תג: בקשה לביטול סימן מסחר

21 במרץ, 2016,

0 תגובות

ביטול סימן מסחר בעילת העדר שימוש

בקשה לביטול סימן מסחר שהוגשה על ידי חברת Sanliuyidu (Fujian) Sports Goods Co., Ltd. כנגד בעלת הסימנים חברת דליטקס בע"מ. ההליך נדון ברשות סימני המסחר בפני, ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני, סגנית רשם הפטנטים. ההחלטה ניתנה ביום 23.2.2016.
 
העובדות: הסימנים שבכותרת נרשמו בפנקס סימני המסחר בישראל בשנים 2007 ו-2008 בגין אפודים ושכפ"צים בסוג 9 ובגין תיקים בסוג 18 וכן בגין בגין דברי הלבשה והנעלה, בסוג 25.
 
המבקשת הגישה בקשה לביטול הסימנים הרשומים בשל אי שימוש בהם. בעלת הסימנים לא השיבה לבקשת הביטול. לפיכך הגישה מבקשת הביטול ראיות מטעמה להוכחת טענותיה וויתרה על השמעת טענות בעל פה.
 
תוצאות ההליך: סגנית הרשם הורתה על ביטול הסימנים. בנוסף נפסק כי בעלת הסימנים תישא בהוצאות מבקשת הביטול בסך 2,000 ₪ וכן בשכר טרחת עורכי דינה בסך 2,500 ₪.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

ביטול סימן בשל אי שימוש

סעיף 41 לפקודת סימני מסחר [נוסח  חדש], התשל"ב – 1972 (להלן: "הפקודה") קובע את הכללים והתנאים לפיהם יבוטל רישום של סימן מסחר בשל אי שימוש בו כדלקמן:
"(א) בלי לפגוע בכלליות הוראותיהם של סעיפים 38 עד 40 רשאי כל אדם מעונין להגיש בקשה לביטול רישומו של סימן מסחר לגבי כל הטובין או סוגי הטובין שלגביהם רשום הסימן או חלקם (להלן – הטובין שלגביהם מבוקש ביטול הרישום) על יסוד הנימוק, שלא היתה כוונה בתום לב להשתמש בסימן המסחר בקשר לטובין שלגביהם מבוקש ביטול הרישום ושלמעשה לא היה שימוש בתום לב בסימן המסחר בקשר לטובין שלגביהם מבוקש ביטול הרישום או לא היה שימוש כאמור בתוך שלוש השנים שקדמו לבקשת הביטול."
 
הסעיף ממשיך וקובע אימתי אין לראות בשימוש כמספיק על מנת  להדוף טענת העדר שימוש.
 
מטרת הסעיף הינה לנקות את פנקס סימני המסחר מסימנים שלא נעשה בהם שימוש על מנת לפנות מקום לסימנים שיש למי מהציבור עניין בהם (ראה גם ע"א 7038/04 מיס אל אופנה עילית לנשים 1992 בע"מ נ' PAGOTTE BEKLEIDUNGSF ABRIK PAULA GOT TES, תקדין עליון 2007(1), 3018). 
 
נפסק כי בשל כך שהסימן הרשום הינו זכות קניין של בעלת הסימנים, לא בנקל יבוטל, אלא אם שוכנע הרשם כי אכן התקיימו התנאים הקבועים בפקודה לכך. 
 
מבקשת הביטול הגישה תצהיר לפיו בעלת הסימנים לא השתמשה בהם בישראל בשלוש השנים שקדמו להגשת בקשת הביטול וכי אתר החברה, www.dalitex.com, אינו פעיל. עוד הוגש תצהירו של מר רונן מנשה, חוקר פרטי המעיד כי בעלת הסימן מעולם לא עשתה בו שימוש ואין בכוונתה לעשות בו שימוש. וכי בעלת הסימן אינה עושה כל שימוש בסימן בישראל.
 
נפסק כי מן הראיות שהגישה מבקשת הביטול עולה בבירור כי בעלת הסימנים לא עשתה שימוש בסימנים בשלוש השנים שקדמו להגשת בקשת הביטול ואף לא עשתה שימוש בהם מעולם. 
על כן נפסק כי יש להורות על על ביטול הסימנים.  

14 בפברואר, 2016,

0 תגובות

ביטול סימן מסחר בשל העדר שימוש

בקשה לביטול סימן רשום שהוגשה על ידי שמעון בודקוב כנגד, בעלת הסימן, חברת HACHETTE FILIPACCHI PRESSE. הבקשה נדונה ברשות סימני המסחר, בפני יערה שושני כספי, פוסקת בקניין רוחני. ביום 14.1.2016 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: בקשה לביטול סימן רשום מס' 74356 "ELLE" בסוג 25 הנסמכת על סעיף 41 לפקודת סימני המסחר בטענה להעידר שימוש בסימן המסחר.
 
תוצאות ההליך: הבקשה לביטול סימן מסחר נדחתה. בנוסף נפסק כי מבקש הביטול יישא בהוצאות שכ"ט בעלת הסימן בסך 4,000 ₪. 
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

ביטול סימן מסחר בשל העדר שימוש

סעיף 41 (א) לפקודה קובע כדלקמן: "41.(א) בלי לפגוע בכלליות הוראותיהם של סעיפים 38 עד 40 רשאי כל אדם מעונין להגיש בקשה לביטול רישומו של סימן מסחר על יסוד הנימוק, שלא היתה כוונה בתום לב להשתמש בסימן המסחר בקשר לטובין שלגביהם הוא רשום ושלמעשה לא היה שימוש בתום לב בסימן המסחר בקשר לטובין שלגביהם הוא רשום או לא היה שימוש כאמור בתוך שלוש השנים שקדמו לבקשת הביטול."
 
על פי הוראות סעיף 41 (א) לפקודה, יבוטל רישומו של סימן מסחר במידה שיוכח בפני היושב בדין כי לא נעשה בו שימוש בקשר עם הטובין שלגביהם הוא רשום, וזאת במשך שלוש השנים שקדמו למועד בו הוגשה בקשת הביטול. בענייננו, המועד בו הוגשה בקשת הביטול הוא 21.1.2014 ואי לכך התקופה הקובעת לפי סעיף 41 (א) הנ"ל היא בין התאריכים 21.1.2011 ועד 21.1.2014.
 
