הרואה את הסימן יוכל להבחין מהו מקור הטובין נושאי הסימן, וכי אם הסימן משמש לטובין שונים יוכל הצרכן לדעת שכולם ממקור אחד.
ידוע כי הקטגוריות המקובלות לסיווג סימני מסחר הן סימנים גנריים, תיאוריים, מרמזים, שרירותיים ודמיוניים. בין סוגי הסימנים הללו נמתח ציר הנמשך מהסימנים הגנריים ועד הסימנים הדמיוניים – המכונה, ציר התיאוריות. כמו כן, סימן או שם גנרי לא יהיה כשיר כלל לרישום.  יחד עם זאת, סימן או שם שיש בו כדי לתאר את הטובין או השירותים אותם הוא מיועד לסמן, יזכה להגנה אם רכש אופי מבחין כקבוע בהוראות סעיף 8(ב) לפקודה. 
 
נפסק כי הסימן המבוקש ייבחן ביחס לטובין או לשירותים אותם הוא מיועד לסמן, מאחר וסימנים מסוימים עשויים להיחשב תיאוריים ביחס לטובין או לשירותים מסוימים אך שרירותיים ביחס לאחרים.
 
סעיף 11(10) לפקודה קובע כי סימנים אשר מורכבים מאותיות או ספרות העשויות להיות שבח או תיאור של הטובין נושא הסימן או של תכונותיהם, יקשו על הצרכן להבחין במקור הטובין. לפיכך, תיאורים כאלה נדרשים להישאר פתוחים לשימוש הציבור ואין לייחדם לאדם מסוים. כלל ידוע הוא כי על השם המקובל של הטובין או השירותים להישאר פתוח לשימוש הציבור, אף אם אינו בשפה העברית.
 
בענייננו, נפסק כי הסימן המבוקש לרישום הינו "Care", ובתרגום לשפה העברית "טיפול". מלה מילונית הינה מילה מתארת, מכאן כי מלה מילונית אינה יכולה לקבל הגנה מוחלטת, אלא יש לשקול כל מקרה ונסיבותיו. 
הסימן המבוקש אינו שייך לסימנים הדמיוניים או השרירותיים. ישנו קשר הדוק בין הסימן המבוקש ובין השירותים לגביהם רישומו מבוקש. 
נפסק כי הסימן המבוקש הינו תיאורי גרידא שכן יש בו תיאור ישיר ולא מרמז, לטיב הטיפולי של השירותים אותם מספקת המבקשת. המבקשת מפעילה רשת מכונים המציעים מגוון טיפולים רפואיים ואסתטיים. מכאן, כי הסימן המבוקש מתאר במישרין את העובדה לפיה המבקשת מספקת טיפול מסוגים שונים.   
 
לפיכך, יש לבחון אם רכש הסימן אופי מבחין באופן שיכשיר אותו לרישום בהתאם לדרישות סעיף 8(ב) לפקודה.
 

אופי מבחין נרכש

ככל שהסימן מתרחק מהסימנים הדמיוניים על ציר התיאוריות ומתקרב אל הסימנים התיאוריים והגנריים, על המבקשת מוטל נטל גדול יותר להוכחת האופי המבחין הנרכש. כמו כן, בהתאם להוראות סעיף 11(10) לפקודה, המשמעות השניה שרוכש הסימן התיאורי עשויה לזכות אותו בהגנה גם אם הוא תיאורי או משבח.
ישנם מספר מבחנים לרכישת אופי מבחין בסימן, כגון משך תקופת השימוש בסימן, האופן בו פורסם הסימן והאמצעים שהושקעו ביצירת קשר מחשבתי בין הסימן לתודעת הציבור. כמו כן, יש לבחון את אופי השימוש בסימן בנוסף לנתונים ביחס למשך השימוש בסימן. כלומר, האם הסימן מזוהה כך שבעקבותיו הציבור יקשר את המוצר נשוא הסימן המבוקש עם בעליו.  
 

מבחן משך תקופת השימוש בסימן

לעניין משך תקופת השימוש בסימן, המבקשת החלה את דרכה בשנת 1989 כמכון לרפואה גרעינית ושירותי הדמיה מתקדמים בתחומי הרפואה הגרעינית והקרדיולוגיה. בשנת 1997 המבקשת הרחיבה את תחומי פעילותה במגוון תחומים רפואיים, ביניהם הסרת משקפיים בלייזר וכן מכונים אסתטיים. אין חולק כי מדובר בתקופת זמן ממושכת, יחד עם זאת, אין הדבר תומך בהכרח בכך שהמבקשת רכשה אופי מבחין בסימן המבוקש לרישום.  
 

מבחן ההשקעה בפרסום

המבקשת השקיעה סכום של יותר מ-30 מליון ₪ בפרסום ומיתוג קבוצת קר בארץ. לא הוצג פירוט מספק עבור הוצאות הפרסום בגין הסימן המעוצב של המבקשת כאן, לבדו. 
כאמור, המבקשת צירפה חומרים שיווקיים רבים. ברובם ככולם נעשה שימוש בסימן המעוצב. סקירת הפרסומים העיתונאיים ובמדיות השונות  מעידה שכאשר נעשתה התייחסות מילולית לגבי המבקשת, נעשתה זו על פי רוב במלים "Care שירותי רפואה" או "Care אסתטיקה ולייזר". כלומר, ככלל לא נעשה על ידי המבקשת שימוש מילולי במלה "Care" לבדה. בהודעה הנוספת שהגישה המבקשת לאחר הדיון התייחסות בגוף הכתבה שצורפה ל"רשת קר (Care)". נפסק כי לא ניתן ללמוד מהתייחסות בודדת זו את שהמבקשת רוצה ללמד.
 

הוכחת אופי מבחין באמצעות סקרים

לעניין רכישתו של אופי מבחין לסימן המילולי "Care" בקרב הציבור, צירפה המבקשת שלושה סקרים שנערכו על-ידי מכון ''גיאו-קרטוגרפיה''. יודגש כי עורך הסקר לא הובא בפני בשעת הדיון כך שלא היה בידי לבחון סוגיות ושאלות שעלו בקשר עם הסקר. כך למשל, כמפורט להלן,  בחלק מהממצאים מצויינת חברת "Care Laser" ובאחרים מצויינת חברת "Care"  - לא ברור כיצד בפועל הוצגו השאלות לנסקרים. 
 
הכללים שהתגבשו לגבי עריכת סקרים קובעים כי על מנת שבית המשפט יוכל להסתמך על תוצאות של סקר, עליו להשתכנע שהסקר היה אובייקטיבי ועשוי כהלכה. יש לבחון, בין היתר, כי הסקר הוכן בקביעה נכונה של האוכלוסיה הנסקרת ובקביעה נכונה של השאלות ובניסוחן, והן בדרך איסוף ממצאיו ובשקלול של תוצאותיו (ר' ת"א (ת"א) 1236/93 Wiliam Grant & Sons Ltd נ' יצחק דיסקין בע"מ, [פורסם בנבו] דינים מחוזי, כו(2), 746). כללי עריכת סקר צרכנים ומשקלו בהליכים בפני רשם סימני המסחר נדונו בהרחבה בהתנגדות לרישום סימן מסחר 112645 "מי זך" (מעוצב), שלמה זך נ' תנה תעשיות (1991) בע''מ, (פורסם בנבו, 12.7.2004), וגם בהתנגדות לרישום סימן מסחר 178782, וואלה תקשורת בע"מ ואח' נ' רד רוב בע"מ, (פורסם בנבו, 7.6.2012) (להלן: "עניין וואלה").
 
כאמור, לא התייצב בפני הרשם עורך הסקר. לא ניתן היה לבחון ולבדוק את התהיות העולות על פניהן מהנתונים המפורטים לעיל ולא כל שכן לבחון את אופן עריכת הסקר בפועל. יחד עם זאת, נפסק כי אף אם היינו מקבלים את הממצאים ככתבם וכלשונם הרי שאין בהם לסייע למבקשת להראות כי הסימן המבוקש רכש אופי מבחין לכשעצמו.
 
שני הסקרים הראשונים עסקו בשאלת מודעות הציבור באופן כללי ובלתי נעזר למכוני הסרת שיער ומשקפיים בלייזר. תשובות הציבור אינן מעידות על כך כי המלה "Care" רכשה משמעות שניה בקשר עם המבקשת. ככל שנייחס את התשובות המתייחסות לצירוף המילים "Care לייזר" כמתייחסות לסימן המבוקש הרי שגם שיעור ההיכרות במודעות נעזרת אין בו לסייע למבקשת כדי להראות ששמה רכש משמעות שניה. למעשה, נראה כי נתוני מידת ההיכרות הנמוכה של הציבור עם שמה של המבקשת בשאלות הסגורות יש בו להעיד בצורה מפורשת כי שמה לא רכש משמעות שניה כלשהי.
בסקר השלישי נשאלו הנסקרים ספציפית על חברת "Care". בעצם העלאת השאלות הללו יצר הסוקר מודעות נעזרת. כפי שעמדנו על כך בעניין וואלה, לסקר מסוג שכזה יינתן משקל נמוך יחסית. גם מממצאי סקר זה קשה ללמוד בצורה חד משמעית על קישור שעושה הציבור בין הסימן המבוקש למקור השירותים לגביהם רישומו מבוקש. 
 
 מכל האמור לעיל עולה כי המשקל שיש לייחס לסקרים שהגישה המבקשת אינו גבוה. הרשם לא סבר כי יש בהם להעיד באופן חד משמעי ומספק על מודעות הציבור לסימן המבוקש לרישום הכולל את המלה "Care" לכשעצמה.
 

19 במאי, 2015,

0 תגובות

רישום מקביל של סימני מסחר

רישום מקביל של סימני מסחר
בקשה לרישום סימן מסחר שהוגשה על ידי דורית שמש ואריה שמש. הבקשה נדונה ברשות הפטנטים בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני וסגנית רשם הפטנטים. ביום 27.4.2015 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: המבקשים הגישו את הבקשה לרישום סימן המסחר "פיצה שמש""PIZZA SHEMESH", שמספרה 246125, לגבי שירותים להספקת מזון ומשקה הכלולים בסוג 43. 
בוחנת סימני המסחר הודיעה למבקשים כי הסימן אינו כשיר לרישום בהתאם להוראות סעיף 11(9) לפקודת סימני המסחר מאחר ולגבי שירותים מאותו הגדר כבר נרשמו סימנים דומים שמספריהם: 69183 (מטעמי שמש (מעוצב)), 129756 (שמש (מעוצב)), 182114 (שווארמה שמש). 
עוד הודיעה הבוחנת במכתבה כי ככל שיתגברו המבקשים על הליקוי בהתאם לסעיף 11(9) לפקודה, יהא עליהם להגביל את רשימת הסחורות בפרטה ל"פיצריות".
 
