לשון ומשפט

ראיון עם כבוד השופט (בדימוס) ד"ר מישאל חשין ז"ל

11 בנובמבר, 2015,

יותם וירז'נסקי

הראיון נכתב ופורסם לראשונה בשנת 2006 בעיתון הסטודנטים של המרכז הבינתחומי הרצליה. 
 
לא בכל יום נופל בחלקו של משפטן לפגוש באחת מן הדמויות המשמעותיות ביותר שהשפיעו על המשפט ישראלי. השופט (בדימוס) ד"ר מישאל חשין, הוא אחת מאותן דמויות או אבני יסוד שהציבו ועיצבו את יסודות המשפט כשם שאנו מכירים אותו כיום.
 
החל משנת הלימודים הראשונה שלי, תמיד שמעתי אודות אותו שופט המהלך אימים על מי שאינו מתבטא בזהירות ובדייקנות במהלך הדיון.
 
שמעתי אודות אהבתו לשפה העברית וכן קראתי עשרות עמודים של פסקי דין שכתב כך שאהבה זו השתקפה מבעד לדפי הנייר ויצרה אצלי- כמו גם אצל רוב הסטודנטים- תמונה של ממש לנגד עינינו וחיבה רבה לאותו שופט חם מזג.
 
בדרך כלל אני חש ביטחון רב לגבי הדרך בה אני מתבטא, בבחירת המילים שלי ובידיעתי את הדקדוק העברי, אך ביטחון זה התערער בדקה הראשונה לשיחה המקדימה הטלפונית שנערכה עם השופט חשין.
 
לאחר מספר מילות היכרות ותיאום עקרוני כי ניפגש בביתו שבירושלים, סיכמתי את השיחה באומרי כי "במידה ומשהו ישתבש" נודיע האחד לשני. או אז רעם קולו של השופט חשין מן הצד השני והעיר לי כי- "זו לא שאלה של מידתיות!" או שתהיה בעיה ואז נודיע האחד לשני או שלא תהיה בעיה ואז לא נודיע. רק לאחר מספר ימים חלחלה הערתו לתודעתי והבנתי את משמעותה: בעיה היא משהו בינארי, עניין של כן או לא ולא של מידה מסוימת. אכן, חוויתי על בשרי את "חוויית החשין" הראשונה שלי, וזאת עוד בטרם פגשתיו...
 
כשהגעתי לביתו של השופט חשין בירושלים, הוא קיבל אותי בסבר פנים יפות ואירוח כדת וכדין.
 
ראשית לחץ את ידי בחום, הציע דבר מה קר לשתות, והתיישבנו בפטיו הרחב של ביתו המשקיף לנוף ירושלמי מדהים ביופיו.
 

לשון ומשפט

מהו לדעתך היחס בין לשון ומשפט?
 
"היחס בין לשון ומשפט זה כמו היחס בין משורר ולשון. משורר הוא איש הלשון. גם משפטן הוא איש הלשון. הוא לא נגר ואיננו סנדלר ואיננו כייר ואיננו צייר. מוות וחיים ביד הלשון".
 
לדעתו של השופט חשין, משפטן צריך לשלוט בשפה ביד רמה ולהפגין בה בקיאות שכן השפה היא כלי עבודתו העיקרי: "אתה יכול לבוא ולומר אני רוצה לכתוב בלשון רזה. לשון של חוק, לשון של עיתון- הלשון הפשוטה ביותר או שתרצה לכתוב בלשון גבוהה ויפה, וכל אחד לפי טעמו ולפי יכולתו.
 