שלוש הן השאלות שעל היושב בדין לשאול במסגרת בקשה לביטול סימן מסחר על פי סעיף 41 לפקודה: "השאלה הראשונה היא, אם היה או לא היה שימוש בסימן במשך התקופה הרלבנטית. אם לא היה, כי אז השאלה השניה היא, אם היו או לא היו נסיבות מיוחדות במסחר, שבגללן אי אפשר היה להשתמש בסימן. ואם לא היו נסיבות כאלו, כי אז השאלה השלישית היא, אם אף על פי כן על הרשם להשתמש בשיקול דעתו שלא למחוק את הסימן". (בג"צ 302/74 NICHOLAS OVERSEAS נ' פרמינגר, פ"ד כ"ט(1) 676 (1975). 
 
יודגש כי על כתפיו של מבקש ביטול סימן מסחר רשום, רובץ נטל השכנוע להראות כי לא נעשה בו שימוש במשך שלוש השנים שקדמו למועד הגשת בקשת הביטול. אין בעובדה כי המדובר בעובדה שלילית, כדי לשנות את הכלל דלעיל, אם כי די בכמות פחותה יחסית של ראיות על מנת לעמוד בנטל זה, שאז יעבור נטל הבאת הראיות אל בעל הסימן, להראות כי עשה שימוש בסימן הרשום על שמו.
 
ודוק, תכליתו של הליך לביטול סימן מסחר רשום מחמת העדר שימוש הינו, בין היתר, למנוע רישומם של סימני מסחר שלא הייתה לבעליהם כוונה כנה לעשות בהם שימוש מסחרי. כמקובל, סימן מסחר רשום הינו בבחינת קניין, נכס עביר וסחיר לכל דבר ועניין, ולפיכך אין לבטל רישומו בנקל. 
לעניין הראיות בתיק זה נפסק כי הימנעותו של מבקש הביטול להביא דוח חוקר פרטי עומדת לו לרועץ, באשר מקימה היא חזקה לפיה אילו היה מובא הדוח, היו תוצאותיו פועלות לרעתו. 
 
לאחר בחינת חומר הראיות קבעה הפוסקת כי מבקש הביטול לא עמד בנטל הרובץ לפתחו. לא עלה בידו להוכיח כי בעלת הסימן הרשום אינה עושה שימוש בסימן הרשום "ELLE" בישראל, ביחס לסחורות המנויות בפרטת הסימן תחת סוג 25, ובין היתר הלבשה והנעלה.  
מנגד, התרשמה הפוסקת כי כי עלה בידי בעלת הסימן הרשום להוכיח פוזיטיבית, באמצעות תצהיר מר Fabienne Sultan, שעושה היא שימוש, בסימן המסחר הרשום בישראל בתחום ההנעלה. 
אמנם נכון, כמות הנעליים (נושאות הסימן הרשום) ששווקה בישראל מטעם בעלת הסימן, עליה מלמדות החשבוניות שצורפו אינה גבוהה במיוחד. יחד עם זאת, די בה כדי ללמד על שימוש איכותי דיו בסימן המסחר אשר יש בו כדי למנוע את ביטול רישומו. 
 

25 בינואר, 2016,

0 תגובות

ביטול מחמת העדר שימוש

בקשה לביטול סימן מסחר רשום שהוגשה על ידי ענני תקשורת בע"מ כנגד בעל הסימן תמיר קפלינסקי. הבקשה נדונה בפני ברשות הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני וסגנית רשם הפטנטים. ביום 26.7.2015 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: הסימן  HA'HAMAMA" החממה" נרשם בפנקס סימני המסחר בישראל ביום 7.11.2006 בגין יזמות, ארגון והפקה של אירועים, מופעים, מסיבות ואירועי בידור לסוגיהם השונים, הפקה וניהול אירועים ומועדונים, לרבות בית ספר לברמנים ותקליטנים; הנכללים כולם בסוג 41.
ביום 22.12.2014 הוגשה בקשה לביטול הסימן בשל אי שימוש בו בהתאם לסעיף 41 לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב - 1972. בעל הסימן לא הגיש הודעה בתשובה ולפיכך הגישה מבקשת הביטול את ראיותיה בהליך. מבקשת הביטול וויתרה על זכותה להשמיע טענותיה בפניי וביקשה כי תינתן החלטה על פי הטענות והראיות שהגישה.
 
בעל הסימן בחר, כאמור, שלא להגיש טענות וראיות מטעמו בהליך.
 
תוצאות ההליך: הבקשה לביטול התקבלה, בשל אי שימוש בו בהתאם לסעיף 41 לפקודה. בעל הסימן יישא בהוצאות מבקשת הביטול בגין הליך זה בסך של 2,000 ₪ ובשכר טרחת עורכי דינה בסך 5,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין. 
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

ביטול מחמת העדר שימוש

סעיף 41 לפקודה קובע כי סימן שלא היה בשימוש בעליו במשך שלוש השנים שקדמו לבקשת הביטול יבוטל רישומו, אם לא יראה בעל הסימן כי היו נסיבות מיוחדות במסחר המצדיקות את העדר השימוש. להלן לשונו של סעיף 41 לפקודה:
"(א) בלי לפגוע בכלליות הוראותיהם של סעיפים 38 עד 40 רשאי כל אדם מעונין להגיש בקשה לביטול רישומו של סימן מסחר לגבי כל הטובין או סוגי הטובין שלגביהם רשום הסימן או חלקם (להלן – הטובין שלגביהם מבוקש ביטול הרישום) על יסוד הנימוק, שלא היתה כוונה בתום לב להשתמש בסימן המסחר בקשר לטובין שלגביהם מבוקש ביטול הרישום ושלמעשה לא היה שימוש בתום לב בסימן המסחר בקשר לטובין שלגביהם מבוקש ביטול הרישום או לא היה שימוש כאמור בתוך שלוש השנים שקדמו לבקשת הביטול.
(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו אם הוכח שאי -השימוש נבע מנסיבות מיוחדות במסחר ולא מכוונה שלא להשתמש בסימן, או לזנוח אותו, לגבי הטובין האמורים.
..."
תכליתו של סעיף 41 לפקודה ברורה: כי לא יוותרו בפנקס סימני המסחר סימנים שלא נעשה בהם שימוש, כאבן שאין לה הופכין. עם זאת, משנרשמה זכות הקניין בפנקס הנטל הוא על המבקש לבטל את רישומה להראות כי אכן לא נעשה בסימן שימוש.
מן הראיות שהגישה המבקשת עולה כי נסיונותיה לאתר את בעל הסימן לא צלחו. מפרסומים בעיתונות מן השנים 2010 ו-2013 אותם צירפה גב' אטלס-כץ לתצהירה, עולה כי בעל הסימן אינו עוסק עוד בתחום השירותים בגינם נרשם הסימן וזאת לפחות משנת 2007. עוד מעידה המצהירה כי ייתכן כי מועדון הנושא את סימן המסחר עודנו קיים, אך לא אותרו על ידי המבקשת ועל ידי באי כוחה פרסומים כלשהם במרשתת המעידים על קיומו. הפרסומים האחרונים של המועדון שהצליחה המבקשת לאתר לאחר חיפושים מעמיקים היו מהשנים 2005 ו-2006.
 אף כי הנטל להוכיח כי לא היה שימוש בסימן מוטל על הטוען זאת, קיים קושי להוכיח עובדה שלילית המחייב הקלה מסוימת על המבקשת ועל כן כמות הראיות הנדרשת תהיה פחותה. 
 
