תג: אופי מבחין

22 במרץ, 2016,

0 תגובות

הבחנה בין סימן תיאורי, גנרי או מרמז

בקשה לרישום סימן מסחר שהוגשה על ידי חברת DataCard Corporation, ההליך נדון בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני וסגנית רשם הפטנטים. ביום 18.2.2016 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
המבקשת יוצגה על ידי ד"ר אייל ברסלר.
 
 
העובדות: בקשה לרישום סימן המסחר DATACARD. הבקשה סורבה לרישום על ידי מחלקת סימני המסחר בנימוק: "הנני להודיעך כי אנו סבורים כי אכן מדובר בסימן גינרי, דהיינו, שם הסוג הכללי של המוצר ועל כן צריך להישאר פתוח לרשות הרבים ולא ניתן להקנות בו זכות בלעדית". המחלקה סברה כי הסימן הינו כה מתאר עד כי אינו יכול לרכוש אופי מבחין כתוצאה משימוש. 
 
לאור זאת המבקשת ביקשה כי העניין יובא להכרעה בפני הרשם ומכאן הליך זה.
 
תוצאות ההליך: סגנית הרשם הורתה על קיבול הבקשה לרישום הסימן.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

סימן תיאורי, גנרי או מרמז

נפסק כי הסימן DATACARD בין כמלה אחת ובין כצירוף מלים אינה מהווה מונח ידוע ומוכר בתחום אבטחת המידע. משמעותו המילונית של הצירוף הינו כרטיס (CARD) מידע (DATA). המונח המקובל בישראל לכרטיסים המאפשרים הזדהות מאובטחת וחתימה אלקטרונית הינו "כרטיס חכם". 
 
מכאן שאין הסימן מהווה את כינוי המוצרים או השירותים (ראה ע"א 5792/99 תקשורת וחינוך דתי-יהודי משפחה (1997) בע"מ נ' אס.בי.סי פרסום, שיווק וקידום מכירות בע"מ, פ"ד נה(3) 933 (2001), שם הובהר כי סימן גנרי הינו - "הסוג או הזן אליו משתייך הנכס או השירות".
 
זאת ועוד, נפסק כי הסימן אף אינו נמצא בשימוש על ידי העוסקים בתחום. בחיפוש הסימן במרשתת באמצעות מנוע החיפוש Google עולות תוצאות הקשורות במבקשת ואין עולות תוצאות שיש בהן כדי להעיד כי השימוש נמצא כמונח גנרי או מתאר בידי מתחרותיה של המבקשת. באותו חיפוש נמצא כי המונח Data Card"" נמצא בשימוש בתחום השיווק והמכירות ומשמעותו מסמך המתאר את מאפייני רשימת תפוצה להשכרה או למכירה.  
 
על כן נפסק כי נכון יהא למקם את הסימן המבוקש בצידו התיאורי של ציר התיאוריות. 
 
בנוסף נפסק כי עסקינן בסימן המרמז על הטובין ועל השירותים שכן נדרשת מחשבה מסויימת על מנת לעמוד על הקשר בין הסימן לבין הטובין. הדבר נכון אף ביחס לכרטיסי החיוב והזיהוי עצמם (בסוג 9) והשירותים הנוגעים אליהם (בסוגים 04 ו-42) שכן אין בסימן גילוי חד משמעי לעניין סוג המידע המופיע בכרטיס ומטרתו.
 

אופי מבחין אינהרנטי 

עיקר חששה של המחלקה נבע מכך שסברה היא כי על הסימן להישאר פתוח למסחר. כפי שמבהיר זליגסון בספרו בעמ' 22 סימנים שיש להשאירם פתוחים למסחר הינם משני סוגים:
"מלים או ציורים שמהווים את הכינוי ההכרחי או הטבעי לסחורות מסויימות או לשירותים מסויימים.
...
מילות שבח מקובלות: אין לכנות סחורות במילות שבח רגילות, כיון שעליהן להישאר חופשיות לשימוש במסחר.
...הכוונה היא למילות שבח כלליות, או למילות שבח המאפיינות את הסחורה המסויימת."
 
סגנית הרשם פסקה כי הסימן המבוקש אינו נכנס לגדר אחת מקטגוריות שלעיל. הסימן הוא בעל אופי מבחין אינהרנטי ועל כן כשיר לרישום לפי החלופה שבסעיף 8(א) לפקודה. 
 

אופי מבחין נרכש

בנוסף נפסק כי אך גם אם היה ספק כלשהו בכשירות הרישום של הסימן הרי שדי בראיות שהוגשו להוכחת אופיו המבחין הנרכש של הסימן כדי לשכנע כי הסימן כשיר לרישום אף על פי החלופה שבסעיף 8(ב) לפקודה. 
 
סמנכ"ל המבקשת העיד על היקפי מכירות גבוהים בישראל, במיוחד ביחס למוצרים ושירותים שאינם מצויים בביתו של כל אדם. כעולה מן התצהירים ונספחיהם המוצרים והשירותים הנושאים את הסימן המבוקש נמכרים בישראל באמצעות משווק מקומי החל משנת 1990 והחברה עושה שימוש בסימן על גבי כל אחד מן המוצרים. אמנם לעתים נעשה שימוש בסימן מעוצב, אך העיצוב הינו מינורי ביותר.
 
לנוכח כל האמור הורתה סגנית הרשם על קיבול הבקשה לרישום הסימן.

16 במרץ, 2016,

0 תגובות

סימן תיאורי אינו כשיר לרישום אלא אם רכש אופי מבחין

בקשות לרישום סימני מסחר שהוגשו על ידי קרן קימת לישראל, ההליך נדון ברשות סימני המסחר בפני אסא קלינג, רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר. ביום  17.2.2016 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: בקשות לרישום סימני מסחר מילוליים, כדלקמן: 251088 Community Forest"",  251091 "יער קהילתי", 251092 "הקלק וטע", 251119 "Click to Plant", 251116 "ספר היערות", 256439 "THE WEDDING BOOK", 256443 "THE BAR MITZVA BOOK", ו-256441 "THE BAT MITZVA BOOK"  (להלן: "הסימנים המבוקשים").
 
כלל הסימנים המבוקשים נתבקשו לגבי פרטת הטובין הבאה: "חלוקה והפצה של הון, לרבות הון קרנות צדקה; חלוקה למטרות צדקה; שירותי גיוס הון לקרנות צדקה; שירותי גיוס הון לקרנות; גיוס תרומות; ארגון איסוף תרומות; ארגון גיוס הון; הכלולים כולם בסוג 36".
 
לפי הודעות הליקויים שהוציאה מחלקת סימני מסחר נמצא כי הבוחן סבר שהסימנים אינם כשרים לרישום לאור הוראות סעיפים 8(א) ו-11(10) לפקודת סימני המסחר. 
 
המבקשת בחרה להשיג על החלטת הבוחן בפני רשם סימני המסחר ומכאן הליך זה.
 
תוצאות ההליך: נפסק כי הבקשות לרישום הסימנים 251088 Community Forest"",  251091 "יער קהילתי", 251092 "הקלק וטע", 251119 "Click to Plant" נדחות.
 
הבקשות לרישום הסימנים 251116 "ספר היערות", 256439 "THE WEDDING BOOK", 256443 "THE BAR MITZVA BOOK", ו-256441 "THE BAT MITZVA BOOK"  יירשמו לגבי פרטת הטובין המתוקנת כדלקמן: 'שירותי גיוס הון לקרנות צדקה; שירותי גיוס הון לקרנות; גיוס תרומות; ארגון איסוף תרומות; ארגון גיוס הון; הכלולים כולם בסוג 36'.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

אופי מבחין 

מושכלות ראשונים הינן כי תפקידו של סימן המסחר הוא כפול. מצד אחד נועד הוא להגן על בעל הסימן מפני הסגת גבול על ידי מתחריו ומאידך מסייע הוא לציבור הלקוחות לזהות נכונה את מקור הטובין או השירותים. מכאן, כי אחת מתכליותיה העיקריות של הפקודה הנה מניעת הטעיה. להגשמת תכלית זו נועד סעיף 8 לפקודה המחייב כתנאי לרישומו כי סימן יהא בעל אופי מבחין, בין הנו בעל אופי מבחין אינהרנטי כמצוות סעיף קטן (א) ובין אם נרכש אותו אופי מבחין כפי שמאפשר סעיף קטן (ב):
"(א) אין סימן כשר לרישום כסימן מסחר אלא אם יש בו כדי להבחין בין הטובין של בעל הסימן לבין הטובין של אחרים (להלן - בעל אופי מבחין).
(ב) הרשם או בית המשפט הבאים לקבוע אם סימן מסחר המשמש למעשה הוא בעל אופי מבחין, רשאים לשקול עד כמה הפך השימוש למעשה את הסימן לבעל אופי מבחין בטובין שלגביהם נתבקש או נעשה הרישום."
 
אופי מבחין כקבוע בהוראות סעיף 8(א) לפקודה, יתבטא בכך שהצרכן הרואה את הסימן יוכל להבחין מהו מקור הטובין נושאי הסימן, אם הסימן משמש לטובין שונים יוכל הצרכן לדעת שכולם מקורם אחד הוא.
 

סימנים מרמזים

בענייננו, לגבי סימני הספרים המבוקשים באנגלית אשר משמעותם בעברית 'ספר חתונה', 'ספר בר מצוה' ו'ספר בת מצוה'. נפסק כי אין המדובר בפועל בספרים אלא לכל היותר במרשם תרומות. אין מדובר בסימנים המתארים בהכרח את השירותים. לכל היותר יכולים אלה להוות רמיזה לגבי השירותים. זאת כפי שנקבע לגבי שמות מרמזים בעניין משפחה: 
קטגוריה שלישית כוללת שמות רומזים (מרמזים), והם שמות שכשמם כן הם: מרמזים הם על הטובין בלי שמתארים הם אותם מפורשות. בסימנים אלה יש "...זיקה מחשבתית מסויימת בין הסימנים לבין הטובין נושאי הסימנים, אך הקשר בין הסימנים לבין הטובין מצריך מחשבה קצרה מטעם הצרכן, בטרם יוכל הצרכן לקשר בין הסימנים לבין מקור הטובין נושאי הסימנים" ... שמות אלה זוכים להגנה.
בנוסף, סביר להניח כי פגישה בסימני הספרים יחשוב כי מדובר בספר חתונה, בר מצוה או בת מצוה כדוגמת אלבום תמונות, לפיכך אין מדובר בקפיצה לוגית מתבקשת כאשר עסקינן בגיוס תרומות. נפסק כי מדובר באפיק צר שלא עולה כדי הפקעת המילים מהציבור.
לפיכך, התיר הרשם את רישומם. כך גם נפסק לגבי הסימן 251116 "ספר היערות".
 

סימן תיאורי אינו כשיר לרישום אלא עם רכש אופי מבחין

ידוע כי הקטגוריות המקובלות לסיווג סימני מסחר הן סימנים גנריים, תיאוריים, מרמזים, שרירותיים ודמיוניים. בין סוגי הסימנים הללו נמתח ציר הנמשך מהסימנים הגנריים ועד הסימנים הדמיוניים – ובכינויו, ציר התיאוריות. כמו כן, סימן או שם גנרי לא יהיה כשיר כלל לרישום. בהתאם להוראת סעיף 11(10) לפקודה סימן או שם שיש בו כדי לתאר את הטובין או השירותים אותם הוא מיועד לסמן, יזכה להגנה רק אם רכש אופי מבחין כקבוע בהוראות סעיף 8(ב) לפקודה. 
 
לפיכך, בשלב ראשון יש לבחון האם הסימן המבוקש לרישום הינו גנרי או תיאורי, וככל שהינו תיאורי האם רכש אופי מבחין. הסימן המבוקש ייבחן ביחס לטובין או לשירותים אותם הוא מיועד לסמן.
 
כלל ידוע הוא כי על השם המקובל של הטובין או השירותים להישאר פתוח לשימוש הציבור, אף אם אינו בשפה העברית.
 

סימנים מתארים

נפסק כי אין לקבל לרישום את הסימנים Community Forest"", "יער קהילתי", "הקלק וטע" ו-"Click to Plant". סימנים אלו הינם תיאוריים שכן מהווים תיאור ישיר ולא מרמז, לשירות אותו מספקת המבקשת. לפיכך עולה שהנם חסרי אופי מבחין כדרישת סעיף 8(א) לפקודה. 
 

אופי מבחין נרכש

משנמצא כי הסימנים Community Forest"", "יער קהילתי", "הקלק וטע" ו-"Click to Plant" נעדרי אופי מבחין אינהרנטי, נותר לבחון האם רכשו הם אופי מבחין כתוצאה משימוש במידה בה ניתן יהיה לקבלם לרישום בהתאם לסעיף 8(ב) לפקודה. 
ככל שהסימן מתרחק מהסימנים הדמיוניים ועל ציר התיאוריות ומתקרב אל הסימנים התיאוריים והגנריים, על המבקשת מוטל נטל גדול יותר להוכחת האופי המבחין הנרכש. כמו כן, בהתאם להוראות סעיף 11(10) לפקודה, המשמעות המשנית שרוכש הסימן התיאורי עשויה לזכות אותו בהגנה גם אם הוא תיאורי או משבח (ר' בג"צ 144/85 קליל נ' רשם הפטנטים והמדגמים ואח', פ"ד מב(1) 309, 315).
 
נקבעו מספר מבחנים לאמידת רכישת אופי מבחין בסימן, כגון משך תקופת השימוש בסימן, האופן בו פורסם הסימן והאמצעים שהושקעו ביצירת קשר מחשבתי בין הסימן לתודעת הציבור (ר' עניין טוטו). כמו כן, יש לבחון את אופי השימוש בסימן בנוסף לנתונים ביחס למשך השימוש בסימן, כלומר, האם הסימן מזוהה כך שבעקבותיו הציבור יקשר את המוצר נשוא הסימן המבוקש עם בעליו (ר' ע"א 18/86 מפעלי זכוכית ישראליים פניציה בע''מ נ' Les Verries de Saint Gobain, פ"ד מה(3) 224, 238 (1991). 
 
לעניין הקשר בין הסימנים המבוקשים לרישום לבין מקורם, הציגה המבקשת בדיון שהתקיים בפניי עמודי חיפוש מהמרשתת מהאתר "Google" על מנת להראות כי הסימנים "Click to Plant", "הקלק וטע", "Community Forest" ו-"יער קהילתי" הינם מוכרים ומזוהים עימה. נפסק כי, על התחשבות בתוצאות חיפוש במרשתת להיעשות בזהירות ובדרך מתאימה ובאמצעות ראיות אשר יהיה בהן לתמוך באמיתות תוצאות החיפוש ומשמעותו. נפסק כי תוצאות החיפוש שהובאו על ידי המבקשת  לא נתנו כלים על פיהם ניתן ללמוד דבר על אופן ואמינות עריכתם של החיפושים במרשתת או  להעדיף תוצאות חיפוש זה או אחר.
 
על כן נפסק כי לא די בראיות שהוצגו כדי להוכיח כי הסימנים המבוקשים לרישום Community Forest"", "יער קהילתי", "הקלק וטע" ו-"Click to Plant" רכשו אופי מבחין בהתאם למבחנים שקבעה הפסיקה בעניין טוטו ומכאן כי לא עמדה המבקשת בדרישות כקבוע בסעיף 8(ב) לפקודה.
לפיכך, משנמצא כי הסימנים Community Forest"", "יער קהילתי", "הקלק וטע" ו-"Click to Plant" לא רכשו אופי מבחין כקבוע בהוראות סעיף 8(ב) לפקודה ומשנמצא לעיל שהנם נעדרים אופי מבחין אינהרנטי כמצוות סעיף 8(א) לפקודה בהיותם מתארים את השירותים לגביהם הנם מבוקשים, הרי שאינם כשירים לרישום לאור הוראות סעיף 11(10) לפקודה.
 

18 בפברואר, 2016,

0 תגובות

התנגדות לסימן מסחר מעוצב לפרופיל

התנגדות לסימן מסחר מעוצב לפרופיל
חברת אקסטל בע"מ הגישה התנגדות לסימן מסחר של חברת AL-SHURKAH ALWATANEYA LISENAET AL-ALAMENYOM WALPROFILAT (National Aluminum & Profile Co.). ההתנגדות נדונה ברשות סימני המסחר, בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני וסגנית רשם הפטנטים. ביום 24.1.2016 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: הבקשה לרישום סימן מסחר הוגשה בגין "פרופילים העשויים מאלומיניום; הכל כלול בסוג 6". לשם הבהרת מהות הסימן התווספה ההערה הבאה ביחס לסימן המבוקש: "סימן זה מתייחס למשטח הכולל חריץ אורכי במפתח של 120 מעלות על גבי המשטחים הלא משמעותיים של הפרופיל".
 
הסימן קובל ופורסם להתנגדויות הציבור. ההתנגדות הוגשה בעילות הבאות: הסימן המבוקש חסר אופי מבחין כנדרש בסעיף 8(א) לפקודת סימני מסחר; הסימן דומה עד כדי הטעיה לסימן המסחר המוכר היטב של המתנגדת לגבי טובין שהינם מאותו הגדר ולכן אינו כשיר לרישום בהתאם להוראות סעיף 11(13) לפקודה; רישומו של הסימן עלול לפגוע בתקנת הציבור ובמוסר ועל כן פסול לרישום על פי הוראות סעיף 11(5) לפקודה; ברישומו של הסימן יהיה כדי לעודד תחרות בלתי הוגנת במסחר, הוא כולל ציון מקור כוזב וכן עלול להטעות את ציבור הצרכנים; ברישומו של הסימן יהיה כדי לאפשר דילול מוניטין של המתנגדת ולהיבנות ממנו ועל כן אינו כשיר לרישום בהתאם לסעיף 11(6) לפקודה.
 
תוצאות ההליך: ההתנגדות מתקבלת. בנוסף נפסקו למתנגדת הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪ כולל מע"מ. 
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

אופי מבחין בסימן המבוקש והחובה לסמן פרופילים

תנאי הכשירות לרישומו של סימן מסחר הוגדר, בין היתר, בסעיף 8(א) לפקודה כך:
"אין סימן כשר לרישום כסימן מסחר אלא אם יש בו כדי להבחין בין הטובין של בעל הסימן לבין הטובין של אחרים (להלן - בעל אופי מבחין)."
 
כאמור, אחת מעילות ההתנגדות הינה כי הסימן המבוקש חסר אופי מבחין כפי הנדרש בסעיף 8(א) לפקודה. טענה זו נזנחה בסיכומים. 
 
פרופילי אלומיניום מסומנים על ידי היצרנים לאור התקינה הנדרשת על ידי מכון התקנים. מטרת הסימן הינה זיהוי יצרן הפרופיל והוא נעשה בדרך כלל באמצעות חריצים או בליטות לכל אורך הפרופיל באופן שלא יהא בו כדי להפריע לתפקודו הפונקציונלי של הפרופיל. מכיוון שפרופילים מיוצרים באורך רב ונחתכים לאחר מכן לאורכים הרצויים לצורך שימוש בהם, סימון בקצה הפרופיל בלבד או במרווחים קבועים אינו מבטיח כי הסימן יוותר על הפרופיל גם לאחר חיתוכו. על כן מקובל הסימן לכל אורך הפרופיל באמצעות חריצים או בליטות.
 
מכון התקנים מנהל רישום של סימוני הפרופילים הנמכרים בישראל, אך מורה ליצרנים וליבואנים להגיש גם בקשות לרישום הסימונים כסימני מסחר. 
 