בדרך כלל אלה שדוגלים בלשון רזה אינם יודעים לשון אחרת. השאלה של יפיופות הלשון היא כבר שאלה יותר אישית של שופט זה או אחר". לדעתו של השופט חשין, שרידותה של הלשון העברית במשך אלפי שנים ללא שינויים אדירים בה, היא שמחזקת את חשיבותה: "אני חושב שהלשון היא מאוד חשובה משום שהיא בעצם קו ההמשך שיש לנו מישעיהו וירמיהו בספר שופטים עד ימינו אלה. לו ישעיהו היה קם כעת מן המתים אתה היית יכול לדבר איתו. אז הוא אמנם לא היה יודע מה זה 'סוף הדרך', מה זה 'חבל על הזמן', אבל הוא היה תופס את זה מהר. יחד עם זאת, השפה היא מסך הברזל בינינו לבין העולם הגדול. השפה שלנו מהווה מחסום כלפי העולם, אם לא לומדים שפה שנייה החל משנה ראשונה או שנייה בבית הספר".
 
לדעתו של השופט חשין, אנו נמצאים במין מלכוד לשוני, שכן מצד אחד אם לא נלמד שפה זרה מגיל צעיר נחסום את דרכנו בכפר הגלובלי, ומצד שני- "זה עלול לפגוע בעברית" לדבריו, שכן ילדים קטנים הלומדים שפה זרה מגיל צעיר יחד עם השפה העברית עלולים ליצור בליל לשוני הפוגע בשפה. "לעיתים אתה כותב פסק דין ואתה נסחף אחר השפה. אתה צריך לעצור את עצמך ולומר: תשמע, אתה לא כותב שירה כאן".
 
לדעתו של חשין השפה היא כמו מוזיקה ומי שיודע להשתמש בשפה כמו שצריך, והשופט חשין נקב בשמותיהם של אבא אבן ויוסי שריד, "זה פשוט תאווה לאוזניים" כדבריו.
 

על החי

"בעל-חיים ליד האדם הוא כילד, תמים וחסר- הגנה. התעללות בילד תזעזע אותנו וכן היא התעללות בחיה. החיה - כמוה כילד – הינה תמימה. אין היא מכירה ברוע ואין היא יודעת כיצד להתמודד עמו. החיה מתקשה להגן על עצמה מפני האדם,והמלחמה בין האדם לבין החיה היא מלחמה בין מי שאינם שווים".
 
כך פסק השופט חשין בפרשת חוות התנינים בחמת גדר. לאהבתו של חשין לחיות, קיבלתי חיזוק לכך מ- 'קרן' ומ- 'טיטו', שני כלביו שהתרוצצו בין רגלינו והרעימו בנביחותיהם כל משך הראיון: "אני אוהב חיות כיוון שהם חלשות מאיתנו וצריך להגן על האדם והחיה החלשים". חשין שלא ישב בדין בעניין פיטום האווזים, חושב שהיה מגיע לאותה מסקנה, למרות הפגיעה בעיסוקם של החקלאים המפטמים. הוא עצמו, דרך אגב, הפסיק לאכול כבד אווז ברגע שהבין את התהליך המייסר שעברו אווזי הפיטום.
 
חשין מכיר בכך שישנן חיות טורפות ולהן יש דימוי רע כביכול. אך הן תוקפות וטורפות מתוך צורך לשרוד. "בבני האדם לעומת זאת, יש רוע" הוא קובע. "אפילו בפיטבול (כלב הנחשב תוקפני והמופיע ברשימת הכלבים המסוכנים- י.ו.א.) אין רוע. כך הוא נולד, זה האופי שלו".
 

על שיטת המשטר בישראל

כבר הרבה שנים אני טוען כי אל לה לשיטת המשטר להיות מקובעת, כי אם דינאמית ומותאמת לתנאי הזמן והמקום. מה דעתך?
 
"בצורת משטר, אם זה נשיאותי או פרלמנטארי, או שינוי אחוז החסימה, יש להבדיל בין עיקר לתפל, בין ההסדר הראשוני לבין שאר ההסדרים. דבר ראשון, צריך להיות דמוקרטיה. ישנה סחרחרת שיש שלושה גופים עליה- רשות מחוקקת, רשות מבצעת ורשות שופטת והיא צריכה להסתובב כל הזמן בצורה מאוזנת".
 