משנמנע בעל הסימן להביא ראיות כלשהן, ברי כי לא הוכיח גם נסיבות מיוחדות במסחר שבגינם נמנע מלהשתמש בסימנו. 
 
לפיכך הורתה סגנית הרשם על ביטול הסימן בשל אי שימוש בו בהתאם לסעיף 41 לפקודה. 
 

17 באוגוסט, 2014,

0 תגובות

ביטול סימן מסחר בשל אי שימוש

חברת TASER International  הגישה בקשה לביטול סימן מסחר רשום מס' 154869 שבבעלות חברת ברימאג דיגיטל אייג'. התיק נדון ברשות סימני המסחר, בפני יערה שושני כספי, פוסקת בקניין רוחני. ביום 7.7.2014 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: מבקשת הביטול ביקשה לבטל את סימן מסחר "AXXON" (מעוצב) מספר 154869 הרשום בסוג 9 מיום 3.6.2004. בקשת הביטול הוגשה מכוח סעיף 41 לפקודת סימני מסחר. לטענת מבקשת הביטול לא נעשה שימוש בסימן בישראל.
 
תוצאות ההליך: הבקשה מתקבלת, נקבע כי סימן המסחר יבוטל בהעדר שימוש בסימן המסחר בקשר לטובין שלגביהם מבוקש ביטול הרישום, וזאת בהתאם לאמור בסעיף 41 לפקודה.
בנוסף חויבה בעלת הסימן בהוצאות שכ"ט עורכי דינה של מבקשת הביטול בסך כולל של 2,000 ₪.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

25 במאי, 2014,

0 תגובות

מחיקת סימן מסחר בשל אי שימוש

מחיקת סימן מסחר בשל אי שימוש
בקשה לביטול או מחיקת סימן סימן מסחר שהוגשה על ידי Hot Tuna IP Limited כנגד בעלת הסימן בון ספורט. הבקשה נדונו ברשות סימני המסחר, בפני רשם סימני המסחר, אסא קלינג. ביום 3.4.2014 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: בקשה למחיקה או ביטול של סימן מסחר מספר 168906 "HOT TUNA" מעוצב הרשום לגבי "הלבשה, הנעלה; הנכללים כולם בסוג 25", שבבעלות בון ספורט. 
מבקשת הביטול טוענת כי לא נעשה שימוש בסימן ועל כן יש להורות על ביטול הסימן מכוח סעיף 39 לפקודת סימני מסחר או מחיקה מכוח סעיף 41 לפקודת סימני מסחר.
 
תוצאות ההליך: בקשת הביטול והמחיקה נדחית. נפסק כי לאור התנהלות בעלת הסימן לאורה התארכו ההליכים מעבר לצורך, לא ניתן צו להוצאות.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

23 בדצמבר, 2012,

0 תגובות

בקשה לביטול הסימן "Excel" בטענת העדר שימוש

בקשה לביטול סימן מסחר  "Excel" שהוגשה על ידי חברת Seal Trademarks Pty (מבקשת הביטול) כנגד חברת סיטי ווש (בעלת הסימן). הבקשה נדונה ברשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, בפני יערה שושני כספי, פוסקת בקניין רוחני.

עובדות: חברת Seal Trademarks Pty Ltd הגישה בקשה לביטול סימן המסחר "Excel" אשר בבעלות חברת סיטי ווש בע"מ, בטענה כי לא נעשה שימוש בסימן במשך שלוש שנים שקדמו למועד הגשת הבקשה לביטולו.  

תוצאות ההליך: הבקשה נדחתה, נפסק כי בעלת הסימן עשתה שימוש רציף ועקבי בסימן המסחר הרשום Excel בתקופה הרלבנטית.

מבקשת הביטול תישא בהוצאות בעלת הסימן ושכר טרחת עורכי דינה בסכום כולל של 30,000 ₪.

נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

2 בדצמבר, 2012,

0 תגובות

מחיקת סימן מסחר בשל חשש להטעיית הציבור

מחיקת סימן מסחר בשל חשש להטעיית הציבור

מבקשת הביטול, מיכל אסולין הגישה בקשה למחיקה (מחיקת סימן מסחר) וביטול סימני מסחר רשומים על שם אלעזר דוד פרברי. הבקשה נדונה בפני רשם סימני המסחר, יערה שושני כספי, פוסקת בקניין רוחני. ביום 8.11.2012 ניתנה ההחלטה בתיק.

עובדות: המבקשת הגישה בקשה מכח סעיפים 38 ו – 39 לפקודת סימני המסחר [נוסח משולב] התשל"ב 1972, למחיקת סימני המסחר שמספריהם 171173 ו – 171174 ("פלאפל אסולין, FALAFEL ASULIN") הרשומים על שם מר אלעזר פרברי. בהמשך הגישה המבקשת בקשה נוספת לביטול סימני המסחר הרשומים מכח סעיף 41 לפקודה מחמת העדר שימוש בהם ביחס לשירותים לגביהם נרשמו.