תוצאות ההליך: הבקשה התקבלה, הסימן התקבל לרישום בהתאם לסעיף 30 לפקודה וזאת בכפוף להגשת הפרטה המתוקנת בשפה האנגלית תוך 14 ימים. 
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

23 בינואר, 2014,

0 תגובות

הפרת סימן מסחר מוכר היטב שאינו רשום - יקב בן זמרה

הפרת סימן מסחר מוכר היטב שאינו רשום - יקב בן זמרה
תביעה שהוגשה על ידי יוסי אשכנזי ויקב בן זימרה בע"מ כנגד אלברט נחמיאס ודוד נחמיאס. התביעה נדונה בבית המשפט המחוזי בנצרת, בפני השופטת נחמה מוניץ. ביום 13.1.2014 ניתן פסק הדין בתיק.
 
העובדות: בשנת 2003 הקימו התובע 1 והנתבע 1, יקב בשם "יקב בן זמרה". לאחר מספר חודשים פורקה השותפות. התובע 1 שילם לנתבע 1 סך של 80,000 ₪ בגין חלקו ב-"יקב בן זמרה" במסגרת הסכם בין הצדדים. בשנת 2013 הקימו הנתבעים יקב הפועל מביתו של הנתבע 1, בשם "יקב כרם בן זמרה".
על כן הוגשה תביעה בגין הפרת סימן מסחר, תביעה למתן צו מניעה האוסר על הנתבעים לעשות שימוש בבקבוקי יין הנושאים את השם "יקב כרם בן זמרה". כן מבוקש לחייב את הנתבעים לשלם לתובעים פיצויים ללא הוכחת נזק בסך 100,000 ₪ בהתאם לחוק עוולות מסחריות.
הנתבעים טענו כי המושב "כרם בן זמרה", משובח בכרמים ויין, ולא בכדי קרוי המקום כשמו, תוך ציון המונח "כרם" המעיד על טיב המקום ועל כן לטענתם המדובר בסימן גנרי תיאורי שלא ניתן לקבל ביחס אליו הגנה.
 
תוצאות ההליך: התביעה התקבלה, נפסק כי הנתבעים מפרים את סימן המסחר המוכר היטב של התובעים, ומעשיהם עולים כדי גניבת עין. 
לפיכך, ניתן בזה צו מניעה האוסר על הנתבעים לעשות שימוש בשם "יקב כרם בן זמרה" בתחום הייצור והשיווק של יינות. 
 
נפסק כי הנתבעים ישאו בהוצאות משפט בסך של 20,000 ₪.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 
 

9 ביוני, 2013,

0 תגובות

סימן מתאר שלא רכש אופי מבחין לא ירשם

בקשה לרישום סימן מסחר "24/7" שהוגשה על ידי חברת ע.ד. תובל (2007) בע"מ לגבי שירותים שירותי סוכנות נסיעות בסוגים 39, 41 ו-43. ההליך נדון ברשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, בפני סגנית רשם הפטנטים הפוסקת ג'קלין ברכה. ביום 29.4.2013  ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: הבקשה סורבה לרישום על ידי מחלקת סימני המסחר. במכתביה למבקשת נימקו הבוחנות את החלטתן בכך שהסימן מהווה קיצור מקובל במסחר לשירותים הזמינים לציבור כל הזמן.
 
תוצאות ההליך: הבקשה לרישום הסימן נדחתה. 
 
נקודות מרכזיות שנדונו במסגרת ההליך:

9 ביוני, 2013,

0 תגובות

רישום סימן מתאר מאחר ורכש אופי מבחין

בקשה לרישום סימן מסחר "חאן שחרות" שהוגשה על ידי חברת נגב וגליל יזמות בע"מ לגבי שירותים לאספקת מזון ומשקה ולינה זמנית, בסוג 43. ההליך נדון ברשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, בפני סגנית רשם הפטנטים הפוסקת ג'קלין ברכה. ביום 7.4.2013  ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: שחרות או מעלה שחרות הינו יישוב קהילתי בערבה. המבקשת מפעילה בסמוך ליישוב בית הארחה בו מסופקים שירותי לינה זמנית והסעדה. לנוכח האמור מחלקת סימני המסחר סירבה לרשום את הסימן בטענה כי הסימן המבוקש נעדר אופי מבחין על פי סעיף 8(א) לפקודת סימני המסחר לגבי הטובין האמורים וגם לאור הקביעה מכוח סעיף 11(10) לפקודה כי הסימן תיאורי בהיותו נוגע במישרין אל מהות או איכות הסחורות שלסימונן הוא נועד.
 
תוצאות ההליך: הסימן התקבל לרישום וזאת לנוכח היקף הראיות שהראו כי הסימן רכש אופי מבחין כתוצאה מן השימוש הממושך בו. 
 
נקודות מרכזיות שנדונו במסגרת ההליך:
 

31 בדצמבר, 2012,

0 תגובות

סיסמא כסימן מסחר

סיסמא כסימן מסחר

בקשה לרישום סימן מסחר "GUARANTEED TO KEEP YOU DRY" שהוגשה על ידי חברת W.L. GORE & ASSOCIATES, INC ההליך נדון ברשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני, סגנית רשם הפטנטים. ביום 10.12.2012  ניתנה ההחלטה בתיק.

עובדות: המבקשת הגישה שלוש בקשות לרישום סימן מסחר  "GUARANTEED TO KEEP YOU DRY" בסוגים הבאים: דברי הלבשה עבור הגנה בסוג 9 ,מוצרי טקסטיל ומוצרים שכבתיים מטקסטיל בסוג 24, ודברי הלבשה, דברי הנעלה וכפפות סוג 25.
מחלקת סימני המסחר, סירבה לקבל את הבקשות לרישום בנימוק שהסימן נחזה להיות כסיסמת תעמולה. בנוסף סורב הסימן לרישום, לנוכח היותו צירוף מלים מתאר.

תוצאות ההליך: הבקשה נדחתה, הסימן מסורב לרישום וזאת בנימוק שהסימן תיאורי.

נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

27 בספטמבר, 2012,

0 תגובות

הגנה על סימן מסחר מתאר כמילת חיפוש

הגנה על סימן מסחר מתאר כמילת חיפוש

תביעה שהוגשה על ידי חברת למטייל המרכז לטיולים בע"מ וחברת למטייל ברשת.קום (2000) בע"מ כנגד כ.כ.א.ש. בע"מ והבעלים שלה אליהו ברנס. התובענה נדונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו, בפני השופטת ד"ר דפנה אבניאלי. ביום 2.9.2012 ניתן פסק הדין בתובענה.

 

עובדות: התובעות, רשת למטייל, הן בעלות שני סימני מסחר: האחד, ביחס למילה "למטייל" בעברית ו -  lametayel באנגלית והשני, ביחס לסמל (לוגו) של קבוצת "למטייל", הכולל גם את המילה "למטייל".

הנתבעת מפעילה חנות תחת השם "כ.כ.א.ש – המרכז למטייל ולחייל" החלה להפעיל אתר אינטרנט, שכתובתו www.odafim- lamtayel.co.il. הנתבעים פרסמו את האתר במנוע החיפוש "גוגל", תחת השמות "למטייל" ו"עודפים למטייל". כמו כן, רכשו הנתבעים מ"גוגל" קישורים ממומנים, כך שהקשת מילים מסוימות שנבחרו על ידם, מביאה ל"קפיצת" מודעה פרסומית מטעמם בצד הדף, הכוללת קישור לאתר. בנוסף הנתבעים כתבו בדף הראשי של האתר, כי "כל הזכויות שמורות לעודפים למטייל".

בפעילותם זו, נטען כי הנתבעים ביצעו עוולות של גניבת עין, התערבות בלתי הוגנת, תיאור כוזב והפרת סימני מסחר.

התובעות עותרות להורות לנתבעים לחדול ולהימנע מכל שימוש עתידי בשמות "למטייל" ו- "lametayel" ולחדול משימוש בשם הדומיין  http://www.odafim-lametayel.co.il; לחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעות פיצויים בסך של  200,000 ₪.

 

תוצאות ההליך: התביעה התקבלה. נפסק כי השימוש שעשו הנתבעים בסימן "למטייל" הינו שימוש המטעה צרכנים לחשוב כי הם קשורים לרשת למטייל.

על כן, ניתן צו מניעה קבוע, האוסר על הנתבעים לעשות שימוש בשמות "למטייל" ו- "lametayel", בין באתר המפר ובין בדרך אחרת, לרבות שימוש בשם המתחם .www.odafim - lametayel.co.il.

בנוסף חייב בית המשפט את הנתבעים  לשלם לתובעות פיצוי בסך  100,000 ₪ וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 40,000 ₪.

 

הערת DWO: פסק דין זה מנוגד לפסיקה העקבית שניתנה בשנים האחרונות ביחס לפרשנות עוולת התערבות בלתי הוגנת לפיה עוולת זו תתקיים רק במצב של חסימה פיזית המונעת או המכבידה את הגישה של הלקוחות (ראו למשל פסקי דין בעניין אסף יצחק גולני ובעניין אופנת תוכנה).

בנוסף, המדובר בפסק דין המחדד את הפסיקה (בעניין מתאים לי) לפיה שימוש מטעה במילת חיפוש בגוגל (לרבות קישור ממומן בגוגל) הינו שימוש אסור אשר מנוגד לדיני סימני מסחר וגניבת עין.

נקודות מרכזיות שנדונו בפסק הדין:

2 בספטמבר, 2012,

0 תגובות

"גלולת היום שאחרי"- סימן מתאר שאינו כינוי ישיר של הטובין

בקשה לרישום סימן מסחר אשר הוגשה על ידי חברת תרימה, תוצרי רפואה ישראליים, מעברות בע"מ ונדחתה על ידי מחלקת סימני מסחר. ההליך נדון ברשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, בפני אסא קלינג, רשם הפטנטים המדגמים וסימני המסחר. ביום 15.7.2012 ניתנה ההחלטה בתיק.

עובדות: בקשה לרישום סימן מסחר לגבי המלים בעברית "גלולת היום שאחרי" ובאנגלית "The Day After Pill". המבקשת משווקת בישראל גלולה בשם המסחרי "פוסטינור – גלולת היום שאחרי" הניתנת לשימוש לשם מניעת הריון.