ברי כי קיומה של חובה לסמן פרופילים הנובעת מן התקן הישראלי, אינה מחייבת את רשם סימני המסחר לרשום את הסימון באותם מקרים בהם הוא סבור כי אין בסימן אופי מבחין אינהרנטי או מנימוק אחר, כגון דמיון מטעה בינו לבין סימנים אחרים.
הוראות העבודה לבחינת בקשות לרישום סימני מסחר משקפות את מדיניות הרשות ביחס לבחינת סימני מסחר שהינם דמות של פרופיל בקובען כי:
"אם הסימן הוא לכאורה דמות של פרופיל- תופעל השגה על פי סעיף 8(א) לפקודה. הבוחן יציין כי ניתן לשקול את ביטול ההשגה אם יוכח כי יש בו אופי מבחין אינהרנטי והוא נבדל מפרופילים אחרים, ובכלל אלה המאושרים על ידי מכון התקנים, או אם יוכח שהסימן רכש אופי מבחין על פי סעיף 8(ב) לפקודה".
 
במלים אחרות, ככל שיש בסימן על גבי הפרופיל כדי להבדיל בינו לבין פרופילים המיוצרים על ידי יצרנים אחרים הנושאים סימנים אחרים, ניתן לקבוע כי הסימן הינו בעל אופי מבחין אינהרנטי. ודוק, הכוונה היא לסימון על גבי הפרופיל ולא לצורת הפרופיל שהינה בעלת תפקיד פונקציונלי או אסתטי. 
אין מחלוקת בדבר שאלת אופיו המבחין האינהרנטי של הסימן המבוקש ואין מחלוקת כי הסימן המבוקש נועד כדי לסמן את הפרופילים של המבקשת ולהבדילם מפרופילים של מתחריה. 
 
מכאן שההכרעה מתמקדת בשאלת הדמיון המטעה בין הסימן המבוקש לבין סימני המתנגדת, ובשאלת התחרות הבלתי הוגנת שעלול ליצור רישום הסימן המבוקש. 
 

תחרות בלתי הוגנת

כאמור לעיל, טענה המתנגדת כי הסימן המבוקש אינו כשיר לרישום שכן דומה עד כדי להטעות לסימן הפס האחד בו עושה שימוש ובניגוד להוראות סעיף 11(6) לפקודה לפיהן:
"11. סימנים אלה אינם כשרים לרישום:
...
(6) סימן שיש בו כדי להטעות את הציבור, סימן המכיל ציון מקור כוזב וסימן המעודד התחרות בלתי הוגנת במסחר;"
 
שלושה הם המרכיבים של העילה לפי סעיף 11(6) לפקודה: המוניטין של הטוען לסכנת הטעיה, הדמיון המטעה בין הסימנים (זה המבוקש מחד וזה ה"וותיק" מאידך) וחוסר תום לב בבחירת הסימן.
לעניין מבחני הדמיון המיושמים בעילה זו כבר נקבע כי דומים הם לאלה המיושמים בעילה לפי סעיף 11(9) לפקודה. 
 
ואולם, כאשר נטען כי סכנת הטעיה של הציבור מרחפת מעל הסימן המבוקש בשל סימן אחר שלא נרשם, יש להוכיח מוניטין רב באותו סימן "וותיק". 
 
לטענת המתנגדת, אין להבחין בין סימן החריץ לבין סימן הבליטה שכן הציבור מזהה את הסחורה מתוצרתה לפי סימן "הפס האחד", ללא הבחנה באשר לצורתו. לפיכך גם בהעדר שימוש בסימן החריץ, יש למנוע את רישום הסימן המבוקש. המבקשת טוענת מנגד כי המתנגדת לא משתמשת עוד בסימן החריץ ועל כן אין לה מוניטין בסימן זה וכי הקהל מבחין בין סימן החריץ בו עושה שימוש המבקשת לבין סימן הבליטה, בו עושה שימוש המתנגדת. 
 
מראיות המתנגדת עולה כי המתנגדת הינה חברה מוכרת מאוד בשוק הישראלי וכי היא מייצרת ומשווקת פרופילים מישראל למעלה מ-26 שנים. מבקשת הסימן אינה חולקת על כך ואף מודה כי היקף המכירות של אקסטל עולה באופן משמעותי על היקף מכירותיה שלה. לטענת אקסטל שלא נסתרה, היא אוחזת בכ-20% משוק הפרופילים בישראל, אך אינה היצרנית הגדולה ביותר בישראל. 
 
נפסק כי המתנגדת השכילה להוכיח כי סימן הפס האחד מזוהה בציבור הרלוונטי כמסמן את תוצרתה של המתנגדת וכי עלה בידיה להוכיח קיומו בהתאם לאמות המידה שנקבעו בע"א 18/86 מפעלי זכוכית ישראליים פיניציה בע"מ נ' Les Verreies de Saint Gobain , פ"ד מה (3), 225 246-245)).
 
מראיות המתנגדת עולה כי היא עושה שימוש בסימונים של חריץ או בליטה מזה שנים רבות. 
 
אכן צודקת המבקשת כי מרבית הפרופילים שהוצגו מסומנים בבליטה ורק מיעוטם בחריץ. ואולם נפסק כי הציבור הרלוונטי לא מבחין בין שני הסימונים ומייחס את שניהם למתנגדת. בנוסף נפסק כי קיים קושי להבחין בין סימן החריץ לסימן הבליטה ולעתים דורש הדבר חקירה ובדיקה. 
נפסק כי מן הראיות עלה כי השוק מכיר את סימנה של המתנגדת ושהעובדים אינם מתמקדים בצורת הפס. על הקושי להבחין בין השקעים לבין הבליטות עמדתי בסעיפים הקודמים והעדר ההבחנה עלה גם מן החקירות.
ממכלול חומר הראיות עולה כי המתנגדת הוכיחה את המוניטין הרב שרכשה בסימן הפס האחד, דהיינו הן בסימן הבליטה והן בסימן השקע. מכאן שנותר לבחון את תום ליבה של מבקשת הרישום בבחירת סימנה.
 
הסיבות לבחירת הסימן על ידי המבקשת נותרו עמומות, אך חקירה ודרישה בכך מתייתרות לאור העובדה שברור כעת שיהיה ברישומו של הסימן כדי להטעות. יתרה מכך, תום הלב הנבחן הוא זה האובייקטיבי כפי שנקבע בעניין בקרדי:
"מעבר לנדרש אוסיף כי גם אם קיומה של תחרות בלתי הוגנת ייבדק באמצעות מבחן העזר של תום לב, הרי שמדובר במבחן אובייקטיבי של תום לב, שהרי רמת ההתנהגות הנדרשת על פי דיני התחרות הבלתי הוגנת צריכה להיקבע על פי סטנדרטים ערכיים ראויים של החברה ולא על פי האמונה הסובייקטיבית בדבר יושר והגינות של המבקש לרשום סימן מסחר."(ע"א 6181/96 יגאל קרדי נ' Bacardy Limited & Company, פ"ד נב (3), 276, בסעיף 13 לפסק הדין)
 
משהוכיחה המתנגדת מוניטין רב בסימן הפס האחד, לאור הדמיון המטעה בין הסימן המבוקש לסימנה של המתנגדת, ולאחר שהוכח כי נסיבות בחירת הסימן המבוקש אינן מנותקות מן המוניטין הרב של המתנגדת בסימנה, הרי שאין הסימן המבוקש כשיר לרישום בהתאם להוראות סעיף 11(6) לפקודה. מסקנה זו מתחזקת לאור הנטל המוטל על המבקשת להוכיח את כשירות הסימן לרישום גם בהליך ההתנגדות (ר' התנגדות לבקשה לרישום סימן מסחר מס' 170851 Orange Personal Communications Services Limited נ' גמקום בע"מ (פורסם באתר רשות הפטנטים, 11.10.2009), פסקא 17 להחלטה.
 

טענת המתנגדת כי סימנה מוכר היטב 

משנפסק כי בענייננו העילה בהתאם לסעיף 11(6) לפקודה מתייתר הדיון בעילתה החלופית של ההתנגדות בהתאם לסעיף 11(13) לפקודה, דהיינו כי סימנה של המתנגדת הוא סימן מוכר היטב. 
עם זאת נפסק כי המתנגדת לא הוכיחה כי סימנה כה מפורסם עד כי יכול הוא ליהנות מהגנת הסימן המוכר היטב. סימן מסחר מוכר היטב מוגדר בפקודה בסעיף 1:
""סימן מסחר מוכר היטב" - סימן המוכר היטב בישראל כסימן שבבעלות אדם שהוא אזרח מדינה חברה, תושב קבוע בה או שיש לו בה מפעל עסקי תעשייתי פעיל, ואפילו הסימן אינו סימן מסחר רשום בישראל או אין משתמשים בו בישראל; לענין קביעתו של סימן מסחר כסימן מוכר היטב בישראל יילקחו בחשבון, בין השאר, המידה שבה הסימן מוכר בחוגי הציבור הנוגע לענין, והמידה שבה הוא מוכר כתוצאה ממאמצי השיווק;"
 
בסעיף 11(13) לפקודה נקבע כי המגבלה על רישומו של סימן מסחר בעל דמיון לסימן מסחר מוכר היטב תתקיים אף אם האחרון אינו רשום: 
"(13) סימן שהוא זהה או דומה עד כדי להטעות לסימן מסחר מוכר היטב אף אם אינו סימן מסחר רשום, לענין טובין שלגביהם מוכר הסימן היטב או לגבי טובין מאותו הגדר;"
 
מבחני העזר לבחינת מעמדו של סימן מסחר כסימן מסחר מוכר היטב בישראל פורטו בהחלטה בעניין בהתנגדות לרישום סימן מסחר מס' 93261 "PENTAX",PENTAX S.R.L נ'ASAHI KOGAKU KOGYO KABUSHIKI KAISHA , (פורסם באתר רשות הפטנטים, 3.9.2003) (להלן: "עניין Pentax"), ואלו הם: מידת ההכרה של הסימן; היקף השימוש ומשך השימוש בסימן; היקפי מכירות ועומק החדירה לשוק; היקף ומשך פרסום הסימן; המידה בה הסימן מוכר, נעשה בו שימוש, פרסום רישום ואכיפה; מידת הייחודיות של הסימן; אופי ומידת השימוש בסימן או בסימן דומה על ידי צדדים שלישיים (שימוש על ידי מספר גורמים בסימן עשוי להצביע על כך שהמוניטין בסימן אינו שייך לאף אחד מהם); אופי הסחורות או השירותים וצינורות השיווק והדרגה שבה המוניטין של הסימן מסמל איכות של הסחורות מידה גבוהה של רכישת אופי מבחין תסייע בהוכחת מוניטין יותר מאשר אופי מבחין אינהרנטי; (ר' גם: ע"א 9191/03 V& S Vin Spirt Aktiebolag  נ' אבסולוט שוז בע"מ (פורסם בנבו, 19.7.2004).
 
מר יוסי הברמן, סמנכ"ל הכספים של המתנגדת (בתצהיר מיום 11.7.2013) העיד על היקפי ההשקעה בפרסום מטעם המתנגדת בשנים 2008-2012 שנעו בין 534 ל- 2,781 אלפי ₪. כן העיד מר הברמן על היקפי המכירות של המתנגדת בשנים 2008 - 2012 שעמדו על כ- 9,000 אלפי ק"ג בשנה. 
על אף האמור ובהתבסס על אמות המידה שפורטו בעניין Pentax, אין המדובר בסימן מסחר מוכר היטב. 
 
נפסק כי על אף שמחומר הראיות עולה כי אכן המתנגדת ומוצריה מוכרים בקרב קהל הלקוחות הרלוונטי בתחום וכן מוכר סימן הפס האחד בו משתמשת, מידת הייחודיות שבו  אינה רבה. בתחום בו תחום אפשרויות מוגבל לסימון, שנובע ממגבלות טכניות כגון שטח הפרופיל וסוג החריטה שתהווה בסופו של יום את הסימן, עצם קיומו של סימון כלשהו אינו ייחודי בהכרח. יתרה מכך, לאור השימוש בערבוביה של סימן השקע לצד סימן הבליטה, כאשר מרבית השימוש הינו בסימן הבליטה, קשה לייחס לסימן הפס האחד מוניטין רבים עד כדי הכתרתו כסימן מוכר היטב. זאת ועוד, נתח השוק של המתנגדת מסתכם ל-20% משוק הפרופילים בישראל. סגנית הרשם לא סברה כי היקף זה הינו  מספק לצורך הגדרת הסימן כמוכר היטב.
 
על אף שעולה הספק לגבי היותו של סימנה של המתנגדת מוכר היטב, ניכר כי רכשו סימניה מוניטין רב בשוק הרלוונטי, בקרב קהל הלקוחות הרלוונטי. על כן, לו היה נרשם הסימן המבוקש, החשש להטעיה ולתחרות בלתי הוגנת לא היה נמנע.
 

2 בפברואר, 2016,

0 תגובות

כשרות לרישום סימן תיאורי

בקשה לרישום סימן מסחר שהוגשה על ידי חברת קר שירותי רפואה בע"מ. ההליך נדון ברשות סימני המסחר, בפני אסא קלינג, רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר. ביום 10.11.2015 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: בקשה לרישום סימן המסחר "Care" (לא מעוצב) לגבי שירותים הנכללים כולם בסוג 44 (שירותים קוסמטיים). הבקשה סורבה לאור קביעת מחלקת סימני המסחר כי הסימן חסר אופי מבחין כנדרש בסעיף 8(א) לפקודת סימני המסחר וכן, בשל כך שהסימן המבוקש נוגע במישרין למהות או איכות השירותים שלסימונם הוא נועד בהתאם לקבוע בהוראות סעיף 11(10) לפקודה.
 
תוצאות ההליך: בקשת הרישום נדחית. הסימן המבוקש לא רכש אופי מבחין באופן שיכשיר את רישומו כהוראת סעיף 8(ב) לפקודה.  
נפסק כי המבקשת לא עמדה בנטל הגבוה שנקבע בעניין טוטו להוכחת משמעות שניה. לא הוכח בפני שהיכרותו של הציבור הנה דווקא עם הסימן המילולי על פני הסימן המעוצב שלמעשה לגביו היה עיקר ראיותיה.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

אופי מבחין  

אופי מבחין כפי שנקבע בסעיף 8(א) לפקודה, יתבטא בכך שהצרכן הרואה את הסימן יוכל להבחין מהו מקור הטובין נושאי הסימן, וכי אם הסימן משמש לטובין שונים יוכל הצרכן לדעת שכולם ממקור אחד.
ידוע כי הקטגוריות המקובלות לסיווג סימני מסחר הן סימנים גנריים, תיאוריים, מרמזים, שרירותיים ודמיוניים. בין סוגי הסימנים הללו נמתח ציר הנמשך מהסימנים הגנריים ועד הסימנים הדמיוניים – המכונה, ציר התיאוריות. כמו כן, סימן או שם גנרי לא יהיה כשיר כלל לרישום.  יחד עם זאת, סימן או שם שיש בו כדי לתאר את הטובין או השירותים אותם הוא מיועד לסמן, יזכה להגנה אם רכש אופי מבחין כקבוע בהוראות סעיף 8(ב) לפקודה. 
 
נפסק כי הסימן המבוקש ייבחן ביחס לטובין או לשירותים אותם הוא מיועד לסמן, מאחר וסימנים מסוימים עשויים להיחשב תיאוריים ביחס לטובין או לשירותים מסוימים אך שרירותיים ביחס לאחרים.
 
סעיף 11(10) לפקודה קובע כי סימנים אשר מורכבים מאותיות או ספרות העשויות להיות שבח או תיאור של הטובין נושא הסימן או של תכונותיהם, יקשו על הצרכן להבחין במקור הטובין. לפיכך, תיאורים כאלה נדרשים להישאר פתוחים לשימוש הציבור ואין לייחדם לאדם מסוים. כלל ידוע הוא כי על השם המקובל של הטובין או השירותים להישאר פתוח לשימוש הציבור, אף אם אינו בשפה העברית.
 
בענייננו, נפסק כי הסימן המבוקש לרישום הינו "Care", ובתרגום לשפה העברית "טיפול". מלה מילונית הינה מילה מתארת, מכאן כי מלה מילונית אינה יכולה לקבל הגנה מוחלטת, אלא יש לשקול כל מקרה ונסיבותיו. 
הסימן המבוקש אינו שייך לסימנים הדמיוניים או השרירותיים. ישנו קשר הדוק בין הסימן המבוקש ובין השירותים לגביהם רישומו מבוקש. 
נפסק כי הסימן המבוקש הינו תיאורי גרידא שכן יש בו תיאור ישיר ולא מרמז, לטיב הטיפולי של השירותים אותם מספקת המבקשת. המבקשת מפעילה רשת מכונים המציעים מגוון טיפולים רפואיים ואסתטיים. מכאן, כי הסימן המבוקש מתאר במישרין את העובדה לפיה המבקשת מספקת טיפול מסוגים שונים.   
 
לפיכך, יש לבחון אם רכש הסימן אופי מבחין באופן שיכשיר אותו לרישום בהתאם לדרישות סעיף 8(ב) לפקודה.
 

אופי מבחין נרכש

ככל שהסימן מתרחק מהסימנים הדמיוניים על ציר התיאוריות ומתקרב אל הסימנים התיאוריים והגנריים, על המבקשת מוטל נטל גדול יותר להוכחת האופי המבחין הנרכש. כמו כן, בהתאם להוראות סעיף 11(10) לפקודה, המשמעות השניה שרוכש הסימן התיאורי עשויה לזכות אותו בהגנה גם אם הוא תיאורי או משבח.
ישנם מספר מבחנים לרכישת אופי מבחין בסימן, כגון משך תקופת השימוש בסימן, האופן בו פורסם הסימן והאמצעים שהושקעו ביצירת קשר מחשבתי בין הסימן לתודעת הציבור. כמו כן, יש לבחון את אופי השימוש בסימן בנוסף לנתונים ביחס למשך השימוש בסימן. כלומר, האם הסימן מזוהה כך שבעקבותיו הציבור יקשר את המוצר נשוא הסימן המבוקש עם בעליו.  
 

מבחן משך תקופת השימוש בסימן

לעניין משך תקופת השימוש בסימן, המבקשת החלה את דרכה בשנת 1989 כמכון לרפואה גרעינית ושירותי הדמיה מתקדמים בתחומי הרפואה הגרעינית והקרדיולוגיה. בשנת 1997 המבקשת הרחיבה את תחומי פעילותה במגוון תחומים רפואיים, ביניהם הסרת משקפיים בלייזר וכן מכונים אסתטיים. אין חולק כי מדובר בתקופת זמן ממושכת, יחד עם זאת, אין הדבר תומך בהכרח בכך שהמבקשת רכשה אופי מבחין בסימן המבוקש לרישום.  
 

מבחן ההשקעה בפרסום

המבקשת השקיעה סכום של יותר מ-30 מליון ₪ בפרסום ומיתוג קבוצת קר בארץ. לא הוצג פירוט מספק עבור הוצאות הפרסום בגין הסימן המעוצב של המבקשת כאן, לבדו. 
כאמור, המבקשת צירפה חומרים שיווקיים רבים. ברובם ככולם נעשה שימוש בסימן המעוצב. סקירת הפרסומים העיתונאיים ובמדיות השונות  מעידה שכאשר נעשתה התייחסות מילולית לגבי המבקשת, נעשתה זו על פי רוב במלים "Care שירותי רפואה" או "Care אסתטיקה ולייזר". כלומר, ככלל לא נעשה על ידי המבקשת שימוש מילולי במלה "Care" לבדה. בהודעה הנוספת שהגישה המבקשת לאחר הדיון התייחסות בגוף הכתבה שצורפה ל"רשת קר (Care)". נפסק כי לא ניתן ללמוד מהתייחסות בודדת זו את שהמבקשת רוצה ללמד.
 