החל משנת 1958 פעל עסק לממכר פלאפל אשר הוקם והופעל על ידי מר דוד אסולין. החל משנת 2001 לערך ובשל קשיים כספיים וניהוליים, נטלו חברת רשת והאחים אסולין הלוואות שונות ממר פרברי. בשל קשיים בהחזרת חובות אלו, חתמו הצדדים על הסכם בכתב היוצר מנגנון להשבת החוב הנ"ל למר פרברי. בהתאם להוראות הסכם זה, עברה כלל פעילותה העסקית של חברת רשת לחברה להקמת סניפים בע"מ וסוכם כי תשנה את שמה ותקרא חברת פלאפל אסולין בע"מ. מר פרברי קיבל לידיו 90% ממניות פלאפל אסולין 2003 וכך הפך למעשה לבעל שליטה בה. עוד נקבע מפורשות בהסכם כי עם גמר פירעון החוב, ישיב מר פרברי לאחים אסולין את מניות החברה בהם החזיק.

ביום 22.3.04 הוגשו בקשות לרישום סימני המסחר נשוא ההליך על שם חברת פלאפל אסולין 2003. ביום 4.11.04 הגיש מר פרברי למחלקת סימני המסחר בקשה להעברת הבעלות בבקשות לרישום סימני המסחר על שמו. ביום 28.2.05 פורסמו הבקשות, והסימנים נרשמו על שם מר פרברי ביום 7.6.05.

תוצאות ההליך: הבקשה התקבלה, לא היה מקום לרישום סימני המסחר על שם מר פרברי שכן אין הוא בעליהם החוקי של הסימנים. הרשם הורה על מחיקת סימני המסחר ממרשם סימני המסחר.

בנוסף נפסק כי מר פרברי ישא בהוצאות הגב' אסולין כמו גם בשכר טרחת עורכי דינה בסכום כולל של 20,000 ₪.

נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

28 בנובמבר, 2012,

0 תגובות

בקשה לביטול סימן מסחר בשל אי שימוש

בקשה לביטול סימן מסחר INVICTA שהוגשה על ידי חברת INVICTA WATCH COMPANY OF AMERICA, INC (מבקשת הביטול) כנגד חברת Sector Group S.p.A (בעלת הסימן). הבקשה נדונה בפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני, סגנית רשם הפטנטים. ביום 6.11.2012 ניתנה ההחלטה בתיק.

העובדות: בקשה לביטול סימן המסחר INVICTA"" בסוג 14 לשעונים וחלקי שעונים. סימן המסחר לא חודש במועד ולפיכך אינו בתוקף החל מיום 10.9.2011. 

מבקשת הביטול הגישה בקשה לביטול רישום הסימן בשל אי שימוש בו בהתאם להוראות סעיף 41 לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב – 1972 (להלן: "הפקודה"). כן הגישה מבקשת הביטול ביום 8.11.2010 בקשה לרישום סימן מסחר מעוצב 234042 הכולל את הכיתוב INVICTA בסוג 14, לשעונים, שעוני יד וכיו"ב. בשל הדמיון בין הסימנים ולאור הוראות סעיף 34 לפקודה מונע סימן 21203 את רישומו של סימן 234042.

 

תוצאות ההליך: הבקשה התקבלה, נפסק כי הסימן ימחק מהפנקס בשל שלא היה שימוש עסקי בתום לב בסימן המסחר 21203 בשנתיים שקדמו למחיקתו מן הפנקס.

בעלת הסימן תשלם למבקשת הביטול הוצאות בסך 3,000 ₪ וכן בשכר טרחת עורך דין בסך 7,000 ₪.

נקודות מרכזיות שנדונו בפסק הדין:

30 באוגוסט, 2012,

0 תגובות

ביטול ומחיקת סימן מסחר רשום למול הליך של התנגדות לבקשה לסימן

ביטול ומחיקת סימן מסחר רשום למול הליך של התנגדות לבקשה לסימן

בקשה למחיקה וביטול סימן מסחר רשום שהוגשה על ידי חברת המלח לישראל (אילת) 1976 בע"מ כנגד בעלת הסימן – חברת סופר מדיק (מדיק לייט) בע"מ. הבקשה נדונה בפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר. ביום  26.7.2012 ניתנה החלטת יערה שושני כספי, פוסקת בקניין רוחני בתיק.

עובדות: בעלת הסימן הגישה את הסימן לרשום, מבקשת הביטול לא הגישה התנגדות לרישום הסימן אף שידעה על הגשת הבקשה לרישום סימן מסחר. לאחר שהסימן אושר לרישום הגישה מבקשת הביטול בקשה לביטול הסימן בטענה כי: אחד ממרכיבי הסימן הרשום הביטוי - "מלח הארץ" מטעה ביחס לסימן מבקשת הביטול ואי לכך הותרת הסימן בפנקס סימני המסחר עומדת בניגוד להוראת סעיפים 8(א), 11(6), 11(6), ו- 11(14) לפקודה. זאת משום שהסימן הרשום אינו בעל אופי מבחין, ויש בו כדי להטעות עם סימנה הרשום והמוכר כמו גם עם שלל מוצריה נושאי הסימן וליצור תחרות בלתי הוגנת במסחר.

בנוסף נטען כי לבעלת הסימן לא הייתה כוונה לעשות שימוש בסימן בתום לב ושלמעשה לא עשתה שימוש בו בתום לב כהוראת סעיף 41 לפקודה.

תוצאות ההליך: הבקשה לביטול סימן מסחר נדחית. הרשם הורה למבקשת לשאת בהוצאות בעלת הסימן בסך 5,000 ₪. נפסק כי סימן מסחר רשום הינו נכס סחיר ועביר ככל קניין אחר והפגיעה בו תעשה במשורה ורק בנסיבות המצדיקות זאת. נוכח העדר תשתית ראייתית מוצקה לטענות המבקשת, לא קיימת בשלב זה הצדקה למחיקת הסימן מפנקס סימני המסחר או לביטולו. 

 

הערת DWO: סיכויי ההצלחה של הליך התנגדות לבקשה לסימן מסחר טובים בהרבה מסיכויי ההצלחה של הליך לביטול סימן מסחר רשום. יתכן ואילו היתה המבקשת מגישה בזמן ובמועד התנגדות לבקשה לסימן מסחר, תוצאת ההליך היתה שונה והרשם לא היה מתיר את השימוש במילים "מלח הארץ" במסגרת הסימן.