הבוחן מצא כי הסימן המבוקש אינו כשיר לרישום משום שהוא נעדר אופי מבחין כדרישת סעיף 8(א) לפקודת סימני מסחר מאחר שהמלים המרכיבות אותו חסרות אופי מבחין לגבי רשימת הטובין המבוקשת ואף מאחר שאין בהרכב המלים בסימן כדי להקנות לו אופי מבחין. בנוסף ציין הבוחן, כי המלים המרכיבות את הסימן נוגעות במישרין אל מהות או איכות הסחורות שלסימנן הן נועדו ולפיכך אין הסימן כשיר לרישום גם לאור הוראות סעיף 11(10) לפקודה.

מבקשת הסימן סברה כי צירוף המלים "גלולת היום שאחרי" אינו מתאר את אופי הטובין וגם לא את פעולתם לאור חלון הזמן הארוך במשכו ניתן ליטול את התכשיר, לפיכך, המבקשת סבורה שאין בסימן כל תיאור, מהותי, איכותי או כזה הנוגע לטיב הטובין ולכן הסימן המבוקש בעל אופי מבחין כדרישת סעיף 8(א) לפקודה ומכאן הליך זה.  

תוצאות ההליך: הבקשה לרישום סימן מסחר תידחה ולא תירשם בפנקס סימני המסחר. נפסק כי המדובר בסימן המתאר את מהות הטובין.

נקודות מרכזיות שנדונו במסגרת ההחלטה:

 

28 באוגוסט, 2012,

1 תגובות

בקשה למחיקת סימן מסחר MIX - הסתרת עובדות מהרשם

בקשה למחיקת סימן מסחר MIX - הסתרת עובדות מהרשם

בקשה למחיקת סימן מסחר מעוצב MIX שהוגשה על ידי ג'וני בגים – מיקס בע"מ כנגד מיקס שירותי מוסיקה 2005 בע"מ. הבקשה נדונה בפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, יערה שושני כספי הפוסקת בקניין רוחני. ביום 15.7.2012 ניתנה ההחלטה בתיק.

העובדות: השם "מיקס" והלוגו "MIX" היו במקור בשימושה של  חברה להפקת אירועים בשם מיקס שירותי מוסיקה בע"מ אשר הייתה בבעלות משותפת של מר עופר דותן ומר ג'וני בגים. בשנת 1998 החליטו השניים לפרק את השותפות ביניהם.

בקשת המחיקה הוגשה בהתאם להוראות סעיפים 38 ו-39 לפקודת סימני מסחר במסגרתה נטען (בין היתר):

א. השם "MIX" הפך למוכר היטב עם חברת מיקס המקורית. על כן יש למחוק את הסימן הרשום לפי סעיף 11(13) לפקודה.

ב. בין הסימן הרשום לבין השם "מיקס ג'וני בגים" של המבקשת, קיים דמיון מטעה ואי לכך אינו ראוי להיוותר במרשם אף בהתאם להוראת סעיף 11(6) לפקודה.

ג. הסימן הרשום יוצר תחרות בלתי הוגנת במסחר ועל כן אינו כשיר להיוותר רשום כקבוע בסעיף 39 (א) לפקודה.

ד. בעת רישום הסימן, נהגה בעלת הסימן בחוסר תום לב כלפי רשם סימני המסחר. בעלת הסימן נמנעה מלעדכן את בוחנת סימני המסחר באשר לקיומו של הליך משפטי המתנהל בין הצדדים. 

תוצאות ההליך: הרשם הורה על מחיקת הסימן הרשום. וזאת מאחר שמר בגים היה ועודנו מבעליו של הסימן "מיקס" והלוגו המעוצב "MIX" ועושה באלו שימוש תדיר ורציף לפני מועד הגשת הבקשה לסימן, מאחר שלא הוכח כי בעלת הסימן רכשה זכויות כלשהן בסימנים הנ"ל ונוכח התנהלותה הלקויה של בעלת הסימן מול רשם סימני המסחר שעה שהגישה את סימנה לרישום והסתירה עובדות מהרשם.

בנוסף נפסק הוצאות לטובת מבקשת המחיקה בסך של 8,000 ₪.

נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

1 ביולי, 2012,

0 תגובות

הגנה על סימן מוכר היטב בעל משמעות תיאורית

הגנה על סימן מוכר היטב בעל משמעות תיאורית

תביעה ובקשה לצו מניעה זמני שהוגשו על ידי חברת דן דיזיין סנטר בע"מ וחברת יצחקי מחסנים בע"מ כנגד חברת ב.ר.א.פ. ייזום פרויקטים בע"מ וחברת דרבן השקעות בע"מ. התביעה נדונה בבית המשפט המחוזי מרכז, בפני השופט אילן ש' שילה. ביום 19.6.2012 ניתן פסק הדין בתיק.

העובדות: התובעות "דיזיין סנטר", עותרות להצהרה כי צירוף המילים "Design Center" הוא סימן מסחר מוכר היטב. עוד התובעות עותרות לצו מניעה האוסר על הנתבעות לעשות כל שימוש בצירוף מילים זה. לטענת התובעות, השימוש שעושות הנתבעות, בצירוף המילים, לפרסום, שיווק ומיתוג של מרכז הקניות שלהן בראשון לציון, "מטעה את ציבור הלקוחות" לחשוב שיש קשר בין הצדדים, נטען כי הנתבעות עושות שימוש במוניטין ובסימן מסחר מוכר היטב של התובעות, ובכך מעוולות גם בעוולה של גניבת עין.

תוצאות ההליך: בית המשפט דחה את התובענה, נפסק כי צירוף המילים " "Design Center הוא בעל משמעות תיאורית; הוא שגור ומוכר כמתאר מרכז עיצוב. לא הוכח כי צירוף המילים "Design Center" רכש אופי מבחין, ומכל מקום מדובר בצירוף מילים שאין להפקיעו מרשות הציבור.

בנוסף נפסק כי התובעות ישלמו לנתבעות שכר טרחת עו"ד  בסך 50,000 ש"ח.

הערת DWO: אילו היו פונות התובעות לרשם סימני המסחר בטרם הגשת התובענה ורושמות את סימן המסחר ורק לאחר, מנהלות הליך בגין הפרת סימן מסחר רשום, סביר ותוצאות ההליך דכאן היו שונות. הגשת תובענה בדרך של הוכחת סימן מסחר מוכר היטב (להבדיל מתביעת הפרה של סימן מסחר רשום) מעלות באופן ניכר את רף ההוכחה הנדרש.

24 בנובמבר, 2011,

0 תגובות

בקשה לרישום סימן מסחר Tour De Israel

בקשה לרישום סימן מסחר Tour De Israel

בקשה לרישום סימן מסחר שהוגשה על ידי חברת צימוק ארגון אירועים ונדונה בפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, הפוסקת יערה שושני כספי.  ביום 24.11.2011 ניתנה ההחלטה בתיק.

בקשה לרישום סימן המסחר מס' 221122 Tour De Israel (לא מעוצב) למסע אופניים עממי ותחרותי חוצה ישראל לאורכה ממטולה לאילת (בסוג 41).

הבקשה סורבה לרישום על ידי מחלקת סימני המסחר בשל העובדה שצירוף המילים המבוקש לרישום הינו חסר אופי מבחין לגבי השירות המבוקש לפי סעיף 8(א) לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש] 1972 (להלן: "הפקודה"); הצירוף נוגע במישרין אל מהות או איכות השירות שלסימונו הוא נועד לפי סעיף 11(10) לפקודה; המשמעות הרגילה של המלה Israel היא שם גאוגרפי לפי סעיף 11(11) לפקודה.

בתשובתו להשגה טען נציג המבקשת כי הסימן אינו מתאר וכי הוא רכש אופי מבחין כתוצאה משימוש ייחודי בפרסומים החל משנת 2009.

נפסק כי הבקשה לרישום סימן מסחר נדחית מאחר ומדובר בסימן מתאר וחסר אופי מבחין.

נקודות מרכזיות שנדונו בהחלטה:

סימן המקובל במסחר

נפסק כי הרכיב "tour de" הינו רכיב המקובל במסחר לתיאור מסעות אופניים, כאשר הוא מצורף למקום גיאוגרפי כלשהו.

סימן המקובל במסחר הינו במהותו חסר אופי מבחין (ראה א.ח. זליגסון "דיני סימני מסחר ודינים הקרובים להם", תשל"ג, בעמ' 21) ואי לכך, אינו עומד בדרישות סעיף 8(א) לפקודה.

סימן בעל משמעותו גיאוגרפית

הרכיב השני בסימן, "Israel", הינו סימן שמשמעותו הרגילה גיאוגרפית שכן נועד הוא להצביע על המקום הגיאוגרפי בו נערך מסע האופניים. הסימן אינו מוצג בדרך מיוחדת, ולפיכך על פניו אינו כשיר לרישום נוכח הוראות סעיף 11(11) לפקודה.

סימן תיאורי

נפסק כי הסימן בכללותו הינו תיאורי באשר הוא מתאר את מהות השירות המוצע על ידי המבקשת ובכך הופך בלתי כשיר לרישום לפי סעיף 11(10).

אופי מבחין אינהרנטי

נפסק כי ככל שהסימן הינו קרוב יותר לצד הגנרי בציר התיאוריות, היינו הינו בעל אופי מבחין אינהרנטי מועט יותר, כך כבד הוא הנטל הרובץ לפתחו של המבקש להראות כי הסימן רכש אופי מבחין (ע"א 3559/02 טוטו זהב נ' המועצה להסדר ההימורים, פ''ד נט(1) 873, 890 וכן ע"א 5792/99 עיתון "משפחה" נ' עיתון "משפחה טובה", פ"ד נה(3) 933, 946).

נפסק כי, לא עלה בידי המבקש להראות כי קיים אופי מבחין אינהרנטי בצירוף המילים וכך נותר הסימן המבוקש תיאורי, כשם שרכיביו תיאוריים הם.

אופי מבחין כתוצאה משימוש

הרשם לא השתכנע כי כתוצאה מן השימוש רכש הסימן אופי מבחין, באופן שהוא מזוהה על ידי הציבור דווקא עם המבקשת. אכן, לעיתים, סימן מתאר יכול לרכוש משמעות שנייה. אומר לעניין זה המלומד זליגסון בספרו לעיל, בעמ' 41, כך: "גם סימן מתאר הופך לסימן הראוי לרישום בישראל אם השיג בה משמעות שניה ע"י שימוש רב. אין זה אומר, שהציבור חדל להבין את המשמעות הרגילה של המלה או של הציור, אולם הוא התרגל לקשור את המלה או הציור, כשהם מופיעים על סחורה מסויימת המסומנת בה או בקשר אתה, עם מקור ייצור מסויים..."