דמוקרטיה לדעתו של חשין מתבטאת בשמירה על עקרון שלטון הרוב, בהגנה על זכויות הפרט ובחלוקה נאותה של הכוחות בין הרשויות.
 
"כל תקופה ומערכת מסוימת של כוחות יש לה צורת משטר שיכולה להתאים לה או לא להתאים לה. אני למשל פוחד נורא מריכוז כוח בידי אדם אחד". משום כך, משום שאין לישראל מסורת של צורת משטר שונה ומשום שלדעתו ישראל נכשלה פעמיים בשינוי השיטה, "כנראה שהדבר אינו מתאים לנו". עם זאת, גורס חשין כי גם המצב כיום אינו מוצא חן בעיניו.
 
בעיה אחת שטמונה בשיטה לדעתו היא העובדה שחברי כנסת מורדים מדי פעם בפעם במפלגתם ומביעים עמדה שונה ומנגד במפלגות אחרות יש משמעת קואליציונית מוחלטת שאינה משקפת את דעות החברים: "לא זה טוב ולא זה טוב. אני חושב שצריכה להיות שיטה מעורבת, אזורית. שיהיה מישהו שיהיה אחראי בפני. שאני אומר לו: 'פעם הבאה אני לא אבחר בך אם תתחכם'.
 
שיטת הממשל צריכה להתאים לעם בתקופה מסוימת. מאז קום המדינה, לצערי, אנחנו חיכינו לאדם חזק שינהיג אותנו. ברגע שאדם חזק תופס את השלטון, הוא כבר לא רוצה לעזוב אותו.
 
אתה גורס שחייבת להיות דמוקרטיה. האם לדעתך אנחנו יכולים להיות גם יהודים וגם דמוקרטים בהנחה שהמאזן הדמוגראפי עלול להשתנות ולהביא לכך שמרוב דמוקרטיה, זו לא תהיה מדינה יהודית?
 
"אומרים שג'וחא, לא הולך לישון עם צרות ישנות. כל יום הוא מביא צרות חדשות. לכן, עזוב אותי ממאזן דמוגראפי עוד חמישים או מאה שנה. בוא נדאג למה שקורה היום. הדמוקרטיה זה תנאי בלעדיו אין. יכולים להגיע לכל מיני הסכמים, היום או בעוד חמישים שנה, לגבי שריון אחוז מסוים למיעוטים כך ולא יותר, או לגבי מתן משרות מסוימות כמו בלבנון. המדינה חייבת להיות יהודית. אין לנו מדינה אחרת בעולם".
 
השופט חשין, כך מסתבר, הוא אדם שהמסורת היהודית זורמת בעורקיו. ואינני מתכוון רק לאופן שבו הוא שוזר את המקורות בפסקי דינו. הוא אינו אוכל מזון לא כשר ושמירת החגים כגון אי-מאכל מצות בפסח וביקור בסוכה בסוכות, חשובה לו ביותר. דבר זה הפתיע אותי ביותר שכן ציפיתי לפגוש אדם שהמורשת היהודית חשובה אך לא המסורת המשקפת ערכים דתיים.
 
 

על המקצוע

קיבלת החלטה ללכת ללמוד משפטים?
 
"ממש לא, להיפך. אני סיימתי מגמה מתמטית פיזיקאלית בבית ספר תיכון ונרשמתי לטכניון. רציתי ללמוד הנדסת בניין. לא נכחתי באף שיעור ונכשלתי במקצוע מסוים". במקביל, נרשם חשין ללימודי משפטים- גם מפני שאביו היה שופט בית המשפט העליון, אך לדבריו מדובר במקריות: "לולא אותן נסיבות בלתי רלוונטיות לחלוטין הייתי היום מהנדס בניין. אני לא שייך לאותם אנשים שמגיל חמש חושבים שנעשה עוול בעולם, והם רוצים לאכוף צדק".

מילות מפתח:

יש לכם שאלה לגבי המאמר?

השאירו תגובה

אני מאשר את

תנאי השימוש

תנאי שימוש - אתר DWO

סגור