נקודות מרכזיות שנדונו במסגרת ההחלטה:

20 בפברואר, 2011,

0 תגובות

ביטול סימן מסחר בשל היעדר שימוש

ביטול סימן מסחר בשל היעדר שימוש

רשם סימני המסחר, הפוסקת יערה שושני כספי (בקשה לביטול סימן מסחר מס' 169322) - 20-2-2011

תחום: בקשה לביטול סימן מסחר בשל היעדר שימוש נושאים: מי ראשי להגיש בקשה לביטול סימן בשל היעדר שימוש, ביטול סימן בשל היעדר שימוש, נטל השכנוע בבקשה לביטול סימן, שימוש בסימן במסגרת שם החברה, שימוש בסימן באמצעות מבקשת הביטול ללא רישום רישיון, נסיבות מיוחדות במסחר המצדיקות את הרישום, נסיבות חריגות המצדיקות הפעלת שיקול דעת הרשם

עובדות:

בקשה לביטול סימן מסחר מעוצב "עוף טנא" בגין העדר שימוש לפי סעיף 41 לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], התשל"ב - 1972. משנת 1991 בעלת הסימן אינה פעילה בתחום העופות. במסגרת הסכם השכירות שנחתם בין הצדדים, ניתן למבקשת רישיון בלתי ייחודי לעשות שימוש בשם המותג "עוף טנא" בכל הקשור במכירת עופות שישחטו או יעובדו במפעל  ואולם רישיון זה לא נרשם ברשם סימני המסחר.

נפסק:

בעלת הסימן לא עשתה כל שימוש בסימן בתקופה הקובעת, הן בעצמה והן באמצעות מבקשת הביטול, לצורך סימון הטובין (מוצרי עוף ובשר) בגינם נרשם הסימן. בעלת הסימן אף לא הצביעה על נסיבות מיוחדות במסחר שיסבירו את אי השימוש בסימן. בנוסף, לא קיימות נסיבות חריגות אחרות אשר יהוו צידוק ראוי בגינו יוותר רישום הסימן בפנקס סימני המסחר. אי לכך, מקבלת את הבקשה והרשם הורה על ביטולו של סימן מסחר מס' 169322. למבקשת נפסקו הוצאות בסך 10,000 ₪.

נקודות מרכזיות:

מי ראשי להגיש בקשה לביטול סימן בשל היעדר שימוש

סעיף 41 לפקודה מטרתו העיקרית היא טיהור הפנקס מסימנים שלא נעשה בהם שימוש בפועל ושאין כוונה לעשות בהם שימוש. זאת בשונה מסעיף 39 לפקודה, המעניק זכות לבקש מחיקת סימן אך ורק ל"צד נפגע". סעיף 41 מתייחס לכל אדם המעוניין בדבר ביטול הרישום, ואין נפקא מינא אם מעוניין הוא בסימן שביטולו נתבקש, אם לאו. לפיכך, נפסק כי לא מוטלת בספק מעמדה של המבקשת כמי שרשאית להגיש בקשה לביטול הסימן הרשום על שם בעלת הסימן.

ביטול סימן בשל היעדר שימוש

סעיף 41 (א) לפקודה קובע כדלקמן: "41.(א) בלי לפגוע בכלליות הוראותיהם של סעיפים 38 עד 40 רשאי כל אדם מעונין להגיש בקשה לביטול רישומו של סימן מסחר על יסוד הנימוק, שלא היתה כוונה בתום לב להשתמש בסימן המסחר בקשר לטובין שלגביהם הוא רשום ושלמעשה לא היה שימוש בתום לב בסימן המסחר בקשר לטובין שלגביהם הוא רשום או לא היה שימוש כאמור בתוך שלוש השנים שקדמו לבקשת הביטול."

על פי הוראות סעיף 41 (א) לפקודה, יבוטל רישומו של סימן אם יוכח כי לא נעשה בו שימוש  בקשר עם הטובין שלגביהם הוא רשום, במשך שלוש השנים שקדמו למועד בו הוגשה בקשת הביטול.

במסגרת בקשה לביטול סימן מסחר על פי סעיף 41 לפקודה, על היושב בדין לבחון שלוש שאלות (בג"צ 302/74 NICHOLAS OVERSEAS נ' פרמינגר, פ"ד כ"ט(1) 676 (1975) (להלן: "פס"ד פרמינגר")): "השאלה הראשונה היא, אם היה או לא היה שימוש בסימן במשך התקופה הרלבנטית. אם לא היה, כי אז השאלה השניה היא, אם היו או לא היו נסיבות מיוחדות במסחר, שבגללן אי אפשר היה להשתמש בסימן. ואם לא היו נסיבות כאלו, כי אז השאלה השלישית היא, אם אף על פי כן על הרשם להשתמש בשיקול דעתו שלא למחוק את הסימן".

נטל השכנוע בבקשה לביטול סימן

נטל השכנוע בבקשה לביטול סימן מסחר רשום רובץ לפתחו של מבקש הביטול. אין בעובדה כי המדובר בעובדה שלילית – היינו, העדר שימוש בסימן הרשום במשך שלוש שנים שקדמו להגשת הבקשה לביטול – כדי לשנות את הכלל דלעיל. על מבקש ביטולו של סימן, להניח לפחות ראשית ראיה לטענותיו, או-אז יעבור נטל הבאת הראיות אל בעל הסימן. ראה: בג"ץ 296/86 MOORGATE TOBACCO CO. LTD.  נ' PHILIP MORRIS INC. פ"ד מ"א(1) 485.

בענייננו, המבקשת הוכיחה כי משנת 1991 חדלה בעלת הסימן לעשות בעצמה שימוש בסימן הרשום בכל הקשור לתחום שיווק וייצור עופות. הנה כי כן, עלה בידי מבקשת המחיקה להניח ראשית ראיה לטענותיה בדבר העדר שימוש בסימן הרשום בתקופה הרלבנטית. לפיכך, עבר נטל הראיה לבעלת הסימן, להפריך את טענות המבקשת ולהראות כי עשתה שימוש בסימן הרשום על שמה או לחילופין כי קיימות נסיבות מיוחדות במסחר בעטיין לא עשתה שימוש בסימנה.