עם זאת, היקף הפרסום הרחב אינו מצביע על קשר תודעתי בקרב קהל הצרכנים בין הסימן לבין המבקשת דווקא.

שונה עניינו של הסימן Tour de Israel מעניין Tour de France, אליו השווה עצמו נציג המבקשת בדיון שהתקיים בפניי. Tour de France הינו אירוע המתקיים מזה עשרות שנים, המוכר למיליארדי צופים ברחבי העולם.

9 ביוני, 2011,

0 תגובות

סימן מסחר מתאר CARGO הגנה במוצרי אופנה

סימן מסחר מתאר CARGO הגנה במוצרי אופנה

תביעה בעילת הפרת סימן מסחר שהגישה חברת ניו ג'ינס כנגד חברות האופנה רנואר ופוקס, התביעה הוגשה בבית המשפט המחוזי מרכז ונדונה בפני השופט אברהם יעקב. ביום 9.6.2011 ניתן פסק הדין בתיק.

תביעה למתן צו מניעה קבוע, למתן חשבונות ולפיצוי כספי בסך 3,000,000 ₪ בגין שימוש מפר שעושות לכאורה הנתבעות בסימני המסחר הרשומים CARGO של התובעת (סימן מסחר מעוצב שמספרו 172937 וסימן מסחר לא מעוצב שמספרו 172939 (להלן: "סימני המסחר")).

התובעים טענו כי הנתבעות - חברת גולף וחברת רנואר - מפרות את זכויותיהם הקנייניות בסימני המסחר הרשומים בארבעה אופנים אשר באים לידי ביטוי במספר רב של דגמים מתוצרתן של הנתבעות.

התביעה נדחתה. בית המשפט דחה את הטענה בדבר השימוש המפר בסימן המסחר של התובע וקבע כי הסימן הינו סימן תיאורי שאין להפקיעו מנחלת הכלל וכי השימוש שעשו הנתבעות בסימן זה נעשה לצורך תיאור מוצריהן הינו לגיטימי ואינו פוגע בתחרות ההוגנת.

בית המשפט פסק, כי התובעים יישאו בהוצאות הנתבעות ובשכר טרחת עו"ד בסך של 50,000 ₪ עבור רנואר ובסכום זהה עבור גולף, ובסה"כ 100,000 ₪.

נקודות מרכזיות שנדונו בפסק הדין:

מטרת סימני המסחר

בסעיף ההגדרות שבפקודה, הוגדר המונח "סימן מסחר" כך: "סימן המשמש, או מיועד לשמש, לאדם לעניין הטובין שהוא מייצר או סוחר בהם".

מלשון הסעיף עולה כי סימן המסחר נועד ליצור זיקה בין טובין הנושאים את סימן המסחר לבין מקורם, תוך אבחנה בין מוצריו של עוסק אחד לבין מוצריהם של עוסקים אחרים.

דיני סימני המסחר נועדו להגן על שם מסחרי שהיה לקניינו של אדם, על המוניטין שרכש לו בעשותו שימוש בשמו וכן להגן על האינטרס שיש לציבור במניעת הטעיה עקב שימוש בלתי מורשה בסימן המסחר (ע"א 3559/02 מועדון מנויי טוטו זהב בע"מ נ' המועצה להסדר ההימורים בספורט, פ"ד נט(1) 873, 877 (2004) (להלן: "עניין טוטו זהב").

דיני סימני המסחר מעניקים לבעל סימן המסחר זכויות קנייניות בו, עם זאת מטרתם העיקרית אינה בהגנה על אינטרסים קנייניים אלה, כי אם בעידוד התחרות ההוגנת במסחר ומניעת תחרות בלתי הוגנת.

תכליתו של ההסדר בעניין הפרת סימני מסחר הינה כפולה: מחד, הגנה על הציבור מפני הטעיה ומאידך, הגנה על היחיד מפני פגיעה בקניינו ובמוניטין שרכש.

הפרת סימן מסחר

בסעיף 1 בפקודת סימני מסחר (נוסח חדש), התשל"ב-1972  (להלן: "הפקודה") הוגדרה הפרה של סימן מסחר רשום, בחלק הרלוונטי לענייננו, כך: "הפרה – שימוש בידי מי שאינו זכאי לכך – (1) בסימן מסחר רשום או בסימן הדומה לו, לענין טובין שלגביהם נרשם הסימן או טובין מאותו הגדר; ..."

אף בתביעות הפרה נדרש התובע להוכיח כי הסימן האחד דומה לשני עד כדי הטעיית הציבור. המבחן אשר אומץ בפסיקה לצורך בחינת ההפרה הוא מבחן "הדמיון המטעה", הזהה לזה המקובל במקרים של גניבת עין. עם זאת, על אף הזהות במבחנים, קיים בכל זאת שוני מהותי בין המקרים הנעוץ בכך שבעוד שבעוולת גניבת עין בודקים אם מכלול מעשיו של העוסק גרמו להטעיה ביחס למקור המוצר, הרי שבתובענה בדבר הפרת סימן מסחר מכוונת הבדיקה אך ורק לקיומו של דימיון מטעה בין הסימנים עצמם (רע"א 5454/02 טעם טבע 1988 טיבולי בע"מ נ' אמברוזיה סופהרב בע"מ, פ"ד נז(2) 438, 450 (2003)).

היקף ההגנה לסימן המסחר

היקף ההגנה לה זוכה סימן המסחר נגזר מאופיו ומקובל להבחין בין ארבע קטגוריות של שמות או מונחים המשמשים במסחר, בהתאם למידת ההגנה המוענקת להם:

א. שמות גנריים – אשר לא זוכים להגנה כלל;

ב. שמות תיאוריים – הזוכים להגנה מעטה ובמקרים נדירים;

ג. שמות מרמזים – הזוכים להגנה מוגברת;

ד. שמות שרירותיים או שמות דמיוניים  - הזוכים להגנה הרבה ביותר.

היקף ההגנה לסימן המסחר תיאורי

ביחס להיקף ההגנה המוענק לשמות תיאוריים נקבע בעניין טוטו זהב (עמ' 889) כך: " ... ההגנה הניתנת לשמות מסחריים נעה בין שני קצותיו של מתחם רחב. ההגנה הרבה ביותר ניתנת לשמות שרירותיים או דמיוניים, אשר הם מובחנים מטבעם בהיותם פרי דמיונו של ההוגה אותם לשם זיהוי טובין מסוימים ... בקצה האחר של המתחם מצויים השמות התיאוריים שאינם זוכים להגנת הפקודה כלל, שכן הם מצביעים במישרין על תכונות הטובין, על טיבם ועל אופיים, וכשם שיש בהם כדי לתאר טובין מסוימים אלה, כך יוכלו לתאר גם טובין דומים אחרים מאותו הגדר, בעלי תכלית דומה או זהה. לפיכך הכלל הוא כי אין מקום לגרוע שמות מתארים מן השפה השגורה, להפקיעם מרשות הציבור ולנכסם לטובין מוגדרים, אלא אם רכשו במהלך השימוש בהם אופי מבחין".

הכלל הוא, אם כן, כי סימן מסחר מתאר לא יזכה להגנה, שהרי אין זה ראוי להפקיע מונח תיאורי מנחלת הכלל. חריג לכלל ימצא מקום בו רכש בעל הסימן אופי מבחין לשם הטובין, המייחד אותו מיתר הטובין בני מינו. במקרה כזה יכול בעל הסימן שיזכה בהגנה על סימנו, עם זאת, היקף ההגנה שיוענק לו יהיה מצומצם.

בענייננו נפסק כי מעדויות הנתבעות עולה כי המונח CARGO  הינו מונח תיאורי השגור בענף ההלבשה ככזה המתייחס למכנסיים רחבים מרובי כיסים או לולאות, הידועים גם כמכנסי דגמ"ח.

די בכך שהמונח משמש כמונח תיאורי בקרב העוסקים באותו תחום על מנת שתקום זכותם לעשות שימוש במונח זה ואין להפקיעו מנחלת הכלל.

סימן מתאר שרכש אופי מבחין

בע"א 4116/06 GATEWAY INC.  נ' פסקול טכנולוגיות מתקדמות בע"מ (לא פורסם, [פורסם בנבו], 20/06/07) נקבע כך: "סימן הנוטה לקוטב התיאורי הינו סימן חלש לאור שני השיקולים: הן האינטרס הצרכני והן האינטרס הציבורי של חופש הביטוי. משעה שרכש הסימן התיאורי אופי מבחין הוא הצליח לרפא באופן חלקי את חולשתו שכן כעת ציבור הצרכנים ידע לקשר בין הסימן לבין יצרן פלוני. אך עדיין הבעייתיות שבהגבלת חופש הביטוי המסחרי אינה מקבלת מרפא וההגנה על הגבלה זו תהיה מצומצמת. על כן מסקנתנו היא כי היקף ההגנה לה זכאי סימן מסחר רשום בעל מאפיינים תיאוריים, דהיינו סימן מסחרי חלש, הינו מצומצם על אף היותו  רשום".

המבחנים שבאמצעותם ניתן לעמוד על אופיו המבחין של סימן מסחר זהים לאלה המלמדים על קיומו של מוניטין לעוסק. בענייננו, כשל התובע מלהראות כי הסימן CARGO  רכש אופי מבחין בקרב ציבור הצרכנים ולמעשה הוכיח את ההיפך.

30 בדצמבר, 2010,

0 תגובות

התנגדות לרישום סימן המסחר "SIMPLE"

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, הרשם ד"ר מאיר נועם (התנגדות לרישום סימן המסחר "SIMPLE" מספר 185093) – 30.12.2010

תחוםהתנגדות לרישום סימן המסחר תיאורי

נושאים: סוגים של סימני מסחר, המבחן לקביעת הקטגוריה של הסימן, סימן מעוצב

העובדות:

התנגדות לרישומו של סימן המסחר "SIMPLE" (מעוצב). המתנגדת טוענת כי הסימן המבוקש לרישום הינו סימן הכולל מילה פשוטה ושכיחה המתארת ו/או משבחת את השירותים אליהם מתייחס הסימן. מכאן שאינה כשירה לרישום לאור הוראות סעיף 11(10) לפקודת סימני המסחר.

