משרד בוטיק העוסק בתחומי קניין רוחני, פטנטים, זכויות יוצרים, סימני מסחר, מדגמים ואינטרנט

זכות התביעה של בעל רישיון ייחודי בזכות יוצרים

תא (שלום חד') 18812-01-13 צ'רלטון בע"מ נ' סחר אבו סאח (פורסם בנבו, 2013)

7 בינואר, 2014,

יונתן דרורי

זכות התביעה של בעל רישיון ייחודי בזכות יוצרים
תביעה שהוגשה על ידי חברת צ'רלטון בע"מ כנגד סחר אבו סאח. התביעה נדונה בבית משפט השלום בחדרה, בפני השופטת הדסה אסיף. ביום 22.12.2013 ניתן פסק הדין בתיק.
 
העובדות: הנתבעת הגישה בקשה לדחיית התביעה ולחילופין למחיקתה על הסף וזאת בטענה שהתובעת לא צרפה את ההסכם הנותן לה רישיון ייחודי והמאפשר לה לתבוע בגין הפרת זכויות יוצרים ביצירות. 
 
התובעת, מפיקה ערוצי ספורט המשודרים בחברות הכבלים "הוט" ו- "יס". לטענת התובעת, היא בעלת הזכויות הבלעדיות להענקת רישיון להקרנה ו/או לשידור ו/או להעמדה לרשות הציבור של ערוציה ובפרט שידורי משחקי הכדורגל, הידועים כמשחקי "יורו 2012", והכל על פי הסכמי רישיון מ- UEFA – איגוד התאחדויות הכדורגל האירופאית שהיא בעלת הזכויות.
 
לטענת התובעת, הנתבע הוא בעלים ומנהל של עסק בשם "טאבון אלעין" בשפרעם, שידר בתחמי העסק את משחקי יורו 2012, באופן שמהווה הפרה של זכויותיה  הבלעדיות ומבלי לבקש ממנה היתר לעשות כן. 
 
תוצאות ההליך: בית המשפט קיבל את הבקשה והורה על מחיקת התביעה וזאת מאחר והתובעת לא צרפה רישיון ייחודי ולא צרפה כתובעים נוספים את בעלי הזכויות בשידורים.
נפסק כי התובעת תישא בהוצאות הנתבע בגין תביעה זו, וההליכים שנוהלו בה עד כה, בסכום של 8500 ₪.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

אי צרוף הסכם רישיון ייחודי

רישיון ייחודי לשימוש בזכויות יוצרים ניתן להעניק רק בהסכם בכתב (סעיף 37(ג) לחוק זכות יוצרים 2007).
 
נפסק כי התובעת בחרה לצרף רק את עמודים 1, 10, 11, 13, 14, 15 ו- 76 להסכם. יתר חלקי ההסכם לא צורפו. עיון בחלקים שצרפה התובעת מלמד כי רב בהם הנסתר על הגלוי. 
 
נפסק כי בהעדר נתונים בעמודים שצורפו באשר לזמני תחולת ההסכם, הטריטוריה או השפות המורשות שנכללות בהסכם ואשר רק הזכויות לגביהם הוענקו, אין התובעת יכולה לבסס את טענתה, לפיה ההסכם העניק לה , במועד הרלוונטי לתביעה, זכויות במדינת ישראל ובשפות עברית ו/או ערבית. והיא אינה יכולה לבסס את טענתה לפיה היא בעלת "רשיון ייחודי", כנדרש. 
 
על כן נפסק כי משאין הסכם, שמתוך חלקיו כפי שצורפו ניתן ללמוד על רשיון ייחודי כזה, יוצא כי כתב התביעה ונספחיו, כפי שהוגשו, אינם מראים עילת תביעה (תקנה 100(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984).  
 

יש לצרף לתביעה גם את נותנת הרישיון

נפסק כי אף אם תתקבל טענת התובעת, לפיה היא בעלת רישיון בלעדי בישראל כמשמעות מונח זה בסעיף 37 (ד) לחוק, והיא רשאית לכן להגיש את התביעה, עדיין, הייתה עליה חובה לצרף לתביעתה גם את נותנת הרישיון. זאת, לאור הוראות סעיף 54 לחוק. 
 
סעיף 54 לחוק קובע:
            "(א)  תובענה בשל הפרת זכות יוצרים רשאי להגיש בעל זכות היוצרים, ואם ניתן לגביה רשיון ייחודי כהגדרתו בסעיף 37(ד)- גם בעל  הרשיון.
             (ב)  תובע המגיש תובענה כאמור בסעיף קטן (א), יצרף כבעל דין כל אדם שזכאי לתבוע לפי הוראות הסעיף הקטן האמור, ואולם רשאי בית המשפט, לבקשת התובע, לפטור מצירוף בעל דין כאמור":.
 
בית המשפט דחה את טענת התובעת לפיה מאחר שיש לה רישיון ייחודי, אין צורך לצרף את בעלת הזכויות. לטענת התובעת, בעלת הזכויות ויתרה על הזכות לממש את זכויותיה במסגרת הסכם הרישיון ולפיכך הנתבעת אינה חשופה עוד לתביעה מבעלת הזכויות. מכאן, לטענת התובעת, צרופה של בעלת הזכויות כתובעת הינו חסר משמעות ולא יסייע בפתרון ההליך. 
 
נפסק כי טיעון זה נוגד את האמור בחוק.
 
היה על התובעת, מלכתחילה, לצרף את בעלת הזכויות כתובעת נוספת (או לכל הפחות כבעל דין), או לבקש מבית המשפט לפטור אותה מצרוף כאמור.  
 
משלא צורפה בעלת הזכויות כתובעת נוספת, אף שבית המשפט לא פטר את התובעת מצרוף כזה על פי הסמכות שניתנה לו בסעיף 54 (ב) לחוק, ממילא מדובר בכתב תביעה פגום ובית המשפט מוסמך להורות על מחיקתו (תקנה 91 לתקנות סדר הדין האזרחי).

יש לכם שאלה לגבי המאמר?

השאירו תגובה

אני מאשר את

תנאי השימוש

תנאי שימוש - אתר DWO

סגור