משרד בוטיק העוסק בתחומי קניין רוחני, פטנטים, זכויות יוצרים, סימני מסחר, מדגמים ואינטרנט

הפרת זכות יוצרים בתוכנה בשל חריגה מהרישיון שניתן

פי.פי.וי בילינג בע"מ נ' ירון רותם (תאמ (ראשל"צ) 47510-03-11)

20 בינואר, 2013,

יונתן דרורי

הפרת זכות יוצרים בתוכנה בשל חריגה מהרישיון שניתן
תביעה שהוגשה על ידי חברת פי.פי.וי בילינג בע"מ כנגד ירון רותם, התביעה הוגשה בבית המשפט השלום בראשון לציון ונדונה בפני השופטת  מיכל עמית – אניסמן. ביום 31.12.2012 ניתן פסק הדין בתיק.
 
העובדות: התובעת הינה הבעלים של אתר אינטרנט  http://www.radiox.co.il, המספק תוכנת רדיו לאתרי אינטרנט שונים. התובעת מעניקה רישיונות שימוש בתוכנה בחינם, לכל הפונה אליה, בכפוף לקבלת קוד אישי לשימוש עצמי. הנתבע הוא הבעלים והמפעיל של אתר האינטרנט www.zetov.info. 
המחלוקת בין הצדדים נסבה סביב השאלה האם התובעת נתנה לנתבע הרשות לעשות שימוש בתוכנה באתרו, וככל שהתשובה לשאלה זו שלילית, האם השימוש שעשה הנתבע בתוכנה, מבלי שהוענקה לו רשות, מהווה הפרת זכויות יוצרים המזכה את התובעת בפיצוי ללא הוכחת נזק.
התובעת העמידה תביעתה על הסך של 60,000 ₪ ללא הוכחת נזק.
 
תוצאות ההליך: התביעה התקבלה. הנתבע עשה שימוש בתוכנה ולא קיים את תנאי הרישיון לשימוש בתוכנה. 
נפסק פיצוי בגין הפרת זכות היוצרים בסך של 20,000 ₪. 
 
הערת DWO: בפסק הדין, בניגוד למקובל, לא נפסקו הוצאות ושכ"ט עורכי דין וזאת למרות שהתביעה התקבלה וללא כל הנמקה. אנו סבורים כי אי פסיקת הוצאות בהליכי קניין רוחני יוצר אפקט מצנן כנגד תובעים ומדרבן מפרים להפר זכויות יוצרים.  הלכה היא כי לבעל הדין שזכה בהליך זכות לכך שיפסקו הוצאותיו בשיעורן הממשי (ראה: בג"צ 891/05 תנובה נ' משרד התעשייה והמסחר, תק-על 2005(2) מיום 30.6.05) ובלבד שהינן סבירות, פרופורציונאליות ומידתיות בנסיבות העניין. 
 
נקודות מרכזיות שנדונו בפסק הדין:

העתקת תוכנת מחשב

סעיף 47 לחוק קובע כי "העושה ביצירה פעולה מהפעולות המפורטות בסעיף 11... בלא רשותו של בעל זכות היוצרים, מפר את זכות היוצרים". בין יתר הפעולות המפורטות בסעיף 11 נכללת גם פעולת העתקה - לגבי כל סוגי היצירות. 
 
העתקה של תוכנת מחשב יכולה להתבצע בשני אופנים: העתקה ישירה (literal copying) והעתקה עקיפה (non-literal copying). העתקה ישירה היא העתקה של תוכנת המקור (program code) עצמה. העתקה ישירה מתרחשת כאשר אדם מעתיק תוכנה קיימת מדיסק לדיסק או באמצעות הוצאת פרטי התוכנה בפלט כלשהו לרבות בהכנה מפתח או אמצעי אחר להעתקתה למחשב אחר במועד מאוחר יותר. בין אם הוכנסו שינויים בעותק בין אם לאו המעתיק עותק מפר. 
 
כדי לזהות תוכנה מפרה על בית המשפט לבחון שלוש שאלות בסיסיות: האחת, האם תוכנת התובע מוגנת בזכויות יוצרים, השנייה, האם הנתבע העתיק את תוכנת התובע, והשלישית, האם החלק שהועתק על ידי הנתבע מייצג חלק מהותי של תוכנת התובע. אם התשובה לשאלות אלה חיובית אזי, אם הנתבע אינו יכול להציג טענת הגנה טובה, שקבל רישיון או שההעתקה בוצעה במסגרת הפעולות המותרות, הוכחה ההפרה ([ד"ר שרה פרזנטי, דיני זכויות יוצרים, כרך ראשון, מהדורה שלישית (2008], בעמוד 575).
 