שימוש בסימן במסגרת שם החברה

הרשם דחה את טענות בעלת הסימן לפיהן השימוש בסימן כשם החברה מהווה שימוש כהגדרתו בדין. אכן נכון, כבר נקבע לא אחת כי לא בנקל יבוטל סימן מסחר אשר נרשם כדין, וכי יש ליתן פרשנות רחבה למונח "שימוש" בסימן מסחר. כך, שימוש בסימן רשום במסגרת שם חברה עשוי להיחשב כשימוש מספיק לצורך דרישת סעיף 41, ובלבד ששם החברה מוטבע על גבי מוצר או שירות הנכללים בפרטת הסימן הרשום.

בענייננו, עיקר הראיות שהובאו על ידי בעלת הסימן לעניין הוכחת השימוש היו חשבוניות המס שהוצאו מטעמה בגין תשלום דמי השכירות ע"י המבקשת עבור השימוש במושכר. לא הובאו כל ראיות לפיהן עשתה בעלת הסימן שימוש בשם החברה לצורך מסחר בטובין הכלולים בפרטת הסחורות של הסימן הרשום (היינו: מוצרי בשר ועופות). בנוסף, הכיתוב המופיע על גבי חשבוניות אלו הוא שמה של בעלת הסימן (השם) באותיות דפוס בלבד ולא הלוגו המעוצב אשר ביטולו נתבקש דכאן. אי לכך, לא ניתן לזקוף את השימוש שעשתה בעלת הסימן בסימן במסגרת ציון שם החברה על גבי חשבוניות המס, או יתר מסמכיה לצורך העניין, כשימוש לפי הוראת סעיף 41 לפקודה.

שימוש בסימן באמצעות מבקשת הביטול ללא רישום רישיון

הוראות הסעיפים הרלבנטיים לענייננו מצויות בסעיף 41(ו)(2) ובסעיף 50 לפקודה. סעיף 41(ו)(2) קובע כדלקמן: "ו) בסעיף זה, "שימוש", בסימן מסחר, לרבות - (1) ...... (2) שימוש על ידי בעל רשות רשומה כאמור בסעיף 50, בתנאי ששימוש זה נעשה בכפוף לפיקוח בעל הסימן".

סעיף 50 לפקודה קובע כדלקמן: "50.(א) רשאי בעל סימן מסחר רשום להרשות לאדם אחר (בפקודה זו - בעל רשות) להשתמש בסימנו לענין הטובין שלגביהם רשום הסימן, כולם או מקצתם. (ב) לא יהיה תוקף לרשות אלא אם נרשמה לפי הוראות סעיף זה, ורשאי הרשם לרשום אותה בכפוף לתנאים ולהגבלות שייראו לו. (ג) כל עוד בעל רשות משתמש בסימן לענין הטובין במהלך עסקו בהתאם לרשות ובכפוף לתנאים או להגבלות שבה, יראו את זכות השימוש בסימן בידי בעל הרשות כשימוש ייחודי בידי בעל הסימן".

בהסתמך על שני סעיפים אלו נקבעה הלכה על ידי ביהמ"ש העליון לפיה שימוש בסימן רשום ע"י מי שקיבל רשות שימוש בו, מבלי שנרשמה הרשות בפנקס סימני המסחר, לא יחשב כשימוש על ידי בעלי הסימן הרשום. ראו: דברי כב' השופט י' דנצינגר בע"א 2209/08 GIGIESSE CONFEZIONI S.P.A  נ' ואמפום בע"מ (פורסם ב"נבו", 23.3.10).

בענייננו, לא נרשמה על שם המבקשת רשות שימוש בסימן הרשום. לפיכך, לא ניתן ליחס לטובת בעלת הסימן, את השימוש שעשתה המבקשת בסימן בתקופה הקובעת.

יודגש כי ייתכנו נסיבות בהן שימוש בסימן רשום על ידי חברה שאינה בעלת הסימן ייזקף לזכות בעל הסימן, אף אם לא נרשמה רשות שימוש. זאת, במידה וניתן להוכיח כי המדובר בחברות הקשורות זו לזו באופן אשר כל הפרדה ביניהן תהא בלתי משמעותית או מלאכותית.

נסיבות מיוחדות במסחר המצדיקות את הרישום

התנאים המצטברים בסעיף 41(ב) לפקודה הם כדלקמן: התנאי הראשון הוא  קיומן של נסיבות מיוחדות במסחר שמנעו את השימוש מבעל הסימן. התנאי השני הוא כי לבעל הסימן כוונה לעשות שימוש בסימן המסחר. יודגש כי כוונה לעשות שימוש בסימן המסחר רלבנטית רק ככל שמקיימות נסיבות מיוחדות במסחר שמנעו את השימוש בסימן המסחר.

בעלת הסימן לא טענה, ומשכך אף לא הוכיחה, כי בעטיין של  נסיבות מיוחדות במסחר נמנע ממנה השימוש בסימנה. לא זו אף זו, בעלת הסימן הדגישה כי רישיון השימוש בסימן שהוענק למבקשת היה רישיון בלתי ייחודי. כלומר, בעלת הסימן יכולה הייתה לעשות שימוש עצמאי בסימנה בהקשר לטובין נשוא הסימן, אך בחרה שלא לעשות כן.

נסיבות חריגות המצדיקות הפעלת שיקול דעת הרשם

כאמור בפס"ד פרמינגר, אף אם לא נעשה שימוש בסימן במשך שלוש השנים שקדמו לבקשה לביטולו ולא התקיימו נסיבות מיוחדות במסחר שמצדיקות את חוסר השימוש בסימן, עדיין מסור לרשם סימני המסחר שיקול הדעת שלא להורות על ביטול הסימן הרשום. בבואו להפעיל את שיקול דעתו על הרשם לאזן בין נסיבות חריגות, ככל שימצאו, אשר עשויות להצביע על קושי להורות על ביטול הסימן, לבין מטרת סעיף 41 לפקודה. מטרת הסעיף היא  לאפשר לכלל הסוחרים בתחום מסוים לעשות שימוש בסימנים אשר נותרו רשומים בפנקס סימני המסחר על אף שלא נעשה בהם כל שימוש מסחרי ואף לא קיימת כל כוונה להשתמש בהם.

הרשם פסק כי מקרה בו מבקש הביטול הוא בר רשות בסימן רשום, ועתה לאחר שנתגלע סכסוך בין הצדדים והגיעו לסיום היחסים העסקיים בינהם, מבקש הוא את ביטול הסימן בטענה כי לא נרשמה רשות השימוש על שמו, עשוי במקרים מסוימים להיחשב כנסיבה חריגה לצורך הפעלת שיקול הדעת המסור לרשם.

