הפרת זכות יוצרים בצילומי קטלוג

מזל יפה תשובה נ' אורן אוסי (תא (מרכז) 57397-09-11)

16 באוקטובר, 2013,

יונתן דרורי

הפרת זכות יוצרים בצילומי קטלוג
תביעה שהוגשה על ידי מזל יפה תשובה כנגד אורן אוסי. התביעה נדונה בבית המשפט המחוזי מרכז בפני השופט יחזקאל קינר. ביום 6.10.2013 ניתן פסק הדין בתיק.
 
העובדות: תביעה להפרת זכות יוצרים ב 200 בצילומים ששולבו במצגת אחת, של קישוטי מכוניות חתן וכלה, סידורי פרחים וזרי כלה שצולמו על ידי הנתבע בהיותו עובד של התובעת, בחנות הפרחים שלה. לאחר סיום עבודתו של הנתבע אצל התובעת, הוצגו צילומים אלה על ידו לקונים פוטנציאליים בחנות הפרחים שפתח. 
 
סכום התביעה היה 700,000 ₪.
 
תוצאות ההליך: התביעה התקבלה, נפסק כי הנתבע הפר את זכות היוצרים של התובעת בצילומים. 
ניתן צו מניעה מלעשות כל שימוש בצילומים שהיו מצויים בקטלוג התובעת. 
בית המשפט חייב את הנתבע לשלם לתובעת סך של 35,000 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪. 
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

האם הצילומים מהווים יצירה

סעיף 4 לחוק זכות יוצרים ,  תשס"ח-2007 קובע כי זכות יוצרים תהא ב "יצירה מקורית שהיא יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית או יצירה מוסיקלית, המקובעת בצורה כלשהי". 
 
סעיף 1 לחוק כולל בהגדרת יצירה אומנותית גם צילום כדלקמן: 
"יצירה אמנותית" – לרבות רישום, ציור, יצירת פיסול, תחריט, ליטוגרפיה, מפה, תרשים, יצירה אדריכלית, יצירת צילום ויצירת אמנות שימושית".
 
נפסק כי, צילום, לרבות צילום דיגיטלי, יכול להיות נושא לזכות יוצרים שכן הוא בא בגדרה של יצירה אמנותית, כהגדרתה בחוק.
 
כמו כל יצירה, על הצילום לעמוד בדרישה המקוריות והיצירתיות שהם תנאי מרכזי להכרה בזכות היוצרים.
הגנת זכות יוצרים אינה מוענקת רק לצילומים שעמדו בסטנדרטים אומנותיים, ובלבד שיש בה "מעט מן המקוריות".
רוב הצילומים נהנים מהגנת דיני זכות היוצרים, ורק במקרים מאוד נדירים אין די מקוריות בצילום, שכן בכל צילום יש מידה מספקת של מקוריות.
 
נפסק כי עיון בצילומי הקטלוג של קישוטי המכוניות מעלה כי התקיימו כאן דרישות המקוריות והיצירתיות. מדובר בקטלוג הכולל כ-200 צילומים של מכוניות מקושטות. בדרך כלל צולמו המכוניות והקישוטים בזויות שונות על מנת למקד תשומת הלב בפריטי הקישוט השונים. כמו כן, הצילומים מוצגים באופן שמידי מספר שניות מתחלף הצילום.
 
נפסק כי גם בהכנת קישוטי המכוניות יש מן המקוריות והיצירתיות, אך בענייננו, גם יצירת הצילום זכאית להגנה. תנאי המקוריות מתקיים ללא ספק שהרי אין כאן העתקה אלא יצירה אישית של המצלם, וגם תנאי המקוריות מתקיים, שכן הושקעה מחשבה באופן בו יבוצע הצילום, בזוית הצילום, בדגשים שמבקשים לתת בכל צילום, כמו גם בעריכת הצילומים לאחר מכן למעין מצגת של תמונות המתחלפות בסדר מסויים.
 
על כן נפסק שיש לקבוע כי הצילומים המועתקים מהווים יצירה כמשמעותה בחוק, הזכאית להגנה מפני העתקה.
 

הבעלות בצילומים

ס' 34 לחוק קובע:
"מעביד הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה שנוצרה על ידי עובדו לצורך עבודתו ובמהלכה, אלא אם כן הוסכם אחרת".
 