הוכחת אופי מבחין באמצעות סקרים

לעניין רכישתו של אופי מבחין לסימן המילולי "Care" בקרב הציבור, צירפה המבקשת שלושה סקרים שנערכו על-ידי מכון ''גיאו-קרטוגרפיה''. יודגש כי עורך הסקר לא הובא בפני בשעת הדיון כך שלא היה בידי לבחון סוגיות ושאלות שעלו בקשר עם הסקר. כך למשל, כמפורט להלן,  בחלק מהממצאים מצויינת חברת "Care Laser" ובאחרים מצויינת חברת "Care"  - לא ברור כיצד בפועל הוצגו השאלות לנסקרים. 
 
הכללים שהתגבשו לגבי עריכת סקרים קובעים כי על מנת שבית המשפט יוכל להסתמך על תוצאות של סקר, עליו להשתכנע שהסקר היה אובייקטיבי ועשוי כהלכה. יש לבחון, בין היתר, כי הסקר הוכן בקביעה נכונה של האוכלוסיה הנסקרת ובקביעה נכונה של השאלות ובניסוחן, והן בדרך איסוף ממצאיו ובשקלול של תוצאותיו (ר' ת"א (ת"א) 1236/93 Wiliam Grant & Sons Ltd נ' יצחק דיסקין בע"מ, [פורסם בנבו] דינים מחוזי, כו(2), 746). כללי עריכת סקר צרכנים ומשקלו בהליכים בפני רשם סימני המסחר נדונו בהרחבה בהתנגדות לרישום סימן מסחר 112645 "מי זך" (מעוצב), שלמה זך נ' תנה תעשיות (1991) בע''מ, (פורסם בנבו, 12.7.2004), וגם בהתנגדות לרישום סימן מסחר 178782, וואלה תקשורת בע"מ ואח' נ' רד רוב בע"מ, (פורסם בנבו, 7.6.2012) (להלן: "עניין וואלה").
 
כאמור, לא התייצב בפני הרשם עורך הסקר. לא ניתן היה לבחון ולבדוק את התהיות העולות על פניהן מהנתונים המפורטים לעיל ולא כל שכן לבחון את אופן עריכת הסקר בפועל. יחד עם זאת, נפסק כי אף אם היינו מקבלים את הממצאים ככתבם וכלשונם הרי שאין בהם לסייע למבקשת להראות כי הסימן המבוקש רכש אופי מבחין לכשעצמו.
 
שני הסקרים הראשונים עסקו בשאלת מודעות הציבור באופן כללי ובלתי נעזר למכוני הסרת שיער ומשקפיים בלייזר. תשובות הציבור אינן מעידות על כך כי המלה "Care" רכשה משמעות שניה בקשר עם המבקשת. ככל שנייחס את התשובות המתייחסות לצירוף המילים "Care לייזר" כמתייחסות לסימן המבוקש הרי שגם שיעור ההיכרות במודעות נעזרת אין בו לסייע למבקשת כדי להראות ששמה רכש משמעות שניה. למעשה, נראה כי נתוני מידת ההיכרות הנמוכה של הציבור עם שמה של המבקשת בשאלות הסגורות יש בו להעיד בצורה מפורשת כי שמה לא רכש משמעות שניה כלשהי.
בסקר השלישי נשאלו הנסקרים ספציפית על חברת "Care". בעצם העלאת השאלות הללו יצר הסוקר מודעות נעזרת. כפי שעמדנו על כך בעניין וואלה, לסקר מסוג שכזה יינתן משקל נמוך יחסית. גם מממצאי סקר זה קשה ללמוד בצורה חד משמעית על קישור שעושה הציבור בין הסימן המבוקש למקור השירותים לגביהם רישומו מבוקש. 
 
 מכל האמור לעיל עולה כי המשקל שיש לייחס לסקרים שהגישה המבקשת אינו גבוה. הרשם לא סבר כי יש בהם להעיד באופן חד משמעי ומספק על מודעות הציבור לסימן המבוקש לרישום הכולל את המלה "Care" לכשעצמה.
 

3 בנובמבר, 2015,

0 תגובות

נדחתה הבקשה לרישום סימן המסחר Rentalcars.com

בתאריך 26.10.2011 הגישה חברת TRAVELJIGSAW LIMITED ("המבקשת") הגישה בקשה לרישום עבור צירוף המילים "Rentalcars.com" לגבי שירותי תחבורה, נסיעות, השכרה וליסינג של כלי רכב וכד', בסוג 39. הבקשה סורבה לאור קביעת מחלקת סימני המסחר כי הסימן חסר אופי מבחין כנדרש בסעיף 8(א) לפקודת סימני מסחר וכן בשל כך שהסימן המבוקש נוגע במישרין אל מהות או איכות השירותים שלסימונם הוא נועד בהתאם להוראות סעיף 11(10) לפקודה.
 
בתשובתה להודעת מחלקת סימני המסחר, טענה המבקשת כי הסימן המבוקש הינו ייחודי ואינו תיאורי לגבי השירותים מושא הבקשה, וכן כי  אינו מתייחס במישרין לשירותים שלסימונם הוא נועד, שכן הפרטה כוללת שירותים שהסימן המבוקש מתייחס אליהם רק בעקיפין.
 
כמו כן, טענה המבקשת כי הרכיב ".COM" הופך את הסימן המבוקש לבעל אופי מבחין ומייחד אותו. 
 
טענה נוספת אשר העלתה המבקשת הינה כי מאחר וסימן זה רשום במדינות רבות בעולם (איטליה, יוון, רומניה) יש לרשמו, שכן  הסימן המבוקש הינו מותג בינלאומי. 
 

אופי מבחין אינהרנטי

אופי מבחין כמשמעותו בסעיף 8(א) לפקודה, יבוא לכלל ביטוי בכך שהצרכן הרואה את הסימן יוכל לדעת מהו מקור הטובין נושאי הסימן. אם הסימן משמש לטובין שונים, יוכל הצרכן לדעת שכולם באים מאותו מקור.
 
כב' הפוסקת ז'קלין ברכה הזכירה את ההלכה הקובעת כי סימן או שם שיש בו כדי לתאר את הטובין או השירותים אותם הוא מיועד לסמן, יזכה להגנה מצומצמת אם רכש אופי מבחין כקבוע בהוראות סעיף 8(ב) לפקודה, בעוד סימן או שם גנרי לא יהיה כשיר כלל לרישום.
 
בהחלטתה, קבעה כב' הפוסקת כי הסימן המבוקש לרישום הינו "RentalCars.Com" ובתרגום לשפה העברית "רכבים מושכרים נקודה קום" או "רכבים להשכרה נקודה קום" הינו גנרי, שכן הוא מהווה תיאור ישיר ומדויק לשירותים אותם המבקשת מספקת. לאור זאת, אין הוא יכול לרכוש אופי מבחין כתוצאה משימוש.
 
כמו כן, לא התקבלה טענת המבקשת כי הסיומת ".Com" היא זו שהופכת את הסימן לייחודי ומבחין, לאור ההלכה כי הסיומת  ".com""הינה סיומת גנרית מקובלת וקבועה המאפיינת מוסדות מסחריים-בינלאומיים".
 
לעניין היותו של הסימן המסחר תיאורי, טענת הנגד של המבקשת הינה כי בפרטה כלולים גם שירותים שאינם השכרת רכב ולגביהם הסימן המבוקש אינו מתאר. לעניין זה קבעה הפוסקת כי מעיון בפרטה ניתן ללמוד כי השירות העיקרי הניתן הינו השכרת רכבים ושירותים הנלווים לו (השכרת מושבי בטיחות לרכב, השכרת גרר לרכב וכו'). דהיינו, קיים קשר ישיר בין הסימן המבוקש לרישום לבין הטובין ועל כן, טענה זו של המבקשת נדחית.
 
להבדיל מהדרישה היסודית כי סימן מסחר מבוקש לרישום יהא בעל אופי מבחין, שם מתחם יכול להירשם בהיותו מונח גנרי בצירוף סיומת שאף היא גנרית באופייה. אולם רישומו של צירוף כשם מתחם אינו גורר את רישומו גם כסימן מסחר, שכן יש לבחון האם שם מתחם זה הינו בעל אופי מבחין על מנת שישמש כסימן מסחר בהתאם לקבוע בפקודה.
 

אופי מבחין נרכש

חרף העובדה שכב' הפוסקת כבר  קבעה כי הסימן "RentalCars.com" הינו גנרי וקשור באופן ישיר לשירות המוצע ועל כן אינו יכול גם לרכוש אופי מבחין כתוצאה משימוש, הפוסקת החליטה בכל זאת לבחון, ככל ותקבע כי הסימן הוא תיאורי, האם, לאור הנתונים שהובאו בפניה, רכש הסימן אופי מבחין על פי מבחני הפסיקה, היינו: משך השימוש בסימן, האופן בו פורסם הסימן והאמצעים שהושקעו ביצירת קשר מחשבתי בין הסימן לתודעת הציבור (ראה ע''א 3559/02 מועדון מנויי טוטו זהב בע''מ נ' המועצה להסדר ההימורים בספורט, נט(1) 873). בנוסף לנתונים ביחס למשך השימוש בסימן, ההלכה הינה כי יש לבחון אף את אופי השימוש בו, דהיינו האם הסימן מזוהה כך שבעקבותיו הציבור יקשר את המוצר נשוא הסימן המבוקש עם בעליו (ראה ע''א 18/86 מפעלי זכוכית ישראליים פניציה בע''מ נ' Les Verries de Saint Gobain, פ''ד מה(3) 224, 238 (1991). 
 
חרף התצהירים אשר הגישה המבקשת וכן מאמציה והשקעתה בפרסום, שיווק וקידום האתר, לא עמדה המבקשת בנטל ההוכחה לעניין זה והפוסקת נטתה להסברו של המלומד Kerly, הקובע כי רישום שם מתחם אינו מקים חזקת בעלות בקניין רוחני:  "A domain name registration as such is not an intellectual property right: it is a contract with the registration authority."
 

משמעות רישום הסימן במדינות אחרות

לעניין הטענה בדבר רישום הסימן במדינות שונות והיותו סימן מסחר בינלאומי, נתברר כי במרבית המדינות נרשם הסימן המעוצב של המבקשת ובארבע מדינות בלבד נרשם הסימן המילולי.
 
לסיכום, לאור הקביעה כי הסימן המבוקש הינו גנרי גרידא ואינו מסוגל לרכוש אופי מבחין, ולחילופין, גם אילו נקבע כי הסימן הוא תיאורי וכי יכול היה לרכוש אופי מבחין בישראל - לא הוכח כי אכן רכש אופי מבחין שכזה, ומשני נימוקים אלו – נדחתה הבקשה לרישומו. 

19 באפריל, 2015,

0 תגובות

סימן מסחר על צורת המוצר אייפון 4

סימן מסחר על צורת המוצר אייפון 4
בקשה לרישום סימן מסחר שהוגשה על ידי חברת Apple . הבקשה נדונה ברשות הפטנטים, בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני וסגנית רשם הפטנטים. ביום 19.3.2015 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: בקשה לרישום סימן מסחר דו ממדי על המראה של אייפון 4 בסוג 9. בוחן מחלקת סימני מסחר השיב כי הסימן המבוקש איננו כשיר לרישום לאור הוראות סעיף 8(א) לפקודת סימני מסחר כיוון שאינו מיועד לשמש לסימון סחורות, אלא הוא דמות הסחורה עצמה. לכך השיבה המבקשת כי המוצר זכה להכרה ולהוקרה בקרב קהל צרכנים בארץ ובעולם, וכן מזוהה עם המבקשת באופן בלעדי. לטענת המבקשת, הסימן נרשם במדינות רבות וביניהן אוסטרליה, ארה"ב, אוקראינה, טורקיה, שוויץ, יפן, צרפת, האיחוד האירופי והונג קונג. באותו מכתב ביקשה המבקשת לבסס רישומו של הסימן המבוקש על סעיף 16 לפקודה ונוכח סימן המסחר הרשום מס' 3,470,983 בארה"ב.
 
תוצאות ההליך: הבקשה לרישום סימן מסחר נדחית.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

18 בפברואר, 2015,

0 תגובות

אופן בחינת סימנים בישראל אשר נרשמו בחו"ל במועד קודם

ארבע עשרה בקשות לרישום סימני מסחר מילוליים, שמספריהן 227494,227493,227487,227485,227481,227477,227465,227464,227459,227457,227453,227452,227450,227449 אשר הוגשו על ידי חברת Closed joint-stock company with 100 per cent foreign investments Roust Incorporated וחברת Russian Standard Intellectual Property Holding. התיק נדון, באופן חוזר, ברשות סימני המסחר בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני, סגנית רשם הפטנטים. ביום 23.12.2014 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: מחלקת סימני המסחר סירבה לרשום את הסימנים המבוקשים בטענה כי אינם בעלי אופי מבחין (כנדרש בסעיף 8(א) לפקודת סימני מסחר); מפאת היות המילה Russian שם גיאוגרפי (בהתאם לסעיף 11(11) לפקודה); תנאי לשימוש במילה Standard הוא מתן היתר ממשרד התעשייה והמסחר לשימוש במילה וזאת בהתאם לסעיפים 13(א) ו-14 לחוק התקנים, תשי"ג-1953. 
 
כנגד חלק מהסימנים נקבע גם כי הם דומים לסימנים רשומים אחרים ועל כן אינם כשירים (בהתאם לסעיף 11(9) לפקודה) – רישום כפול.
 
ההחלטה הראשונה של רשם סימני המסחר: ביום 8.9.2013 ניתנה ההחלטה הראשונה בתיק על ידי סגנית רשם סימני המסחר, בה נקבע כי הבקשות לרישום הסימנים נדחות. הסימנים אינם בעלי אופי מבחין ולא ניתן לבצע רישום כפול ביחס לחלק מהסימנים.
 
ערעור: על ההחלטה הראשונה הוגש ערעור (עש"א 13653-10-13), במהלך דיון שהתקיים בערעור הועלתה הצעה, לפיה יגישו המערערות מסמך ולפיו הבעלות בסימני המסחר המבוקשים ובמספר סימנים רשומים תהיה בידי אישיות משפטית אחת. משהגישו המבקשות מסמכים המעידים לשיטתן על העברת הזכויות הקיימות למבקשת 1 בבקשות לרישום סימני המסחר וכן במספר סימנים רשומים נוספים, לשם המבקשת 2, הוחזר הדיון בבקשות אל רשם סימני המסחר.
 
תוצאות הליך זה: נקבע כי בקשות לרישום סימני מסחר 227464 ו-227465 נדחות (בטענת רישום כפול). בקשות אלו הינן לרישום הסימנים חרף קיומם של סימנים זהים הרשומים בפנקס סימני המסחר על שם המבקשת 2 בשמה הקודם בגין אותן טובין (להלן: "הסימנים הכפולים").
 
בנוסף נפסק כי ככל שתושלם העברת הזכויות בבקשות הסימנים, באופן בו תהא בעלת הזכויות זהה לבעלת הזכויות בסימנים הרשומים בחו"ל על בסיסם הוגשו בקשות אלו, יקובלו סימנים 227494, 227493, 227487, 227485,227481, 227477, 227459, 227457, 227453, 227452, 227450, 227449 לרישום בהתאם לסעיף 16 לפקודה.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 
 

16 בפברואר, 2015,

0 תגובות

סימן המציין תכונה מאפיינת או תוצאה של הטובין הוא סימן מתאר

בקשה לרישום סימן מסחר שהוגשה על ידי חברת מדיקיור טכנולוגיות בע"מ, הבקשה נדונה ברשות הפטנטים וסימני המסחר, בפני  ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני, סגנית רשם הפטנטים. ביום 29.12.2014 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: בקשה לרישום סימן המסחר "SCARLESS סקארלס" הוגשה בגין ג'ל להגנה על צלקות, בסוג 5. מחלקת סימני המסחר הודיעה למבקשת כי הסימן אינו כשיר לרישום באשר הוא נעדר אופי מבחין בהתאם לסעיף 8(א) לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב – 1972 ונוגע במישרין למהות או איכות הטובין בהתאם לסעיף 11(10) לפקודה.
 
תוצאות ההליך: הבקשה לרישום סימן מסחר נדחתה. הסימן המבוקש הינו מלה המתארת באופן ישיר, מפורש וחד משמעי אחת מתכונותיו או תכליותיו הספציפיות של המוצר בגינו מבוקש רישומה ולפיכך המדובר בסימן מתאר.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

12 בפברואר, 2015,

0 תגובות

מעמדו של צד שלישי בהליך בחינה

בקשה לסימן מסחר שהוגשה על ידי המרכז למימוש זכויות רפואיות בע"מ, הבקשה נדונה ברשות סימני המסחר, בפני  ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני וסגנית רשם הפטנטים. ביום 1.12.2014 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: המבקשת הגישה בקשה לסימן מסחר מילולי  "חלית? נפצעת?" בסוגים 36 ו-45. בהודעותיה למבקשת סירבה מחלקת סימני המסחר לרשום את הסימן המבוקש בשל היותו חסר אופי מבחין לגבי השירותים המבוקשים כנדרש בסעיף 8(א) לפקודת סימני מסחר וכן מהטעם שהסימן המבוקש נוגע במישרין אל מהות או איכות השירותים שלסימונם הוא נועד, בהתאם לסעיף 11(10) לפקודה.
 
לטענת המבקשת, סימנה רכש אופי מבחין. משלא עלה בידי המבקשת לשכנע את מחלקת סימני המסחר בטענותיה, סורב הסימן לרישום. 
 
תוצאות ההליך: הבקשה התקבלה, סגנית הרשמת הורתה על קיבול הסימן לרישום ופרסומו להתנגדויות הציבור.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

23 בנובמבר, 2014,

0 תגובות

אופי מבחין אינהרנטי לסימן מסחר

8 ביוני, 2014,

0 תגובות

אופי מבחין מולד ונרכש בבקשה לסימן מסחר

בקשה לרישום סימן מסחר שהוגשה על ידי חברת חשבונית ירוקה בע"מ. הבקשה נדונה בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני, סגנית רשם הפטנטים. ביום 13.4.2014 ניתנה החלטה בתיק.
 
העובדות: בקשה לרישום סימן המסחר "חשבונית ירוקה" בסוגים 35, 36 ביחס לניהול עסקים להפקת חשבוניות קבלות באינטרנט. הבקשה סורבה לרישום בטענה כי הסימן המבוקש אינו בעל אופי מבחין כדרישות סעיף 8(א) לפקודת סימני המסחר. כמו כן דחה הבוחן את רישום הסימן המבוקש לפי סעיף 11(10) לפקודה, זאת  מאחר שהמילים המרכיבים את הסימן מקובלים במסחר לתיאור השירותים לגביהם מבוקש הרישום. 
 