נפסק:

הסימן כשר לרישום. אך הרשם הורה לבעליו, מכח סעיף 11(10) לפקודת סימני המסחר, לצמצם את הפרטה בגינה נרשם. הפרטה החדשה תוגדר להלן: "אספקת שירותי תקשורת ואינטרנט באמצעות כרטיסי SIM".

אין צו להוצאות.

נקודות מרכזיות:

סוגים של סימני מסחר

יש לבצע הבחנה בין סימנים "רגילים" ובין סימנים בעלי אופי תיאורי אשר צריכים להוכיח אופי מבחין כדי להירשם בפנקס.

הפסיקה מנתה ארבע קטגוריות של סימני מסחר: 1) סימנים פרי הדמיון; 2) סימנים רומזים; 3) סימנים מתארים; 4) וסימנים גנריים. הדרישה לאופי מבחין עוברת כחוט השני במדרג הקטגוריות.

המבחן לקביעת הקטגוריה של הסימן

נפסק כי הסימן דנן הינו סימן מרמז לטובין ולשירותים המוצעים על ידי המבקשת. ההבחנה בין שני סוגי הסימנים אינה תמיד קלה, המבחן העיקרי אשר נקבע הוא:

"האם הקהל, בראותו את הסימן או בשמעו את צלילו, יבין מייד את הקשר בין הסימן לבין אופי הסחורה, איכותה, תכונותיה, או האם עליו לחשוב לפחות לרגע קט עד אשר קשר זה יוברר לו. במקרה הראשון הסימן הוא מתאר ולכן פסול; במקרה השני, הסימן רומז וכשר לרישום"  א.ח. זליגסון, דיני סימני מסחר ודינים הקרובים להם, הוצאת שוקן, תשל"ג, עמ' 40)

סימן מעוצב

העובדה שהסימן נתבקש כסימן מעוצב, רישומו בפנקס סימני המסחר יקנה לבעליו הגנה רק באופן בו נרשם (כמעוצב).

14 בדצמבר, 2010,

0 תגובות

בקשה לרישום סימני מסחר "TEACH FOR ISRAEL"

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, הרשם ד"ר מאיר נועם (בקשה לרישום סימני מסחר מס' 206037-40) - 14.12.2010

תחום: בקשה לרישום סימני מסחר נושאים: מטרת סימן מסחר: אופי מבחין, אופי מבחין אינהרנטי, אופי מבחין נרכש

עובדות:

בקשה לרישום סימני מסחר "TEACH FOR ISRAEL" בסוג 9 – מכשירי מדע, חשמל, מחשבים, סוג 16 – נייר וצרכי נייר, סוג 35 – פרסומת ומסחר וסוג 41 – חינוך ובידור. ביום 29.10.2008 הודיעה מחלקת סימני המסחר כי לא ניתן לרשום את הסימנים המבוקשים וזאת כיון שצירוף המילים חסר אופי מבחין לגבי הסחורה המבוקשת לאור סעיף 8(א) לפקודת סימני המסחר (נוסח חדש), תשל"ב – 1972 (להלן: "הפקודה"). עוד נטען כי הסימן אף אינו כשיר לרישום לאור הוראת סעיף 11 (10) כיון שצירוף המילים נוגע במישרין אל מהות או איכות הטובין שלסימונם הוא נוצר, ובנוסף נטען כי הסימן אינו כשיר לרישום לאור סעיף 11 (11) כיון שהמילה "ISRAEL" הינה שם גיאוגרפי.

נפסק:

הרשם הורה על דחיית הבקשות לרישום סימני המסחר מס' 206037, 206038, 206039 ו- 206040.

נושאים מרכזיים:

מטרת סימן מסחר: אופי מבחין

מטרותיו של סימן הובאו והוסברו בספרו של המלומד א. ח. זליגסון דיני סימני מסחר ודינים הקרובים להם 1 (1972). עוד ראה, בקשה לרישום סימן מסחר מס' 215464 A.C.U. Medical Technologies Israel Ltd. (ניתן ביום 01.12.2010). מתפקידו של סימן המסחר כאמצעי לזיהוי ובידול נגזר התנאי לפיו על הסימן להיות בעל אופי מבחין בין הטובין של בעל הסימן לבין הטובין של אחרים. תנאי זה קבוע בסעיף 8 לפקודה:

"(א) אין סימן כשר לרישום כסימן מסחר אלא אם יש בו כדי להבחין בין הטובין של בעל הסימן לבין הטובין של אחרים (להלן - בעל אופי מבחין). (ב) הרשם או בית המשפט הבאים לקבוע אם סימן מסחר המשמש למעשה הוא בעל אופי מבחין, רשאים לשקול עד כמה הפך השימוש למעשה את הסימן לבעל אופי מבחין בטובין שלגביהם נתבקש או נעשה הרישום."

אופי מבחין אינהרנטי:

מחלקת סימני מסחר העלתה את ההשגה כי הסימנים כולם אינם כשירים לרישום לאור הוראות סעיף 11 (10):

"סימן המורכב מספרות, אותיות או מלים, הנוהגות במסחר לציונם או לתיאורם של טובין או סוגי טובין או הנוגעות במישרין למהותם או לאיכותם, זולת אם הוא בעל אופי מבחין כמשמעותו בסעיפים 8(ב) או 9".

כך למשל נקבע כי צירוף המילים שנתבקש לרישום בסוג 9 הכולל: "מידע מורד מהאינטרנט; הקלטות שמע; קלטות וידאו; די.וי.די; תקליטורים, מנשאי מידע מגנטי, פילם; תקליטורים להקלטה; תוכנות מחשב;". בענייננו, ברי כי מדובר בסימן המתאר את הטובין. למוד נקשר באופן כמעט אינסטינקטיבי על ידי הצרכן לאינטרנט. כל נושא אשר אינו ידוע לצרכן והוא מעוניין לקבל בגינו פרטים נוספים, הדבר יעשה באמצעות האינטרנט או באמצעות תקליטורים למיניהם. לפיכך, לא נדרשת מהצרכן מחשבה כלשהי בכדי לקשר את הצירוף המבוקש לרישום עם הטובין ומהותם כפי שהם מובאים בפרטה זו.

אופי מבחין נרכש:

במכתב המבקשת מיום 15.04.2010 נטען כי הסימנים בעלי הצירוף המבוקש הינם בעלי אופי מבחין נרכש.

נפסק כי המבקשת לא השכילה לתמוך טענתה זו בראיות אשר יתמכו בגישתה האמורה, אלא הסתפקה באמירה בעלמא. באם טוענת המבקשת כי הצירוף המבוקש רכש מוניטין בקרב הצרכנים בישראל הרי שלא צלח בידה להוכיח זאת. באם המבקשת טוענת לאופי מבחין נרכש מכח מוניטין אותו יצרה, הרי שלא הובא תצהיר לעניין זה ואף לא הובאו סקרי שוק אשר יעידו על כך (ראה: ע"א 18/86 פיניציה נ' saint gobain, מח 3, 244, עמודים 240-247 (ניתן ביום 23.04.1991).

הרשם לא שוכנע כי הציבור מקשר את צמד המילים המבוקש לרישום עם המבקשת עצמה.

תוצאות החיפוש אשר הובאו מטעם המבקשת מעידות אלפי מונים על היעדר אופי מבחין נרכש לסימן, ועוד מעידות על כך שהסימנים אינם מוכרים בישראל כלל.

31 באוגוסט, 2010,

0 תגובות

התנגדות לרישום סימן מסחר אנרג'י

בית המשפט העליון, השופטת מ' נאור (ע"א 4410/06) - 31.8.2010

תחום: התנגדות לרישום סימן מסחר והפרת סימן מסחר

נושאים: מילה תאורית, הפרת סימן מסחר,  הודעת הסתלקות, אופי מבחין, מבחן הצליל, מבחן המראה, מבחן סוג הסחורות וחוג הלקוחות וסימן מסחר מוכר היטב.

עובדות:

למערערת סימן מסחר רשום (צירוף של שלוש אותיות באנגלית) אשר מבחינה פונטית נשמע כמו המילה אנרג'י, למשיבה סימן מסחר הכולל את המילה אנרג'י. המערערת הגישה ללשכת רשם סימני המסחר בקשה למחיקת המילה אנרג'י מסימן המשיבה. הבקשה נדחתה, מכאן הערעור.

נפסק:

הערעור נדחה: בית המשפט קבע כי העמדה המחייבת של המערערת שעמדה בפני הרשם כבסיס לאישור הסימן היא כאמור כי "לאותיות NRG... אין פירוש". גם בהתעלם מנסיבות אלה, סימן המסחר הכולל כיתוב האותיות NRG אינו משנה בהקשר בו נסובה התובענה, של שמני מנוע, את אופיה של המילה Energy כמילה תיאורית ועליה להישאר בנחלת הכלל. בית המשפט קבע כי המערערת תישא בהוצאות ושכר טרחת המשיבה בסך 50,000 ש"ח.

נקודות מרכזיות

הפרת סימן מסחר

בית המשפט מזכיר כי בדיקת טענה בדבר הפרת סימן מסחר נבדקת על פי המבחן המשולש: מבחן המראה והצליל, מבחן סוג הסחורות וחוג הלקוחות ומבחן יתר נסיבות העניין.

מבחן הצליל בוחן האם שני הסימנים כפי שיהגו אותם קרובים זה לזה באופן בו הם נשמעים ("דמיון אקוסטי"), בית המשפט קבע כי כאשר מדובר במוצר הנמכר "מעבר לדלפק", יש ליתן חשיבות יתרה למבחן זה, וכי בנסיבות מסויימות מדובר אף במבחן העיקרי אף אם לא הבלעדי. כל הוא למשל, מצב בו הביטוי היחיד של השוני בין המוצרים הוא הכתב שעליהם, כאשר קהל הקונים של המוצר אינו יודע קרוא וכתוב. כך הוא גם, למשל, מצב שבו דוברי שפה מסוימת הוגים שני סימנים שונים באופן דומה עד זהה.

בית המשפט קובע כי מבלי להכריע בדבר, יש להניח כי צירוף אותיות עשוי להקים הגנה על מילה נגזרת.

הודעת הסתלקות

המשמעות הישירה של הודעת ההסתלקות היא כי כל יצרן אחר רשאי לעשות שימוש האותן אותיות ובלבד שלא יעצב אותן ב"הרכב הסימן", יתרה מזאת, בית המשפט קבע כי נסיבות הרישום ותוכן ההתכתבות בין המערערת לרשם לקראת רישום סימן המסחר והודעת ההסתלקות מלמדות כי הלכה למעשה הסתלקה המערערת גם מן המשמעויות העשויות להגזר מן הסימן. כמו כן קבע בית המשפט כי "יש גם יש" משמעות לחיבור אותיות, ותוהה מדוע לא צויין הדבר בפני הרשם בעת הרישום.