עם זאת, אין המקרה שלפנינו בבחינת "נסיבה חריגה". כפי שכבר נקבע לעיל, מתוך החומר המצוי בתיק, קיים ספק אם עלה בידי בעלת הסימן להוכיח כי המבקשת עשתה שימוש בסימן הרשום במתכונת המעוצבת בה הוא מופיע בפנקס סימני המסחר. לפיכך, אף אם הייתה נרשמת רשות שימוש על שם המבקשת, קיים ספק לו השימוש שעשתה המבקשת בסימן נזקף היה לטובת בעלת הסימן עצמה.

9 באוגוסט, 2010,

0 תגובות

בקשה לביטול סימן מסחר "REPORTER" - ביטול סימן בשל היעדר שימוש ורישום הגנתי

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, הרשם ד"ר מאיר נועם (בקשה לביטול סימני מסחר מס' 74788,74787) –  9.8.2010

תחום: בקשה לביטול סימן מסחר "REPORTER".

נושאים: בקשה לביטול רישום סימן מסחר, היעדר שימוש בסימן, נטל ההוכחה כי סימן מסחר אינו כשר לרישום, רישום הגנתי, כוונה לשימוש בסימנים, תום לב בבקשה לביטול סימן מסחר, נסיבות אשר מצדיקות היעדר שימוש בסימן מסחר.

עובדות: המתנגדות מבקשות לקבוע כי רישום סימן המסחר המדובר יבוטל.

נפסק:

הבקשה נתקבלה: הרשם קבע כי אין להותיר את רישום הסימנים על כנו וקיבל את הבקשה לביטול רישום סימני המסחר מספר 74787 ו- 74788. הרשם קבע כי בעלת הסימנים תישא בהוצאות ההליך ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 36,000 ₪ הכולל מע"מ, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל. בסכום זה הובאו בחשבון, הוצאות מבקשת הביטול בגין ניהול הליך בקשת ביטול סימנים 74785 ו- 74786 וכן הוצאות מבקשת הביטול בגין דחיית הדיו.

נקודות מרכזיות

היעדר שימוש בסימן

סעיף 41 לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש] התשל"ב- 1972 (להלן: "הפקודה") קובע את זכותו של כל אדם (מעוניין) לעתור לביטול רישומו של סימן מסחר:

"(א) בלי לפגוע בכלליות הוראותיהם של סעיפים 38 עד 40 רשאי כל אדם מעונין להגיש בקשה לביטול רישומו של סימן מסחר על יסוד הנימוק, שלא היתה כוונה בתום לב להשתמש בסימן המסחר בקשר לטובין שלגביהם הוא רשום ושלמעשה לא היה שימוש בתום לב בסימן המסחר בקשר לטובין שלגביהם הוא רשום או לא היה שימוש כאמור בתוך שלוש השנים שקדמו לבקשת הביטול."

הרשם קבע כי בבואנו להכריע בשאלת השימוש או היעדרו, יש לבחון את שלוש השאלות הרלבנטיות לעניין ביטול סימן מסחר לפי סעיף 41. שאלה ראשונה, האם הייתה כוונה בתום לב מצד בעל הסימן להשתמש בסימן המסחר והאם היה למעשה שימוש בתום לב בסימן המסחר במהלך שלוש השנים שקדמו לבקשת הביטול; שאלה שנייה שעולה במידה והוכח היעדר שימוש, האם היו נסיבות מיוחדות במסחר, שבעטיין לא ניתן היה להשתמש בסימן; ושאלה שלישית, האם יש מקום במסגרת שיקול דעתו של הרשם, להורות על מחיקת הסימן (ראו: בג"ץ 302/74 Nicholas Overseas LTD נ' ניסן פרמינגר בע"מ, פ"ד כ"ט(1) 676 (1975), וכן ע"א 7038/04 מיס אל אופנה עילית לנשים 1992 בע"מ נ'PAGOTTE BEKLEIDUNGSF ABRIK PAULA GOT TESDIENER – G, מיום 11.03.2007 (פורסם בפסק דין)).

נטל ההוכחה כי סימן מסחר אינו כשר לרישום

הרשם קבע כי הנטל להראות כי סימן שנרשם בפנקס אינו כשר לרשום, הינו על כתפי מבקש ביטולו. רישומו של הסימן משמש ראיה לכאורה לתקפותו (סעיף 64 לפקודה) ולכן על המבקש לטעון אחרת, נטל השכנוע (ראה בג"צ 144/85 קליל נ' רשם הפטנטים פ"ד מב(1) 309 (1988), 318). נקבע לא אחת בפסיקה, כי לא בנקל יבוטל סימן מסחר אשר נרשם כדין, וכי למונח "שימוש" בסימן מסחר תינתן פרשנות רחבה (ראה: בקשות לביטול סימני מסחר מס' 13296, 14630 Diva ניתן ביום 24.03.2010 ע"י כב' הפוסקת בקניין רוחני יערה שושני- כספי).

רישום הגנתי

הרשם קבע על הרישום של סימני המסחר לשקף את המציאות המסחרית, מכאן שאין לאפשר המשך קיומו של סימן רשום שלא נעשה בו שימוש במשך שלוש שנים לפחות ממועד רישום הסימן. רישום הגנתי של סימני מסחר מפקיע מרשות הכלל את זכות השימוש בסימנים רשומים וזאת מטעמים פסולים. בעניין זה כתב המלומד ע. פרידמן בספרו "סימני מסחר דין, פסיקה ומשפט משווה", מהדורה שלישית, בהוצאת פרלשטיין- גינוסר בע"מ (להלן: "ע. פרידמן"), בעמוד 682: "מטרת סעיף 41 לפקודה, בראש ובראשונה אם לא אך ורק, לטיהור הפנקס מסימני מסחר שאין כוונה להשתמש בהם או שלא השתמשו בהם בפועל..."