תוצאות ההליך: הבקשה נדחתה. נפסק כי הסימן המבוקש חסר אופי מבחין מולד או נרכש.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

10 במרץ, 2014,

0 תגובות

בקשה לסימן מסחר שנרשם במדינות בעולם

בקשה רב-סוגית לרישום סימן מסחר. ההליך נדון ברשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני וסגנית רשם הפטנטים. ביום 27.2.2014  ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: בקשה לרישום סימן המסחר BIOSENSORS (לא מעוצב)שהוגשה על ידי חברת Biosensors Europe לגבי תרופות בסוג 5; תוכנת מחשב בסוג 9; תומכנים בסוג 10; שירותים חינוכיים; 41;שירותים מדעיים בסוג 42; שירותים כירורגים בסוג 44. הבקשה סורבה על ידי מחלקת סימני המסחר בטענה כי הסימן חסר אופי מבחין כנדרש בסעיף 8(א) לפקודת סימני מסחר וכן בשל כך שהסימן נהוג ומקובל במסחר כאמור בסעיף  11(10) לפקודה.
 
תוצאות ההליך: הבקשה לרישום סימן המסחר מתקבלת. הרשם הורה על קיבול הסימן בהתאם להוראות סעיף 16 לפקודה, בכפוף לתיקון נוסח הפרטה של הסימן בסוג 5.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

6 באוקטובר, 2013,

0 תגובות

רישום סימן מסחר ביחס לשם גנרי של אתר אינטרנט

בקשה לרישום סימן מסחר על ידי חברת ביי-טק תקשורת בע"מ. הבקשה נדונה ברשות סימני המסחר בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני, סגנית רשם הפטנטים. ביום 2.9.2013 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: בקשה לרישום סימן המסחר "Hotels.co.il" (לא מעוצב) לגבי שירותים שונים ורבים שעיקרם פרסום ומתן שירותי תיירות. הבקשה סורבה על ידי מחלקת סימני המסחר בטענה כי הסימן חסר אופי מבחין כנדרש בסעיף 8(א) לפקודת סימני מסחר וכן בשל כך שהסימן נהוג ומקובל במסחר לתיאורם של שירותי מלונאות.
 
תוצאות ההליך: הבקשה נדחית. אין לסימן אופי מבחין.
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

6 באוקטובר, 2013,

0 תגובות

אופי מבחין ורישום כפול לסימן מסחר

ארבע עשרה בקשות לרישום סימני מסחר מילוליים, שמספריהן 227449, 227450, 227452, 227453, 227457, 227459, 227464, 227465, 227477, 227481, 227485, 227487,  227493, 227494 אשר הוגשו על ידי חברת Russian Standard Intellectual Property Holding. התיק נדון ברשות סימני המסחר בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני, סגנית רשם הפטנטים. ביום 8.9.2013 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: מחלקת סימני המסחר סירבה לרשום את הסימנים המבוקשים בטענה כי אינם בעלי אופי מבחין (כנדרש בסעיף 8(א) לפקודת סימני מסחר); מפאת היות המילה Russian שם גיאוגרפי (בהתאם לסעיף 11(11) לפקודה); תנאי לשימוש במילה Standard הוא מתן היתר ממשרד התעשייה והמסחר לשימוש במילה וזאת בהתאם לסעיפים 13(א) ו-14 לחוק התקנים, תשי"ג-1953. 
כנגד חלק מהסימנים נקבע גם כי הם דומים לסימנים רשומים אחרים ועל כן אינם כשירים (בהתאם לסעיף 11(9) לפקודה). 
 
תוצאות ההליך: הבקשות לרישום הסימנים נדחות. הסימנים אינם בעלי אופי מבחין ולא ניתן לבצע רישום כפול ביחס לחלק מהסימנים.
 
ערעור: על החלטה זו הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי (עש"א 13653-10-13), בית המשפט המחוזי החליט להחזיר את הדיון לרשם סימני המסחר. להחלטה נוספת של סגנית רשם הפטנטים בעניין תיק זה התקבלה ביום 23.12.2014.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

22 בספטמבר, 2013,

0 תגובות

סימן מסחר בעל אופי מבחין מולד

המתנגדת חברת Philip Morris הגישה התנגדות לרישום סימן המסחר "CLICK SWITCH REFRESH" שהוגש על ידי חברת BRITISH AMERICAN TOBACCO. ההתנגדות נדונה בפני רשם סימני המסחר אסא קלינג. ביום 25.8.2013 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: עיקר טענות ההתנגדות שהועלו כנגד רישומו של הסימן המבוקש הינן כי הסימן המבוקש משולל אופי מבחין כאמור בהוראות בסעיף 8(א) לפקודת סימני מסחר ובאופן ספציפי לגבי מוצרים בסוג 34. בנוסף טענה המתנגדת, כי הסימן הינו סימן מתאר ולכן אינו כשיר לרישום בהתאם להוראות סעיף 11(10) לפקודה ואף אינו כשיר לרישום בהתאם להוראות סעיפים 16(א)(2) ו-(3) בהסתמך על רישום בחוץ-לארץ. הסימן אף פסול לרישום, לשיטת המתנגדת, בשל היותו סיסמא וכן בשל הוראות סעיף 11(5) לפקודה שכן רישומו ימנע שימוש בשלוש המלים שבסימן ביחד או בנפרד ויקנה למבקשת בלעדיות בניגוד לתקנת הציבור. בכך, לטענת המתנגדת, עלולה להיווצר גם תחרות בלתי הוגנת בניגוד לאמור בסעיף 12 לפקודה.
 
תוצאות ההליך: ההתנגדות נדחית, הסימן המבוקש יירשם מאחר והוא בעל אופי מבחין מולד.
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

20 באוגוסט, 2013,

0 תגובות

דרישת אופי מבחין כתנאי לרישום סימן מסחר

בקשה לרישום סימן מסחר שהוגשה על ידי חברת ווטרפול סקיוריטי סולושינס בע"מ, הבקשה נדונה ברשות סימני המסחר בפני אסא קלינג, רשם סימני המסחר. ביום 2.7.2013 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: המבקשת הגישה בקשה לרישום סימן מסחר "ONE WAY TO CONNECT" בסוג 9 לגבי חומרת מחשב וזאת מכוח דין קדימה מבקשה דומה שהוגשה בארה"ב. הבקשה סורבה לרישום על ידי מחלקת סימני המסחר אשר סברה כי אינו כשר לרישום מאחר שאינו בעל אופי מבחין כדרישות סעיף 8(א) לפקודת סימני המסחר. הבוחנת מצאה כי הסימן המבוקש נוגע במישרין לטובין לגביהם מבוקש הרישום. הבוחנת אף מצאה כי לצרכי סעיף 8(ב) לפקודה לא הראתה המבקשת כי הסימן רכש אופי מבחין. 
 
תוצאות ההליך: הבקשה לרישום סימן מסחר נדחית. הסימן המבוקש אינו בעל אופי מבחין.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בתיק:

10 ביולי, 2013,

0 תגובות

סימן מתאר ONE WAY TO CONNECT

המבקשת, ווטרפול סקיוריטי סולושינס, הגישה בקשה לרישום סימן מסחר. הבקשה נדונה ברשות סימני המסחר, בפני רשם סימני המסחר אסא קלינג. ביום 2.7.2013 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: בקשה לרישום סימן מסחר "ONE WAY TO CONNECT" בסוג 9 לגבי 'חומרת מחשב לאבטחת מידע אלקטרוני, הנכללים בסוג 9'. הסימן הוגש לרישום מכוח דין קדימה מבקשה שהוגשה בארה"ב.
 
הבקשה סורבה לרישום על ידי הבוחנת אשר סברה כי אינו כשר לרישום מאחר שאינו בעל אופי מבחין כדרישות סעיף 8(א) לפקודת סימני המסחר. הבוחנת מצאה כי הסימן המבוקש נוגע במישרין לטובין לגביהם מבוקש הרישום מאחר שייחוד מוצריה של המבקשת עיקרו בקישור חד כיווני וכן מצאה הבוחנת כי הסימן לא רכש אופי מבחין. 
 
תוצאות ההליך: הבקשה נדחית. נפסק כי המדובר בסימן מתאר שלא רכש אופי מבחין.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בתיק:

1 ביולי, 2013,

0 תגובות

על סימני מסחר

על סימני מסחר

מהו סימן מסחר?

סימני מסחר הוא כל סימן דו מימדי או תלת מימדי המורכב מאותיות, ספרות, מילים, דמויות, או אותות אחרים, המשמש אדם לסימון מקור הטובין שאותם הוא מייצר או סוחר.

סימן מסחר הוא למעשה חותמת האיכות וסימן ההיכר בו משתמש היצרן על גבי המוצרים או השירותים בהם הוא סוחר ואשר אותם הוא מעניק, בכדי להקל על קהל הצרכנים לזהות ולאתר את המוצרים והשירותים אותם הם מעוניינים לרכוש.

מטרת סימני המסחר

המטרה של סימן המסחר הוא ליצור קשר בין מקור הטובין לבין המייצר אותם על מנת לגרום לעידוד השקעה באיכות מוצרים ושירותים המיוצגים על ידי סימן מסחר מסוים והגנה על הצרכן עצמו.

הגבלת השימוש בסימן המסחר נועדה לאפשר למוכרים וליצרנים לבנות לעצמם מוניטין, להבדיל את עצמם ממתחריהם ולקדם על ידי כך את עסקיהם. בנוסף, ההגבלה משרתת גם את הצרכנים ומונעת את הטעייתם על ידי שם דומה למוצר אחר.

החוק הרלוונטי בישראל

פקודת סימני מסחר [נוסח חדש] 1972.

תנאים לרכישת ההגנה

כעיקרון, על מנת לקבל הגנה של סימן מסחר, יש להגיש בקשה לרישום הסימן אצל רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר. על מנת שהסימן המבוקש יירשם, על מבקש הרישום להוכיח כי לסימן המבוקש "אופי מבחין", כלומר שהסימן המבוקש יכול להבחין בין הטובין בהם סוחר מבקש הסימן לבין הטובין בהם סוחרים אחרים.

ואולם סימנים מוכרים היטב זוכים בארץ להגנה אף ללא רישום.

בטרם הגשת בקשה לרישום סימן מסחר בישראל רצוי לבדוק במאגר סימני המסחר האם קיימת כבר בקשה לרישום סימן זהה או דומה או האם קיים סימן זהה או דומה לסימן המבוקש.

מאגר סימני המסחר הישראלים נמצא בכתובת:

http://www.trademarks.justice.gov.il/TradeMarksWebSiteUI/TrademarksSearch/TrademarksSearch.aspx

ניתן לחלק את סימני המסחר השונים על פי אופיים המבחין באופן הבא:

סימן מסחר שרירותי: לסוג זה של סימני מסחר תינתן ההגנה הגבוהה ביותר. סימני מסחר אלה נחשבים כסימנים בעלי אופי מבחין מטבעם שכן הם פרי הדמיון ואין להם כל משמעות העומדת בפני עצמה. דוגמא טובה לכך הוא סימן המסחר XEROX המיועד למכונות צילום אוטומטיות.

סימן מסחר מרמז: בסימנים אלה קיים מרכיב הרומז על הטובין או השירותים המוצעים לצרכן, אך עדיין על מנת לעשות את הקישור הקוגניטיבי בין הסימן למוצר או השירות, על הצרכן לעשות מהלך מחשבתי מסוים בכדי להבחין ב"רמז" המסתתר. סוג זה של סימן מסחר יקבל אף הוא הגנה טובה.

סימן מסחר מתאר: כעיקרון, סימן מסחר זה יהא פסול לרישום, זאת בשל העובדה כי הצרכן אשר יבחין בסימן יקשר מיד בינו לבין אופי הטובין אותם הסימן מייצג. עם זאת, יש לציין כי אם יצליח מבקש הסימן להוכיח לרשם כי הסימן רכש אופי מבחין עקב השימוש שנעשה בו, כי אז ייתכן שהסימן יהא כשר לרישום.

סימן מסחר גנרי: סימנים מסוג זה הינם סימני מסחר אשר אינם כשרים להגנה מכוח דיני סימני המסחר. המדובר בסימנים השגורים בפי כל ולמעשה חסרי כל אופי מבחין. כך, מגדל תפוחים לא יהיה יכול לרשום את הסימן Apple כסימן מסחר (בניגוד לחברת מחשבים המבקשת את רישום הסימן לתיאור מוצרי מחשב – במקרה זה המדובר בסימן ייחודי ומקורי), שכן אחרת תימנע האפשרות משאר הסוחרים בתפוחים לעשות שימוש בסימן המהווה את הטובין הלכה למעשה.

זכויות מוגנות

כל שימוש מסחרי בסימן ביחס למוצרים ושירותים של בעל הסימן.

משך ההגנה

אין הגבלה כל עוד בעל סימן המסחר משתמש בו.

הפרות

מפר סימן מסחר הוא מי שמבצע אחד מאלה:

א. שימוש מסחרי ללא רשות בסימן זהה או דומה עד כדי להטעות.

ב. דילול - שימוש ללא רשות בסימן זהה או דומה בהקשר לטובין או מוצר שאינם מאותו סוג או הגדר כמו הטובין של בעל הסימן הגורם לדילול ערך הסימן.

סעדים

בעל סימן מסחר יכול לבקש מבית המשפט את הסעדים הבאים כנגד מפר סימן מסחר:

א. צווי מניעה – כדי להפסיק ולמנוע את ההפרה.

ב. פיצויים – בגובה הנזק שנגרם לבעל הסימן.

ג. השבה – בגובה הרווח שהמפר הפיק כתוצאה משימוש בסימן המסחר.

ד. צו לעיכוב נכסים במכס – ניתן לבקש מהמכס לעכב במכס מיטלטלין המפרים את סימן המסחר.

26 ביוני, 2013,

0 תגובות

סימן מסחר מאשר

סימן מסחר מאשר
תביעה בגין הפרת סימן מסחר  שהוגשה על ידי העמותה למען חיות משק (חי משק) כנגד חברת מן הטבע בארותיים בע"מ ומנהלה אוסיף דוידוביץ. התביעה נדונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בפני השופט עמירם בנימיני. ביום 6.5.2013 ניתן פסק הדין בתיק.
 
העובדות: התובעת הגישה נגד הנתבעים תביעה למתן צו מניעה, צו מתן חשבונות ולפיצוי כספי, בגין הפרה נטענת של זכויותיה בסימן המאשר הרשום "ביצי חופש". סימן מאשר נרשם לפי סעיף 14 לפקודה, לאישור טיבו, סוגו, איכותו או תכונותיו של מוצר פלוני. לטענת התובעת, הנתבעים עשו שימוש בסימן זה ללא רשותה ושלא כדין, תוך הטעיית ציבור הצרכנים ותוך התעשרות שלא כדין על חשבון התובעת.
 
לטענת הנתבעים הסימן לא היה כשיר לרישום מלכתחילה, בהיותו סימן תיאורי הנוהג במסחר לתיאור הטובין. למצער, הסימן הפך לגנרי לאחר רישומו, ועל כן איבד את תוקפו. לחלופין, עומדת לנתבעים הגנה של "שימוש אמת" בסימן לפי סעיף 47 לפקודת סימני מסחר, הואיל והם משווקים "ביצי חופש", קרי: ביצים המוטלות על ידי תרנגולות במתחם פתוח ולא בכלובים.
 
תוצאות ההליך: התביעה נדחתה. נפסק כי הסימן המאשר "ביצי חופש" הינו חסר תוקף בעיק והמדובר בסימן תיאורי שלא רכש אופי מבחין.
 
נפסק כי התובעת נטלה על עצמה משימה ראויה להערכה, להקל על סבלן של חיות המשק, ובהן תרנגולות מטילות. אך בהעדר הסמכה חוקית ממקור כלשהו, הדרך בה נקטה התובעת, קרי: רישום הסימן המאשר "ביצי חופש", איננה מאפשרת לה להטיל מרות ופיקוח על מגדלי ביצים ומשווקים המעוניינים לעשות שימוש במונח "ביצי חופש". על העמותה לבחור שם אחר שיוכל להירשם כסימן מאשר, ושיהיה בו כדי להבחין בין "ביצי החופש" המאושרות על ידה לבין "ביצי חופש" אחרות. המונח "ביצי חופש", כשלעצמו,  פתוח לשימוש כל מגדלי הביצים והמשווקים.   
 
בנוסף, נפסק כי התובעת תשלם לנתבעים הוצאות משפט בסך 5,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך 25,000 ש"ח.
 
נקודות מרכזיות שנדונו במסגרת פסק הדין:

9 ביוני, 2013,

0 תגובות

סימן מתאר שלא רכש אופי מבחין לא ירשם

בקשה לרישום סימן מסחר "24/7" שהוגשה על ידי חברת ע.ד. תובל (2007) בע"מ לגבי שירותים שירותי סוכנות נסיעות בסוגים 39, 41 ו-43. ההליך נדון ברשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, בפני סגנית רשם הפטנטים הפוסקת ג'קלין ברכה. ביום 29.4.2013  ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: הבקשה סורבה לרישום על ידי מחלקת סימני המסחר. במכתביה למבקשת נימקו הבוחנות את החלטתן בכך שהסימן מהווה קיצור מקובל במסחר לשירותים הזמינים לציבור כל הזמן.
 
תוצאות ההליך: הבקשה לרישום הסימן נדחתה. 
 
נקודות מרכזיות שנדונו במסגרת ההליך:

9 ביוני, 2013,

0 תגובות

רישום סימן מתאר מאחר ורכש אופי מבחין

בקשה לרישום סימן מסחר "חאן שחרות" שהוגשה על ידי חברת נגב וגליל יזמות בע"מ לגבי שירותים לאספקת מזון ומשקה ולינה זמנית, בסוג 43. ההליך נדון ברשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, בפני סגנית רשם הפטנטים הפוסקת ג'קלין ברכה. ביום 7.4.2013  ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: שחרות או מעלה שחרות הינו יישוב קהילתי בערבה. המבקשת מפעילה בסמוך ליישוב בית הארחה בו מסופקים שירותי לינה זמנית והסעדה. לנוכח האמור מחלקת סימני המסחר סירבה לרשום את הסימן בטענה כי הסימן המבוקש נעדר אופי מבחין על פי סעיף 8(א) לפקודת סימני המסחר לגבי הטובין האמורים וגם לאור הקביעה מכוח סעיף 11(10) לפקודה כי הסימן תיאורי בהיותו נוגע במישרין אל מהות או איכות הסחורות שלסימונן הוא נועד.
 
תוצאות ההליך: הסימן התקבל לרישום וזאת לנוכח היקף הראיות שהראו כי הסימן רכש אופי מבחין כתוצאה מן השימוש הממושך בו. 
 
נקודות מרכזיות שנדונו במסגרת ההליך:
 

9 ביוני, 2013,

0 תגובות

אופי מבחין כתנאי לרישום סימן מסחר

אופי מבחין כתנאי לרישום סימן מסחר
בקשה לרישום סימן מסחר "5-HOUR ENERGY" שהוגשה על ידי חברת Innovation Ventures לגבי משקה אנרגיה בסוג 32. ההליך נדון ברשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, בפני רשם הפטנטים אסא קלינג. ביום 17.4.2013  ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: מחלקת סימני המסחר סירבה לרשום את הסימן בטענה כי הסימן המבוקש נעדר אופי מבחין על פי סעיף 8(א) לפקודת סימני המסחר לגבי הטובין האמורים וגם לאור קביעתו של הבוחן מכוח סעיף 11(10) לפקודה כי הסימן תיאורי בהיותו נוגע במישרין אל מהות או איכות הסחורות שלסימונן הוא נועד.
 
תוצאות ההליך: הבקשה לרישום סימן המסחר התקבלה לאור הוראות סעיף 16 לפקודה.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

22 באפריל, 2013,

0 תגובות

הגנה על סימן מסחר הנגזר משם פרטי

הגנה על סימן מסחר הנגזר משם פרטי
חברת סופר אבי בע"מ הגישה תביעה כנגד חברת יצחק פרידברג מרכז המקררים בע"מ. התיק נדון בבית המשפט המחוזי בתל אביב בפני השופט ד"ר עמירם בנימיני. ביום 9.4.2013 ניתן פסק הדין בתיק.
 
