בצל הסערה הגדולה אשר חולל התיק של אפל כנגד סמסונג באחרונה, סערה נוספת מתקרבת לאיטה אל עבר בתי המשפט הפדרליים בארה"ב. מחולל הסערה, ממציא בשם מארק סטאדניק עותר כנגד ממשלת ארה"ב בעניין תיקון לחוק הפטנטים האמריקאי הנודע בכינויו "America Invents Act", אשר עליו חתם הנשיא אובמה בחודשים האחרונים.
בעולם הפטנטים קיימות שתי דוקטרינות השולטות כיום, בעלות תפיסות שונות מן היסוד בכל הקשור למועד לפיו ייקבע כי המצאה מסוימת תתקבל לרישום כפטנט: "הממציא הראשון" או "First to Invent" לעומת "המגיש הראשון" או "First to File".
כאשר משרד פטנטים מדינתי נדרש לשאלה למי יש להעניק פטנט במקרה שבו שני ממצאים מתדפקים על דלתותיו במקביל בבקשה לרשום את אותה המצאה, השאלה הנשאלת ברוב העולם היא: "מי הגיש קודם?" את הבקשה.
עד לתחילת שנות ה-90, נותנו רק שלוש מדינות שבהן היה נהוג הכלל של "הממציא הראשון", לפיו השאלה שנשאלת היא דווקא "מי המציא את ההמצאה ראשון?" והן הפיליפינים, קנדה וארה"ב. עד לאחרונה, האחרונה נותרה בודדה שפעלה לפי דוקטרינה זו, עד לתיקון חוק הפטנטים האמריקאי.
על פניו נראה כי דוקטרינת "הראשון להמציא" היא הדוקטרינה ההגיונית יותר. אם אנו רוצים להגן על מי שהגה את הרעיון, מדוע יש משמעות או רלוונציה לשאלה מי הגיש ראשון את בקשת הפטנט לרשות הפטנטים?
ובכן, ישנן מספר סיבות לכך. המרכזית שבהן היא, כי בדרך כלל כמעט בלתי אפשרי להוכיח את המועד בו צץ הרעיון על ידי מי מהממציאים בהעדר ראיות חותכות וברורות. אם פלוני שלח לחברו דואר אלקטרוני לפני שנתיים בקשר לרעיון שהיה לפלוני, אך לקח לפלוני שנתיים להגיש בקשה לפטנט בנוגע לרעיון ובמהלך תקופה זו אלמוני חשב על אותו רעיון, עמל על עריכת פטנט והגיש את בקשה לפטנט, האם באמת מגיע לפלוני המונופול בשימוש בהמצאה?
בעיה אחרת היא שקיים רצון ליצור הרמוניזציה בהגנה על רעיונות. השיטה של רישום פטנטים בכללותה מבקשת ליצור אחידות וידיעה חותכת של הפעולות הנצרכות על מנת לרשום פטנט ולא ליצור מציאות עמומה של חוסר וודאות לגבי מועד ההמצאה. אי הידיעה בעת רישום הפטנט האם נרשם או לא בגלל היכולת של כל אדם אחר לטעון להמצאה קודמת יוצרת אי וודאות משפטית בעייתית מאוד. לבסוף, מכלול הסיבות גם יחד יוצרות עלויות רבות לכל הנוגעים בדבר כמו גם סירבול למערכת המשפטית.
מסיבות אלה ומסיבות רבות נוספות רוב מדינות העולם, והחל ממרץ 2013 גם ארה"ב, עברו לשיטת "הראשון להגיש". שינוי זה עבר בצורה יחסית שלווה דרך הנשיא לאישור בית הנבחרים והסנאט האמריקאי.
אולם ישנם גם מתנגדים לשינוי זה. לטענתם המקטרגים, יישום השיטה החדשה עלולה להוביל לקריסת הממציאים ה"קטנים" אל מול חברות הענק אשר מסוגלות להשקיע כמויות אדירות של משאבים על מנת לנסח בקשות פטנט בין לילה. הממציא "הקטן", לטענתם, נעדר משאבים אשר יאפשרו לו רישום מזורז של הפטנט. לכן, טוענים המתנגדים, בשיטה זו ישנה עדיפות לחברות הגדולות.
יש לציין עם זאת, כי טענה זו הוכחה ברובה כלא נכונה. המצאות חדשות נשמרות לרוב בסודיות עד לרגע הגשת הפטנט ולכן הממציא "הקטן" עדיין יוכל להגות רעיונות ולהגישם למשרד הרשם, אף אם יקח לו חודשיים לכתוב את בקשת הפטנט, לפני שחברה גדולה תהגה את אותו רעיון. לראיה, כל המדינות האחרות בעולם המשתמשים בשיטה זו ו"הראש היהודי ממציא לנו פטנטים" (חיים חפר, ז"ל).
עם זאת, השאלה המשפטית המעניינת יותר היא האם חוק זה יוצר בעיה חוקתית. החוקה האמריקאית מגנה על ממציאים והיא משתמשת במפורש במילה "inventor". הדילמה אשר מונחת בפתחיהם של מומחי חוקה אמריקאיים, ויתכן אף בפני ביהמ"ש העליון, היא האם ניתן לפרש את החוקה בצורה כזו שתאפשר את שיטת "הראשון להגיש" (פרשנות המרחיבה את המונח inventor למשמעות של האדם שהגיש ראשון את בקשת הפטנט) או שמא החוקה מגבילה את ארה"ב להבנה ליטראלית של שורותיה בקביעה כי האדם שהגה לראשונה את הרעיון הוא שיזכה בפטנט (פרשנות המצמצמת את המונח inventor למשמעות של זה שהגה ראשון את הרעיון).
אין אחידות דעות בקרב מומחי החוקה האמריקאית באשר לשאלה זו ואם אכן ביהמ"ש העליון יידרש לשאלה זו יתכן שתיק זה יהווה אבן דרך חשובה לא רק בדיני הפטנטים במשפט האמריקאי אלא אף בפרשנות החוקתית והפדראלית של החוקים הללו.
למידע נוסף או לשאלות ביחס למאמר צרו אתנו קשר:
דרורי-וירז'נסקי-אורלנד, עורכי דין ועורכי פטנטים:
טל:03-6005572
פקס:03-6005531
דוא"ל:office@dwo.co.il
למידע נוסף על רישום פטנטים במשרדנו ראו>> מידע נוסף בעמוד זה על רישום פטנטים.
למידע נוסף על תביעות פטנטים במשרדנו ראו>> מידע נוסף בעמוד זה ייצוג בתביעות פטנטים.