מילה תאורית

בית המשפט קבע כי דין סימני המסחר מחייב שלילת הגנה למשמעויות הנגזרות - פונטית או אודיטורית - מן האותיות NRG בכלל וביחס למילה  Energy בפרט, וזאת אף מבלי להסתמך על נסיבות הרישום. בדין סימני המסחר מקובל להבחין בין ארבעה סוגי שמות: שמות גנרים; שמות תיאוריים; שמות מרמזים; ושמות דמיוניים, כאשר עוצמת ההגנה המוענקת לשמות נגזרת מסיווגם לאחת מן הקטגוריות. השימוש במילה Energy – ככינוי לטובין בתחום השמנים – הוא שימוש מקובל בטרמינולוגיה המקצועית בעולם. הפוסק קבע בעניין זה כי "כפי שהוכח בפני המילה אנרגיה היא מילה המקובלת במסחר בשוק זה".

בית המשפט מוסיף וקובע כי מדובר בהקשר בו אנו עוסקים במונח מילוני-תיאורי. המילה הינה מילה לועזית בעלת מאפיינים תיאוריים: המערערת והמשיבה טענו כאחד כי השימוש במוצריהן מייעל את תהליך הפקת האנרגיה במנוע. זהו שם שנועד לתאר תכונה או רכיב של המוצר. המילה היא מילה בעלת "'ניחוח אוניברסלי', אשר נתקשה מאוד לקבוע כי יכול אדם לנַכס אותן לעצמו ולשלול אותן מן הציבור"

הלכה היא כי מונח מילוני-תיאורי צריך להישאר חופשי לשימוש הציבור:

"כשהמדובר בסימן הכולל שם שהוא מונח תיאורי-מילוני - ועושים אנו שימוש במלה 'מילוני' כדי להדגיש הדגשה יתרה - יש לנהוג זהירות רבה בפסילת הסימן ובמתן הגנה ל'ניכוסו' של המילון" (דברי השופט רובינשטיין ב-ע"א 9191/03 V&S Vin Spirt Aktiebolag נ' אבסולוט שוז בע"מ)

הלכה זו חלה גם לגבי שם המוצר בשפה האנגלית, המובנת לפחות לחלק ניכר של האוכלוסיה בישראל.

בית המשפט קבע כי על המקרה חלה ההלכה כי "שמות תיאוריים, אשר מתארים תכונות או רכיבים של הנכס הנסחר או השירות הניתן, יזכו להגנה מועטה ביותר ובמקרים נדירים" (ע"א 8981/04 אבי מלכה – "מסעדת אווזי הזהב" נ' אווזי שכונת התקווה (1997) ניהול מסעדות בע"מ).

בית המשפט מוסיף כי כיוון שבענייננו מדובר במילה תיאורית, אין המערערת יכולה לרכוש זכות לשימוש ייחודי בה ולהפקיעה, אף לא מכוח טענתה בדבר מבחן הצליל. זהות צלילית שאינה מטעה, תיתכן, כמובן, כאשר שני הסימנים נושאים מילה תיאורית או מילה המקובלת במסחר שכן בקבוצת סימנים זו הצליל הדומה נובע מאופיים המולד החל ש של הסימנים, המצדיק את השארתם פתוחים מעצם מהותם לשימוש הכלל.

אופי מבחין

בית המשפט מזכיר כי הכלל הוא כי אין מקום לגרוע שמות מתארים מן השפה השגורה, להפקיעם מרשות הציבור ולנכסם לטובין מוגדרים, אלא אם רכשו במהלך השימוש בהם אופי מבחין.

וכי המערערת לא הוכיחה כי המילה התיאורית Energy, לגביה היא טוענת לזכות לשימוש ייחודי, רכשה במהלך השימוש בה על גבי מוצר המערערת "משמעות שניה" באופן היוצר זיקה בלעדית בין המילה לבין המערערת או מוצרה העולה כדי "אופי מבחין" כהגדרתו בפסיקה.

לא התקיימו בענייננו אמות המידה להוכחת אופי מבחין "אינהרנטי" לסימן המערערת החולש על המילהEnergy  . המילה Energy היא כאמור "חלק מאוצר הלשון המדובר, שהיא נחלת הכל", המערערת לא הביאה ראיות מספקות להוכחת תקופת השימוש בסימן, מידת הפרסום שזכה לו והמאמץ שהשקיעה חברה ביצירת הזיקה האמורה. הנטל בעניין זה רובץ לפתח הטוען לאופי מבחין.

כמו כן קובע בית המשפט כי המערערת לא נקטה בצעד המקובל להוכחת "משמעות שנייה" - עריכת סקר צרכנים מהימן, להבדיל מבדיקה רנדומלית, שעשוי היה אולי להעיד כי הציבור מזהה את המילה עם מוצרה ומבדיל בינה לבין אחרים. סקר צרכנים אינו נדבך בלעדיו אין, וניתן להחליפו בראיות משכנעות אחרות, אולם בענייננו לא הומצאו ראיות שכאלה.כמו כן על הראיות לקיומו של אופי מבחין להיות בעלות עוצמה גבוהה.

מבחן הצליל

בית המשפט קובע כי יישום מבחן הצליל עליו מסתמכת המערערת, כשלעצמו, אינו מביא למסקנה כי קיימת הטעייה. מבחן הצליל בוחן את הדמיון הצלילי בין הסימנים בשלמותם. קרי, יש להשוות את סימנה של המערערת לסימנה של המשיבה על כל חלקיו תוך מתן משקל לרושם הראשוני הנוצר בעת השוואה זו. הגיית הסימנים בשלמותם מפחיתה את החשש להטעיה במבחן הצליל, שכן סימן המשיבה כולל שתי מילים: הראשונהHavoline  והשניה Energy, ואילו סימן המערערת כולל רק את צירוף האותיות NRG.

לפיכך, אם נאמר כי הצרכן, הבא לרכוש את המוצר נסמך רק על הצליל של סימן המסחר של המערערת, פוחת החשש שמא יטעה וירכוש את מוצר המשיבה הכולל מילה נוספת. המילה Energy היא בעלת זיקה הדוקה לענף השמנים, כך שעיקר הדגש בהשוואה שעורך הצרכן צריך להיות ליתר חלקי הסימן ובענייננו, למילה Havoline. אכן, בית המשפט מציין כי נהוג לשים דגש מהותי על הצליל או ההברה הדומיננטית של הסימנים בעת ההכרעה בדבר קיומה של סכנת הטעיה בין סימנים. לפי בית המשפט המילה Havoline היא תוספת דומיננטית שיש בה כדי להחליש באופן משמעותי את הדמיון הצלילי בין הסימנים.

מבחן המראה

בית המשפט קובע כי השוואת מראה הסימנים בשלמותם מלמדת על היעדר שוויון. השוואת הסימנים על כל חלקיהם מעלה כי סימן המשיבה כולל אלמנטים המבדילים בינו לבין סימן המערערת ומאיינים את החשש לבלבול ביניהם. קווי הדמיון הגראפיים – ובעיקר הכוונה לאיור הבוכנה – אינם משנים את המסקנה הניכרת לעין נוכח הכיתוב המפורש. בית המשפט קובע כי גם אין דמיון חזותי בסימנים "בהתחשב באופן שבו [הם מופיעים] בשימוש על המוצר בפועל" על גבי המוצר עצמו.

מבחן סוג הסחורות וחוג הלקוחות

אשר לסוג הסחורה. בית המשפט קבע כי תכלית כל מוצר היא שונה. לשוני בתכלית המוצרים יש השלכה ביחס לחוג הלקוחות, באופן המחליש את קו הטיעון של המערערת. כיוון ש"תוסף לשמן" איננו "שמן", נחלש החשש שמא יבקש הצרכן מן המוכר בתחנת התדלוק "תוסף לשמן".

אשר לחוג הלקוחות. לא נקבע בעניין זה ממצא עובדתי היכול להדריכנו בשאלה, אם מדובר בחוג לקוחות מצומצם ובעל כושר הבחנה מפותח היכול להחליש את סכנת ההטעיה, אם לאו. בית המשפט קובע כי יש בדבר פנים לכאן ולכאן. מחד, צינור השיווק עשוי להיות מורכב ממוכרים מקצועיים הממליצים מיוזמתם ללקוחות על המוצר ונוכח מיומנותם קטן החשש להטעיה, וכי גם אם יאמר כי מדובר בבחירה עצמאית של הלקוח, או-אז דווקא ההשוואה החזותית היא ההשוואה הרלוונטית ונוכח ההבדל הניכר באריזת המוצרים אין חשש להטעיה. מאידך, הלקוחות המגיעים לתחנות התדלוק עלולים להיות לא מיומנים דיים ולהסתמך על הצליל בלבד, אך הנטל בעניין זה מוטל על הטוען להטעיה.

סימן מסחר מוכר היטב

דוקטרינה זו בוחנת בין היתר את יסוד המוניטין במוצר, כאשר המבחנים הנוהגים בענין זה דומים לאלו של רכישת "אופי מבחין". בית המשפט קבע כי המערערת לא עמדה באמות המידה הנדרשות להוכחת מוניטין. בכלל זה,  כאמור, לא הביאה המערערת נתונים מספקים ביחס באופן שיוכיח שימוש נרחב וממושך במוצרה. לא הוכח גם שימוש שבעקבותיו מזהה הציבור את המוצר דווקא עם המערערת.

15 באוגוסט, 2010,

0 תגובות

בקשות לרישום סיסמאות כסימני מסחר

רשם הפטנטים, סגן רשם הפטנטים נח שלו שלומוביץ (בקשות לרישום סימני מסחר 208249 ,209205, 203895) - 15.8.2010

תחום: בקשה לרישום סימן מסחר.

נושאים: מבחן הכשירות, חוסר כשרות אובייקטיבי, חוסר כשרות סובייקטיבי וסיסמא כסימן מסחר.

עובדות:

המבקשות ביקשו לרשום סיסמאות כסימני מסחר.

נפסק:

הבקשה התקבלה חלקית: הרשם קיבל את הסימן המבוקש בבקשה מס' 203895 "גדרון אופים לך טריות" והתנה אותו במתן הודעת הסתלקות מהמילים אופים וטריות בלבד.