העובדות: התובעת והנתבעת עושות שימוש בשם "סופר" בחנויותיהם לממכר מוצרי חשמל: התובעת שבעליה הוא אבי סופר, והנתבעת המנהלת חנות יחד עם יורשי שאול סופר ז"ל (אחיו של אבי סופר). התביעה היא למתן צו מניעה וצו עשה נגד הנתבעת, להפסקת השימוש המטעה בשם "סופר", ולפיצוי בסך 200,000 ₪ בגין שימוש זה. לטענת התובעת, הנתבעת עושה שימוש בשם  "סופר" ובסממנים המאפיינים את שלטי התובעת וסימן המסחר שלה, באופן המטעה את הלקוחות לסבור כי חנות הנתבעת, הנמצאת ממש בסמוך לחנות התובעת, שייכת לרשת חנויות התובעת והכל תוך הפרת סימן מסחר
נטען כי הנתבעת עשתה שימוש בשלטים דומים הדומים לשלטי התובעת, כך למשל הנתבעת עשתה שימוש בשלט א. סופר ואולם, לאחר הגשת התביעה, בשלט החדש שהציבה הנתבעת בחנותה: השלט אינו נושא את השם "א. סופר" (אלא "סופר" בלבד", וגם איננו מעוצב באותיות צהובות על רקע אדום).  
 
תוצאות ההליך: התביעה נדחית. נפסק כי שני הצדדים גם יחד תורמים לבלבול אצל הלקוחות, ולא השכילו למצוא פיתרון של בידול, אין צו להוצאות.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

15 באוקטובר, 2012,

0 תגובות

מוצץ לסרבנים = סימן מסחר תיאורי

מוצץ לסרבנים = סימן מסחר תיאורי

בקשה לרישום סימן מסחר מספר 230271 "מוצץ לסרבנים" (לא מעוצב)הוגשה על ידי מר אבי (ברטי) כהן ביחס ל"בקבוקי הזנה וגביעים לתינוקות ואביזרי בקבוק לתינוק" כולם בסוג 10.

הבקשה נדונה בפני רשם סימני המסחר, אסא קלינג וביום 28.8.2012 ניתנה ההחלטה בתיק.

העובדות: מחלקת סימני המסחר סירבה לרשום את הסימן משום שהוא חסר אופי מבחין לגבי הסחורה המבוקשת וכן מאחר והוא מקובל במסחר לתיאורם של סחורות או סוגי סחורות בתחום המבוקש וזאת על פי הוראות סעיף 8(א) ו- 11(10) לפקודת סימני המסחר.

תוצאות ההליך: הסימן המבוקש אינו כשיר לרישום מאחר והוא מתאר את הטובין שבגינם נרשם.

נקודות מרכזיות שנדונו במסגרת ההליך:

15 באוקטובר, 2012,

0 תגובות

רישום סימן מסחר תלת מימדי על דמות של בקבוק

רישום סימן מסחר תלת מימדי על דמות של בקבוק

בקשה לרישום סימן מסחר מספר 184325 הוגשה על ידי חברת The Coca-Cola Company בגין דמות של בקבוק, בסוג 32, לגבי בירה, מים מינרליים, משקאות לא כוהליים ועוד.

הבקשה נדונה בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני, סגנית רשם הפטנטים וביום 27.9.2012 ניתנה ההחלטה בתיק.

העובדות: מחלקת סימני המסחר סירבה לרשום את הסימן (בקשה לרישום סימן מסחר) בנימוק כי "הסימן המבוקש הוא סימן תלת-מימדי של מיכל עבור הטובין המבוקשים."

תוצאות ההליך: נפסק כי הסימן כשיר לרישום. ואולם בטרם הקיבול תגיש המבקשת תמונה טובה יותר של הסימן באופן שניתן יהיה להבחין בבירור בכיתוב FANTA, כפי שהוא מופיע על גבי הבקבוק. כמו-כן יצוין בפנקס דבר היות הסימן תלת-מימדי בהתאם לחוזר מ.נ. 61.

נקודות מרכזיות שנדונו במסגרת ההחלטה:

27 בספטמבר, 2012,

0 תגובות

הגנה על סימן מסחר מתאר כמילת חיפוש

הגנה על סימן מסחר מתאר כמילת חיפוש

תביעה שהוגשה על ידי חברת למטייל המרכז לטיולים בע"מ וחברת למטייל ברשת.קום (2000) בע"מ כנגד כ.כ.א.ש. בע"מ והבעלים שלה אליהו ברנס. התובענה נדונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו, בפני השופטת ד"ר דפנה אבניאלי. ביום 2.9.2012 ניתן פסק הדין בתובענה.

 

עובדות: התובעות, רשת למטייל, הן בעלות שני סימני מסחר: האחד, ביחס למילה "למטייל" בעברית ו -  lametayel באנגלית והשני, ביחס לסמל (לוגו) של קבוצת "למטייל", הכולל גם את המילה "למטייל".

הנתבעת מפעילה חנות תחת השם "כ.כ.א.ש – המרכז למטייל ולחייל" החלה להפעיל אתר אינטרנט, שכתובתו www.odafim- lamtayel.co.il. הנתבעים פרסמו את האתר במנוע החיפוש "גוגל", תחת השמות "למטייל" ו"עודפים למטייל". כמו כן, רכשו הנתבעים מ"גוגל" קישורים ממומנים, כך שהקשת מילים מסוימות שנבחרו על ידם, מביאה ל"קפיצת" מודעה פרסומית מטעמם בצד הדף, הכוללת קישור לאתר. בנוסף הנתבעים כתבו בדף הראשי של האתר, כי "כל הזכויות שמורות לעודפים למטייל".

בפעילותם זו, נטען כי הנתבעים ביצעו עוולות של גניבת עין, התערבות בלתי הוגנת, תיאור כוזב והפרת סימני מסחר.

התובעות עותרות להורות לנתבעים לחדול ולהימנע מכל שימוש עתידי בשמות "למטייל" ו- "lametayel" ולחדול משימוש בשם הדומיין  http://www.odafim-lametayel.co.il; לחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעות פיצויים בסך של  200,000 ₪.

 

תוצאות ההליך: התביעה התקבלה. נפסק כי השימוש שעשו הנתבעים בסימן "למטייל" הינו שימוש המטעה צרכנים לחשוב כי הם קשורים לרשת למטייל.

על כן, ניתן צו מניעה קבוע, האוסר על הנתבעים לעשות שימוש בשמות "למטייל" ו- "lametayel", בין באתר המפר ובין בדרך אחרת, לרבות שימוש בשם המתחם .www.odafim - lametayel.co.il.

בנוסף חייב בית המשפט את הנתבעים  לשלם לתובעות פיצוי בסך  100,000 ₪ וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 40,000 ₪.

 

הערת DWO: פסק דין זה מנוגד לפסיקה העקבית שניתנה בשנים האחרונות ביחס לפרשנות עוולת התערבות בלתי הוגנת לפיה עוולת זו תתקיים רק במצב של חסימה פיזית המונעת או המכבידה את הגישה של הלקוחות (ראו למשל פסקי דין בעניין אסף יצחק גולני ובעניין אופנת תוכנה).

בנוסף, המדובר בפסק דין המחדד את הפסיקה (בעניין מתאים לי) לפיה שימוש מטעה במילת חיפוש בגוגל (לרבות קישור ממומן בגוגל) הינו שימוש אסור אשר מנוגד לדיני סימני מסחר וגניבת עין.

נקודות מרכזיות שנדונו בפסק הדין:

3 בספטמבר, 2012,

0 תגובות

אין הפרת סימן מסחר של אדידס בארבעה פסים

אין הפרת סימן מסחר של אדידס בארבעה פסים

ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל-אביב-יפו שניתן על ידי כב' השופטת מ' אגמון-גונן. הערעור הוגש על ידי ADIDAS SALOMON A.G כנגד ג'לאל יאסין ומדינת ישראל אגף המכס והמע"מ (משיב פורמלי). הערעור נדון בבית המשפט העליון, בפני הרכב המשנה לנשיא (בדימ') א' ריבלין, השופט א' רובינשטיין והשופטת א' חיות. ביום 27.8.2012.

 

עובדות: המערערת, חברת אדידס היא הבעלים של סימני מסחר הכוללים לוגו של שלושה פסים מקבילים ואלכסוניים על צידן של נעלי ספורט. המשיב בשנת 2005 ייבא נעליים עם ארבעה פסים אלכסוניים והשם "SYDNEY" הוטבע עליהן בשלושה מקומות שונים.

אדידס סברה כי חזות הנעליים אכן דומה עד כדי הטעיה לנעליים המיוצרות על ידה וכי יש בה משום הפרת סימן המסחר שלה.

 

פסק הדין במחוזי: בית המשפט המחוזי דחה את התביעה.  וקבע כי השימוש בארבעה פסים כאשר הנעליים אינן כוללות כל סימן או סממן אחר הדומים לאלו של אדידס אין בו משום הפרת סימן המסחר של שלושת הפסים.

בנוסף נקבע כי עוולת גניבת עין אינה מתקיימת מאחר ואין חשש סביר להטעיית הצרכנים. בית המשפט הוסיף ודחה את טענתה החלופית של אדידס כי המשיב, כמי שמנסה להיבנות מהמוניטין שלה, התעשר שלא כדין על חשבונה גם אם יימצא כי לא הפר את סימן המסחר הרשום שבבעלותה. מאחר והשימוש בסימן של ארבעה פסים אינו פוגע באדידס ומעשי המשיב אינם חריגים, מקוממים או יש בהם משום תחרות בלתי הוגנת.

לבסוף, דחה בית משפט קמא את טענות אדידס לגזל ולדילול מוניטין. בעניין זה קבע בית המשפט כי המשיב לא עשה כל שימוש בלתי הוגן במוניטין של אדידס כאמור, וכי נימוק מרכזי לשימוש בארבעה פסים יכול להיות "יצירת שוק נעלי ספורט מעוצבות, לאוכלוסיה שאין בידה לקנות נעלי ספורט ממותגות".

מטעמים אלו כולם קבע בית המשפט המחוזי לסיכום כי לא הוכח חשש להטעיה ולתחרות בלתי הוגנת מצד המשיב או נסיון מצידו להבנות מהמוניטין של אדידס. בית המשפט הוסיף וקבע כי בהינתן האמור יש להשאיר בנחלת הכלל כל מה שאינו כלול בסימן המסחר.

 

תוצאות הערעור: הערעור נדחה ברוב דעות (2 מתוך 3). השופטת חיות והשופט רובינשטיין, פסקו כי אין הפרה של סימן מסחר, אין גניבת עין ולא מתקיימת עילה בעשיית עושר.

בנוסף נפסק כי אדידס תשלם למשיב שכר טרחת עו"ד בערעור בסך של 25,000 ₪.

השופט ריבלין, בדעת מיעוט, הציע לקבל את הערעור בחלקו בעילה של עשיית עושר והציע סעד לפיו המשיב יוסיף לנעל פס חמישי לצורך הקטנת החשש להטעייה.

 

דיון נוסף: ביום 27.8.204 במסגרת דנא 6658/12 נדחתה בקשה לדיון נוסף על פסק דין זה. נפסק כי לא נקבעה הלכה חדשה בפסק דין זה אלא מדובר בפיתוח ההלכה, ולא כל פיתוח הלכה מצדיק דיון נוסף. נפסק כי הקביעה כי ראוי לבחון במקרה הנדון את שאלת הדמיון של סימן חזותי תוך בחינת המוצר כמכלול, היא אכן חידוש במשפט הישראלי אך אינה עומדת בסתירה להלכה הקודמת אלא מהווה פיתוח שלה. גם הקביעה כי רק במקרים חריגים יהיה ראוי להכיר בעילה של דילול מוניטין כאשר לא הייתה הטעיה, היא פיתוח הלכתי. 

 

הערת DWO: המדובר בפסק דין מרתק ומקיף אשר חידד ופיתח מספר הלכות בתחום סימני המסחר, גניבת עין ועשיית עושר ובהם:

א. חידוד הלכה: דיני עשיית עושר אינם חלים במצב של הפרת סימן מסחר דומה להבדיל מזהה. כך למשל, ארבע פסים לא יחשבו לעשיית עושר כאשר אין הטעיה ואילו השימוש בסימן אדידס (הכתוב) כאשר אין הטעיה (למשל כאשר ברור שהמוצר חיקוי) כן יחשב לעשיית עושר. [השופט ריבלין, בגישת מיעוט, חשב כי שני המצבים אמורים לקיים עילה בעשיית עושר].

ב. לצורך הוכחת הפרת סימן מסחר יש צורך בהוכחת הטעייה רק במצב בו הסימנים דומים. אין צורך בהוכחת הטעייה במצב של סימנים זהים.

ג. פיתוח הלכה: בבחינה של סימן מסחר חזותי (להבדיל ממילולי) ניתן משקל גם למידת הדמיון בחזותם של המוצרים או של אריזותיהם וזאת בניגוד להלכה שקבעה שמשקל זה יש לתת רק בעילה של גניבת עין. על כן אין להשוות רק בין הסימנים עצמם, יש לבחון את הנעל בכללותה. ואולם, אין לבחון את "מכלול מעשיו של הנתבע" כפי שנעשה במסגרת עוולת גניבת העין.

ד. פיתוח הלכה: לעניין דילול מוניטין – מוניטין יכול להיות מדולל גם כאשר אין הטעייה ואולם כאשר יש שימוש בסימן על מוצרים מאותו ההגדר וככל שנמצא כי אין דמיון מטעה בין המוצרים או הסימנים וקיים בידול ביניהם, נראה כי אין מקום לטענה שהמוניטין של בעל הסימן ידולל.

 

נקודות מרכזיות שנדונו במסגרת פסק הדין:

2 בספטמבר, 2012,

0 תגובות

"גלולת היום שאחרי"- סימן מתאר שאינו כינוי ישיר של הטובין

בקשה לרישום סימן מסחר אשר הוגשה על ידי חברת תרימה, תוצרי רפואה ישראליים, מעברות בע"מ ונדחתה על ידי מחלקת סימני מסחר. ההליך נדון ברשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, בפני אסא קלינג, רשם הפטנטים המדגמים וסימני המסחר. ביום 15.7.2012 ניתנה ההחלטה בתיק.

עובדות: בקשה לרישום סימן מסחר לגבי המלים בעברית "גלולת היום שאחרי" ובאנגלית "The Day After Pill". המבקשת משווקת בישראל גלולה בשם המסחרי "פוסטינור – גלולת היום שאחרי" הניתנת לשימוש לשם מניעת הריון.

הבוחן מצא כי הסימן המבוקש אינו כשיר לרישום משום שהוא נעדר אופי מבחין כדרישת סעיף 8(א) לפקודת סימני מסחר מאחר שהמלים המרכיבות אותו חסרות אופי מבחין לגבי רשימת הטובין המבוקשת ואף מאחר שאין בהרכב המלים בסימן כדי להקנות לו אופי מבחין. בנוסף ציין הבוחן, כי המלים המרכיבות את הסימן נוגעות במישרין אל מהות או איכות הסחורות שלסימנן הן נועדו ולפיכך אין הסימן כשיר לרישום גם לאור הוראות סעיף 11(10) לפקודה.

מבקשת הסימן סברה כי צירוף המלים "גלולת היום שאחרי" אינו מתאר את אופי הטובין וגם לא את פעולתם לאור חלון הזמן הארוך במשכו ניתן ליטול את התכשיר, לפיכך, המבקשת סבורה שאין בסימן כל תיאור, מהותי, איכותי או כזה הנוגע לטיב הטובין ולכן הסימן המבוקש בעל אופי מבחין כדרישת סעיף 8(א) לפקודה ומכאן הליך זה.  

תוצאות ההליך: הבקשה לרישום סימן מסחר תידחה ולא תירשם בפנקס סימני המסחר. נפסק כי המדובר בסימן המתאר את מהות הטובין.

נקודות מרכזיות שנדונו במסגרת ההחלטה:

 

30 באוגוסט, 2012,

0 תגובות

רישום סימן מסחר בגין צורתו החיצונית של בקבוק שמפו

רישום סימן מסחר בגין צורתו החיצונית של בקבוק שמפו

שלוש בקשות לרישום סימני מסחר, אשר הוגשו על ידי חברת The Procter & Gamble Company ונדחו על ידי מחלקת סימני מסחר. ההליך נדון ברשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני, סגנית רשם הפטנטים. ביום 16.7.2012.

עובדות: שלוש בקשות לרישום סימני מסחר מעוצבים. הסימנים מהווים, כאמור, חזיתן של בקבוקים א-סימטריים. הסימנים סורבו הסימנים לרישום מהסיבה כי החזית הדו-מימדית של הבקבוק שהמבקש לרשום חסר אופי מבחין.

תוצאות ההליך: הבקשה לרישום סימן מסחר נדחתה. נפסק כי הסימן נעדר אופי מבחין אינהרנטי.

נקודות מרכזיות שנדונו בפסק הדין:

 

30 באוגוסט, 2012,

0 תגובות

בקשה לסימן מסחר תיאורי שנרשם במדינות זרות

בקשה לסימן מסחר תיאורי שנרשם במדינות זרות

בקשה לרישום סימן מסחר "Heat Defence" שהוגשה על ידי Unilever PLC וסורבה לרישום. ההליך נוהל ברשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני. ביום 29.7.2012 ניתנה ההחלטה בהליך.

עובדות: מחלקת סימני מסחר סירבה לקבל לרישום סימן המסחר HEAT DEFENCE בסוג 3 לסבונים, תכשירי ניקוי, בשמים ועוד. נטען כי הסימן חסר אופי מבחין לגבי הסחורות המבוקשות ונוגע במישרין למהות הסחורות שלסימונן הוא נועד. המדובר בתכשיר שנועד להגן מפני נזקים צפויים ממכשירים אשר בהפעלתם על השיער נעשה שימוש בחום.

בנוסף, המבקשת ביקשה את רישום הסימן לפי סעיף 16 לפקודה על בסיס רישום סימן המסחר ברוסיה. בקשה זו סורבה אף היא בהתאם לסעיפים 16(א)(2) ו-16(א)(3) לפקודה.

תוצאות ההליך: הבקשה לרישום סימן מסחר נדחתה. נפסק כי הסימן אינו כשיר לרישום בשל כך שהוא מורכב ממלים שעשויות לשמש במסחר לציון ייעוד הסחורה וכי לא נרכש אופי מבחין בסימן.

נקודות מרכזיות שנדונו במסגרת ההחלטה:

24 ביולי, 2012,

0 תגובות

מחיקת סימני מסחר הגנתיים וסימני מסחר חסרי אופי מבחין

מחיקת סימני מסחר הגנתיים וסימני מסחר חסרי אופי מבחין

בקשה למחיקת סימן מסחר מעוצב מס' 180843 בסוג 32 לגבי בירה ומשקאות אחרים, שהוגשה על ידי חברת BALTIKA BREWERIES כנגד בעלת הסימן הרשום - חברת אס. אנד ג'י אינטרטרייד בע"מ. הבקשה נדונה בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני וסגנית רשם הפטנטים.