נפסק כי לא הוכחה הסכמה מכללא של מזי כי אורן יעשה שימוש בצילומים לאחר סיום עבודתו אצלה, ולפיכך, ומשאין מחלוקת כי הצילומים צולמו על ידי אורן במהלך עבודתו אצל מזי ולצורכי עבודה זו, ואף הועברו למחשב בחנותה של מזי, כקטלוג שהוצג ללקוחות, הרי הקביעה הברורה היא כי בעלת זכות היוצרים בצילומים היא מזי.

הפרת זכות יוצרים

נפסק כי אורן עשה שימוש באותם צילומים, לפחות אלה של קישוטי המכוניות, שצולמו במהלך עבודתו אצל מזי, והציג אותם לקוחות החנות החדשה שפתח לאחר סיום עבודתו אצל מזי. בכך הפר אורן את זכות היוצרים של מזי בצילומים אלה. 
 

פטור למפר תמים

סעיף סעיף 58 לחוק קובע כי: "הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, ואולם המפר לא ידע ולא היה עליו לדעת, במועד ההפרה, כי קיימת זכות יוצרים ביצירה, לא יחויב בתשלום פיצויים עקב ההפרה".
 
היקף ההגנה המוענק לפי סעיף זה הוא מצומצם מאד, שכן לא די בכך שהמפר לא ידע על קיומה של זכות יוצרים ביצירה, אלא נדרש גם כי לא היה עליו לדעת על כך, דהיינו המבחן הוא אובייקטיבי, ולא רק סובייקטיבי [ר' טוני גרינמן זכויות יוצרים 804 (מהדורה שניה, 2008)].
בנוסף, ההגנה מוענקת לגבי אי קיום ידיעה על זכות יוצרים ביצירה, ולא על אי קיום ידיעה על כך שלפלוני זכות יוצרים ביצירה.
לא בכדי, נדירים המקרים שבהם התקבלה טענת הגנה זו בישראל [ר' תמיר אפורי חוק זכות יוצרים 463 (2012)].
 
בענייננו, נפסק כי אין מדובר באדם מתוחכם הבקיא בדיני זכויות יוצרים וכי לא עמד לנגד עיניו נושא זכויות היוצרים כשעשה שימוש בתמונות מזי, סביר להניח כי לא ידע אכן על קיום זכות יוצרים בצילומים, במיוחד שעה שהצילומים צולמו כולם או רובם על ידו. במובן זה, היה אכן אורן "מפר תמים". 
ואולם לא כך הדבר לגבי יכולתו לדעת כי מדובר בצילומים המוגנים בזכות יוצרים. אין מוענקת הגנה למי שיכול היה לבדוק את הנושא באופן מעמיק יותר ולא עשה זאת, ובענייננו, מאחר שהצילומים צולמו במהלך עבודתו של אורן אצל מזי, ולצרכי העבודה, התחייבה בדיקה כזו, שלא נעשתה על ידי אורן.
 
על כן, טענת הפטור למפר התמים נדחתה.
 

הפיצוי בגין הפרת זכות יוצרים

שני הצדדים כמעט ולא התייחסו בסיכומיהם לנושא הפיצוי ולגובה הפיצוי.
הוראות סעיף 56 לחוק, מאפשרות פסיקת פיצוי בסך של עד 100,000 ₪ בגין כל הפרה, ללא הוכחת נזק.
סעיף 56 (ב) לחוק קובע רשימת שיקולים אותם רשאי בית המשפט לשקול בבואו לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק.
 
בית המשפט ציין כי הועתק קטלוג הכולל כ-200 צילומים ואולם נפסק כי מאחר ומדובר במצגת אחת שבה מתחלפות התמונות מדי מספר שניות. יש לראות לפיכך את ההפרה של אורן כהפרה אחת. 
 
לעניין גובה הפיצוי נפסק כי מחד: המדובר בהיקף גדול יחסית של ההעתקה (כ-200 צילומים), אורן הוא מתחרה, תקופת ההפרה לא הייתה קצרה (9 חודשים).
מאידך: נפסק כי אורן הפסיק את הצגת הצילומים סמוך לאחר הגשת התביעה. מדובר בצילומים שלפחות ברובם היו צילומים על ידי אורן. לא נגרם נזק גבוה לתובע כתוצאה מההפרה. לא נוצר רווח גבוה לאורן. חוסר המודעות של אורן לכך שזכות היוצרים שייכת למעסיקתו לשעבר. 
 
על כן נפסק פיצוי בגובה של 35,000 ₪.

יש לכם שאלה לגבי המאמר?

השאירו תגובה

אני מאשר את

תנאי השימוש

תנאי שימוש - אתר DWO

סגור