נפסק כי התובעת עמדה בנטל המוטל על כתפיה להוכיח כי התובע העתיק את תוכנת התובעת ועשה בה שימוש ללא הסכמתה, באופן המהווה הפרת זכויות יוצרים.
 

רישיון לשימוש בתוכנה

בענייננו, טוען הנתבע כי קיבל רשותה של התובעת לעשות שימוש בתוכנה. נפסק כי הנטל להוכיח כי לא ניתנה לנתבע הרשות לעשות שימוש בתוכנה, מוטל על התובעת. 
 
התובעת התירה לנתבע לעשות שימוש בתוכנה ובתנאי "במקביל אתה מתבקש להוסיף קישור בדף הראשי שלך עם המילה "רדיו" לכתובת". הנתבע לא הוסיף קישור מילולי לאתר התובעת. 
 
אין מניעה כי בעל זכויות יוצרים יסכים להעניק שימוש בזכות היוצרים שבבעלותו בחינם, כפוף לקבלת הרשאתו ובתנאים שיקבע. במקרה דנן, התובעת אכן מעניקה רישיון חינם לכל דורש להתקנת התוכנה, אולם מתנה קבלת קוד מיוחד והוספת קישור עם המילה "רדיו". כל שימוש אחר בתוכנה זו מהווה הפרת זכויות היוצרים של התובעת. השימוש, בלא הרשאה, הוא המהווה הפרה של זכות היוצרים.
 

הפרת זכות יוצרים ללא כוונה

יש לזקוף לחובת הנתבע הפרת זכויות יוצרים אף אם נהג לשיטתו ללא כוונה, שכן הפרה הינה בין שנעשתה בכוונה ובין ללא כוונה. כך גם סעיף 47 לחוק קובע כי עצם ביצועה של "הפרה" מוליד עוולה, ללא תלות במצב הנפשי (ת.א. (ת"א) 2267/00 שפר נ' תרבות לעם 1995 בע"מ, מיום 22.2.07 בסעיף 47 לפסק הדין (פורסם במאגרים המשפטיים) [פורסם בנבו]]. 
 

הגנת תום הלב בזכויות יוצרים

בחוק זכויות יוצרים מוקנית למפר זכות יוצרים הגנה מפני חיוב בפיצויים בגין ביצוע הפרה ישירה של זכויות יוצרים, מקום שהמפר הינו "מפר תמים". נושא זה הוסדר בסעיף 58 לחוק המפרט את יסודות ההגנה כדלקמן: "הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, ואולם המפר לא ידע ולא היה עליו לדעת, במועד ההפרה, כי קיימת זכות יוצרים ביצירה, לא יחויב בתשלום פיצויים עקב ההפרה". 
 
נטל ההוכחה לעניין זה מוטל על הנתבע [ע"א (ת"א) 3130/06 רוטר נ' בוצ'צו, מיום 12.12.2007, בסעיף 9 לפסק הדין (פורסם במאגרים המשפטיים), [פורסם בנבו], ת"א 69995/04 שלמה ערד נ' משכל הוצאה לאור והפצה בע"מ (פורסם במאגרים המשפטיים) [פורסם בנבו]] [ההדגשה אינה במקור].
 
נפסק כי, הנתבע אינו יכול לחסות בצל ההגנה כאמור. כפי העולה מהודעת דוא"ל, הנתבע פנה אל התובעת לצורך קבלת הסכמתה לעשיית שימוש בתוכנה, ובסופו של יום בחר, משיקוליו הוא, שלא לקבל ממנה רישיון המיועד ספציפית לאתרו, אלא להעתיקו מאתר אחר אשר בבעלות התובעת. מכאן, שהנתבע ידע כי תוכנת התובעת מוגנת בזכויות יוצרים, ולפיכך, הגנת תום הלב אינה עומדת לו. 

פיצוי בגין הפרת זכות יוצרים בתוכנה

משהוכחה הפרת זכות היוצרים של התובעת, זכאית התובעת לפיצוי.  בחוק זכויות יוצרים שונו תחומי הפיצוי למקסימום של 100,000 ₪ לפי סעיף 56(א) לחוק.  
 