העובדות: לטענת מבקשת המחיקה, הסימן נרשם בחוסר תום לב תוך חיקוי והעתקה של אלמנטים בולטים שיש בתוויות המוצרים של המבקשת ועל כן יש למחוק את הסימן על פי סעיפים 38 ו-39 לפקודת סימני מסחר. המבקשת מוסיפה לטעון כי הסימן אינו כשיר לרישום על פי סעיף 8(א) לפקודה מאחר ואין באלמנטים המרכיבים את הסימן כדי להבחין בין הטובין של בעלת הסימן לבין טובין של אחרים – שכן המדובר באלמנטים שהם נחלת הכלל. עוד טוענת המבקשת כי הסימן הרשום אינו אלא סימן הגנתי פסול, אשר לא ראוי כי ירשם.

תוצאות ההליך: הרשם קיבל את הבקשה והורה על מחיקת הסימן מאחר והסימן נעדר אופי מבחין ומאחר ויש בסימן הרשום כדי לעודד תחרות בלתי הוגנת במסחר. בנוסף נפסק כי בעלת הסימן תשלם למבקשת המחיקה הוצאות בסך 3,000 ₪ וכן שכר טרחת עו"ד בסך של 20,000 ₪.

נקודות מרכזיות שנפסקו במסגרת ההחלטה:

6 ביוני, 2012,

0 תגובות

סימני מסחר הגנתיים וסימני מלאי

סימני מסחר הגנתיים וסימני מלאי

הליך שנדון בפני רשם סימני המסחר, אסא קלינג,  בין חברת Gemological Institute of America לבין חברת Gemology Headquarters International. ביום 28.5.2012 ניתנה ההחלטה בתיק.

חברת Gemological Institute of America הגישה התנגדות לסימן מסחר GHI  (מעוצב) ובקשה למחיקה של סימן GHI  (לא מעוצב) שהגישה חברת Gemology Headquarters International.

המתנגדת טוענת כי הסימנים אינם כשירים לרישום לפי סעיף 8(א) לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972 (להלן: "הפקודה"), זאת משום שאין בסימן GHI כדי להבחין בין הטובין של המבקשת לבין הטובין של אחרים, שכן המבקשת לא מספקת כל טובין או שירותים אלא הוקמה רק כדי לשרת את חברת EGL USA, באמצעות רישום סימני מלאי. בנוסף, המתנגדת טוענת כי לאור דמיונם לסימניה שלה, בסימניה של המבקשת יש כדי לגרום לסכנת הטעיה.

הרשם דחה את ההתנגדות ואת בקשות הביטול. ופסק כי המתנגדת תשלם למבקשת את הוצאותיה ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 25,000₪.

הנקודות המרכזיות שנדונו בהליך:

אופי מבחין 

בהתאם להוראות סעיף 11(10) לפקודה, סימן המורכב מאותיות הנוהגות במסחר לציונם של טובין או סוגי טובין או הנוגעות במישרין למהותם או לאיכותם לא יהא כשיר לרישום אלא אם הוא בעל אופי מבחין.

נפסק כי, שני הסימנים שבמחלוקת הנם צירופי אותיות שרירותיים אשר לכשעצמם חסרי משמעות מילולית או שלצירופן נעדר דמיון לאותיות המקובלות במסחר. צירופי האותיות דנן אינם מכוונים לתאר את אופיים של הטובין.

סימן מסחר המורכב מאות אחת

סימן המורכב מאות אחת בלבד לא כשיר לרישום שכן לא ניתן להפקיע אות בודדת מרשות הציבור.

סימן מסחר המורכב משלוש אותיות

צירוף של שלוש אותיות ויותר לא יידחה רישומו על פניו וייחשב כסימן כשיר לרישום, גם אם אינו מעוצב, בכפוף לשאר הוראות החוק. כמצויין בחוזר, מובן שרישום של סימן שכזה לא יהיה בו להעניק למבקש זכות ייחודית באותיות המרכיבות את הסימן. ההחלטה אם סימן המורכב מאותיות הנו בעל אופי מבחין, תקבע בהתחשב בטובין או בשירותים, שביחס אליהם מתבקש הרישום.

סימן מלאי וסימן הגנתי

במונח "סימן מלאי" (הידוע בספרות גם בכינוי Reserve mark) הכוונה כפי הנראה לסימן הנרשם כאשר יש כוונה להשתמש בו, אולם לא באופן מיידי אלא בעתיד. בעל סימן המסחר מגיש את בקשתו לרישום כהכנה לקראת כניסתם של הטובין לשוק, כך שבמועד זה כבר יהיה בידיו סימן המסחר המגן על קניינו הרוחני. זאת, בשונה מסימן הגנתי (Defensive mark) שאין כוונה להשתמש בו.

סעיף 1 לפקודה קובע כי:

"סימן מסחר הוא סימן המשמש, או מיועד לשמש, לאדם לעניין הטובין שהוא מייצר או סוחר בהם, וסימן שירות הוא סימן המשמש, או מיועד לשמש, לאדם לעניין השירות שהוא נותן".

לאור האמור, על פי לשון הפקודה נקבע שאין חובה כי ייעשה שימוש בפועל בסימן המסחר המבוקש בזמן רישומו, אלא מספיקה כוונה להשתמש בו.

אם בדיעבד יתברר כי לא נעשה שימוש בסימן במשך שלוש שנים, או כי הוא הוגש לרישום ללא כוונה בתום לב להשתמש בו, כלומר שמדובר בסימן הגנתי ולא בסימן מלאי, הרי שניתן למחקו לפי סעיף 41 לפקודה, בתנאים האמורים שם. הסדר זה הוא הסדר מספק, והוא אינו מונע רישום של סימן כל עוד יש כוונה להשתמש בו. אמנם, כאשר הכוונה להשתמש נטענת לאחר רישום רב שנים ללא שימוש בסימן, אין די בה כדי למנוע את מחיקת הסימן (בג"צ 67/71 פרמו נ' שמידגל, פ"ד כה(1), 802).

חשש להטעיה

טענתה המרכזית של המתנגדת היא לדמיון בין הסימנים. דמיון זה ייבחן על פי המבחן המשולש: (1) החוזי והצליל; (2) קהל הלקוחות וסוג הסחורות; ו-(3) יתר נסיבות העניין. אל מבחנים אלה נוסף מבחן השכל הישר וכן פותחו קריטריונים כמבחני עזר, כגון: מבחן העין, מבחן החזות והפרטים המבחינים, מבחן צליל הסימנים (דמיון פונטי), מבחן סוג הלקוחות, מבחן סוג הטובין, מבחן צינורות השיווק ומבחן כלל הנסיבות.

מבחן החוזי והצליל

בהקשר זה ייבחן הדמיון באותיות, ביחס לסימנים המעוצבים ולסימנים הלא מעוצבים. לשני הסימניםGHI  ו-GIA משותפות האותיות G ו- I. האות G מופיעה בשני הסימנים כתחילית וככזו נטען כי יש ליתן לה משקל יתר.

ככלל, בהתאם לפסיקה, ההתייחסות לסימן תהיה לסימן בכללותו. יחד עם זאת, לעיתים יהיו חלקים בולטים וניכרים יותר, ולהם יינתן משקל מיוחד. כך למשל בהתנגדות לרישום סימן מסחר 169507 'טל עדן', סיימן סחר נ' תנובה (2.2.2009) נקבע, כי יש לתת משקל למילה הראשונה או לתחילית הסימן. מאידך, יהיו מקרים בהם לתחילית הסימן ינתן משקל פחות לעומת סיומת הסימן:

"בבואנו לבחון את מידת הדמיון שבין שני סימני מסחר, עלינו לבחון כל סימן וסימן כמכלול יחד עם מתן דגש על מידת הדמיון הקיימת בין המרכיבים היסודיים שבסימנים, אלו שהשפעתם על מכלול הסימן בולטת במיוחד. כך למשל, ייתכן וסימן יכלול מספר מרכיבים הזהים לחלקים הנמצאים בסימן אחר, ואולי אף יכיל את רוב מרכיבי הסימן האחר, ועדיין הרושם שיתקבל מכל אחד משני סימנים אלה יהא שונה במידה ניכרת. ייתכן אף שלסימן מסוים אשר מכיל בחובו סימן אחר, תתווסף תחילית או סיומת שתהא משמעותית לסימן עד כדי כך שלא יהא עוד חשש שהצרכן הסביר יטעה בין הסימנים". (התנגדות לרישום סימן מסחר מס' 146483 "Lenoplast", Farmaban SA נ' BSN medical Gmbh & Co. KG (4.12.2005))

נפסק כי לצורך בחינת שאלת החשש להטעיה, אין לייחס משקל יתר לאות G מאחר שהיא מייצגת מילה גנרית. הדברים אמורים לא רק לגבי המשקל שיש לייחס לאותG  המרכיבה את הסימן אלא יש בהם גם להשפיע על כיצד יש להתייחס ליתר האותיות המרכיבות את הסימן.

כבר נקבע  שכאשר כוללים הסימנים נשוא ההשוואה רכיב משותף, שהנו מקובל בענף (Common to the trade), נוטים הצרכנים לתת את הדעת דווקא לחלקים האחרים של הסימנים ולהבחין ביניהם באמצעות חלקים אלה.

נפסק כי, הסיומת הפונטית של GI-A שונה במשקלה מהסיומת הפונטית של GH-I. השוני בצליל יוצר הבדל משמעותי בין הסימנים.

לאור האמור, למרות הזהות בחלק מהאותיות והדמיון בהגיית האחרות, אין בכך די כדי לקבוע חשש להטעיה הן במבחן הצליל והן במבחן המראה.

מבחן קהל הלקוחות וסוג הסחורות

במסגרת מבחן זה ייבחן קהל הלקוחות וסוג הסחורות של הצדדים. ככל שהקהל הוא משותף לשני הצדדים, והסחורות דומות, יתחזק החשש להטעיה. עניין נוסף שיש לבחון בהקשר זה הוא שאלת מידת התחכום של הלקוחות והיכרותם את השוק. ככל שהלקוח מתוחכם יותר ומכיר בצורה טובה יותר את השוק, כך פוחת החשש להטעיה (ר' למשל ע"א 210/65 בנק איגוד לישראל נ. בנק "אגודת ישראל", פ"ד י"ט(2), 673 (1965) בעמ' 676).

בענייננו קהל הלקוחות וסוג הסחורות הרלבנטיים לשני הצדדים, הם דומים.

נפסק כי קהל הלקוחות הרלבנטי הוא ציבור הסוחרים. ציבור זה הינו ציבור מתוחכם האמון על ההבדלים בין המתנגדת ובין המבקשת אשר ידועות כשחקניות נפרדות ואחרות בשוק. הסוחרים יודעים להבחין בין הטובין שכל אחת מספקת.

על כן נפסק כי ציבור הסוחרים לא יטעה לבחור את המקור המתאים לו לתעודות הערכה.

לאור האמור לעיל, נפסק כי אין סכנת הטעיה בין הסימנים GHI ו-GIA כשהם אינם מעוצבים, במיוחד לאור העובדה שקהל הלקוחות הוא קהל מתוחכם של סוחרי יהלומים, שהם גם "שחקנים חוזרים", ומן הסתם מכירים את שתי החברות וידעו להבדיל ביניהן.

סימן מוכר היטב

המתנגדת טוענת כי סימנה הוא סימן מוכר היטב, ולכן יש להרחיב את היקף ההגנה עליו.

בהחלטה בהתנגדות לרישום סימן מסחר מס' 93261, Pentax נ' Asahi Kogaku Kogyo Kabushiki Kaisha (4.9.2003), סוכמו הכללים ומבחני העזר לקביעה האם סימן מסחר הוא סימן מוכר היטב, וביניהם: מידת ההכרה של הסימן; היקף השימוש ומשך השימוש, היקפי מכירות ועומק החדירה לשוק; היקף ומשך פרסום הסימן; המידה בה הסימן מוכר, נעשה בו שימוש, פרסום, רישום ואכיפה; מידה גבוהה של רכישת אופי מבחין תסייע בהוכחת מוניטין יותר מאשר אופי מבחין אינהרנטי; מידת הייחודיות (אקסקלוסיביות) של הסימן ואופי ומידת השימוש של הסימן או סימן דומה על ידי צדדים שלישיים, כאשר שימוש על ידי מספר גורמים בסימן עשוי להצביע על כך שהמוניטין אינו צמוד אף לא לאחד מהם; אופי הסחורות או השירותים וצינורות השיווק: והדרגה שבה המוניטין של הסימן מסמל איכות של הסחורות. השאלה אם סימן הנו מפורסם אם לאו, היא שאלה שבעובדה, ויש לבחון אם הסימן מוכר היטב בקרב הציבור הנוגע לעניין.

משדחה הרשם את ההנחה כי ישנו דמיון בין הסימנים, לא מצא הרשם צורך להכריע בשאלה האם הסימן של המתנגדת הוא מוכר היטב.

24 בנובמבר, 2011,

0 תגובות

בקשה לרישום סימן מסחר Tour De Israel

בקשה לרישום סימן מסחר Tour De Israel

בקשה לרישום סימן מסחר שהוגשה על ידי חברת צימוק ארגון אירועים ונדונה בפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, הפוסקת יערה שושני כספי.  ביום 24.11.2011 ניתנה ההחלטה בתיק.

בקשה לרישום סימן המסחר מס' 221122 Tour De Israel (לא מעוצב) למסע אופניים עממי ותחרותי חוצה ישראל לאורכה ממטולה לאילת (בסוג 41).

הבקשה סורבה לרישום על ידי מחלקת סימני המסחר בשל העובדה שצירוף המילים המבוקש לרישום הינו חסר אופי מבחין לגבי השירות המבוקש לפי סעיף 8(א) לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש] 1972 (להלן: "הפקודה"); הצירוף נוגע במישרין אל מהות או איכות השירות שלסימונו הוא נועד לפי סעיף 11(10) לפקודה; המשמעות הרגילה של המלה Israel היא שם גאוגרפי לפי סעיף 11(11) לפקודה.

בתשובתו להשגה טען נציג המבקשת כי הסימן אינו מתאר וכי הוא רכש אופי מבחין כתוצאה משימוש ייחודי בפרסומים החל משנת 2009.

נפסק כי הבקשה לרישום סימן מסחר נדחית מאחר ומדובר בסימן מתאר וחסר אופי מבחין.

נקודות מרכזיות שנדונו בהחלטה:

סימן המקובל במסחר

נפסק כי הרכיב "tour de" הינו רכיב המקובל במסחר לתיאור מסעות אופניים, כאשר הוא מצורף למקום גיאוגרפי כלשהו.

סימן המקובל במסחר הינו במהותו חסר אופי מבחין (ראה א.ח. זליגסון "דיני סימני מסחר ודינים הקרובים להם", תשל"ג, בעמ' 21) ואי לכך, אינו עומד בדרישות סעיף 8(א) לפקודה.

סימן בעל משמעותו גיאוגרפית

הרכיב השני בסימן, "Israel", הינו סימן שמשמעותו הרגילה גיאוגרפית שכן נועד הוא להצביע על המקום הגיאוגרפי בו נערך מסע האופניים. הסימן אינו מוצג בדרך מיוחדת, ולפיכך על פניו אינו כשיר לרישום נוכח הוראות סעיף 11(11) לפקודה.

סימן תיאורי

נפסק כי הסימן בכללותו הינו תיאורי באשר הוא מתאר את מהות השירות המוצע על ידי המבקשת ובכך הופך בלתי כשיר לרישום לפי סעיף 11(10).

אופי מבחין אינהרנטי

נפסק כי ככל שהסימן הינו קרוב יותר לצד הגנרי בציר התיאוריות, היינו הינו בעל אופי מבחין אינהרנטי מועט יותר, כך כבד הוא הנטל הרובץ לפתחו של המבקש להראות כי הסימן רכש אופי מבחין (ע"א 3559/02 טוטו זהב נ' המועצה להסדר ההימורים, פ''ד נט(1) 873, 890 וכן ע"א 5792/99 עיתון "משפחה" נ' עיתון "משפחה טובה", פ"ד נה(3) 933, 946).

נפסק כי, לא עלה בידי המבקש להראות כי קיים אופי מבחין אינהרנטי בצירוף המילים וכך נותר הסימן המבוקש תיאורי, כשם שרכיביו תיאוריים הם.

אופי מבחין כתוצאה משימוש

הרשם לא השתכנע כי כתוצאה מן השימוש רכש הסימן אופי מבחין, באופן שהוא מזוהה על ידי הציבור דווקא עם המבקשת. אכן, לעיתים, סימן מתאר יכול לרכוש משמעות שנייה. אומר לעניין זה המלומד זליגסון בספרו לעיל, בעמ' 41, כך: "גם סימן מתאר הופך לסימן הראוי לרישום בישראל אם השיג בה משמעות שניה ע"י שימוש רב. אין זה אומר, שהציבור חדל להבין את המשמעות הרגילה של המלה או של הציור, אולם הוא התרגל לקשור את המלה או הציור, כשהם מופיעים על סחורה מסויימת המסומנת בה או בקשר אתה, עם מקור ייצור מסויים..."

עם זאת, היקף הפרסום הרחב אינו מצביע על קשר תודעתי בקרב קהל הצרכנים בין הסימן לבין המבקשת דווקא.

שונה עניינו של הסימן Tour de Israel מעניין Tour de France, אליו השווה עצמו נציג המבקשת בדיון שהתקיים בפניי. Tour de France הינו אירוע המתקיים מזה עשרות שנים, המוכר למיליארדי צופים ברחבי העולם.

24 בנובמבר, 2011,

0 תגובות

התנגדות לרישום סימן מסחר חמצוצים - סימן העלול להטעות את הציבור

התנגדות לרישום סימן מסחר חמצוצים - סימן העלול להטעות את הציבור

התנגדות לסימן מסחר שהוגשה על ידי חברת גורי יבוא והפצה בע"מ כנגד חברת אליאס וקסמן בע"מ. נדונה בפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, הפוסקת יערה שושני כספי. ביום 24.11.2011 ניתנה ההחלטה בתיק.

התנגדות לרישום סימן המסחר מעוצב מספר 200256 "חמצוצים" בסוג 30 ביחס למסטיקים, ממתקים, ופלים וסוכריות.

המתנגדת טוענת כי היא זו שהגתה את סימן המסחר "חמצוצים" והחל משנת 2005 היא עושה בו שימוש. המתנגדת טוענת כי יש ברישום הסימן המבוקש כדי להטעות את הציבור ולעודד תחרות בלתי הוגנת במסחר ולפיכך אינו כשיר לרישום לנוכח הוראות סעיף 11(6) לפקודה.

ההתנגדות התקבלה, נפסק כי אין לרשום את הסימן בשל כך שרישומו עלול להטעות את הציבור.

המבקשת תשלם למתנגדת הוצאות בסך 7,000 ₪ הכולל מע"מ.

נקודות מרכזיות שנדונו בהחלטה:

סימן מוכר היטב

לפי סעיף 11(13) לפקודת סימני המסחר, סימן מסחר אינו כשיר לרישום במידה וקיים סימן מסחר אחר המוכר היטב.

המבחנים להכרעה בשאלת היות סימן מסחר בבחינת מוכר היטב הם: מידת ההכרה וההוקרה של הסימן;  היקף השימוש ומשך השימוש בו; היקף ומידת פרסום הסימן; מידת האופי המבחין האינהרנטי או הנרכש של הסימן; מידת מידת השימוש בסימן או בסימן דומה על ידי צדדים שלישיים (לעניין זה יצוין כי שימוש על ידי מספר גורמים בסימן מסוים עשוי להצביע על כך שהמוניטין אינו משויך אף לא לאחד מהם וכך תתקבל המסקנה כי אין המדובר בסימן מוכר היטב) ועוד (ראו ע"א 9191/03  Aktiebolag  נ' אבסולוט שוז, פ"ד נח(6) 869).