נקודות מרכזיות

מבחן הכשירות

הרשם קבע כי עיקרו של מבחן הכשירות ככל שהדברים אמורים ברישומה של סיסמא כסימן מסחר, אינה צורנית. דהיינו לא עצם היות הסיסמא ארוכה יותר או מורכבת ממשפט בעל אופי תחבירי, כי אם מטרת הסיסמא היא זו הקובעת. שעה שהסיסמא מיועדת לסמן את המוצר, דהיינו ליצור במוחו של הצרכן הנתקל בה, שיוך אוטומטי וראשוני לעוסק שאת מוצריו או שירותיו נועדה היא לסמן, הרי שעניין לנו בסיסמא שהיא סימן מסחר לכל דבר ועניין. אולם כאשר מטרת הסיסמא היא אחרת, והמסר אותו היא נושאת אל הצרכן הוא בעל אופי שיווקי, או אחר, הרי שעניין לנו בסיסמא שמטרתה אינה סימון המוצר וככזו אינה כשירה היא לרישום.

חוסר כשרות אובייקטיבי

הרשם קבע כי אין הבדל של ממש בין המקרה בו סיסמא ככזו אינה חוסה תחת הגדרת סימן, או שבהיותה בעלת מסר שיווקי היא חוסה תחת הגדרת הסימן אלא שאין היא ראויה להירשם וכי יש להותירה פתוחה לשימוש הציבור בכללותו.  חוסר כשרות זה לרישום יכול שיהא בין השאר, כתוצאה מכך שהם מתארים סחורה, שירות או איכויות מסוימות, דהיינו בשל כך שאופיים הוא אופי הנושא מסר בעל תוכן לצרכן, בניגוד לתפקידו של סימן מסחר שנועד שלא לשאת תוכן או תיאור אלא לסמן את המוצר ואת שיוכו.

חוסר כשרות סובייקטיבי

כמו כן קבע כי אין הבדל של ממש גם במקרה בו שימוש ארוך טווח על ידי מבקש הפך את הסיסמא למזוהה עם העוסק או המוצר אם לאו. זאת משום שפעמים רבות הופך סימן למשויך כאמור, אולם מערכת דיני סימני המסחר אינה מאפשר לעוסק המשתמש בו, להופכו לנחלתו הבלעדית שעה שאין הוא עונה על דרישות פקודת סימני המסחר התשל"ב- 1972, וביניהם הצורך לתחרות הוגנת, כמו גם דרישות השוק להשאיר ביטויים, מונחים ומשמעויות פתוחים לכלל העוסקים בתחום. משמעות השיוך היא רק כאשר רוכש סימן משמעות שניה, משמעות אשר הופכת אותו בעיני הצרכן לשם המזהה את המוצר או מקורו,ולא המתאר אותם.

סיסמא כסימן מסחר

הרשם קבע, כי סיסמא תהא כשרה לרישום, אם תעמוד בתנאים ככל סימן אחר. תנאים אלה מתמצים במבחן האובייקטיבי, לפיו הסימן נועד לסמן את המוצר, ובמבחן הסובייקטיבי, לפיו הציבור אכן תופס אותו ככזה. מבחנים אלה הם המבחנים הרגילים והמקובלים בדיני סימני המסחר והנוגעים לסימנים מתארים, מרמזים, או כאלה הצריכים להישאר פתוחים לציבור.

בין שאר המבחנים יבחן סימן מסחר שהוא סיסמא, כמו כל סימן אחר ביחס למקומו ולתפקידו, שעה שהוא מהווה סימן משני (דהיינו המופיע לצד סימן הבית), כאשר לאורך הבחינה כולה אין להסיק כי רכיב מסוים מאופיו פוסל אותו אוטומטית מלהירשם.

10 באוגוסט, 2010,

0 תגובות

הפרת סימן מסחר במוצר הצללה

בית המשפט המחוזי מרכז, השופטת ורדה פלאוט (ת"א 10193-07-09) –  10.8.2010

תחום: הפרת סימן מסחר

נושאים: הפרת סימן מסחר, טענת שיהוי, פיצוי בדרך של אמדן, גניבת עין, עשיית עושר ולא במשפט, סעדים בגין הפרת בסימן מסחר, סעד ופיצוי בגין שני הסדרים חקיקתיים שונים וצו למתן חשבונות.

עובדות:

התובעת הינה חברה העוסקת בשיווק וילונות, תריסים ומוצרי הצללה. הנתבעות הן מפיצות, משווקות ומוכרות של מוצרים אלו. עיקר התביעה היא על הפרת סימן המסחר המשמש את התובעת.

נפסק:

התביעה התקבלה:  ניתן צו מניעה קבוע האוסר על הנתבעות ו\או מי מטעמן לשווק את המוצרים שבנדון, ניתן צו למתן חשבונות המורה לנתבעת לגלות את הרווחים שהפיקו כתוצאה מהשימוש המפר. עוד נפסק כי הנתבעות 1-3 והנתבעת 4, ישלמו לתובעת הוצאות פסק הדין החלקי ושכ"ט עו"ד בסך 30,000 ₪.

נקודות מרכזיות

הפרת סימן מסחר

על פי סעיף 57 לפקודת סימני המסחר "בעל סימן מסחר רשום... רשאי להגיש תובענה על הפרה..."

"סימן מסחר רשום" מוגדר בסעיף 1 לפקודת סימני המסחר כ"סימן מסחר הרשום בפנקס סימני המסחר לפי הוראות פקדה זו".

"הפרה" מוגדרת בסעיף 1 לפקודה כ –

"שימוש בידי מי שאינו זכאי לכך –

(1) בסימן מסחר רשום או בסימן הדומה לו, לענין טובים שלגביהם נרשם הסימן או טובין מאותו הגדר;

(2) בסימן מסחר רשום, לשם פרסום טובין מסוג הטובין שלגביהם נרשם הסימן או לשם פרסום טובין מאותו הגדר;"

בית המשפט מזכיר כי הוכחת נזק אינה מיסודות עילת התביעה בגין הפרת סימני מסחר (ע. פרידמן סימני מסחר – דין, פסיקה ומשפט משווה, 1998, 374)

עוד מזכיר בית המשפט כי על פי סעיף 27 לפקודת סימני המסחר: "התאריך שבו הוגשה הבקשה לרישום סימן מסחר יירשם כתאריך רישומו".

על פי הפסיקה, הקביעה האם סימן מפר סימן מסחר רשום תיעשה על פי "המבחן המשולש", המורכב משלושה מבחני עזר - מבחן המראה והצליל, מבחן סוג הסחורה וחוג הלקוחות ויתר נסיבות הענין (ר' רע"א 5454/02 טעם טבע (1988) טיבולי בע"מ נ' אמברוזיה סופהרב בע"מ, פ"ד נז(2) 438).

ההשוואה תיעשה בין שני הסימנים בשלמותם (ע"א 1123/04 Canali S.P.A נ' Canal Jean Co (פורסם ב"נבו").

בית המשפט מזכיר כי שמות תיאוריים אינם כשרים לרישום (סעיף 11(10) לפקודה) וההגנה עליהם מצומצמת ביותר ובמקרים נדירים (ע"א 5792/99 עיתון "משפחה" נ' עיתון "משפחה טובה", פ"ד נה(3) 933).

לעניין טענת שיהוי

הנתבעות טוענות כי התובעת פנתה אליהן כ-9 חודשים לאחר שגילתה על ההפרה ובכך נתנה להן התובעת לעשות שימוש בסימן באין מפריע, בית המשפט מאזכר את פס"ד ורסצ'ה: "ויתור ושיהוי היוצרים מניעות והשתק הם הגנה טובה לגבי מעשי הפרה שנעשו בהסתמך עליהם. אין בהם, בהכרח, כדי לאפשר לנתבע להמשיך ולהפר את הזכות ללא הגבלת זמן, גם לאחר שבעליה הבהיר כי הוא עומד על קיומה. כך הדגיש כב' השופט מ' בן-יאיר בת.א. 3825/85 הנ"ל בעניין בלאס, בעמ' 215, כי יש להוכיח מצג של בעל הזכות (פטנט באותו מקרה) "ממנו נובע שלא תהיה כל התנגדות בעתיד, מצדו, כלפי ההפרה" (הדגשות במקור, פסקה 46 לפסק הדין).

בית המשפט מזכיר כי מעבר לכך, כפי שאף נקבע בפס"ד ורסצ'ה, אין תוקף לטענות הנתבעים בדבר השתק מניעות ושיהוי בכל הנוגע למתן צו מניעה קבוע מכאן ואילך כפי שעותרת התובעת (שם, פסקה 26).

פסיקת פיצוי בדרך של אמדן

התובעת לא הוכיחה את היקף הנזק שנגרם לה. בית המשפט מזכיר כי על פי הפסיקה, במקרים כאלו רשאי בית המשפט לפסוק פיצוי על פי שיקול דעתו, בדרך של אמדן. כפי שנקבע בע"א 3400/03 רוחמה רובינשטיין נ' עין טל (1983) בע"מ, פ"ד נט(6) 470:

"לגבי עילות שבתחום דיני הקניין הרוחני נטל ההוכחה הוא קל בהשוואה לתחום דיני הנזיקין, משום שההנחה היא כי מעשי ההפרה גרמו נזקים לבעלי הזכויות" (ראו קלדרון [21], בעמ' 461). מקדמת דנא נפסק בעניין הפיצוי על הפרת סימן מסחר רשום: "... במשפטים מסוג זה, אף לגבי נזק ממשי, שלרוב לא ניתן למדוד אותו במדוייק, ניתנת יד חופשית למדי לבית המשפט להעריכו או לקבעו על דרך האמדן, בהתחשב עם כל נסיבות המקרה כפי שהוכחו בבית המשפט" (דברי השופט ברנזון בע"א 715/68 פרו-פרו ביסקויט (כפר סבא) בע"מ נ' פרומין ובניו בע"מ [4], בעמ' 50)

בית המשפט קבע כי לאחר שהתובעת תקבל את פירוט הרווחים אותם הפיקו הנתבעות כתוצאה מהשימוש המפר בסימן המסחר הרשום, תודיע התובעת האם ברצונה לקבל את אותם רווחים (בקיזוז הוצאות הנתבעות), או שהיא מבקשת מבית המשפט לפסוק פיצוי על פי אומדן כאמור לאור נסיבות הענין.

לעניין עוולת גניבת העין

סעיף 1 לחוק עוולות מסחריות קובע:

"(א).לא יגרום עוסק לכך שנכס שהוא מוכר או שירות שהוא נותן, ייחשבו בטעות כנכס או כשירות של עוסק אחר או כנכס או כשירות שיש להם קשר לעוסק אחר.