לא אחת נכתב אודות חשיבות ההגנה על זכויות יוצרים בעיקר בעידן הדיגיטלי, שבו ניתן לבצע העתקה של יצירה מהבית או מהמשרד באמצעות נקישה על עכבר המחשב. אכן, הקלות היחסית שבה ניתן לבצע הפרות ברשת האינטרנט מחייבת את בתי המשפט להירתם למלחמה בתופעה זו בכדי להרתיע מהפרות במדיום זה (ר' ת"א מח-י-ם) 5068/03 Getty Images נ' רדיקס טכנולוגיות [פורסם בנבו] (פורסם 31.10.03). יחד עם זאת, יש הקוראים להיזהר מהחמרת דיני זכויות יוצרים באינטרנט, פן יגרם אפקט מצנן שיפגע בחופש הביטוי והתפתחות הרשת...". [ת.א. (מרכז) 15307-11-09 אס. פי. בי. ציוד בע"מ נ' אליקל בע"מ (פורסם במאגרים המשפטיים [פורסם בנבו] ביום 26.8.11)]. 
 
בסעיף 56(ב) לחוק זכויות יוצרים, התווה המחוקק את השיקולים שעל בית המשפט לשקול, בין היתר, בבואו לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק, כאמור להלן:
"(ב) בקביעת פיצויים לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לשקול, בין השאר שיקולים אלה:
        (1) היקף ההפרה;
        (2) משך הזמן שבו בוצעה ההפרה;
        (3) חומרת ההפרה;
        (4) הנזק הממשי שנגרם לתובע;
        (5) הרווח שצמח לנתבע בשל ההפרה, להערכת בית המשפט;
        (6) מאפייני פעילותו של הנתבע;
        (7) טיב היחסים שבין הנתבע לתובע;
        (8) תום ליבו של הנתבע."
 
בהתייחס לשיקולים המפורטים בסעיף 56(ב) לחוק, נקבע בפסק הדין בענין אליקל הנ"ל, כי "אין המדובר ברשימה סגורה. בית המשפט רשאי לשקול שיקולים נוספים אחרים, כאשר שיקול נוסף חשוב הוא הצורך בהרתעה מפני חזרה על ההפרה והרתעת מפירים אחרים מלבצע הפרות דומות...".
 
ומן הכלל אל הפרט. מחד גיסא, היקף ההפרה אינו גדול. מדובר בתוכנה המוענקת חינם על ידי התובעת לכל דורש. מה גם שכאמור לעיל, הנתבע פנה אל התובעת על מנת לקבל ממנה קוד שימוש, אך, מסיבותיו הוא, בסופו של יום, בחר להעתיק את הקוד מאתר אחר אשר בבעלותה. 
 
כמו כן, נפסק כי לא הוכח כי הנזק הממשי שנגרם לתובעת הינו גדול. התוכנה, כאמור, מוענקת חינם לכל דורש. הטענה כי העתקת התוכנה על ידי הנתבע פגעה בקידום האתר שלה  בדירוג מנוע החיפוש google, לא הוכחה. הדעת נותנת כי אם היה נגרם לתובעת נזק משמעותי, הייתה מנסה להוכיחו ולא מסתפקת בתביעת פיצויים ללא הוכחת נזק.
 
זאת ועוד, באשר לשיקול הרווח שצמח לנתבע בשל ההפרה, הרי שלא הוכח כי הנתבע הפיק תועלת כלשהי עקב ההפרה, שכן יכול היה לקבל את הקוד חינם מהתובעת, ולא הובאו ראיות אחרות שיש בהן כדי לבסס הטענה לפיה הפיק רווח מההעתקה.
 
לכך יש להוסיף כי הנתבע פעל להסרת התוכנה מיד עם פניית התובעת אליו (בחלוף יומיים). גורם זה מהווה שיקול, במכלול השיקולים, בקביעת גובה הפיצוי המגיע לתובעת בגין הפרת זכות היוצרים.
 
מאידך גיסא, עסקינן בהפרה שאינה קצרת מועד באופן יחסי ונמשכה תקופה בלתי מבוטלת בת כשנתיים ימים. כמו כן, לענין תום ליבו של הנתבע, אין להתעלם מהעובדה כי הנתבע פנה לתובעת לשם קבלת הקוד, ומטעמים השמורים עימו, בחר בסופו של יום להעתיקו מאתר אחר בבעלותה.
 
לפיכך נפסק גי, בשים לב למכלול השיקולים, כמפורט לעיל, לרבות הצורך בהגנת זכויות יוצרים בעידן הדיגיטלי ולכך שנזק ממשי לא הוכח, נפסק כי בגין הפרת זכות היוצרים, ישלם הנתבע לתובעת סך של 20,000 ₪. 

יש לכם שאלה לגבי המאמר?

השאירו תגובה

אני מאשר את

תנאי השימוש

תנאי שימוש - אתר DWO

סגור