בענייננו, להוכחת טענתה כי הסימן "חמצוצים" הפך לסימן מוכר היטב המזוהה עמה, הגישה המתנגדת ראיות באשר למאמצי הפרסום והשיווק מטעמה.

נפסק כי בהעדר חוות דעת מומחה בשאלה נתח השוק, בהעדר סקר צרכנים ובשל כך שמוצרי המתנגדת אינם נמכרים כאשר הסימן "חמצוצים" מוטבע על אריזתה, קיים קושי לקבוע בוודאות הנדרשת כי הסימן המבוקש הפך למוכר היטב כמשמעותו בדין כתוצאה מפעילות המתנגדת.

על כן הסימן "חמצוצים" (מעוצב) איננו בבחינת סימן מוכר היטב המזוהה עם המתנגדת.

הטעית הציבור ותחרות בלתי הוגנת

המתנגדת טענה כי רישום הסימן על שם המבקשת יצור הטעיה בקרב ציבור הצרכנים  וכן יעודד תחרות בלתי הוגנת במסחר לפי סעיף 11(6) לפקודה.

המבחנים שנקבעו בפסיקה לבחינת דמיון מטעה בין סימני מסחר, הם כידוע מבחן המראה והצליל, סוג הסחורות וחוג הלקוחות, צינורות השיווק מבחן השכל הישר וכלל נסיבות העניין (ע"א 261/64 פרו-פרו נ. פרומין, פ"ד י"ח(3), 275).

נפסק כי הסימן המבוקש וסימן המתנגדת מעוצבים ואי לכך קיימים ביניהם הבדלים ויזואליים. אולם מבחינה פונטית קיימת למעשה זהות מוחלטת בין שני הסימנים. כמו כן, הן המבקשת והן המתנגדת מעוניינות לעשות שימוש בסימן "חמצוצים" ביחס לאותן סחורות בדיוק, היינו, פסי גומי ארוכים וחמוצים. קהל היעד בשני המקרים הינו זהה וכולל בעיקר ילדים ונוער.

בנוסף נפסק כי המתנגדת עשתה שימוש בסימן "חמצוצים" החל משנת 2005 ועל כן שוכנע הרשם כי סימן המתנגדת רכש אופי מבחין במידה מסוימת אשר יש בה כדי למנוע רישומו של הסימן המבוקש נוכח חשש להטעיה.

9 ביוני, 2011,

0 תגובות

סימן מסחר מתאר CARGO הגנה במוצרי אופנה

סימן מסחר מתאר CARGO הגנה במוצרי אופנה

תביעה בעילת הפרת סימן מסחר שהגישה חברת ניו ג'ינס כנגד חברות האופנה רנואר ופוקס, התביעה הוגשה בבית המשפט המחוזי מרכז ונדונה בפני השופט אברהם יעקב. ביום 9.6.2011 ניתן פסק הדין בתיק.

תביעה למתן צו מניעה קבוע, למתן חשבונות ולפיצוי כספי בסך 3,000,000 ₪ בגין שימוש מפר שעושות לכאורה הנתבעות בסימני המסחר הרשומים CARGO של התובעת (סימן מסחר מעוצב שמספרו 172937 וסימן מסחר לא מעוצב שמספרו 172939 (להלן: "סימני המסחר")).

התובעים טענו כי הנתבעות - חברת גולף וחברת רנואר - מפרות את זכויותיהם הקנייניות בסימני המסחר הרשומים בארבעה אופנים אשר באים לידי ביטוי במספר רב של דגמים מתוצרתן של הנתבעות.

התביעה נדחתה. בית המשפט דחה את הטענה בדבר השימוש המפר בסימן המסחר של התובע וקבע כי הסימן הינו סימן תיאורי שאין להפקיעו מנחלת הכלל וכי השימוש שעשו הנתבעות בסימן זה נעשה לצורך תיאור מוצריהן הינו לגיטימי ואינו פוגע בתחרות ההוגנת.

בית המשפט פסק, כי התובעים יישאו בהוצאות הנתבעות ובשכר טרחת עו"ד בסך של 50,000 ₪ עבור רנואר ובסכום זהה עבור גולף, ובסה"כ 100,000 ₪.

נקודות מרכזיות שנדונו בפסק הדין:

מטרת סימני המסחר

בסעיף ההגדרות שבפקודה, הוגדר המונח "סימן מסחר" כך: "סימן המשמש, או מיועד לשמש, לאדם לעניין הטובין שהוא מייצר או סוחר בהם".

מלשון הסעיף עולה כי סימן המסחר נועד ליצור זיקה בין טובין הנושאים את סימן המסחר לבין מקורם, תוך אבחנה בין מוצריו של עוסק אחד לבין מוצריהם של עוסקים אחרים.

דיני סימני המסחר נועדו להגן על שם מסחרי שהיה לקניינו של אדם, על המוניטין שרכש לו בעשותו שימוש בשמו וכן להגן על האינטרס שיש לציבור במניעת הטעיה עקב שימוש בלתי מורשה בסימן המסחר (ע"א 3559/02 מועדון מנויי טוטו זהב בע"מ נ' המועצה להסדר ההימורים בספורט, פ"ד נט(1) 873, 877 (2004) (להלן: "עניין טוטו זהב").

דיני סימני המסחר מעניקים לבעל סימן המסחר זכויות קנייניות בו, עם זאת מטרתם העיקרית אינה בהגנה על אינטרסים קנייניים אלה, כי אם בעידוד התחרות ההוגנת במסחר ומניעת תחרות בלתי הוגנת.

תכליתו של ההסדר בעניין הפרת סימני מסחר הינה כפולה: מחד, הגנה על הציבור מפני הטעיה ומאידך, הגנה על היחיד מפני פגיעה בקניינו ובמוניטין שרכש.

הפרת סימן מסחר

בסעיף 1 בפקודת סימני מסחר (נוסח חדש), התשל"ב-1972  (להלן: "הפקודה") הוגדרה הפרה של סימן מסחר רשום, בחלק הרלוונטי לענייננו, כך: "הפרה – שימוש בידי מי שאינו זכאי לכך – (1) בסימן מסחר רשום או בסימן הדומה לו, לענין טובין שלגביהם נרשם הסימן או טובין מאותו הגדר; ..."

אף בתביעות הפרה נדרש התובע להוכיח כי הסימן האחד דומה לשני עד כדי הטעיית הציבור. המבחן אשר אומץ בפסיקה לצורך בחינת ההפרה הוא מבחן "הדמיון המטעה", הזהה לזה המקובל במקרים של גניבת עין. עם זאת, על אף הזהות במבחנים, קיים בכל זאת שוני מהותי בין המקרים הנעוץ בכך שבעוד שבעוולת גניבת עין בודקים אם מכלול מעשיו של העוסק גרמו להטעיה ביחס למקור המוצר, הרי שבתובענה בדבר הפרת סימן מסחר מכוונת הבדיקה אך ורק לקיומו של דימיון מטעה בין הסימנים עצמם (רע"א 5454/02 טעם טבע 1988 טיבולי בע"מ נ' אמברוזיה סופהרב בע"מ, פ"ד נז(2) 438, 450 (2003)).

היקף ההגנה לסימן המסחר

היקף ההגנה לה זוכה סימן המסחר נגזר מאופיו ומקובל להבחין בין ארבע קטגוריות של שמות או מונחים המשמשים במסחר, בהתאם למידת ההגנה המוענקת להם:

א. שמות גנריים – אשר לא זוכים להגנה כלל;

ב. שמות תיאוריים – הזוכים להגנה מעטה ובמקרים נדירים;

ג. שמות מרמזים – הזוכים להגנה מוגברת;

ד. שמות שרירותיים או שמות דמיוניים  - הזוכים להגנה הרבה ביותר.

היקף ההגנה לסימן המסחר תיאורי

ביחס להיקף ההגנה המוענק לשמות תיאוריים נקבע בעניין טוטו זהב (עמ' 889) כך: " ... ההגנה הניתנת לשמות מסחריים נעה בין שני קצותיו של מתחם רחב. ההגנה הרבה ביותר ניתנת לשמות שרירותיים או דמיוניים, אשר הם מובחנים מטבעם בהיותם פרי דמיונו של ההוגה אותם לשם זיהוי טובין מסוימים ... בקצה האחר של המתחם מצויים השמות התיאוריים שאינם זוכים להגנת הפקודה כלל, שכן הם מצביעים במישרין על תכונות הטובין, על טיבם ועל אופיים, וכשם שיש בהם כדי לתאר טובין מסוימים אלה, כך יוכלו לתאר גם טובין דומים אחרים מאותו הגדר, בעלי תכלית דומה או זהה. לפיכך הכלל הוא כי אין מקום לגרוע שמות מתארים מן השפה השגורה, להפקיעם מרשות הציבור ולנכסם לטובין מוגדרים, אלא אם רכשו במהלך השימוש בהם אופי מבחין".

הכלל הוא, אם כן, כי סימן מסחר מתאר לא יזכה להגנה, שהרי אין זה ראוי להפקיע מונח תיאורי מנחלת הכלל. חריג לכלל ימצא מקום בו רכש בעל הסימן אופי מבחין לשם הטובין, המייחד אותו מיתר הטובין בני מינו. במקרה כזה יכול בעל הסימן שיזכה בהגנה על סימנו, עם זאת, היקף ההגנה שיוענק לו יהיה מצומצם.

בענייננו נפסק כי מעדויות הנתבעות עולה כי המונח CARGO  הינו מונח תיאורי השגור בענף ההלבשה ככזה המתייחס למכנסיים רחבים מרובי כיסים או לולאות, הידועים גם כמכנסי דגמ"ח.

די בכך שהמונח משמש כמונח תיאורי בקרב העוסקים באותו תחום על מנת שתקום זכותם לעשות שימוש במונח זה ואין להפקיעו מנחלת הכלל.

סימן מתאר שרכש אופי מבחין

בע"א 4116/06 GATEWAY INC.  נ' פסקול טכנולוגיות מתקדמות בע"מ (לא פורסם, [פורסם בנבו], 20/06/07) נקבע כך: "סימן הנוטה לקוטב התיאורי הינו סימן חלש לאור שני השיקולים: הן האינטרס הצרכני והן האינטרס הציבורי של חופש הביטוי. משעה שרכש הסימן התיאורי אופי מבחין הוא הצליח לרפא באופן חלקי את חולשתו שכן כעת ציבור הצרכנים ידע לקשר בין הסימן לבין יצרן פלוני. אך עדיין הבעייתיות שבהגבלת חופש הביטוי המסחרי אינה מקבלת מרפא וההגנה על הגבלה זו תהיה מצומצמת. על כן מסקנתנו היא כי היקף ההגנה לה זכאי סימן מסחר רשום בעל מאפיינים תיאוריים, דהיינו סימן מסחרי חלש, הינו מצומצם על אף היותו  רשום".

המבחנים שבאמצעותם ניתן לעמוד על אופיו המבחין של סימן מסחר זהים לאלה המלמדים על קיומו של מוניטין לעוסק. בענייננו, כשל התובע מלהראות כי הסימן CARGO  רכש אופי מבחין בקרב ציבור הצרכנים ולמעשה הוכיח את ההיפך.

14 בדצמבר, 2010,

0 תגובות

בקשה לרישום סימני מסחר "TEACH FOR ISRAEL"

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, הרשם ד"ר מאיר נועם (בקשה לרישום סימני מסחר מס' 206037-40) - 14.12.2010

תחום: בקשה לרישום סימני מסחר נושאים: מטרת סימן מסחר: אופי מבחין, אופי מבחין אינהרנטי, אופי מבחין נרכש

עובדות:

בקשה לרישום סימני מסחר "TEACH FOR ISRAEL" בסוג 9 – מכשירי מדע, חשמל, מחשבים, סוג 16 – נייר וצרכי נייר, סוג 35 – פרסומת ומסחר וסוג 41 – חינוך ובידור. ביום 29.10.2008 הודיעה מחלקת סימני המסחר כי לא ניתן לרשום את הסימנים המבוקשים וזאת כיון שצירוף המילים חסר אופי מבחין לגבי הסחורה המבוקשת לאור סעיף 8(א) לפקודת סימני המסחר (נוסח חדש), תשל"ב – 1972 (להלן: "הפקודה"). עוד נטען כי הסימן אף אינו כשיר לרישום לאור הוראת סעיף 11 (10) כיון שצירוף המילים נוגע במישרין אל מהות או איכות הטובין שלסימונם הוא נוצר, ובנוסף נטען כי הסימן אינו כשיר לרישום לאור סעיף 11 (11) כיון שהמילה "ISRAEL" הינה שם גיאוגרפי.

נפסק:

הרשם הורה על דחיית הבקשות לרישום סימני המסחר מס' 206037, 206038, 206039 ו- 206040.

נושאים מרכזיים:

מטרת סימן מסחר: אופי מבחין

מטרותיו של סימן הובאו והוסברו בספרו של המלומד א. ח. זליגסון דיני סימני מסחר ודינים הקרובים להם 1 (1972). עוד ראה, בקשה לרישום סימן מסחר מס' 215464 A.C.U. Medical Technologies Israel Ltd. (ניתן ביום 01.12.2010). מתפקידו של סימן המסחר כאמצעי לזיהוי ובידול נגזר התנאי לפיו על הסימן להיות בעל אופי מבחין בין הטובין של בעל הסימן לבין הטובין של אחרים. תנאי זה קבוע בסעיף 8 לפקודה:

"(א) אין סימן כשר לרישום כסימן מסחר אלא אם יש בו כדי להבחין בין הטובין של בעל הסימן לבין הטובין של אחרים (להלן - בעל אופי מבחין). (ב) הרשם או בית המשפט הבאים לקבוע אם סימן מסחר המשמש למעשה הוא בעל אופי מבחין, רשאים לשקול עד כמה הפך השימוש למעשה את הסימן לבעל אופי מבחין בטובין שלגביהם נתבקש או נעשה הרישום."

אופי מבחין אינהרנטי:

מחלקת סימני מסחר העלתה את ההשגה כי הסימנים כולם אינם כשירים לרישום לאור הוראות סעיף 11 (10):

"סימן המורכב מספרות, אותיות או מלים, הנוהגות במסחר לציונם או לתיאורם של טובין או סוגי טובין או הנוגעות במישרין למהותם או לאיכותם, זולת אם הוא בעל אופי מבחין כמשמעותו בסעיפים 8(ב) או 9".

כך למשל נקבע כי צירוף המילים שנתבקש לרישום בסוג 9 הכולל: "מידע מורד מהאינטרנט; הקלטות שמע; קלטות וידאו; די.וי.די; תקליטורים, מנשאי מידע מגנטי, פילם; תקליטורים להקלטה; תוכנות מחשב;". בענייננו, ברי כי מדובר בסימן המתאר את הטובין. למוד נקשר באופן כמעט אינסטינקטיבי על ידי הצרכן לאינטרנט. כל נושא אשר אינו ידוע לצרכן והוא מעוניין לקבל בגינו פרטים נוספים, הדבר יעשה באמצעות האינטרנט או באמצעות תקליטורים למיניהם. לפיכך, לא נדרשת מהצרכן מחשבה כלשהי בכדי לקשר את הצירוף המבוקש לרישום עם הטובין ומהותם כפי שהם מובאים בפרטה זו.

אופי מבחין נרכש:

במכתב המבקשת מיום 15.04.2010 נטען כי הסימנים בעלי הצירוף המבוקש הינם בעלי אופי מבחין נרכש.

נפסק כי המבקשת לא השכילה לתמוך טענתה זו בראיות אשר יתמכו בגישתה האמורה, אלא הסתפקה באמירה בעלמא. באם טוענת המבקשת כי הצירוף המבוקש רכש מוניטין בקרב הצרכנים בישראל הרי שלא צלח בידה להוכיח זאת. באם המבקשת טוענת לאופי מבחין נרכש מכח מוניטין אותו יצרה, הרי שלא הובא תצהיר לעניין זה ואף לא הובאו סקרי שוק אשר יעידו על כך (ראה: ע"א 18/86 פיניציה נ' saint gobain, מח 3, 244, עמודים 240-247 (ניתן ביום 23.04.1991).

הרשם לא שוכנע כי הציבור מקשר את צמד המילים המבוקש לרישום עם המבקשת עצמה.

תוצאות החיפוש אשר הובאו מטעם המבקשת מעידות אלפי מונים על היעדר אופי מבחין נרכש לסימן, ועוד מעידות על כך שהסימנים אינם מוכרים בישראל כלל.

31 באוגוסט, 2010,

0 תגובות

התנגדות לרישום סימן מסחר אנרג'י

בית המשפט העליון, השופטת מ' נאור (ע"א 4410/06) - 31.8.2010

תחום: התנגדות לרישום סימן מסחר והפרת סימן מסחר

נושאים: מילה תאורית, הפרת סימן מסחר,  הודעת הסתלקות, אופי מבחין, מבחן הצליל, מבחן המראה, מבחן סוג הסחורות וחוג הלקוחות וסימן מסחר מוכר היטב.

עובדות:

למערערת סימן מסחר רשום (צירוף של שלוש אותיות באנגלית) אשר מבחינה פונטית נשמע כמו המילה אנרג'י, למשיבה סימן מסחר הכולל את המילה אנרג'י. המערערת הגישה ללשכת רשם סימני המסחר בקשה למחיקת המילה אנרג'י מסימן המשיבה. הבקשה נדחתה, מכאן הערעור.

נפסק:

הערעור נדחה: בית המשפט קבע כי העמדה המחייבת של המערערת שעמדה בפני הרשם כבסיס לאישור הסימן היא כאמור כי "לאותיות NRG... אין פירוש". גם בהתעלם מנסיבות אלה, סימן המסחר הכולל כיתוב האותיות NRG אינו משנה בהקשר בו נסובה התובענה, של שמני מנוע, את אופיה של המילה Energy כמילה תיאורית ועליה להישאר בנחלת הכלל. בית המשפט קבע כי המערערת תישא בהוצאות ושכר טרחת המשיבה בסך 50,000 ש"ח.

נקודות מרכזיות

הפרת סימן מסחר

בית המשפט מזכיר כי בדיקת טענה בדבר הפרת סימן מסחר נבדקת על פי המבחן המשולש: מבחן המראה והצליל, מבחן סוג הסחורות וחוג הלקוחות ומבחן יתר נסיבות העניין.

מבחן הצליל בוחן האם שני הסימנים כפי שיהגו אותם קרובים זה לזה באופן בו הם נשמעים ("דמיון אקוסטי"), בית המשפט קבע כי כאשר מדובר במוצר הנמכר "מעבר לדלפק", יש ליתן חשיבות יתרה למבחן זה, וכי בנסיבות מסויימות מדובר אף במבחן העיקרי אף אם לא הבלעדי. כל הוא למשל, מצב בו הביטוי היחיד של השוני בין המוצרים הוא הכתב שעליהם, כאשר קהל הקונים של המוצר אינו יודע קרוא וכתוב. כך הוא גם, למשל, מצב שבו דוברי שפה מסוימת הוגים שני סימנים שונים באופן דומה עד זהה.

בית המשפט קובע כי מבלי להכריע בדבר, יש להניח כי צירוף אותיות עשוי להקים הגנה על מילה נגזרת.