(ב).שימוש של עוסק בשמו בתום לב, לשם מכירת נכס או מתן שירות, לא ייחשב כשלעצמו גניבת עין."

בית המשפט מזכיר כי בעוד שעילת תביעה על פי פקודת סימני המסחר, בגין הפרת סימן מסחר רשום, נועדה להגן מפני הטעיית הציבור ביחס למקור המוצר נשוא סימן המסחר, הרי שעילת תביעה בגין גניבת עין נועדה להגן על המוניטין של בעל סימן המסחר.

בית המשפט קובע כי על מנת לבסס עילת תביעה על פי עוולת גניבת עין, על התובעת להוכיח כי קיים לסימן המסחר הרשום מוניטין, כי הזכות במוניטין שייכת לה וכי שימוש הנתבעות בסימן המסחר יצר סיכון ממש שהציבור יוטעה לחשוב שהמוצרים תחת סימן המסחר הם של התובעת.

עשיית עושר ולא במשפט

על פי סעיף 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט-1979:

"מי שקיבל שלא על פי זכות שבדין נכס, שירות או טובת הנאה אחרת (להלן - הזוכה) שבאו לו מאדם אחר (להלן - המזכה), חייב להשיב למזכה את הזכיה, ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה - לשלם לו את שוויה"

בית המשפט קובע כי על התובע מכח חוק זה להוכיח קיומם של שלושה יסודות: א. קבלת נכס, שירות או טובת הנאה (התעשרות); ב. קבלה מהמזכה; ג. קבלה שלא על פי זכות שבדין.

בית המשפט מזכיר שבפסיקה נקבע, כי לשם ביסוס היסוד השלישי (קבלה שלא על פי זכות שבדין) נדרש "ייסוד נוסף" והוא התנהגות מצד הזוכה אשר אינה עולה בקנה אחד עם דרישות המסחר ההוגן, התנהגות אשר נגועה בחוסר תום לב. כל מקרה ייבחן על פי נסיבותיו (רע"א 5768/94 א.ש.י.ר יבוא ייצוא והפצה נ' פורום אביזרים ומוצרי צריכה בע"מ, פ"ד נב(4) 289, רע"א 502/04 buffalo Boots GMGH ואח' נ' גלי ואח', פ"ד נח (5) 487).

לעניין סעדים בגין הפרת בסימן מסחר

על פי סעיף 59(א) לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972:

"במשפט על הפרה יהיה התובע זכאי לסעד בדרך של צו מניעה ולדמי נזק בנוסף על כל סעד אחר שבית המשפט הדן בדבר מוסמך לתיתו, וכן יהא זכאי לסעדים המנויים בסעיף 59א"

על יסוד האמור לעיל, קבע בית המשפט כי זכאית התובעת כי יינתן צו מניעה קבוע האוסר על הנתבעות ו/ואו מי מטעמן לשווק מוצרי וילונות ותריסי הצללה תחת סימן המסחר הרשום או "פיין סטריפ".

סעד ופיצוי בגין שני הסדרים חקיקתיים שונים

בית  המשפט מזכיר כי על פי הפסיקה, כאשר זכאי תובע לסעד ופיצוי בגין שני הסדרים חקיקתיים שונים, יקנה התובע את שתי הזכויות גם יחד אך יזכה בפיצוי פעם אחת בלבד, בגין אחת מהזכויות (פרשת א.ש.י.ר).

דהיינו, הפיצוי מכח חוק עשיית עושר ולא במשפט יהא חופף לפיצוי בגין פקודת סימני המסחר, ואין לחייב את הנתבעות בתשלומם במצטבר.

צו למתן חשבונות

בית המשפט קובע כי כאשר מוגשת תביעה למתן חשבונות, יש לברר תחילה האם זכאית התובעת למתן חשבונות. בשלב השני לאחר שניתן צו למתן חשבונות ואלו הוגשו, יתברר הסעד הכספי המבוקש. התובעת זכאית לבחור האם לקבל פיצוי כספי על הנזק שנגרם לה כתוצאה מההפרה, או האם לקבל את הרווחים שהפיקו הנתבעות ממעשה ההפרה. היא אינה זכאית לקבל את השניים במצטבר (ר' פרשת ורסצ'ה לעיל, פסקה 27).

8 בפברואר, 2010,

0 תגובות

הפרת סימן מסחר של תנובה - מעודנת

בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט יהודה זפט (תא (ת"א) 34857-11-09) – 8.2.2010

תחום: הפרת סימן מסחר

נושאים: דמיון מטעה בין הסימנים, גניבת עין: הטעייה, סימן תיאורי

העובדות:

בבעלות תנובה סימן מסחר מספר 190551 - איור של בית עם גג אדום ועץ (להלן: "סימן הבית"). לטענת תנובה, ערבה משווקת את מוצריה תוך שימוש באריזה הכוללת איור של בית ומשתמשת במילה "מעודנת" מתוך כוונה להיבנות מהמוניטין של הגבינות מסדרת "הגבינות עם הבית" של תנובה ובכך היא פוגעת  בזכויות קנייניות של תנובה.

בתביעה תובעת תנובה לאסור על ערבה לשווק את מוצרי ערבה ו/או דומים להם, לאסוף את מוצרי ערבה ו/או אריזותיהם ו/או שלטים ופרסום של המוצרים האמורים, להסיר מהאינטרנט כל צילום או פרסום של מוצרי ערבה, למנות כונס נכסים להשמדת המוצרים שיאספו, להשיב לתנובה את מלוא טובת ההנאה שהפיקה ערבה ממוצרי ערבה, להורות לערבה למסור דין וחשבון אודות שיווק מוצרי ערבה ולחייב את ערבה לשלם לתנובה פיצוי כספי בסך 1,000,000 ₪.

נפסק:

התביעה נדחית. אין דמיון מטעה בין הסימנים.

התובעת תשלם לנתבעת את הוצאות המשפט, ושכ"ט עו"ד בסך  שלושים אלף ₪ בצירוף מע"מ כדין.

נקודות מרכזיות:

דמיון מטעה בין הסימנים

מבחן הדמיון המטעה נעשה על פי מבחן המראה, הצליל, נסיבות העניין והשכל הישר. לנוכח ההשוואה בין המוצרים, נפסק כי בראיות כדי לבסס את טענתה לקיומו של דמיון מטעה.

נפסק כי תנובה מתחה את גבולות "הדמיון" לא כל שכן ה"דמיון המטעה" מעבר למידה הראויה.

המבנה המופיע על אריזת מוצרי ערבה אינו דומה כלל לסימן הבית המופיע על אריזות מוצרי תנובה.

גניבת עין: הטעייה

כדי לזכות בתביעתה בעילה של גניבת עין על תנובה להוכיח שמוצריה רכשו מוניטין וקיים חשש שציבור הלקוחות יטעה לחשוב שמוצרי ערבה הם מוצריה או קשורים אליה.

נפסק כי בית המשפט לא שוכנע בקיומו של דמיון מטעה בין אריזות מוצרי ערבה לבין אריזות מוצרי תנובה, ואין חשש שציבור הלקוחות יטעה לחשוב שמוצרי ערבה הם של תנובה או קשורים אליה. לכך יש להוסיף, שהשם "ערבה" מופיע באופן בולט על אריזות מוצרי ערבה עליהן אף מצוין שהמוצר מיוצר על ידי מחלבת ערבה מזון בע"מ.

לפיכך, נפסק כי יש לדחות את תביעת תנובה הנסמכת על עילה של גניבת עין, אף שאין מחלוקת אודות המוניטין של מוצרי תנובה.

סימן תיאורי

בבעלות תנובה סימן מסחר מס' 122035 "מעודנת". נפסק כי המדובר בסימן תיאורי.

בע"א 5792/99 תקשורת וחינוך דתי-יהודי משפחה (1997) בע"מ – עיתון "משפחה" ואח' נ' אס.בי.סי, שיווק וקידום מכירות בע"מ – עיתון "משפחה טובה" ואח', פ"ד נה (3) 933, בעמ' 944 (להלן: "ע"א 5792/99") נקבע (כבוד השופט מ' חשין): "קטגוריה שנייה כוללת שמות תיאוריים, דהיינו, שם המתאר תכונות או רכיבים של נכסים או של שירותים. ראו, למשל: Stix Products, Inc. v. United Merchants & Manufacturers Inc.,295 F. Supp. 479, 488 (S.D.N.Y. 1968). בדין סימני המסחר, כך אף בדין גניבת עין, לא יזכה שם מתאר לרישום ואף לא יזכה להגנה, שהרי אין זה ראוי כי יינתן לבעל עסק להשתלט על מלה השגורה בשפה. חריג לכלל יהיה במקום שבעל העסק רכש במהלך עסקו אופי מבחין לשם הטובין, אופי המייחד אותו שם מיתר הטובין בני-מינו. במקרה זה יכול בעל השם שיזכה בהגנה, ושימוש באותו שם בידי מתחרה יהא בבחינת הטעיה."

עוד נקבע (שם בעמ' 946): "חשוב להעיר בהקשר זה, כי גם במקרה בו מוכח לבית-משפט כי מלה שכיחה זכתה למשמעות משנית המקנה זכות לעוסק פלוני, גם-אז תוגבל ההגנה לשימוש באותה מלה בלבד אך לא לצירופים שונים הכוללים אותה או להטיותיה."

 ערבה מציינת על חלק מאריזות המוצרים שלה את המילים "מעודנת עיזים". בכך עושה ערבה שימוש בסימן מעודנת שבבעלות תנובה. ברם, על פי ההלכה שנקבעה בע"א 5792/99 היפה גם ביחס לסימני מסחר, אין ההגנה מכוח סימן המסחר" מעודנת" חלה על הסימן "מעודנת עיזים".

המילה "מעודנת" מתארת תכונה של גבינה. לפיכך, במקרים בהם משווקת גבינה מעודנת המילה "מעודנת" מהווה הגדר אמיתי של מהות הגבינה המשווקת ובהתאם להוראות סעיף 47 לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש] תשל"ב – 1972, ניתן להשתמש במילה "מעודנת" מבלי  שיהיה ברישום הסימן "מעודנת" כדי למנוע שימוש כאמור.

 לפיכך, נפסק כי בשימוש שעושה ערבה בסימן "מעודנת עיזים", אין משום הפרת הסימן מעודנת שבבעלות תנובה.

דף הבא
דף קודם

תנאי שימוש - אתר DWO

סגור