"... סעיף 41 לפקודת סימני המסחר נועד למנוע רישום סימני מסחר מטעמים הגנתיים, כאשר אין כוונה להשתמש בסימנים אלו לצרכי מסחר, שיווק או ייצור. סימני המסחר נועדו להתוות מנגנון מסחרי ראוי ואפקטיבי לבידול בין מקורות הטובין או השירותים המוצעים בשווקים המסחריים. הרציונאליים הניצבים בלב שיטת סימני המסחר שוללים הפקעת סימנים מרשות הכלל, כאשר אין כוונה להשתמש בסימנים אלו לצרכי בידול מסחרי"

הכוונה לשימוש בסימנים

הרשם קבע כי סעיף 41 לפקודה עוסק בכוונה לשימוש בנוסף לדרישת השימוש בפועל, קרי: ישנן שתי דרישות מצטברות כוונה לשימוש ושימוש בפועל. לעניין זה ראה ע"א 7038/04 מיס אל אופנה עילית לנשים 1992 בע"מ נ' Pagotte Bekleidungs Fabrik Paula Got Tesdiener-G (תקדין עליון 2007 (1) 3018, פסקה 5 לפסק דינו של המשנה לנשיאה א' רבלין): "הנה כי כן, תכליתו של הסעיף היא לאפשר הקפדה על כך שהרישום ישקף את המציאות המסחרית, במסגרתה קיים שימוש שוטף בסימני מסחר. מטרתו היא מניעת האפשרות של רישום סימני מסחר על דרך ההפקר, ללא כל כוונה או רצון לעשות בהם שימוש לצורכי מסחר, ושל הישרדות סימנים שאבד עליהם הכלח במרשם. (ההדגשות אינן במקור- מ.נ.)"

בעניין זה, בעלת הסימנים טוענת כי הסכם ההפצה מעיד על כוונתה לעשות שימוש בסימן, ומכאן שהיא עומדת בפרשנות המונח "שימוש" כמובנו בפקודה. הרשם קבע, אין די בעצם הכוונה לבדה, הבאה לידי ביטוי בהסכם ההפצה כשלעצמו בכדי לעלות כדי שימוש. ההסכם הנדון מעיד לכל היותר על רצון למכור אך לא על שימוש בפועל. בכדי לעמוד בדרישת השימוש הקבועה בסעיף 41 לפקודה כוונת המכירה חייבת להיות ממומשת.

ובמילותיו המדוייקות של הרשם: "...הכוונה לעשות שימוש בסימן המסחר חייבת להיות מתמשכת. על הכוונה לעשות שימוש בסימן מסחר ניתן ללמוד מתוך המעשים שכן אין רשם סימני המסחר בוחן כליות ולב...".

בענייננו בעלת הסימנים מציגה כראיה לשימוש בסימן, תעודות משלוח לישראל וחשבוניות אשר מסתכמות בסכום כולל של 10,379 יורו לכל אורך שנות התקופה הרלבנטית. הרשם קבע כי אין בקבלות ייבוא אלו כדי להעיד על מכירות בפועל, וגם אין בהן כדי להעיד על מכירות בהיקפים מסחריים סבירים של הטובין מן ההגדרים המצוינים.

אין בחשבוניות המצורפות כדי העדה על קיום מחזור עסקים סביר בישראל. עוד הוסיף הרשם כי הוא אינו שוכנע כי היקף מכירות זניח זה עולה לכדי שימוש.

תום לב בבקשה לביטול סימן מסחר

הרשם לא מקבל את טענת בעלת הסימנים טוענת כי מבקשת הביטול פעלה בחוסר תום לב ובשל כך יש לדחות את בקשתה. סעיף 41(א) לפקודה מציין מפורשות כי "...רשאי כל אדם מעוניין להגיש בקשה לביטול..., שלא היתה כוונה בתום לב להשתמש בסימן המסחר...". הסעיף קובע כי תום הלב נבחן ביחס לשימוש בסימני המסחר, קרי: בחינת תום הלב הינה ביחס לבעלת הסימנים ולא ביחס למבקשת הביטול, אשר לגביה קבע הרשם כי הינה אדם מעוניין לצורך סעיף 41 לפקודה. שימוש בתום לב הינו שימוש אמיתי במוניטין הסימן לצורך יצירת בידול ולא שימוש למראית עין רק כדי להשתמש בסימן כסימן הגנתי (ללא שימוש בפועל).

הרשם קובע כי משנקבע כי השימוש לו טוענת בעלת הסימנים אינו עומד בדרישות הפקודה, יש לעבור לבחינת השאלה השנייה, האם היו נסיבות מיוחדות אשר בגינן לא עשתה בעלת הסימנים שימוש בסימניה. עוד אדגיש כי בעלת הסימנים לא העלתה טענה מעין זו. בהתאם להוראת סעיף 41(ב) לפקודה באם יצליח בעל הסימן הרשום להוכיח כי שררו נסיבות מסחריות מיוחדות בעטיין נמנע ממנו להשתמש בסימנו הרשום, לא יורה הרשם על ביטול הסימן.

נסיבות אשר מצדיקות היעדר שימוש בסימן מסחר

בהחלטת הרשם בעניין בקשה לביטול סימן מסחר מספר 138834 ("מיג") מיום 17.07.2007, נסקרו אמות המידה שנקבעו בפסיקה האנגלית, לבחינת הנסיבות אשר יצדיקו היעדר שימוש בסימן, להלן:

1. יש לקחת בחשבון את העובדה שסימני מסחר נועדו כדי שישתמשו בהם;

2. אין מדובר בנסיבות וקשיים רגילים;

3. מדובר בנסיבות מיוחדות ולא רגילות במסחר או בשוק או שיבושים חמורים אף אם זמניים בעסקו של בעל הסימן;

4. עיכובים הקשורים לרגולציה יכולים להוות סיבה מוצדקת אך לא עיכובים רגילים בתפעול ושיווק.

5. נסיבות שבשליטת בעל הסימן אינן סיבות מוצדקות.

(עניין Invermont [1997] R.P.C. 125 שצוטט בספרו של Kerly,"Law or Trade Marks and Trade Name", 13th Ed., p. בעמ' 285). בעלת הסימנים לא הביאה ראיות המעידות על נסיבות מיוחדות כלשהן אשר שררו בתקופה הרלבטית. כמו- כן, הרשם קבע כי נסיבות מיוחדות מעין אלו לא התקיימו בעניינו ואשר יצדיקו את הותרת הסימנים הרשומים בפנקס.

דף הבא
דף קודם

תנאי שימוש - אתר DWO

סגור