הודעת הסתלקות

המשמעות הישירה של הודעת ההסתלקות היא כי כל יצרן אחר רשאי לעשות שימוש האותן אותיות ובלבד שלא יעצב אותן ב"הרכב הסימן", יתרה מזאת, בית המשפט קבע כי נסיבות הרישום ותוכן ההתכתבות בין המערערת לרשם לקראת רישום סימן המסחר והודעת ההסתלקות מלמדות כי הלכה למעשה הסתלקה המערערת גם מן המשמעויות העשויות להגזר מן הסימן. כמו כן קבע בית המשפט כי "יש גם יש" משמעות לחיבור אותיות, ותוהה מדוע לא צויין הדבר בפני הרשם בעת הרישום.

מילה תאורית

בית המשפט קבע כי דין סימני המסחר מחייב שלילת הגנה למשמעויות הנגזרות - פונטית או אודיטורית - מן האותיות NRG בכלל וביחס למילה  Energy בפרט, וזאת אף מבלי להסתמך על נסיבות הרישום. בדין סימני המסחר מקובל להבחין בין ארבעה סוגי שמות: שמות גנרים; שמות תיאוריים; שמות מרמזים; ושמות דמיוניים, כאשר עוצמת ההגנה המוענקת לשמות נגזרת מסיווגם לאחת מן הקטגוריות. השימוש במילה Energy – ככינוי לטובין בתחום השמנים – הוא שימוש מקובל בטרמינולוגיה המקצועית בעולם. הפוסק קבע בעניין זה כי "כפי שהוכח בפני המילה אנרגיה היא מילה המקובלת במסחר בשוק זה".

בית המשפט מוסיף וקובע כי מדובר בהקשר בו אנו עוסקים במונח מילוני-תיאורי. המילה הינה מילה לועזית בעלת מאפיינים תיאוריים: המערערת והמשיבה טענו כאחד כי השימוש במוצריהן מייעל את תהליך הפקת האנרגיה במנוע. זהו שם שנועד לתאר תכונה או רכיב של המוצר. המילה היא מילה בעלת "'ניחוח אוניברסלי', אשר נתקשה מאוד לקבוע כי יכול אדם לנַכס אותן לעצמו ולשלול אותן מן הציבור"

הלכה היא כי מונח מילוני-תיאורי צריך להישאר חופשי לשימוש הציבור:

"כשהמדובר בסימן הכולל שם שהוא מונח תיאורי-מילוני - ועושים אנו שימוש במלה 'מילוני' כדי להדגיש הדגשה יתרה - יש לנהוג זהירות רבה בפסילת הסימן ובמתן הגנה ל'ניכוסו' של המילון" (דברי השופט רובינשטיין ב-ע"א 9191/03 V&S Vin Spirt Aktiebolag נ' אבסולוט שוז בע"מ)

הלכה זו חלה גם לגבי שם המוצר בשפה האנגלית, המובנת לפחות לחלק ניכר של האוכלוסיה בישראל.

בית המשפט קבע כי על המקרה חלה ההלכה כי "שמות תיאוריים, אשר מתארים תכונות או רכיבים של הנכס הנסחר או השירות הניתן, יזכו להגנה מועטה ביותר ובמקרים נדירים" (ע"א 8981/04 אבי מלכה – "מסעדת אווזי הזהב" נ' אווזי שכונת התקווה (1997) ניהול מסעדות בע"מ).

בית המשפט מוסיף כי כיוון שבענייננו מדובר במילה תיאורית, אין המערערת יכולה לרכוש זכות לשימוש ייחודי בה ולהפקיעה, אף לא מכוח טענתה בדבר מבחן הצליל. זהות צלילית שאינה מטעה, תיתכן, כמובן, כאשר שני הסימנים נושאים מילה תיאורית או מילה המקובלת במסחר שכן בקבוצת סימנים זו הצליל הדומה נובע מאופיים המולד החל ש של הסימנים, המצדיק את השארתם פתוחים מעצם מהותם לשימוש הכלל.

אופי מבחין

בית המשפט מזכיר כי הכלל הוא כי אין מקום לגרוע שמות מתארים מן השפה השגורה, להפקיעם מרשות הציבור ולנכסם לטובין מוגדרים, אלא אם רכשו במהלך השימוש בהם אופי מבחין.

וכי המערערת לא הוכיחה כי המילה התיאורית Energy, לגביה היא טוענת לזכות לשימוש ייחודי, רכשה במהלך השימוש בה על גבי מוצר המערערת "משמעות שניה" באופן היוצר זיקה בלעדית בין המילה לבין המערערת או מוצרה העולה כדי "אופי מבחין" כהגדרתו בפסיקה.

לא התקיימו בענייננו אמות המידה להוכחת אופי מבחין "אינהרנטי" לסימן המערערת החולש על המילהEnergy  . המילה Energy היא כאמור "חלק מאוצר הלשון המדובר, שהיא נחלת הכל", המערערת לא הביאה ראיות מספקות להוכחת תקופת השימוש בסימן, מידת הפרסום שזכה לו והמאמץ שהשקיעה חברה ביצירת הזיקה האמורה. הנטל בעניין זה רובץ לפתח הטוען לאופי מבחין.

כמו כן קובע בית המשפט כי המערערת לא נקטה בצעד המקובל להוכחת "משמעות שנייה" - עריכת סקר צרכנים מהימן, להבדיל מבדיקה רנדומלית, שעשוי היה אולי להעיד כי הציבור מזהה את המילה עם מוצרה ומבדיל בינה לבין אחרים. סקר צרכנים אינו נדבך בלעדיו אין, וניתן להחליפו בראיות משכנעות אחרות, אולם בענייננו לא הומצאו ראיות שכאלה.כמו כן על הראיות לקיומו של אופי מבחין להיות בעלות עוצמה גבוהה.

מבחן הצליל

בית המשפט קובע כי יישום מבחן הצליל עליו מסתמכת המערערת, כשלעצמו, אינו מביא למסקנה כי קיימת הטעייה. מבחן הצליל בוחן את הדמיון הצלילי בין הסימנים בשלמותם. קרי, יש להשוות את סימנה של המערערת לסימנה של המשיבה על כל חלקיו תוך מתן משקל לרושם הראשוני הנוצר בעת השוואה זו. הגיית הסימנים בשלמותם מפחיתה את החשש להטעיה במבחן הצליל, שכן סימן המשיבה כולל שתי מילים: הראשונהHavoline  והשניה Energy, ואילו סימן המערערת כולל רק את צירוף האותיות NRG.

לפיכך, אם נאמר כי הצרכן, הבא לרכוש את המוצר נסמך רק על הצליל של סימן המסחר של המערערת, פוחת החשש שמא יטעה וירכוש את מוצר המשיבה הכולל מילה נוספת. המילה Energy היא בעלת זיקה הדוקה לענף השמנים, כך שעיקר הדגש בהשוואה שעורך הצרכן צריך להיות ליתר חלקי הסימן ובענייננו, למילה Havoline. אכן, בית המשפט מציין כי נהוג לשים דגש מהותי על הצליל או ההברה הדומיננטית של הסימנים בעת ההכרעה בדבר קיומה של סכנת הטעיה בין סימנים. לפי בית המשפט המילה Havoline היא תוספת דומיננטית שיש בה כדי להחליש באופן משמעותי את הדמיון הצלילי בין הסימנים.

מבחן המראה

בית המשפט קובע כי השוואת מראה הסימנים בשלמותם מלמדת על היעדר שוויון. השוואת הסימנים על כל חלקיהם מעלה כי סימן המשיבה כולל אלמנטים המבדילים בינו לבין סימן המערערת ומאיינים את החשש לבלבול ביניהם. קווי הדמיון הגראפיים – ובעיקר הכוונה לאיור הבוכנה – אינם משנים את המסקנה הניכרת לעין נוכח הכיתוב המפורש. בית המשפט קובע כי גם אין דמיון חזותי בסימנים "בהתחשב באופן שבו [הם מופיעים] בשימוש על המוצר בפועל" על גבי המוצר עצמו.

מבחן סוג הסחורות וחוג הלקוחות

אשר לסוג הסחורה. בית המשפט קבע כי תכלית כל מוצר היא שונה. לשוני בתכלית המוצרים יש השלכה ביחס לחוג הלקוחות, באופן המחליש את קו הטיעון של המערערת. כיוון ש"תוסף לשמן" איננו "שמן", נחלש החשש שמא יבקש הצרכן מן המוכר בתחנת התדלוק "תוסף לשמן".

אשר לחוג הלקוחות. לא נקבע בעניין זה ממצא עובדתי היכול להדריכנו בשאלה, אם מדובר בחוג לקוחות מצומצם ובעל כושר הבחנה מפותח היכול להחליש את סכנת ההטעיה, אם לאו. בית המשפט קובע כי יש בדבר פנים לכאן ולכאן. מחד, צינור השיווק עשוי להיות מורכב ממוכרים מקצועיים הממליצים מיוזמתם ללקוחות על המוצר ונוכח מיומנותם קטן החשש להטעיה, וכי גם אם יאמר כי מדובר בבחירה עצמאית של הלקוח, או-אז דווקא ההשוואה החזותית היא ההשוואה הרלוונטית ונוכח ההבדל הניכר באריזת המוצרים אין חשש להטעיה. מאידך, הלקוחות המגיעים לתחנות התדלוק עלולים להיות לא מיומנים דיים ולהסתמך על הצליל בלבד, אך הנטל בעניין זה מוטל על הטוען להטעיה.

סימן מסחר מוכר היטב

דוקטרינה זו בוחנת בין היתר את יסוד המוניטין במוצר, כאשר המבחנים הנוהגים בענין זה דומים לאלו של רכישת "אופי מבחין". בית המשפט קבע כי המערערת לא עמדה באמות המידה הנדרשות להוכחת מוניטין. בכלל זה,  כאמור, לא הביאה המערערת נתונים מספקים ביחס באופן שיוכיח שימוש נרחב וממושך במוצרה. לא הוכח גם שימוש שבעקבותיו מזהה הציבור את המוצר דווקא עם המערערת.

11 בינואר, 2010,

0 תגובות

התנגדות לרישום סימן מסחר

התנגדות לרישום סימן מסחר

רשם סימני המסחר, הרשם מאיר נועם (התנגדות לרישום סימן מסחר מס' 197111) -  11.01.2010

תחום: התנגדות לרישום סימן מסחר

נושאים: מבחני הדמיון, סימן מסחר מוכר היטב מגן על סוגים שונים, משפחה של סימני מסחר

עובדות

המבקשת הגישה סימן לרישום סימן מסחר בסוג 43 (שירותים של בתי מלון) והמתנגדת התנגדה לבקשה בטענה כי הסימן המבוקש לרישום הינו דומה עד כדי זהות לסימן כוכב המזל של המתנגדת ורישומו עלול לגרום להטעיה ובלבול בקרב הציבור. וכן כי הסימן המבוקש לרישום מעודד תחרות בלתי הוגנת, מכיל ציון מקור כוזב ודומה עד כדי הטעיה לסימני של המתנגדת שהינם סימנים מוכרים היטב.

נפסק

רשם סימני המסחר קיבל את ההתנגדות ודחה את הבקשה לרישום סימן מסחר.

נפסק כי מבקשת הסימן תשלם למתנגדת את הוצאות ההליך בסכום כולל של 30,000 ש"ח.

נקודות מרכזיות

מבחני הדמיון

נפסק כי על פי מבחני הדמיון המקובלים בפסיקה יש להגיע למסקנה כי הסימן שרישומו מבוקש דומה לסימנים הרשומים של המתנגדת.

על פי מבחן העין, "כוכב המזל" הינו הרכיב הדומיננטי בסימני המתנגדת הרשומים. מבט בסימני המתנגדת, שחלקם הוצגו לעיל, מביא למסקנה כי רכיב זה הוא הבולט בסימנים.  לעתים קרובות הרכיב מופיע בגודל העולה בהרבה על גודל האותיות. החזרה על הרכיב בכל סימני המתנגדת מסייעת לו להישאר בתודעת הצרכן.

ההבדל עליו הצביעה המבקשת בין כוכב המזל לבין הסימן המבוקש לרישום הינו כה מינורי, עד כי רק בהתבוננות דקדקנית בשני הסימנים ניתן להבחין בו. כידוע, לא זו ראיית הצרכן וגם זכרונו הינו בלתי מושלם.

סימן מסחר מוכר היטב מגן על סוגים שונים

המתנגדת הוכיחה בראיותיה כי סימנה הינו מוכר ביותר בקרב הציבור הישראלי.

הטענה כי המדובר בסוג שירותים שונה של כל אחד מהסימנים (האחד מלונות והשני הימורים). אינה יכולה להועיל שכן כאמור בסעיף 11(14) לפקודת סימני המסחר ההגנה על הסימן חלה גם במצב בו סימן שהוא דומה לסימן מסחר מוכר היטב רשום, וזאת אף לגבי טובין שאינם מאותו הגדר, אם יש בסימן המבוקש לרישום כדי להצביע על קשר בין הטובין שלגביהם מבוקש הסימן לבין בעל הסימן הרשום, ובעל הסימן הרשום עלול להיפגע כתוצאה משימוש בסימן המבוקש.

וראה גם הוראות סעיף 46א(ב) לפקודת סימני המסחר הקובע כי: סימן מסחר מוכר היטב רשום, יזכה את בעליו בשימוש ייחודי בסימן גם לענין טובין שאינם מאותו הגדר, אם השימוש בסימן על ידי מי שאינו בעליו עשוי להצביע על קשר בין הטובין האמורים לבין בעל הסימן הרשום, ובעל הסימן הרשום עלול להיפגע כתוצאה משימוש כאמור.

לאור מבחני הדמיון וניתוח התחומים בהם עוסקים הצדדים קבע הרשם כי הקרבה בין הסימנים גדולה מספיק כדי ליצור קישור בין שירותי המבקשת לאלה של המתנגדת. יודגש כי ככל שהסימן הרשום הינו מפורסם יותר כך גוברת סכנת ההטעיה בינו לבין הסימן המבוקש לרישום. ועל כן הסימן אינו כשיר לרישום על פי סעיף 11(14) לפקודה.

משפחה של סימני מסחר

הרשם פסק כי לתוצאה דומה ניתן להגיע על פי דוקטרינת ה- Family of Marks, שעניינה שימוש במוטיב חוזר בשורה של סימני מסחר שמשייכים את הטובין למקור משותף.

נפסק כי המתנגדת עמדה בנטל להוכיח כי הרכיב המשותף "כוכב המזל" הינו בעל אופי מבחין מספיק כשלעצמו אף במנותק מיתר המרכיבים בסימני המתנגדת. נקבע כי זהו הרכיב הדומיננטי בסימני המתנגדת.

הרשם פסק כי פרסום מספר סימני מסחר מהמשפחה יחד ושיווקם זה לצד זה יוצרים את השיוך של הסימנים לאותה משפחה ולאותו  מקור.

13 בדצמבר, 2009,

0 תגובות

הפרת סימן מסחר בשם עסק

בית המשפט העליון, השופט א' גרוניס (רע"א  7836/09) – 13.12.2009

תחום: הפרת סימן מסחר בשם עסק

נושאים: היקף ההגנה לשם עסק, היקף הגנה לשמות גנריים, היקף הגנה לשמות תיאוריים, שמות אוניברסליים, היקף הגנה לשמות אוניברסליים

עובדות

המשיב הינו הבעלים של מסעדת "שמש". בבעלותו של המשיב שלושה סימני מסחר המכילים את השם "שמש". נטען כי המערערים עשו שימוש מפר בסימן המסחר של המשיב, בין היתר גם בשימוש במילים "מסעדת שמש טעים אש".

הוגשה תביעה ולצידה בקשה למתן צו מניעה זמני, אשר יאסור על המבקשים לעשות שימוש כלשהו במילה "שמש", בעילות של הפרת סימן מסחר רשום וגניבת עין.

בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל בקשה לצו מניעה זמני שהגיש המשיב נגד המבקשים. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור.

נפסק

הערעור מתקבל בחלקו. לא היה מקום למתן צו גורף, אשר יאסור כל שימוש במילה "שמש". המערערים יהיו רשאים להשתמש במילה שמש תחת מגבלות שקבע בית המשפט.

אין צו להוצאות.

נקודות מרכזיות

היקף ההגנה לשם עסק

מקובל להבחין, הן לעניין גניבת עין והן לעניין סימני מסחר, בין ארבעה סוגי שמות: שמות גנרים; שמות תיאוריים; שמות מרמזים; ושמות שרירותיים או דמיוניים.

עוצמת ההגנה המוענקת לשמות נגזרת מסיווגם לאחת מן הקטגוריות הנזכרות. יודגש, ההבחנה בין הקטגוריות השונות אינה משליכה רק על השאלה האם זכאי השם להגנה כלשהי, אלא גם על היקף ההגנה לה הוא יזכה.

היקף הגנה לשמות גנריים

ככלל, שמות גנריים אינם בני הגנה.

היקף הגנה לשמות תיאוריים

שמות תיאוריים אינם זוכים להגנה, אלא אם הוכח כי הם רכשו "משמעות שנייה" או "אופי מבחין".

המבחנים לגבי רכישת אופי מבחין דומים לאלו הנוהגים להוכחת מוניטין.

גם במקרים בהם זוכה שם תיאורי להגנה מכיוון שהוכח שהוא רכש משמעות נוספת, היקף ההגנה יהיה מצומצם יותר מזה העשוי להינתן לשמות מרמזים או שרירותיים.

אחת המגבלות המשמעותיות היא שההגנה על שם תיאורי ניתנת ביחס למילה המדויקת המכילה את השם בלבד. אין ההגנה משתרעת על הטיות של המילה או על צירופים המכילים אותה.

שמות אוניברסליים

ישנם שמות אשר על אף שאין הם מתקשרים באופן ספציפי עם תחום מסוים, הרי מעצם טבעם אין לשייך אותם לקטגוריה של שמות שרירותיים. אלו מילים בעלות "ניחוח אוניברסלי", אשר נתקשה מאוד לקבוע כי יכול אדם ¬לנַכס אותן לעצמו ולשלול אותן מן הציבור.

דוגמה למילה המשתייכת לקטגוריה זו היא המילה "זהב" - היא נחשבת לשם תיאורי, אף כאשר אין מדובר במוצרים העשויים מן המתכת היקרה. זאת, שכן נהוג להשתמש בה לשם ציון איכות מעולה.

באשר למילה "שמש", הרי זו אינה משמשת רק לצורך זיהויו של גרם השמים סביבו אנו חגים. מדובר במילה אשר מקושרות לה גם משמעויות שונות, כגון שמחה, מרכזיות, בהירות וכדומה. אמת, בשונה מהמילה "זהב", אין זה נהוג לעשות שימוש שגרתי במילה "שמש" לתיאור איכות או טיב. על כן, קשה יותר לקבוע כי מילה זו נחשבת תמיד לשם תיאורי. יחד עם זאת, אין להתעלם מכך שמדובר במילה שיש לה משמעות אוניברסלית.

היקף הגנה לשמות אוניברסליים

לגבי טיב ההגנה שניתן לזכות לה עבור שם מסוג זה, פסק בית המשפט כי אין מקום להכריע בשאלה זו בשלב הנוכחי, בו עוסקים אנו בסוגיית הסעד הזמני, ובה בלבד. עם זאת, לקשיים הכרוכים במתן הגנה על המילה "שֶמֶש" יש ליתן משקל כאשר עוסקים אנו בשאלת היקפו של הצו הזמני.

בית המשפט פסק כי למרות שהמשיב רכש לכאורה מוניטין לגבי השם "שמש", נראה כי היקף ההגנה שהעניק בית משפט קמא לשם "שמש" הינו רחב מן הראוי. לא היה מקום למתן צו גורף, אשר יאסור כל שימוש במילה "שמש".

דף הבא
דף קודם

תנאי שימוש - אתר DWO

סגור